דו"ח שירות התעסוקה: מחסור חמור בעובדי כפיים ועודף באקדמאים

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "למרות המלחמה, שוק העבודה הישראלי גילה בשנה האחרונה חוסן ועמידות.  עם זאת ובמבט מעמיק, ישנם אתגרים תעסוקתיים שמחייבים מענים דינאמיים המתאימים לתנאי שוק העבודה המשתנה. מעבר להשתנות תמהיל דורשי העבודה והמחסור בעובדים בחלק ממקצועות הבנייה והתעשייה, עלינו להביא בחשבון את השפעת השינויים הטכנולוגיים, הגלובליים והדמוגרפיים. מתוך ההבנה הזאת, שירות התעסוקה, מעדכן ומחדש כל הזמן ובזמן אמת את מעטפת הכלים שהוא מספק לדורשי העבודה ולמעסיקים - זהו צורך ממשי ומשימה לאומית"

עיקרי הנתונים: 

1. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: 

הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה יציבות יחסית בהשוואה לחודש שקדם- מספר תובעי האבטלה עמד החודש על כ-118.3 אלף (לעומת כ-118 אלף בחודש שקדם) ומספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד החודש על כ-36.8 אלף (לעומת כ-36.6 אלף בחודש שקדם). 

אולם, יצוין שחרף היציבות היחסית שנרשמה גם במספר תובעי האבטלה, הרי שבמבט רחב על כל שנת 2025 מספר תובעי האבטלה שעלה גם החודש בכ-0.3 אלף ממשיך מגמת עלייה מתונה אך עקבית שאפיינה את השנה החולפת. מגמה זו משקפת גם היא את שינוי תמהיל דורשי העבודה, בו שיעור הקבוצות החזקות יותר עולה ושיעור הקבוצות החלשות יותר יורד

כאשר ביטויה המשלים הוא ירידה די עקבית (פרט לחודשי הלחימה העצימים של השנתיים האחרונות) גם אם מתונה במספר תובעי הבטחת ההכנסה הרושם בחודשים האחרונים תנודתיות קלה מאוד סביב ה-36.5 אלף 

2. בין היצע לביקוש- מספר המשרות הפנויות למול מספר דורשי העבודה: 

ככלל, שוק העבודה בישראל במהלך השנה החולפת הוא שוק הדוק שבו היחס בין מספר המשרות הפנויות במשק עליהן מדווחת הלמ"ס לדורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה עומד על סביבות ה-1 (דהיינו, כמשרה אחת על כל דורש עבודה)

ברם, עיון בהתפלגות המשרות הפנויות לפי ענפי משק ורמת מיומנויות מלמד על שתי מגמות המאפיינות את שוק העבודה בשנים האחרונות- מצד אחד, דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות מתקשים לשוב למעגל העבודה, משום שיש יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות. כך, למשל, בעוד ובאוגוסט 2022 עמד מספר משרות התכנות הפנויות על כ-10.1 אלף הרי שבדוח המשרות הפנויות האחרון של הלמ"ס (נובמבר 2025) עמד על כ-6.8 אלף בלבד. בדומה, בנובמבר 2025 היחס בין מספר המשרות הפנויות לאקדמאים (רמה 1 במונחי הלמ"ס) למספר דורשי העבודה האקדמאים עמד על 0.7 (דהיינו, על כל 7 משרות פנויות התמודדו 10 דורשי עבודה), הרי שבנובמבר 2022 היחס היה הפוך ועמד על 1.32 (דהיינו, על כל 132 משרות פנויות לאקדמאים התמודדו 100 דורשי עבודה אקדמאים) 

מצד שני, במשלחי יד המאופיינים ברמות מיומנויות בינוניות-נמוכות ישנו מחסור בעובדים. כך, למשל, במשלחי היד מתחומי התעשייה והבינוי היחס עמד בנובמבר האחרון על 2.91 (דהיינו, על כל כ-300 משרות התמודדו 100 דורשי עבודה), זאת בעוד ובנובמבר 2019 היחס עמד על 1.24 (דהיינו, על כל 124 משרות התמודדו 100 דורשי עבודה). למעשה, ענפים אלו מאופיינים במחסור שרק גבר בשנים האחרונות  

עם זאת, מבהירים בשירות התעסוקה – גם כיום לדורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות, ככלל, קל יותר להשתלב מחדש במעגל העבודה מאשר לדורשי עבודה בעלי מיומנויות בינוניות-נמוכות. אולם, הקושי של דורשי העבודה בעלי המיומנויות הגבוהות הולך וגדל בשנים האחרונות

3. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: שיעור הנשים עמד החודש על 54.5%, נמוך בכ-2.4 נקודות האחוז בהשוואה לשיעורן בספטמבר. עם זאת, בהשוואה לחודשי דצמבר בשנים 2023 ו-2022 נראה ששיעורן די דומה, אף כי השנה גבוה ב-0.7 ו-0.6 נקודות האחוז, בהתאמה

4. התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: 

בהשוואה לחודש שקדם, התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה כמעט זהה. אולם, השוואה לדצמבר 2022 ולדצמבר 2023 משקפת את המגמות שאפיינו את תמהיל דורשי העבודה בשנים האחרונות- יותר קבוצות חזקות יחסית, ופחות קבוצות חלשות יחסית מחד; ונשיאה לא שוויונית בנטל המערכה הצבאית. 

כביטוי, שיעור היהודים שאינם חרדים בדצמבר 2023 גבוה משיעורם בדצמבר 2022 ב-4.7 נקודות האחוז, כאשר גם בשוך המלחמה שיעורם הוסיף לעלות- עמד החודש על 65.9%, גבוה ב-5.9 נקודות האחוז משיעורם בתקופה המקבילה ב-2022 וב-1.2 נקודות האחוז מב-2023. 

מנגד, שיעור הערבים ירד מ-32.8% בדצמבר 2022 ל-28.3% בדצמבר 2023 והוסיף לרדת גם לאחר המלחמה עד לכדי 26.9% החודש. אצל החרדים, לעומת זאת, אף ששיעורם החודש לשיעורם בתקופה המקבילה ב-2022 הרי שבדצמבר 2023 ירד לכדי 6.6% בלבד (לעומת 7.2% החודש ובתקופה המקבילה ב-2022) 

5. התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: 

שלוש קבוצות הגיל רשמו יציבות יחסית בהשוואה לשיעוריהן בחודש שקדם, אך השינויים הקלים בתנודות המספריות של כל קבוצת גיל שינה במקצת את ההתפלגות של דורשי העבודה לפי גיל- שיעור קבוצת הצעירים (עד 34) זהה לשיעורה בחודש שקדם (27.3%); שיעור קבוצת הביניים (35-54) עלה ב-0.1 נקודות האחוז ועמד החודש על 42.6% ואילו שיעור קבוצת המבוגרים (מעל 55) ירד ב-0.1 נקודות האחוז ועמד החודש על 30.1%. 

השוואה לדצמבר 2023 ולנובמבר 2022 מלמדת על השפעתה הדיפרנציאלית של המלחמה על קבוצות הגיל השונות- בעוד שיעור הצעירים האמיר לכדי 35.8% בדצמבר 2023 הרי ששיעור קבוצת המבוגרים צנח לכדי 23% בלבד ואילו שיעור קבוצת הביניים ירד לכדי 41.2%. זאת, לנוכח העובדה שעיקר מגויסי המילואים באו מקבוצת הצעירים 

6. התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: 

התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות שנרשמה החודש שמרה בסך הכל על יציבות בהשוואה לזו שנרשמה בנובמבר. אולם, השוואת ההתפלגות לזו שנרשמה בתקופה המקבילה ב-2022 משקפת במובהק את מגמת השתנות התמהיל האנושי של דורשי העבודה, מגמה עליה מצביע שירות התעסוקה בשנים האחרונות והמלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות. כביטוי, בעוד שיעור האשכולות הנמוכים (1-39 השנה נמוך בכ-7 נקודות האחוז משיעורם לפני שלוש שנים, הרי ששיעור אשכולות הביניים (4-7) גבוה בכ-1 נקודות האחוז ואילו שיעור האשכולות הגבוהים (1-3) גבוה בכ-6 נקודות האחוז. 

מגמה זו, אומרים בשירות התעסוקה, מעמיקה את הצורך במענים נפרדים ומותאמים אישית למאפייניהם הייחודיים של דורשי העבודה- כאלה שמחד יסייעו להשתלבות מחדש במעגל העבודה של דורשי העבודה החזקים יותר ומאידך יסייעו בצמצום פערים מתמשכים באזורים החלשים  

7. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: ככלל, בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה במרבית משלחי היד שנבחנו (רמה 3 עפ"י הגדרות הלמ"ס, בסך הכל נרשמה עלייה ב-36 מ-47 משלחי יד) ממוצעת של 3.05%. העליות הבולטות נרשמו הן במקצועות במחסור (בענפי הבנייה, תעשייה, ניקיון ותחבורה) והן במשלחי יד הדורשים מיומנויות גבוהות (כדוג' תחום מסד הנתונים והרשתות), אך בעצימות פחותה יותר

8. שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: 

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-6.2%, בהתאמה), כשאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. 

