תרגיל מחשבתי בשוק ההון - ומה ניתן ללמוד ממנו על הצפוי בשוקי ההון בשנה הקרובה

תרגיל מחשבתי בשוק ההון

בתרגיל הבא אציג בפניכם שלושה אירועים שקרו באותה שנה ורגמו לשוק המניות הישראלי והעולמי לנפילות גבוהות במיוחד. בישראל מדד ת"א 25 נפל בכ 29% בכארבעה חודשים בלבד ואילו בארה"ב הנפילה הייתה חדה פחות. אולם השאלה הגדולה היא מה קרה לשווקים שנה, שנתיים לאחר המקרים המוצגים....נסו לנחש באיזו שנה מדובר ובאילו מקרים.

מומלץ לא להציץ בגרפים שבתחתית הכתבה לפני שמגיעים לסוף הכתבה

מקרה א'

מי המדינה ובאיזה שנה מדובר?

הפסקה המופיעה מטה מופיעה בויקיפדיה, הורדתי ממנה רק את שם המדינה אליה התכוון הכותב ואת השנה שבה מדובר.

"ב-11 בחודש צנח שוק המניות, והמסחר בו הופסק זמנית; ב-14 בחודש כינס הנשיא את הפרלמנט למושב חירום. הבועה התפוצצה ב-17 כאשר הכריזה הממשלה על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל. הממשלה הודיעה על דחיית פירעון חוב הציבורי החיצוני ל-90 ימים. למשבר הייתה השפעה עצומה על הכלכלה ועל אזרחי המדינה: אנשים איבדו את כל חסכונותיהם, מעמד הביניים נמחק ואנשים רבים נסחפו אל מתחת לקו העוני,  המשבר הפיננסי הוביל לירידה חדה בהשקעות במדינה ולבריחת הון מסיבית, כיוון שמשקיעים רבים איבדו את כספם בהשקעה במדינה. המשבר פגע קשות בגישתה של המדינה לשווקים בינלאומיים.
השפעת המשבר הפיננסי חרגה מגבולות הכלכלה והגיעה גם לפוליטיקה. נשיא המדינה באותה תקופה, פיטר את הממשלה ארבע פעמים במהלך השנה שבאה.

מקרה ב'

מי קרן הגידור שבה מדובר? ובאיזה שנה?

הפסקה המופיעה מטה מופיעה גם היא בויקיפדיה, הורדתי ממנה רק את שם קרן הגידור אליה התכוון הכותב ואת השנה שבה מדובר.

בסוף השנה שקדמה למשבר היה הונה של הקרן כ-4.6 מיליארד דולר, ובמאזנה היו רשומות התחייבויות בסך של כ-125 מיליארד דולר. במינוף זה לא היה די: לקרן היו התחייבויות חוץ-מאזניות, בעיקר בנגזרים על שערי ריבית בהיקף של כ-1,250 מיליארד דולר. בחודשים הראשונים של שנת ____ (שנת המשבר א.א.) הייתה תשואת הקרן אפסית. באוגוסט שנת המשבר אירע המשבר הנזכר בפסקה הקודמת.  משבר פיננסי במדינות ____הוסיף שמן למדורת האי-ודאות. המשקיעים החלו לצאת מהשווקים, והחלה קריסה בשוקי ההון העולמיים.

הקרן מצאה עצמה מושקעת במינוף גבוה מאוד. ביום שישי, 21 באוגוסט, הפסידה הקרן כ-550 מיליון דולר, כ-15% מהונה, ובסיום החודש הפסידה 45% מההון. ב-25 בספטמבר צנח הון הקרן לכ-450 מיליון דולר בלבד. עם הון עצמי מצומק ורמת מינוף עצומה, החלה הקרן להוות איום על שוקי ההון בעולם. תוך שבועות מספר הגיעה הקרן לחדלות פרעון.

קריסת הקרן עוררה הדים רבים בשוקי ההון. סניף ניו יורק של הבנק המרכזי של ארצות הברית - ה"פדרל ריזרב" - בראשותו של אלן גרינספאן, אירגן שורה של מוסדות, ובהם מריל לינץ', ליהמן ברדרס, וגולדמן זקס, שהזרימו 3.75 מיליארד דולר לשם חילוץ הקרן ממצבה. לאחר מספר שנים משכו המוסדות המחלצים את כספיהם והקרן נסגרה.

מקרה ג'

מי האיזור שבו מדובר ובאיזה שנה?

