נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

רמי רוזן, מנכ״ל המשרד לאיכות הסביבה: ״אם המדינה תדע להביא את הסטנדרט שבונים בת״א גם לפריפריה, החיים יראו אחרת״

במושב שעסק בקיימות ו-ESG בנדל״ן ובנייה, עוד אמר רמי רוזן: ״כשאנחנו מדברים על עלויות, צריך להבין שהדבר הזה מחזיר את עצמו. דירה שנבנתה בבנייה ירוקה יכולה לחסוך קרוב ל-6,000 שקל בשנה למשק הבית״

 

 
להביא את הסטנדרט שבונים בת״א גם לפריפריה / תמונה: Dreamstimeלהביא את הסטנדרט שבונים בת״א גם לפריפריה / תמונה: Dreamstime
 

אלי מאיר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
10/12/2025

במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 בין התאריכים 9-11 בדצמבר במלון דן אילת, אמר רמי רוזן, מנכ״ל המשרד לאיכות הסביבה, במושב שעסק בקיימות ו-ESG בנדל״ן ובנייה: ״הבעיה שלנו היא נושא השיווק של הבניה הירוקה. מ-2022 יש התקדמות, אך אני רוצה לבוא ולהגיד משהו אחר. הבניה הירוקה והדירקטיבה זה לא רק עניין מקצועי וזה לא עניין של המלצה או אירוע. יש פה עניין שהוא סופר קריטי וחשוב. אנחנו במשרד להגנת הסביבה רואים את כל העוולות בנושא התכנון. מדינת ישראל משלמת מיליארדים על תכנון שהיה תכנון לקוי ולא נכון. בסופו של דבר, יש הרבה עיריות כמו עיריית תל אביב שמחייבות בנייה בדירוג של חמישה וארבעה כוכבים. זה הסטנדרט. אבל הסטנדרט הזה לא צריך להישאר רק במרכז. הוא חייב לצאת גם לפריפריה. והבנייה הזאת, משנה לאזרחים את החיים. לא רק בפסיעות היומיום. אנחנו צריכים להבין שאם המדינה תדע להביא את הסטנדרט שבונים בתל אביב גם לפריפריה, החיים של כולנו יראו אחרת. האזרח יקבל מוצר הרבה יותר טוב גם לנפש וגם לבריאות שלו ושל הילדים שלו. ובנוסף, כשאנחנו מדברים על עלויות, צריך להבין שהדבר הזה מחזיר את עצמו. דירה שנבנתה בבנייה ירוקה יכולה לחסוך קרוב ל-6,000 שקל בשנה למשק הבית.״

אליה וינטר, ראש מועצת מצפה רמון: ״יש מקומות שרגולציה כמו דירוג כוכבים מתאימה להם, כמו תל אביב. ויש מקומות שבהם צריך להבין שזה פשוט לא מתאים. אמביציה להיות תל אביב לא מתאימה לירוחם. אנחנו צריכים להסתכל על האופי המקומי ולשמר אותו. הדרך הנכונה לעשות דברים היא כשהם משתלמים. אם אפשר להשתמש פחות בשוט ויותר בגזר – לשם צריך ללכת. צריך ללמוד את האופי של המקום ולמנף את הקשר לסביבה. כשנעשה את זה, הדברים יתקבלו בשותפות ובאהדה. מצפה רמון רוצה להיות המקום הראשון שפועל במאה אחוז אנרגיה עצמית, עצמאות כלכלית ואנרגטית. יש לנו אדמה ושמש, ויש לנו שטחים מופרים שהיו מחצבות, ואנחנו רוצים מהאדמה הזאת להפיק חשמל לכל מצפה רמון והמרחב. צריך לתת יותר קרדיט לרשויות המקומיות. ברגע שניתן להן, גם בתחום הסביבה וגם בתחום הבנייה הירוקה, נקבל תוצאות מופלאות. בסוף ראשי הרשויות נבחרו, והם יודעים לאן הם רוצים לקחת את היישובים שלהם.״