בהשוואה לחודש שקדם, המגמות היו מעורבות – בממוצע, נרשמה ירידה קלה של 0.1%-. אולם, הפיזור סביב הממוצע היה גבוה ובכמחצית מהערים נרשמו עליות (בעיקר בערים פריפריאליות כרהט, אילת וטבריה) ובקצת פחות ממחצית נרשמו ירידות (המשמעותיות ביותר נרשמו בערים חרדיות כמודיעין עילית, ביתר עילית ובני ברק) 

---

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש דצמבר, ומנתוניו עולה כי במהלך החודש עלה מספר דורשי העבודה בכ-0.37% (עלייה של 0.6 אלף) ועמד בסך הכל על 161.7 אלף- כמעט זהה למספרם בחודש שקדם, ויציבות זו השתקפה גם לאחר ניכוי עונתיות. בהשוואה לשנים הקודמות, עולה כי מספר דורשי העובדה שהיו רשומים בשירות התעסוקה החודש די דומה למספרם בשנים שקדמו למשברי הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. אולם, וכפי שיורחב בהמשך, תמהיל דורשי העבודה החודש, כמו בחודשים האחרונים, שונה משמעותית מזה שנרשם בשנים שקדמו – שיעור גבוה יותר של דורשי עבודה המגיעים מקבוצות חזקות (יהודים שאינם חרדים; תושבי אשכולות 8-10; אקדמאים וכיוצא בכך). 

מבין 161.7 אלף דורשי העבודה כ-131.8 אלף היו רשומים גם בחודש שקדם (להלן: "המלאי") ואילו 30.3 אלף הם נרשמים חדשים (להלן: "הזרם"), המהווים כ-19% מכלל דורשי העבודה- די דומה לחודשי דצמבר בזמני שגרה בשנים האחרונות, פרט לחודשי דצמבר שהיו בצל משברי השנים האחרונות (2020, בצל משבר הקורונה ו-2023, בצל מלחמת חבות ברזל. 
 

א. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה יציבות יחסית בהשוואה לחודש שקדם- מספר תובעי האבטלה עמד החודש על כ-118.3 אלף (לעומת כ-118 אלף בחודש שקדם) ומספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד החודש על כ-36.8 אלף (לעומת כ-36.6 אלף בחודש שקדם). אולם, יצוין שחרף היציבות היחסית שנרשמה גם במספר תובעי האבטלה, הרי שבמבט רחב על כל שנת 2025 מספר תובעי האבטלה שעלה גם החודש בכ-0.3 אלף ממשיך מגמת עלייה מתונה אך עקבית שאפיינה את השנה החולפת. מגמה זו משקפת גם היא את שינוי תמהיל דורשי העבודה, בו שיעור הקבוצות החזקות יותר עולה ושיעור הקבוצות החלשות יותר יורד; כאשר ביטויה המשלים הוא ירידה די עקבית (פרט לחודשי הלחימה העצימים של השנתיים האחרונות) גם אם מתונה במספר תובעי הבטחת ההכנסה הרושם בחודשים האחרונים תנודתיות קלה מאוד סביב ה-36.5 אלף 

היציבות היחסית במספר דורשי העבודה ביחס לחודש שקדם השתקפה הן בקרב תובעי האבטלה, שמספרם עלה החודש מ-118 אלף לכ-118.3 אלף; והן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה, שמספרם עלה החודש מ-36.6 אלף ל-36.8 אלף, מהנתונים הנמוכים מזה מספר עשורים. ברם, יצוין שמספר תובעי האבטלה עלה במתינות, אך בעקביות, במהלך חודשי השנה החולפת והדבר משקף גם הוא את השתנותו העקבית של תמהיל דורשי העבודה- ייצוג הולך וגדל של קבוצות חזקות, ובהשוואה לתובעי הבטחת הכנסה הרי שתובעי האבטלה הם קבוצה חזקה יותר.
 

