איראן כבר נכנסה לסחרור, האם לרוסיה צפוי גורל דומה?

בשבועות האחרונים התפרסמו לא מעט ידיעות על משבר כלכלי חמור שמתחולל באיראן. הביטויים החריפים ביותר שלו הם הפסקות חשמל תכופות, כולל בבירה טהרן ומחסור חמור במים. חלק ממאגרי המים החשובים של איראן התדלדלו לרמות של פחות מ-10% מהקיבולת הרגילה שלהן. 

הדיווחים מספרים שהמחסור במים נובע בעיקר ממיעוט הגשמים באיראן בעת האחרונה. אבל זו כנראה לא הסיבה היחידה ואולי אף לא העיקרית. איראן היא מדינה שלה מקורות מים רבים ומקורות אנרגיה רבים. מה שכנראה חסר אצלה זה תכנון נכון וממשלה שדאגה לאזרחים היא המטרה עליונה שלה. 

רבים סבורים שהטריגר שהצית את המשבר הנוכחי הינה המלחמה בין איראן וישראל ביוני האחרון. אבל הבעיות הכלכליות של איראן הולכות שנים רבות אחורה. הן חוללו במדינה אינפלציה חריפה שב-5 השנים האחרונות נעה בין קצב של 55% בשנה (אפריל 23') ל-31% בשנה (אפריל 24'). נכון לספטמבר האחרון קצב האינפלציה באיראן שב ועלה ל-45% בשנה.

האינפלציה והבידוד המדיני החריף שחקו אנושות את ערך המטבע האיראני, הריאל. המטבע שנסחר ביוני סביב רמה של כ-500 אלף ריאל לדולר, צנח לאחרונה לרמה של יותר ממיליון ריאל לדולר. אלו שערים של השוק השחור כמובן מאחר ולשער הרשמי של הממשלה – 42 אלף ריאל לדולר שנותר על מקומו זה שנים – איש לא מתייחס ברצינות.

למשקיפים מהמערב בכלל וישראל בפרט הקריסה הזו לא מובנת כל כך. איראן נחשבה, ועדיין נחשבת, למעצמה אזורית. היא הצליחה לצבור השפעה רבה בלבנון, עיראק, סוריה ותימן, בעיקר דרך מימון וציוד של מיליציות חמושות. הצלילה הכלכלית המהירה שלה, שמהווה איום מוחשי על משטר האייטולות, עדיין נתפסת כהפתעה. 
 

ההכנסות מיצוא נפט צנחו

תהליכים דומים, גם אם בהיקף מתון יותר, מתחוללים כיום אצל אחת מבעלות הברית של איראן, רוסיה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, גרר את ארצו למלחמה נגד אוקראינה והקים עליו את כל מדינות המערב. הסנקציות נגד רוסיה חוללו הרס נרחב בכלכלה שלה. רוסיה הפכה למדינה מנודה. הספורטאים שלה לא יכולים להתחרות בטורנירים בינלאומיים, משקיעים זרים נטשו אותה ותיירים מהמערב הפסיקו לבקר בה. היעדר השקעות זרות פוגע קשות בפוטנציאל הצמיחה שלה.

בשנתיים הראשונות למלחמה עם אוקראינה עוד נהנתה רוסיה מהכנסות שהניבה לה תעשיית הנפט המקומית. מחירי הנפט זינקו אז לרמה של יותר מ-100 דולר לחבית. רוסיה אמנם נאלצת לתת הנחה של עשרות אחוזים על הנפט שהיא מוכרת ללקוחותיה העיקריות – סין והודו -  אבל במחירים כאלו גם לאחר הנחה עדיין נותר בידיה נתח נאה. 

בשנה וחצי האחרונות שוק הנפט השתנה. הנפט שנסחר ב-2023 סביב מחיר ממוצע של כ-80 דולר לחבית נסחר כבר חודשים ארוכים סביב 60 דולר לחבית. במחירים כאלו, כאשר עלויות ההפקה ברוסיה תופחות בגלל האינפלציה, לא נותר לה הרבה רווח. הירידה בהכנסות מחייבת את רוסיה למצוא מקורות אחרים כדי לממן את המלחמה הארוכה והיקרה שלה. 

צבא של מיליוני כטב"מים

אלו לא רק הסנקציות שמעיקות עליה. לאוקראינה אין אמנם את כוח האש וההרס של רוסיה, אבל יש לה נשק משלה, זול בהרבה אך עדיין אפקטיבי: צבא של מיליוני רחפנים וכטב"מים. אוקראינה משגרת מעת לעת התקפות רחפנים שפוגעות בצוואר הבקבוק אולי החשוב ביותר של רוסיה: תעשיית זיקוק הנפט. במהלך הקיץ האחרון היא הצליחה לפגוע באתרי זיקוק קריטיים רבים. 

במהלך המלחמה שידרגה אוקראינה משמעותית את יכולותיה בתחום כלי הטייס המוטסים מרחוק. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אמר לא מכבר שארצו מייצרת כיום כ-4.5 מיליון כטב"מים בשנה. הכטב"מים החדשים והמתקדמים שלה גדולים יותר וטסים רחוק יותר. הם מסוגלים לפגוע בבתי זיקוק הרחק מקו החזית ומגיעים עד לטווח של 2,000 קילומטר. אוקראינה מנסה בכך להתיש את רוסיה ולשחוק את יכולותיה. 

המגזין "אינטליניוז", ציטט באחרונה מומחים בענף האנרגיה הרוסי שטענו שלרוסיה – ממפיקות הנפט הגדולות בעולם - מתחיל להיווצר מחסור בדלקים. התקיפות מצד אוקראינה הן לא הסיבה היחידה לכך. הסנקציות של המערב מקשות על רוסיה למצוא חלקי חילוף מתאימים ולתחזק את בתי הזיקוק הקיימים. התוצאה היא פגיעה מתמשכת בתפוקה. 

המלחמה המתמשכת כבר נותנת את אותותיה בכלכלה הרוסית המדשדשת. הרובל הרוסי אמנם התחזק מעט בשנה האחרונה מרמה של כ-100 רובל לדולר לכ-80 רובל לדולר. אבל הוא עדיין רחוק מרמות של כ-30 רובל לדולר שבהן נסחר לפני סיפוח חצי האי קרים ב-2014. 

האינפלציה ברוסיה עדיין נעה ברמות של 7%-9% לשנה, והריבית שגם היא ירדה מעט באחרונה משיא של 21% עדיין ברמה גבוהה של 16.5%. בינתיים צמיחת התוצר צנחה מרמה של כ-3.3% במחצית השניה של 24' ל0.6% בלבד ברבעון השלישי של 25'. 

רוסיה, כמו איראן, היא מדינה אוטוריטרית ששולטת בתקשורת, כמו גם בנתונים הכלכליים שהיא מפרסמת. לא יהיה מפתיע לגלות שמצבה הכלכלי הנוכחי פחות טוב מכפי שמראים המספרים הנוכחיים. קשה אמנם לראות אותה חווה קריסה כלכלית כמו איראן, אבל האיום הכלכלי כל הזמן מרחף מעליה. 

חשוב לזכור עוד דבר. התדרדרות כלכלית יכולה להתפתח בהדרגה לאורך שנים, ואז להתפוצץ בבת אחת. למי ששכח – גם מסך הברזל של ברית המועצות קרס בהפתעה ובבת אחת בסוף שנות ה-80'. לא מן הנמנע שתרחיש בעל מאפיינים דומים יתחולל גם בימינו.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]