ישראל ביום שאחרי המלחמה: כך תיראה הכלכלה הישראלית

בשנים האחרונות, שוק ההון הישראלי עמד במבחן מורכב: מלחמה ממושכת, סיכוני ביטחון גבוהים, והפרעות נרחבות לפעילות הכלכלית. עם זאת, בסוף 2025 נראה כי השוק המקומי מציג כוח עמידות מדד ת״א-125 (TA-125) זינק בלמעלה מ-50% ביחס לשנה קודמת. כעת, נשאלת השאלה מה יקרה לבורסה הישראלית ביום שאחרי? אם הלחימה תסתיים, האיומים ייחלשו והביטחון יחזור, האם מניות הבנקים והביטוח יהיו הראשונות ליהנות מהרגיעה?

תמונת הנוכחית: איפה אנחנו עומדים?

בנק ישראל שומר על ריבית של 4.5% כבר מספר פגישות ברציפות, מתוך זהירות מול אי־ודאות כלכלית וביטחונית. הבנק צופה כי לקראת סוף 2025, ייתכן שהריבית הממוצעת תרד בהדרגה ל-4%–4.25% אם האינפלציה תישאר בשליטה. הריבית הגבוהה משאירה את הפיקדונות וההשקעות הסולידיות אטרקטיביות יחסית, אך בטווח הארוך עם ירידת ריבית והתחזקות השקל, שוק ההון עשוי להיראות כאלטרנטיבה משתלמת יותר.

התחזיות לצמיחת המשק נעות סביב 2.5%–3% לשנת 2025, עם פוטנציאל האצה אם יתקבלו השקעות זרות והתיירות תחזור לפעילות. מדדי הבורסה כבר משקפים מידה של אופטימיות, בעיקר בסקטורי הבנקים, הביטוח והטכנולוגיה.

לאחר שנים של מתיחות ביטחונית והשפעה שלילית על סנטימנט המשקיעים, סיום הלחימה בכל הזירות עשוי לפתוח עידן חדש של יציבות, השקעות וצמיחה. ארבעת הגורמים הבאים צפויים לשחק תפקיד מרכזי בהתאוששות הבורסה הישראלית ובחיזוק הסקטורים המובילים,  בעיקר הבנקאות והביטוח.

1. ירידת פרמיית הסיכון האזורית – חזרת האמון של המשקיעים

אחד החסמים הגדולים בפני משקיעים זרים ומקומיים בשנים האחרונות היה הסיכון הגיאו־פוליטי: האיומים המתמשכים מצפון, מרצועת עזה ומאיראן. כאשר מתפוגג הלחץ הביטחוני, יורדת גם "פרמיית הסיכון", כלומר, התוספת שמשקיעים דורשים כתנאי להשתתפותם בשוק ההון הישראלי. בפועל, משמעות הירידה בפרמיית הסיכון היא שמשקיעים מוכנים לשלם יותר על מניות ואג"ח ישראליות, כי הם רואים בהן נכסים יציבים יותר ופחות מסוכנים. זה מתבטא בהתרחבות של מכפילי הרווח (P/E), בכניסת משקיעים מוסדיים זרים, ובעלייה במחזורי המסחר.
ניסיון העבר מלמד שכל פעם שהמתח הביטחוני פחת, לדוגמה, לאחר הסכמי אברהם או רגיעה בצפון, הבורסה הגיבה בעליות חדות. סיום כולל של הלחימה עשוי להביא לראלי נוסף, כשמשקיעים יראו בישראל מוקד אזורי של ביטחון כלכלי והשקעה.

2. הקלה מוניטרית: הדלק שיניע את הכלכלה הריאלית

בנק ישראל נוקט בשנים האחרונות מדיניות ריבית גבוהה יחסית, כדי לבלום אינפלציה ולהגן על היציבות הפיננסית. אבל כשהשוק ייכנס לתקופה רגועה יותר, עם ירידת אינפלציה ויציבות מחירים, ייפתח פתח למדיניות הקלה מוניטרית כלומר, הורדת ריבית הדרגתית.

הורדת ריבית משפיעה על הכלכלה בכמה מישורים:

היא מוזילה את עלות האשראי לעסקים ולמשקי הבית, מה שמעודד השקעות, הרחבת פעילות וצריכה פרטית.

היא מעלה את ערך הנכסים הפיננסיים, משום שתשואות אלטרנטיביות (כמו אג"ח ממשלתיות) יורדות, והמשקיעים מחפשים תשואה גבוהה יותר בשוק המניות.

היא מקטינה את עלויות המימון של הממשלה ושל החברות הציבוריות, ומחזקת את שוק האג"ח הקונצרניות. בתרחיש כזה, הבנקים ייהנו מגידול בביקוש לאשראי, ואילו חברות הביטוח עשויות ליהנות מעלייה בשווי נכסיהן הפיננסיים. מדובר במנוע כפול של צמיחה גם לשוק ההון וגם למשק הריאלי.

שדרוג דירוג האשראי: תו האיכות של הכלכלה הישראלית. כבר ב-2024 הורידו סוכנויות את הדירוג של ישראל: לדוגמה, Moody’s הורידה את הדירוג מ-A2 ל-Baa1 בנימוק ההחרפה של סיכונים ביטחוניים והגדלת ההוצאה הציבורית שהתחזקה בתקופת הלחימה. S&P גם כן ביצעה הורדה בעבר – מ-AA- ל-A+ ולבסוף ל-A, עם שמירה על מעמד דירוג השקעה.