בהסתכלות רחבה יותר, כאשר בוחנים את מספר תובעי האבטלה ומספר תובעי הבטחת ההכנסה על ציר הזמן ובהשוואה למספרם באוגוסט 2022 (אוגוסט 2022=100%) עולה שמספר תובעי הבטחת ההכנסה רשם ירידה מגמתית מאז ועד לנקודת זמן זו (עם עליות קלות בחודשי הלחימה העצימים- ראשית חרבות ברזל ובמהלך עם כלביא); ואילו מספר תובעי האבטלה מצוי במגמת עלייה עקבית, לרוב מתונה כאשר במהלך חודשי הלחימה העצימים הייתה זו עלייה חדה. 
 

ב. בין היצע לביקוש- מספר המשרות הפנויות למול מספר דורשי העבודה: ככלל, שוק העבודה בישראל במהלך השנה החולפת הוא שוק הדוק שבו היחס בין מספר המשרות לדורשי העבודה עומד על סביבות ה-1. דהיינו, כמשרה אחת על כל דורש עבודה.  ברם, עיון בהתפלגות המשרות הפנויות לפי ענפי משק ורמת מיומנויות מלמד על שתי מגמות המאפיינות את שוק העבודה בשנה החולפת- מצד אחד, דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות מתקשים לשוב למעגל העבודה, משום שיש יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות. כך, למשל, בעוד ובאוגוסט 2022 עמד מספר משרות התכנות הפנויות על כ-10.1 אלף הרי שבדוח המשרות הפנויות האחרון של הלמ"ס (נובמבר 2025) עמד על כ-6.8 אלף בלבד. בדומה, בנובמבר 2025 היחס בין מספר המשרות הפנויות לאקדמאים (רמה 1 במונחי הלמ"ס) למספר דורשי העבודה האקדמאים עמד על 0.7 (דהיינו, על כל 7 משרות פנויות התמודדו 10 דורשי עבודה), הרי שבנובמבר 2022 היחס היה הפוך ועמד על 1.32 (דהיינו, על כל 132 משרות פנויות לאקדמאים התמודדו 100 דורשי עבודה אקדמאים); מצד שני, במשלחי יד המאופיינים ברמות מיומנויות בינוניות-נמוכות ישנו מחסור בעובדים. כך, למשל, במשלחי היד מתחומי התעשייה והבינוי היחס עמד בנובמבר האחרון על 2.91 (דהיינו, על כל כ-300 משרות התמודדו 100 דורשי עבודה), זאת בעוד ובנובמבר 2019 היחס עמד על 1.24 (דהיינו, על כל 124 משרות התמודדו 100 דורשי עבודה). למעשה, ענפים אלו מאופיינים במחסור שרק גבר בשנים האחרונות. עם זאת, מבהירים בשירות התעסוקה – גם כיום לדורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות, ככלל, קל יותר להשתלב מחדש במעגל העבודה מאשר לדורשי עבודה בעלי מיומנויות בינוניות-נמוכות. אולם, הקושי של דורשי העבודה בעלי המיומנויות הגבוהות הולך וגדל בשנים האחרונות

היחס בין מספר דורשי עבודה הרשומים בשירות התעסוקה למספר המשרות הפנויות מספק אינדיקציה להיקף ההזדמנויות העומד בפני דורשי העבודה. המספר העדכני נכון לכתיבת שורות אלו (נובמבר 2025) של המשרות הפנויות שפרסמה הלמ"ס עומד על 148.5 אלף, עלייה של כ-0.1% בהשוואה למספרן בחודש אוקטובר. כאשר עלייה קלה נרשמה גם לאחר ניכוי עונתיות, אז עמד מספרן בנובמבר על 151.3 אלף. כך או כך, המדובר הוא בהמשך מגמה שאפיינה את שנת 2025 – מספר המשרות הפנויות, שאינו מנוכה עונתיות ומנוכה עונתיות, מצוי בעלייה די עקבית במהלך השנה החולפת. 

השוואת מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה מלמדת על שוק הדוק, כאשר היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות עומד על כ-0.9 – קרי על כל 9 משרות פנויות מתמודדים כעשרה דורשי עבודה, יחס המאפיין משק בתעסוקה מלאה ודי מזכיר את הרמות שנרשמו במהלך 2022. עם זאת, בחינת התפלגויות בתוך המשרות הפנויות מספקת אינדיקציה נוספת להשתנות תמהיל דורשי העבודה כאשר בענפי ההייטק נרשמת ירידה במספר המשרות הפנויות. כך, למשל, בעוד ובאוגוסט 2022 עמד מספר המשרות למפתחי תוכנה על 10.1 אלף הרי שבנובמבר האחרון עמד על כ-6.8 אלף בלבד. כמו כן, וכפי שנראה בתרשים 4, במשלחי יד המאופיינים במיומנויות בינוניות-נמוכות נרשמת תופעה הפוכה של מחסור בעובדים- כלומר יותר משרות פנויות מדורשי עבודה.   
 

