שר האוצר פרסם היום (רביעי) את תזכיר חוק זיכיון ים המלח, התשפ"ו-2025, להערות הציבור. החוק המוצע נועד להסדיר מחדש את זיכיון הפקת משאבי הטבע בים המלח, שיתחדש ב-1 באפריל 2030, ולהבטיח את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך הבטחת שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק מהווה בסיס להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי להפקת המשאבים מים המלח, בדגש על קידום תחרות אופטימלית, הורדת חסמי כניסה ופנייה לשחקנים בינלאומיים מובילים.
תזכיר החוק הוא תוצר של שיתוף פעולה יוצא דופן בין גופים ממשלתיים רבים (לרבות אגפי משרד האוצר, רשות המיסים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, רשויות מקומיות ועוד) ומבוסס על עבודת מטה רחבת היקף הכוללת את טיוטת דוח מסקנות הצוות הכלכלי והצוות הסביבתי-תכנוני מספטמבר 2024, לצד מסקנות ועדת ששינסקי 2 וועדת נווה.
הצעת החוק מתמקדת בשלושה עקרונות עיקריים:
1. הגדלת הכנסות המדינה: החוק צפוי להעלות את חלקה של המדינה ברווחי הזיכיון מ-35% כיום ל-50% בממוצע רב שנתי, באמצעות, בין היתר, תמלוגים דיפרנציאליים ופרוגרסיביים עבור כל משאב בנפרד, הקמת חברה ייעודית (SPC) לתחום הפקת המשאבים, יצירת הגדרות מדוייקות לקביעת סוגי מוצרים ולקביעת מנגנוני מחירי העברה.
2. שמירה על הסביבה: תזכיר החוק כולל הוראות להתמודדות מיטבית עם ההשלכות הסביבתיות וההשפעות השליליות של פעילות הפקת המשאבים בים המלח באמצעות הקטנת שטח הזיכיון העתידי והחזרת שטחים נרחבים לציבור, יישום עקרון "המזהם משלם", יצירת תמריצים לשימוש יעיל במשאבי הטבע, כולל הטלת חיוב על שאיבת מי ים המלח וקציר מלח מוסדר, ועוד.
3. ייעול ההליכים הבירוקרטים בזיכיון ובמכרז להקצאתו: החוק מציע להקים את המנהלת לענייני ים המלח הכוללת את כלל הרגולטורים הרלוונטיים לפעילות הזיכיון, להגביר את השקיפות לציבור באמצעות חובות דיווח ופרסום נתונים לציבור ולהגדיר כללים והוראות לעניין תום הזיכיון הנוכחי והעתידי. בנוסף, החוק מבטל את זכות הקדימה הנתונה לבעל הזיכיון הנוכחי ולטובת הגברת התחרות על המכרז להקצאת הזיכיון העתידי.
פרסום תזכיר החוק להערות הציבור הוא אבן דרך ראשונה בהליך החקיקה של זיכיון ים המלח העתידי. לצד הליך החקיקה בכנסת, המשך ההליך יכלול פרסום שני פרקים הנעדרים מתזכיר זה, פרק מיסויי ופרק עובדים, צו אינטרסים וכמובן פרסום המכרז להקצאת הזיכיון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "פרסום תזכיר חוק זיכיון ים המלח הוא עוד צעד משמעותי לקראת הזיכיון העתידי על ים המלח, השם דגש על ניצול הוגן, יעיל ואחראי של אחד ממשאבי הטבע החשובים בישראל. החוק יבטיח כי המדינה תמקסם את התועלת הכלכלית לציבור, תקדם תחרות מיטבית ותגן על הסביבה הייחודית של איזור ים המלח למען הדורות הבאים. אני מבקש להודות לצוות הפרוייקט באגף החשב הכללי, לצוות הלשכה המשפטית של משרד האוצר ולשותפים הרבים שעמלים בהצלחה מזה תקופה ארוכה על קידום זיכיון חדש ומיטבי לטובת אזרחי מדינת ישראל".
המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון: "תזכיר החוק המוצע מהווה נדבך מרכזי בגיבוש המסגרת הכלכלית שתסדיר את פעילות הזכיין העתידי. התזכיר קובע לראשונה את חובתו של בעל הזיכיון לפרסם אחת לשנה את פרוט התשלומים והמסים ששילם למדינה, לשם שקיפות מלאה בפני הציבור. בתוך חודשים ספורים, צפויים להתפרסם תיקוני חקיקה בתחומי המס השונים, אשר ישלימו את התזכיר ויאפשרו למדינה לקבל את חלקה הראוי ברווחים הנובעים מהפקת משאבי הטבע מים המלח. אני מבקשת להודות לעובדי רשות המיסים שהיו שותפים בצוות על עבודתם המקצועית והיסודית, ולכלל הצוותים על שיתוף הפעולה המקצועי והפורה".





