רונן מנחם על נתוני התקציב: חוסן מפתיע בהכנסות, אך מבחן המשמעת של 2026 בפתח

בשורות מעודדות מזירת תקציב המדינה, אך נחוצה הסתכלות זהיר להמשך.

החדשות המעודדות מזירת תקציב המדינה נוגעות הן לשורה התחתונה והן להרכב ההוצאות וההכנסות, אך ההסתכלות קדימה צריכה להיות זהירה.

ראשית - הגירעון התקציבי עמד על 4.7 אחוזים מהתוצר, ולאחר כל התהפוכות והעדכון תוך כדי השנה הוא מסיים 2 עשיריות פחות מרמת היעד המעודכנת ועשירית תוצר פחות מהתחזית העדכנית של בנק ישראל.

עם זאת, השפעתה התקציבית של המלחמה, שאפיינה את רוב השנה, ניכרת. ההוצאות היו אמורות לקטון ב-3 עשיריות אחוז לפי התכנון המקורי, אך הן גדלו בסוף קרוב ל-5 אחוזים. כמו כן יש לזכור שלעומת החודש הקודם גדל הגירעון שעמד על -4.5 אחוזי תוצר.

הוצאות המלחמה מתחילתה בסך של 232.4 מיליארד ₪ מהוות יותר מ-10 אחוזים מהתוצר.

צד ההכנסות הפתיע לטובה, כשהן גדלו כמעט פי 3 מצד ההוצאות. לגאות בשוקי ההון והיי-טק הייתה השפעה ניכרת על התוצאות – יחד עם העלאת מס הערך המוסף. סביר להניח כי שוקי ההון וההיי-טק ימשיכו לתמוך בהכנסות המדינה גם השנה – אם לא תתרחש החמרה מדינית ביטחונית ועל אחת כמה וכמה אם התהליך המדיני האזורי יצבור תאוצה.

אך גם כאן נחוצה זהירות שכן ההכנסות ממיסי פעילות גדלו 8 אחוזים השנה – פחות ממחצית שיעור העלייה של ההכנסות ממיסים ישירים, מה שמעיד הן על הצמיחה הנמוכה, יחסית, השנה (ככל הנראה פחות מ-3 אחוזים) והן על החשיבות שצמיחת התוצר השנה (סביב 5 אחוזים) אכן תעמוד בתחזיות.

יעד הגירעון התקציבי לשנת 2026 עומד על 3.9 אחוזים מהתוצר וזו גם תחזית בנק ישראל. בהשוואה לתוצאה של 2025, מדובר בקיטון מתוכנן של 0.8 אחוז תוצר, קרי 16 מיליארד ₪.

מבחינת שוק איגרות החוב, מדובר בתוצאה מעודדת, מבחינת צרכי הגיוס של המדינה. זאת, יחד עם ההנפקה המוצלחת האחרונה של המדינה בחו"ל.

במבט קדימה, הרבה תלוי בצד ההוצאות, בדגש על ההוצאות הביטחוניות, שהוגבלו ל-112 מיליארד ₪, וכן בכך שמדובר בשנת בחירות. כמו כן נציין כי תקציב המדינה לשנת 2026 טרם אושר על ידי הכנסת וכי השנה החלה עם תקציב המשכי (הגבלת הוצאות הממשלה ל-1/12 ממסגרת ההוצאות של השנה שעברה), גורם מרסן מבחינת הוצאות המדינה.