למעשה, שוק העבודה מאופיין בשנה האחרונה בשתי מגמות הופכיות הנשקפות בתרשים 4. בתרשים זה מוצג היחס שבין מספר המשרות הפנויות במשק (הלמ"ס) למספר דורשי העבודה בהתפלגות לפי משלחי יד (רמה 1 בהגדרות הלמ"ס) המחולקים לפי רמת המיומנויות המאפיינת אותם. זאת בהשוואה בין שלוש נקודות זמן- נובמבר 2025 (לאחר המלחמה), נובמבר 2022 (לאחר הקורונה) ונובמבר 2019 (לפני משברי השנים האחרונות). השוואה זו מלמדת על הפער בין הביקוש (מספר המשרות) להיצע (מספר דורשי העבודה) הדיפרנציאלי בין שתי רמות המיומנויות- גבוהות ובינוניות-נמוכות – על ציר הזמן. כפי שניתן לראות, בעוד שבמשלחי היד בעלי המיומנויות הגבוהות היחס נמוך יחסית, ובחלק מהמקרים אף מאופיינים בעודף היצע (יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות), הרי שמשלחי היד בעלי המיומנויות הבינוניות-נמוכות מאופיינים במחסור בעובדים. כאשר בשני המקרים נראה כי המגמה גוברת לאורך השנים- כך, למשל, היחס בין המשרות הפנויות במשלחי היד האקדמאים לדורשי העבודה האקדמאים עמד בנובמבר האחרון על 0.7, דהיינו עשרה דורשי עבודה התמודדו על שבע משרות בלבד בעוד שבנובמבר 2022 היחס היה הפוך ועמד על 1.32, דהיינו על כל 100 דורשי עבודה היו 132 משרות פנויות; מנגד, במשלחי היד מתחומי התעשייה והבינוי היחס עמד בנובמבר האחרון על 2.91, דהיינו על כל שלוש משרות היה דורש עבודה אחד, ולעומת זאת בנובמבר 2019 היחס עמד על 1.24, דהיינו על כל 100 דורשי עבודה היו 124 משרות פנויות. כלומר, המחסור קיים מזה מספר שנים אך החריף בחלוף השנים. 
 

ג. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: שיעור הנשים עמד החודש על 54.5%, נמוך בכ-2.4 נקודות האחוז בהשוואה לשיעורן בספטמבר. עם זאת, בהשוואה לחודשי דצמבר בשנים 2023 ו-2022 נראה ששיעורן די דומה, אף כי השנה גבוה ב-0.7 ו-0.6 נקודות האחוז, בהתאמה

מספר דורשות העבודה ירד במהלך חודש דצמבר ב-0.5 אלף ועמד על 88.2 אלף המהוות 54.5% מסך דורשי העבודה, זאת לעומת עלייה של 1.2 אלף במספר דורשי העבודה שעמד החודש על 73.4 אלף דורשי עבודה שהיוו 45.4% מכלל דורשי העבודה. בהשוואה לספטמבר 2025, ירד שיעור דורשות העבודה ב-2.4  נקודות האחוז. אולם, בהשוואה לחודשי דצמבר בשנים שחלפו שיעורן השנה גבוה במקצת משיעורן בשנים 2022-2023. 
 

ד. התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: בהשוואה לחודש שקדם, התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה כמעט זהה. אולם, השוואה לדצמבר 2022 ולדצמבר 2023 משקפת את המגמות שאפיינו את תמהיל דורשי העבודה בשנים האחרונות- יותר קבוצות חזקות יחסית, ופחות קבוצות חלשות יחסית מחד; ונשיאה לא שוויונית בנטל המערכה הצבאית. כביטוי, שיעור היהודים שאינם חרדים בדצמבר 2023 גבוה משיעורם בדצמבר 2022 ב-4.7 נקודות האחוז, כאשר גם בשוך המלחמה שיעורם הוסיף לעלות- עמד החודש על 65.9%, גבוה ב-5.9 נקודות האחוז משיעורם בתקופה המקבילה ב-2022 וב-1.2 נקודות האחוז מב-2023. מנגד, שיעור הערבים ירד מ-32.8% בדצמבר 2022 ל-28.3% בדצמבר 2023 והוסיף לרדת גם לאחר המלחמה עד לכדי 26.9% החודש. אצל החרדים, לעומת זאת, אף ששיעורם החודש לשיעורם בתקופה המקבילה ב-2022 הרי שבדצמבר 2023 ירד לכדי 6.6% בלבד (לעומת 7.2% החודש ובתקופה המקבילה ב-2022) 