ורד סולומון, המנכ"לית הבאה של המועצה לבנייה הירוקה: ״הספינה הזאת שנקראת ‘תכנון’, ובעיקר תכנון עירוני, עשתה שינוי דרמטי. אולי זה עדיין לא מורגש בשטח, אבל את הספינה הזו לוקח שנים להזיז אותה. מה שתכננו לפני עשרים שנה זה לא מה שאנחנו עושים היום, אפילו לא מה שתכננו לפני חמש-שש שנים. הגלגלים זזים לאט, וזה הדבר הכי חשוב להבין. בעבר עשו טעויות בתכנון. לא מרוע, אלא מתפיסת עולם שהייתה אז. לפני 20 כשהייתי מהנדסת עיר, הייתה תפיסה מסוימת. לא הייתה מודעות לנושא של עירוניות, של צפיפות. צפיפות הייתה מילה גסה. אני זוכרת את הכנס הראשון ב-2010 שעסק בצפיפות, ואמרתי לעצמי ‘מה עכשיו לשבח צפיפות בישראל?’. אבל זה בדיוק השינוי. הנושא של עירוניות, עירוב שימושים, התחדשות עירונית - זה דברים שהתגברו רק בחמש השנים האחרונות. לפני עשרים שנה זה בכלל לא היה חלק מעולם התכנון. מדינת ישראל הייתה מוטת רכב. תכנון של איזונים, מרחקים, כבישים רחבים. היום זה מתהפך. היום אנחנו מבינים שצריך לייצר עירוב שימושים, לעודד הליכתיות, להיות פחות תלויים ברכב. בירושלים זה אולי נשמע טבעי, אבל במצפה רמון ובמקומות דומים הרבה יותר קשה לדבר על זה. וזה האתגר: איך מיישמים קיימות במקומות כמו מצפה רמון, ירוחם, בית שאן וחצור. בשנים האחרונות, כשמשרד השיכון עבד בצפון ובדרום בהיקפים גדולים, הכנסנו את עקרונות הקיימות גם ליישובים הערביים, הדרוזים והצ'רקסים. ודווקא שם, הרבה מהעקרונות קיימים באופן טבעי יותר מאשר בערים ‘ישראליות’. יש מה ללמוד מהקהילות האלה. מה צריך לעשות עכשיו? לקחת את עקרונות ה-ESG ולהכניס אותם לכלי הסטטוטורי. לא עוד כבישים של 30 ו-40 מטר. צריך לצופף, לייצר הליכתיות, וזה חייב לקרות בתוך התוכנית עצמה, לא רק בסיסמאות. אני מקווה שהתוכניות הבאות יתוכננו כבר עם הערכים החדשים האלה. ואני אומרת לכם, יש לכם הרבה כוח.״

על מינויה למנכ״לית המועצה לבנייה הירוקה אמרה ורד: ״התמודדתי על התפקיד של מנכ״לית המועצה לבנייה ירוקה, ואני מתרגשת מאוד להיכנס אליו. זה יקרה בעוד כמה חודשים. בעיניי, כשהממסד, השוק ולקוח הקצה יושבים סביב אותו שולחן – זו התחלה טובה. התפקיד שלי כמועצה ישראלית לבנייה ירוקה הוא להושיב את כולם יחד, כולל את לקוחות הקצה והדור הבא, ולהתחיל ממודעות. אני באמת חושבת שהכל מתחיל במודעות של הקבלנים, של גופי הממשלה, של כולם. להבין שהעולם כבר מתקדם לשם. הדוגמאות שאנחנו רואים בחו״ל נכונות. מקדימים אותנו. אם לפני חמש או שש שנים ההולנדים היו עסוקים בעיקר בפחמן, היום הם כבר מדברים על שיטות של אנרגיה מעגלית ועוד דברים שישראל יכולה לדלג עליהם כמה שלבים קדימה. הכוונה שלי היא במפורש לחבר את כל הקצוות - גם את הצד העסקי, גם את הצד הציבורי וגם את האזרח ומשק הבית, כך שיהיה ברור, נכון וכדאי להתקדם קדימה ולעשות את הצעד הבא. במדינת ישראל איכות החיים צריכה לעלות, ובנייה ירוקה היא חלק מרכזי בזה.״

ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי: ״אחרי 25 שנות עשייה, עיר הנדל״ן מתכנסת השנה בנקודת זמן שאין דומה לה. הענף כולו עומד בפני אתגרים שמחייבים חשיבה מחודשת ושיתוף פעולה אמיתי בין כל הגורמים. הוועידה הזו נועדה להיות המקום שבו מקבלי ההחלטות, אנשי המקצוע והיזמים מובילים יחד את הדרך לצמיחה מחודשת ולבניית עתיד יציב יותר לישראל.״

x