הפסקה המופיעה מטה מופיעה בווינט, הורדתי ממנה רק את שם המדינות והאיזור אליה התכוון הכותב ואת השנה שבה מדובר.

"המשבר הפיננסי הגדול בתולדות האיזור החל, כדרכם של משברים כלכליים, בתקופה שבה רשם האזור צמיחה חדה והחל להפוך לחלק מהעולם המפותח. תרם המשבר משכה הריבית הגבוהה במדינות האזור את המשקיעים הזרים, דבר שהוביל לצמיחה של בין 8% ל-12%, שכונתה "הנס הכלכלי ה___".

המשבר התחיל לאחר שהמטבע קרס, בעקבות החלטה לבטל את הצמדתו לדולר, ועל רקע חוב חיצוני עצום. המשבר התפשט לרוב מדינות האזור, ופגע בעיקר במדינות רבות באותו איזור כלכלי. יחס החוב לתמ"ג בחלק מהמדינות זינק מ-100% ל-180%.

תשובות

השנה שבה מדובר בכל המקרים היא - 1998

מקרה א'

משבר החובות ברוסיה, נפילת הרובל ושמיטת החובות המדהימה.

מקרה ב'

קריסת קרן הגידור LTCM בה היו מושקעים עשירי עולם ושנוהלה על ידי שני חתני פרס נובל לכלכלה לשנת 1997, מיירון שולס ורוברט מרטון, שפיתחו את מודל בלק ושולס לתימחור אופציות.

מקרה ג'

קריסת המטבעות ושוקי המניות ומשבר החובות במדינות דרום מזרח אסיה. המדינות שנקראו "הנמרים האסיאתים" נקלעו למערבולת. המשבר התחיל בתאילנד לאחר שהמטבע התאילנדי (הבאט) קרס, בעקבות החלטה לבטל את הצמדתו לדולר. המשבר התפשט לרוב מדינות האזור, ופגע בעיקר באינדונזיה, דרום קוריאה ותאילנד, אבל גם ביפן. באינדונזיה הוביל המשבר להפיכה פוליטית.

איך הגיבו השווקים באותה שנת 1998 כבר סיפרתי לכם בפתיחה. אבל השאלה הגדולה היא מה קרה אחר כך לאחר שהשוק נפל בכ 29% ??

ובכן את התשובה תוכלו לראות בגרפים שלפניכם>>>

בתוך חודשים ספורים ולמרות 3 משברים גדולים ומאיימים השוק התאושש לגמרי ולאחר שנתיים חצה את השיא ממנו החל המשבר (מדד המעו"ף עמד אז על 350) והגיע לשיא חדש (580) .

האם נוכל ללמוד מהניסיון ההוא של שנת 1998 ? כן.  גם כיום ישנה ירידה של כ 27% במדד המעו"ף מהשיא תוך כחמישה חודשים, ראו גרף מצורף.

האם זה דומה למה שמתרחש היום באירופה עם יוון? כן. רוסיה ודרום מזרח אסיה הם מדינות לא פחות גדולות.

האם יש הבדלים בין היום לבין הימים ההם ? בוודאי.

למשל: הריבית אז הייתה גבוהה יחסית וירדה בעקבות המשבר, השוק האמריקאי צמח וניפח מאז אותו משבר 2 בועות שעם היתפוצצותן אנו מתמודדים עד היום...בועת הנדל"ן ובועת הנאסד"ק (איתה כבר היתמודדנו).

ובכל זאת, דעתי היא שמשבר החובות באירופה איננו חמור כפי שאולי נדמה לחלק מהכלכלנים. להערכתי מדינות גוש האירו  יחלצו את המדינה או אפילו את המדינות שנקלעו למשבר ובכך יצילו אותם ואת עצמם (בעצם הם מזרימים כסף ישירות לבנקים הגרמנים והצרפתיים שמימנו את המדינות הכושלות). וכשמשבר זה יהיה מאחורינו נוכל לראות עליות מרשימות ביותר בשוקי ההון. לאחר המשבר המדדים יעלו לשיאים חדשים שתרם נראו.

זו דעתי, עכשיו אני ממליץ לכל אחד ללכת ליועץ ההשקעות שלו על מנת שיתן לו לו עצה אישית שמתאימה לצרכיו בלבד, עם או בלי לקחת בחשבון את דעתי.

מדד ת"א 25 עד ספטמבר 2011

מדד ת"א 25 בשנת 1998

מדד ת"א 25 1998 ו 1999

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.