צעדי הדגל של התכנית הכלכלית לשנת 2026 כפי שאושרו בממשלה

חבילת צעדים פיננסיים:

א. קידום התחרות בשוק הבנקאות – עידוד הקמת בנקים חדשים - קיימת בעיית תחרות בענף הבנקאות, כאשר משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים משלמים את המחיר הכבד ביותר על היעדר התחרות. אחד החסמים המרכזיים להתפתחות של תחרות מחוץ למערכת הבנקאית נוגעת לעליונות הבנקים בעלות מקורותיהם. במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות, ובהתאם להמלצות הצוות הבין-משרדי להגברת התחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית, מוצע לקדם תיקוני חקיקה אשר יאפשרו רגולציה מותאמת לבנקים קטנים, אשר תהיה מותאמת לרמת הסיכון המערכתי שבנקים אלו מייצרים ולמאפיינים התחרותיים שלהם. בנוסף, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) כך שחברת החזקות פיננסית אשר בבעלותה גוף מוסדי, תוכל לשלוט בבנק קטן.

ב. רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים וטיוב מאגר נתוני אשראי - במטרה לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית, ולשפר את נגישותם לאשראי מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי כך שמקורות המידע ידווחו למאגר גם נתונים אודות עסקים בישראל, ולא רק נתונים אודות אנשים פרטיים. במקביל לתיקון זה, מוצע לקדם גם תיקוני חקיקה על החוק הצרכני הקיים, לאור לקחים רבים שעלו במסגרת הפעלת המאגר בשנים האחרונות.

ג. צמצום הארביטראז' בכללי השקעה ומיסוי של קופות גמל –  במטרה לייצר ודאות מיסויית בכל הנוגע להשקעות בקופות גמל מוצע לצמצם את הפער הקיים כיום בין פקודת מס הכנסה לבין הוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בדבר השקעות מותרות. בלב ההצעה תיקון של סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה כך שככלל יוכלו קופות הגמל לקבל פטור ממס אם היא משקיעה בחבר בני אדם העוסק בעסק בהתאם לכללים הקבועים בהוראות הפיקוח הקיימות, בלא שהדבר יפגע בעקרונות המיסויים. כלומר,  מוצע לקבוע בתיקון החקיקה שככל שההשקעה לפי הוראות הפיקוח היא החזקה מותרת, היא לא תהווה שליטה או החזקה מהותית גם מבחינת הפקודה, ותאפשר פטור ממס.

ריווח מדרגות מס הכנסה 

מדרגות המס הקיימות בישראל יוצרות עלייה תלולה יחסית בשיעורי המס, כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים במהירות למס שולי גבוה בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. מנגד, ברמות הכנסה נמוכות שיעור המס השולי נמוך, ובצירוף הטבות מס שונות, חלק ניכר מהעובדים בשכר נמוך אינם משלמים מס כלל. 

במטרה להפחית את נטל המס על שכבות הביניים ולחזק את מעמד הביניים במשק, מוצע לבצע ריווח של מדרגות המס כך שהטווחים החייבים במס בשיעורים של 20% ו-31% יורחבו. צעד זה יפחית את חבות המס בעיקר עבור בעלי הכנסה בינונית, וייטיב גם עם בעלי הכנסות גבוהות יותר במידה מתונה. הרפורמה תיושם במסגרת חבילת מיסוי מאוזנת, שתתאפשר בין היתר באמצעות הטלת מס רכוש וצעדים נלווים נוספים.

קביעת שיעור מס רכוש לתשלום ותיקונים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים

בתום עבודה מקצועית של ועדה בין משרדית בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהוקמה בהחלטת ממשלה מספר 1383 מיום 04.02.2024, מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, כך שיוטל מס על מקרקעין פנויים. המס, שיוטל בשיעור של עד 1.5% משווי הקרקע, יגוון וישלים את מערכת מיסי הנדל"ן בישראל וימסה קרקעות פנויות בייעוד שאינו חקלאי. צעד זה יהווה צעד משלים למדיניות הפיסקאלית אותה מובילה הממשלה בשנתיים האחרונות, כך שיגדיל ויגוון את הכנסות המדינה מחד, ויאפשר להקל במיסים אחרים שמוטלים על הכנסה מיגיעה אישית ופגיעתם בפעילות הכלכלית חמורה יותר. בכך יוקל נטל המס על האדם העובד, זאת בפרט נוכח השלכות מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה על המשק. במסגרת הפקת הלקחים ממנגנון מס רכוש שהיה בתוקף עד לשנת 2000, רשות המיסים תאפשר הגשת שומה עצמית על ידי בעלי הקרקעות באופן מקוון, דבר שיסייע בצמצום החיכוך בין הרשות לנישומים.

רפורמה בענף החלב 

מטרתה של הרפורמה במשק היא להוזיל את יוקר המחייה בישראל באמצעות טיפול שורשי במחירי מוצרי החלב ובהבטחת רציפות האספקה לשווקים, וזאת נוכח מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממדינות ה-OECD ומקרים תכופים של מחסור במוצרים בסיסיים. ההצעה מגשימה מטרה זו באמצעות התערבות ממוקדת בשני גורמי הכשל המרכזיים בענף – הריכוזיות במקטע המחלבות וחוסר היעילות של חלק ניכר מהרפתות – המובילים ישירות לרמות מחיר גבוהות ולליקויי אספקה. לשם כך כוללת הרפורמה חבילת צעדים מקיפה, ובהם ביטול מגבלת הייצור במקטע הרפתות והסרת פיקוח המחירים על חלב גולמי, תוך מעבר למודל של רשת ביטחון המבטיחה לרפתנים שימשיכו לייצר רמת מחיר וכמות מוגנת. לצד זאת, מציעה ההחלטה תוכנית פדיון מכסות משמעותית לרפתות שיבקשו לפרוש מן הענף, במטרה לייעל את מבנה הייצור, וכן ביטול מקיף של כלל המכסים בענף החלב לשם הגברת התחרות במקטע המחלבות והרחבת מגוון המוצרים לצרכן.

באמצעות צעדים משולבים אלה, ההצעה מטפלת בדרישות העלות לאורך כל שרשרת הערך, מגבירה את התחרות, מצמצמת ריכוזיות ומחזקת את אמינות האספקה.

האצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות

תכנית העבודה נועדה להסיר חסמים רגולטוריים, לייעל הליכי תכנון וביצוע, ולאפשר גמישות בקידום תכניות  – במטרה להבטיח קידום מהיר של פרויקטי תשתית החיוניים לצמיחת המשק ולחיזוק החוסן הכלכלי. 

במסגרת התכנית נקבעו בין היתר מנגנונים לקיצור הליכים תכנוניים וביצועיים, לרבות שיפור הגמישות בשינוי תכניות וייעול הליכי הסדרי תנועה. צעדים אלה נועדו ליצור סביבת עבודה רגולטורית יעילה שתאפשר קידום מואץ של תשתיות לאומיות.