השוואה לחודש שקדם מלמדת על שינוי קל במצבת דורשי העבודה בהתפלגות לפי קבוצות אוכלוסייה, אך התמונה הכללית היא של יציבות- עלייה קלה של 0.2 נקודות האחוז בשיעור היהודים שאינם חרדים שעמד החודש על 65.9%; עלייה של 0.1 נקודות האחוז בשיעור הערבים שעמד החודש על 26.9%; וירידה של 0.3 נקודות האחוז בשיעור החרדים שעמד החודש על 7.2%. 

אולם, השוואת ההתפלגות שנרשמה החודש לעומת זו שנרשמה בחודש המקביל ב-2023 (חודשיים לפרוץ חרבות ברזל) וב-2022 משקפת הן את המחיר הכבד יותר שנושאת על כתפיה קבוצת היהודים שאינם חרדים מהשפעות המלחמה – והן את שינוי תמהיל דורשי העבודה ובו שיעור הקבוצות החזקות עולה בעוד שיעור הקבוצות החלשות יותר יורד. כביטוי, עלה שיעור היהודים שאינם חרדים מ-60% בדצמבר 2022 לכדי 64.7% בדצמבר 2022, חודשיים לעומק הלחימה; כאשר גם בשוך המלחמה, שיעורם החודש גבוה יותר משיעורם בשלהי 2022 ב-5.9 נקודות האחוז. לעומת זאת, שיעור הערבים ירד מ-32.8% בדצמבר 2022 לכדי 28.3% בסוף 2023 והוסיף לרדת גם בשנתיים האחרונות ועמד החודש על 26.9% בלבד. לעומת זאת, שיעור החרדים אמנם זהה החודש לשיעורם בדצמבר 2022 אך בדצמבר 2023 ירד שיעורם לכדי 6.6% בלבד, נוכח השתתפותם הנמוכה בנטל המערכה הצבאית. 
 

ה. התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: שלוש קבוצות הגיל רשמו יציבות יחסית בהשוואה לשיעוריהן בחודש שקדם, אך השינויים הקלים בתנודות המספריות של כל קבוצת גיל שינה במקצת את ההתפלגות של דורשי העבודה לפי גיל- שיעור קבוצת הצעירים (עד 34) זהה לשיעורה בחודש שקדם (27.3%); שיעור קבוצת הביניים (35-54) עלה ב-0.1 נקודות האחוז ועמד החודש על 42.6% ואילו שיעור קבוצת המבוגרים (מעל 55) ירד ב-0.1 נקודות האחוז ועמד החודש על 30.1%. השוואה לדצמבר 2023 ולנובמבר 2022 מלמדת על השפעתה הדיפרנציאלית של המלחמה על קבוצות הגיל השונות- בעוד שיעור הצעירים האמיר לכדי 35.8% בדצמבר 2023 הרי ששיעור קבוצת המבוגרים צנח לכדי 23% בלבד ואילו שיעור קבוצת הביניים ירד לכדי 41.2%. זאת, לנוכח העובדה שעיקר מגויסי המילואים באו מקבוצת הצעירים 

היציבות במספר דורשי העבודה נרשמה בשלוש קבוצות הגיל העיקריות, אך בעצימות שונה וכתוצאה השתנה במקצת התמהיל הגילי של דורשי העבודה- לא נרשם שינוי בשיעור דורשי העבודה הצעירים (עד 34), שמספרם החודש כמעט זהה למספרם בחודש שקדם ועמד החודש על כ-44.1 אלף (כמעט זהה למספרם בחודש שעבר); שיעור דורשי העבודה מקבוצת הביניים (35-54), שמספרם עלה החודש ב-0.4 אלף והגיע לכ-68.9, עלה ב-0.1 נקודות האחוז; ואילו שיעור דורשי העבודה המבוגרים (מעל 55), שמספרם עלה החודש ב-0.1 אלף לכ-48.6 אלף, ירד ב-0.1 נקודות האחוז.  

