נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

מיפוי השווקים של דויטשה בנק: להבין את גל הירידות

 

 
מיפוי השווקים של דויטשה בנק / תמונה: Dreamstimeמיפוי השווקים של דויטשה בנק / תמונה: Dreamstime
 

כלכלני דויטשה בנק
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
17/11/2025

מאמצע אוקטובר שווקים ברחבי העולם סובלים מירידות רוחביות כמעט בכל סוגי הנכסים. הדבר בולט במיוחד בנכסי סיכון: הביטקוין ירד ב־24% מהשיא שלו, ומדד S&P 500 השלים את התקופה הארוכה ביותר בלי שיא חדש, 13 ימי מסחר, מאז תנודות "יום השחרור". אך גם המקלטים הנתפסים כבטוחים יותר סבלו: מחיר הזהב ירד ב־6% מהשיא שלו באמצע אוקטובר, ותשואת האג"ח האמריקאית ל־10 שנים זינקה ב־18 נקודות בסיס מאז 22 באוקטובר, אז נסגרה ברמה של 3.95%.

אז מה קרה, ולמה כמעט כל דבר נמכר בבת אחת?

1. השפעת המפנה הניצי של הפדרל ריזרב

אסור להמעיט בערך השינוי החד בעמדת הפד בשבועות האחרונים. אם מסתכלים על גל הירידות הרב־נכסיות הגדולים בעשור האחרון, עולה תבנית ברורה: בכל פעם שהפד מאמץ עמדה ניצית ועובר להעלאות ריבית, השווקים מגיבים בנפילות. כך היה ב־2015–2016, ב־2018 וב־2022, שבה נרשם אחד ממפולות האג"ח–מניות הגדולות אי פעם.

הירידות הנוכחיות אינן בגודלן דומות לאלו, אבל המנגנון דומה: בסוף אוקטובר יו״ר הפד פאוול הטיל ספק בהפחתת ריבית בדצמבר, ואחריו הגיעו התבטאויות ניציות ממשתתפים נוספים. כתוצאה מכך, החוזים העתידיים הורידו את הסיכוי להפחתת ריבית בדצמבר ל־42% בלבד.

הלחץ הזה יימשך ככל הנראה, כי האינפלציה עדיין מעל היעד, והשפעת העלאות המכס עדיין מחלחלת. גם מדדים מקדימים לאינפלציה כמו רכיב מחירי תשומות השירותים במדד ISM  ממשיכים להצביע על לחצי מחירים.

2. הראלי הקיצוני הקודם לא היה יכול להימשך לנצח

בחצי השנה האחרונה רשם S&P 500 את העלייה החזקה ביותר שלו מאז התאוששות הקורונה ב־2020–2021. אז הוזרמו לשווקים כמויות חסרות תקדים של תמריצים פיסקליים ומוניטריים. הפעם, הראלי קרה כשהשווקים הפסיקו לתמחר את חשש המיתון בארה"ב ובעולם. אבל עכשיו, כשהחשש ממיתון התפוגג, והאופטימיות לגבי הסכם הסחר בין ארה"ב לסין כבר תומחרה פנימה — טבעי לראות תיקונים בשוק. במיוחד כששוויי החברות נמצאים ברמות גבוהות היסטורית.

3. הלחץ הגלובלי על תקציבי ממשלה משפיע לא רק על אג"ח

מתחים סביב מצבן של קופות המדינה ממשיכים להשפיע על נכסים שונים:

בבריטניה, בזיל צנחו בחדות לפני פרסום התקציב. ביפן, תשואת האג"ח ל־10 שנים עלתה לשיא מאז 2008. בארה"ב, גם אג"ח אוצר הושפעו מלחצים, במיוחד אחרי הורדת דירוג מצד מודי׳ס במאי.

וזה לא מסתיים רק באג"ח: גם מניות במדינות עם חששות פיסקליים נפגעות. צרפת, למשל, הייתה בין המדדים החלשים השנה באירופה.

מבט קדימה: יש רוח נגדית אבל הקרקע עדיין יציבה

למרות התנודתיות: ה־S&P 500 נמצא רק כ־2% מתחת לשיא כל הזמנים, חוזים עתידיים שוב בירוק, הפד כבר ביצע מאז ספטמבר 2024 הורדות ריבית בהיקף של 150 נ״ב, הקצב המהיר ביותר שלא בזמן מיתון מאז שנות ה־80. היסטורית, הורדות ריבית המתרחשות בזמן "נחיתה רכה" דווקא תומכות בנכסי סיכון וזה נראה גם הפעם.

כמו כן, האווירה נרגעה בעקבות הסכם הסחר האחרון בין ארה"ב לסין, תנאי הנזילות הפיננסית עדיין מקלים, מדדי סיכון כמו VIX או מרווחי אג"ח HY נמוכים בהשוואה לשיאי אוקטובר.

בשורה התחתונה:

למרות הלחצים, איננו רואים עדיין את התנאים שאופייניים למפולות גדולות: לא העלאות ריבית ולא סימנים ברורים להאטה או מיתון. הירידות האחרונות הן, יותר מכל, תיקון טבעי אחרי ראלי ממושך בתוך סביבה שעדיין תומכת בשווקים.

x