כל שלוש סוכנויות מתחזקות בהערכה של ישראל כמדינה בעלת דירוג השקעה (investment grade), כלומר אינה מוגדרת “ספקולטיבית” (junk). יחד עם זאת, הן ציינו שהאופק הוא שלילי דבר המאותת שהסוכנויות רואות סיכונים שיכולים להביא להורדת דירוג אם לא תחול הקלה במצב הביטחוני, קיטון בהוצאות או שיפור ביציבות התקציבית. סיום הלחימה, צמצום ההוצאות הביטחוניות והתחזקות הצמיחה עשויים להביא לשינוי מגמה קודם כל החזרת האופק ל"יציב", ובהמשך גם העלאת דירוג האשראי.

שדרוג כזה הוא לא רק הישג תדמיתי; הוא בעל משמעות כלכלית ישירה: הוא מוריד את עלויות המימון של הממשלה ושל הבנקים, כלומר, ישראל יכולה לגייס כסף בריבית נמוכה יותר. הוא מעלה את אמון המשקיעים הזרים, שמסתמכים על דירוגי אשראי כמדד לסיכון המדינה. בנוסף, העלאת הדירוג מגדילה את ההשקעות הפסיביות, קרנות נאמנות בינלאומיות רבות רוכשות אוטומטית אג"ח ומניות של מדינות המדורגות גבוה יותר. 

3. חידוש הנפקות והשקעות חדשות, דלק חדש לשוק ההון

בשנים האחרונות נרשמה האטה משמעותית בהנפקות חדשות בבורסה בתל אביב. החברות העדיפו “לשבת על הגדר”, בשל סיכון ביטחוני, ריבית גבוהה ועלויות מימון כבדות. אבל כשנפתחת תקופה של יציבות ביטחונית וכלכלית, השוק נוטה “להפשיר”. חברות רבות מנצלות את חלון ההזדמנויות כדי להנפיק מניות חדשות, לגייס הון ולהתרחב. זה מתבטא במספר אפקטים חשובים:

הגדלת היצע הנכסים בבורסה - עוד חברות, עוד סקטורים, עוד הזדמנויות השקעה לציבור ולמשקיעים מוסדיים.

העמקת הנזילות - כלומר, יותר כסף נכנס לשוק, מחזורי המסחר גדלים, והבורסה הופכת אטרקטיבית גם בעיני גופים בינלאומיים.

חידוש ההנפקות גם מחזק את סקטור הבנקאות והביטוח - הבנקים מלווים לחברות בתהליכי גיוס, וחברות הביטוח משקיעות באג"ח ובמניות החדשות כחלק מתיקי ההשקעות והקופות שלהן. כך נוצר מעגל חיובי שבו השוק צומח בזכות האמון, והאמון צומח בזכות השוק.

סקטורי הבנקים והביטוח - במרכז ההתאוששות

הבנקים בישראל יצאו מהתקופה האחרונה במצב יציב, עם כריות הון נאות ויכולת ספיגה גבוהה. בתרחיש של רגיעה והמשך השקעות, הם עשויים ליהנות מביקוש גובר לאשראי, במיוחד לעסקים קטנים ולמימון נדל״ן. עם זאת, ירידת ריבית עשויה לשחוק את רווחיותם,  אך במקביל תקטין חדלות פירעון ותשפר את איכות התיק. הבנקים בישראל נכנסו לשנת 2025 במצב פיננסי יציב, עם רזרבות הון גבוהות, נזילות מספקת ויכולת לבלום זעזועים כלכליים. במציאות שבה הלחימה תיפסק ותזרם אמון כלכלי, הם צפויים ליהנות מביקוש גובר לאשראי במיוחד מצד עסקים קטנים, פרויקטים נדל”ניים ואפילו מימון תשתיות.

מצד שני, ענף הביטוח הישראלי נכנס לשנים הקרובות כשהוא מחוזק מבחינה פיננסית, בין השאר בזכות רגולציה חדשה (IFRS-17) ששיפרה שקיפות ועמידות. ירידה בריבית ובסיכוני ביטחון עשויה לתרום לביצועים חיוביים יותר, לשווי נכסי השקעות גבוה יותר וליכולת חלוקת דיבידנדים רחבה יותר.

מה עלול לבלום את הצמיחה?

טלטלה עולמית פיננסית, שתפגע באמון המשקיעים, גרעון ממשלתי מתמשך שיקשה על שדרוג דירוג האשראי, חוסר יציבות פוליטית או ביטחונית חוזרת שתיצור שוב סיכון גיאו־פוליטי גבוה ואינפלציה גבוהה שתאלץ את בנק ישראל להחזיק ריבית גבוהה לאורך זמן.

תקווה לאומית: חזרת החטופים והלוחמים הביתה

מעבר למספרים ולגרפים, הכלכלה הישראלית שואבת עוצמה מהצד האנושי. חזרת החטופים הביתה, לאחר חודשים ארוכים של חרדה לאומית, מביאה עמה תחושת הקלה, איחוד ותקווה מחודשת. הרחובות מתמלאים שוב באופטימיות, והאמון הציבורי שהוא מרכיב קריטי בכלכלה . תחושת השמחה הזו, יחד עם תחושת הניצחון והביטחון המתחדש, משפיעה גם על הסנטימנט הכלכלי: עסקים נפתחים מחדש, הצרכנים חוזרים לקנות, והבורסה משקפת את הרוח החדשה של חוסן ואמונה בעתיד טוב יותר.

הכותבת היא מנכ"לית הפינטק Fjord Ai