השוואה לחודשי דצמבר 2023 (חודשיים לפרוץ חרבות ברזל) ולנובמבר 2022 מבטאת את השפעתה הדיפרנציאלית של המלחמה על קבוצות הגיל השונות- בעוד ושיעור הצעירים עלה לכדי 35.8% בסוף 2023- גבוה ב-8.2 נקודות האחוז משיעורם החודש וגבוה ב-8.1 נקודות האחוז משיעורם בנובמבר 2022- הרי ששיעור קבוצת הביניים גבוה יותר החודש הן משיעור בדצמבר 2023 (פער של 1.4 נקודות האחוז) והן משיעורה בנובמבר 2022 (פער של 2.1 נקודות האחוז); כאשר הפער המשמעותי ביותר נרשם בקרב קבוצת המבוגרים ששיעורה מכלל דורשי העבודה עמד חודשיים לעומק המלחמה על 23% בלבד, לעומת 30.1% החודש ו-31.8% בנובמבר 2022. 
 

ו. התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות שנרשמה החודש שמרה בסך הכל על יציבות בהשוואה לזו שנרשמה בנובמבר. אולם, השוואת ההתפלגות לזו שנרשמה בתקופה המקבילה ב-2022 משקפת במובהק את מגמת השתנות התמהיל האנושי של דורשי העבודה, מגמה עליה מצביע שירות התעסוקה בשנים האחרונות והמלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות. כביטוי, בעוד שיעור האשכולות הנמוכים (1-39 השנה נמוך בכ-7 נקודות האחוז משיעורם לפני שלוש שנים, הרי ששיעור אשכולות הביניים (4-7) גבוה בכ-1 נקודות האחוז ואילו שיעור האשכולות הגבוהים (1-3) גבוה בכ-6 נקודות האחוז. מגמה זו, אומרים בשירות התעסוקה, מעמיקה את הצורך במענים נפרדים ומותאמים אישית למאפייניהם הייחודיים של דורשי העבודה- כאלה שמחד יסייעו להשתלבות מחדש במעגל העבודה של דורשי העבודה החזקים יותר ומאידך יסייעו בצמצום פערים מתמשכים באזורים החלשים  

גם כאן, בדומה להתפלגות לפי קבוצות אוכלוסייה, השוואה לחודש שקדם מלמדת שמצבת דורשי העבודה בהתפלגות לפי אשכולות חברתיים כלכליים שמרה על יציבות כמעט מוחלטת, כפי שניתן לראות בתרשים 8. אולם, השוואת ההתפלגות שנרשמה החודש לזו שנרשמה בתקופות המקבילות ב-2023 וב-2022 משקפת במובהק את מגמת השתנות תמהיל דורשי העבודה ולפיה בעוד שיעור הקבוצות החוזקות הולך ועולה הרי ששיעור הקבוצות החלשות הולך ויורד. 

כך, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים כלכליים הגבוהים (8-10) שעמד החודש על 21.2% גבוה יותר ב-5.7 נקודות האחוז משיעורם בשלהי 2022 וב-2.4 נקודות האחוז משיעורם בשלהי 2023; מנגד, שיעור האשכולות הנמוכים (1-3) נמוך יותר החודש ב-5.5 נקודות האחוז משיעור בתקופה המקבילה ב-2022. המשמעות היא, אומרים בשירות התעסוקה, ששיעור הולך וגדל של דורשי עבודה הרשומים כיום בשירות התעסוקה מגיעים מיישובים חזקים יותר ולרוב מחזיקים במיומנויות גבוהות יותר וברמות השכלה גבוהות יותר. עובדה המגבירה עוד יותר על את התחרות על המשרות בעלות הפריון הגבוה, ויתר על כן מחדד עוד יותר את הצורך בהעמדת מענים תעסוקתיים ייחודים ומותאמים אישית ולא גנריים- כאלה שיידעו לסייע בחזרה מיטבית לעבודה הן לדורשי העבודה החזקים יותר והן לדורשי העבודה המוחלשים יותר. 
 

ז. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: ככלל, בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה במרבית משלחי היד שנבחנו (רמה 3 עפ"י הגדרות הלמ"ס, בסך הכל נרשמה עלייה ב-36 מ-47 משלחי יד) ממוצעת של 3.05%. העליות הבולטות נרשמו הן במקצועות במחסור (בענפי הבנייה, תעשייה, ניקיון ותחבורה) והן במשלחי יד הדורשים מיומנויות גבוהות (כדוג' תחום מסד הנתונים והרשתות), אך בעצימות פחותה יותר

בחינת התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3 על פי הגדרות הלמ"ס) מלמדת על מגמת עלייה במספר דורשי העבודה בחודשיים האחרונים שנרשמה במרבית משלחי היד (36 מ-47) שנבחנו. בממוצע, נרשמה עלייה של 3.05%. כאשר משלחי היד בהם נרשמה העלייה הגבוהה ביותר הם עובדים בשירות אבטחה (15.6%), פקידים כלליים ועובדי משרד אחרים (15.6%), בעלי משלח יד בתחום המינהל (7.5%) ועובדי שלד בתחום הבנייה (7.1%). מנגד, נרשמו ירידות בקרב בעלי משלח יד בתחום המשפט (12.2%-), הוראה (5.5%-), רופאים (2.9%-) ומורים בחינוך העל יסודי (0.6%-). 

במחלקת המחקר של שירות התעסוקה מציינים כי ברמה 1 על פי הגדרות הלמ"ס ניכרת עלייה קלה של 0.2% במשלחי היד האקדמאים, כאשר בירידה לרזולוציה מפורטת יותר (רמה 3) ניכרת עלייה בבעלי משלח יד בתחום מסד הנתונים והרשתות (5.4%) ובקרב מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים (2.8%). מנגד, נרשמו עליות במקצועות המאופיינים במחסור בעובדים (כבנייה, תעשייה, ניקיון ותחבורה), כפי שניתן לרות בתרשים 9. 

תרשים 9: התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3) – דצמבר 2025 לעומת אוקטובר 2025
 

ח. שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-6.2%, בהתאמה), כשאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, המגמות היו מעורבות – בממוצע, נרשמה ירידה קלה של 0.1%-. אולם, הפיזור סביב הממוצע היה גבוה ובכמחצית מהערים נרשמו עליות (בעיקר בערים פריפריאליות כרהט, אילת וטבריה) ובקצת פחות ממחצית נרשמו ירידות (המשמעותיות ביותר נרשמו בערים חרדיות כמודיעין עילית, ביתר עילית ובני ברק) 

כברוב מוחלט של חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הערים הערביות רהט (6.2%9 ואום אל פחם (6.1%) ורהט (5.8%), וגם החודש עכו במקום השלישי (4.9%) ועפולה ברביעי (4.6%), שהייתה לעיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. מנגד, גם החודש הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הנמוך ביותר היו ערים חזקות ככפר סבא, רמת השרון ורעננה עם שיעור של 2.1-2.4%.  

בהשוואה לחודש שקדם נרשמו מגמות מעורבות, כאשר הגם שבממוצע נרשמה ירידה קלה של 0.1%-, בכל זאת במרבית היישובים, ובעיקר יישובים חלשים יותר, נרשמו עליות. העלייה המשמעותית ביותר נרשמה ברהט (5.6%), אילת (5.1%) וטבריה (4.6%);   כאשר מנגד, הערים בהן נרשמו הירידות המשמעותיות יותר היום בעיקר חרדיות, כמודיעין עילית (10.4%-), ביתר עילית (5.8%-) ובני ברק (5.3%-). 
 

תרשים 12 מציג את דירוג הערים לפי שיעור דורשי העבודה בהן בחודשים האחרונים, בראשית 2025 ובנקודות זמן נוספות לפני ובמהלך המלחמה. פריסה השוואתית זו מאפשרת לנו לבחון את מידת ההשפעה של אירועי אד הוק, כפיטורי הקיץ ו"עם כלביא" למשל, ואת מידת הסטטיות והתנועתיות של המצב התעסוקתי בכל אחת מהערים. 

כפי שניתן לראות בתרשים, בנובמבר 2023 בולט זעזוע חד שהשפיע משמעותית על מצב התעסוקה בעיקר ביישובים סמוכי לחימה ובערים במעגל הראשון של הלחימה אשר בהם נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה; כאשר מנגד ביישובים אחרים, ובעיקר חרדים, מספר דורשי העבודה נותר נמוך חרף העצימות המלחמתית. עוד עולה מהתרשים כי בחודשי הקיץ, ב-2024 כמו ב-2025, נרשמת עלייה חדה במספר דורשי העבודה ביישובים החרדים אשר יורדת לאחר מכן.