סאמי שער, הכלכלן הראשי ומנהל ההשקעות של לומברד אודייר בשוויץ, יחד עם פיליפו פאלוטי וד״ר לוקה בינדלי, ניתחו בסקירה כיצד האיום החדש של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ להטיל מכסים על שורת בעלות ברית אירופיות סביב סוגיית גרינלנד, עשוי לייצר סערה פוליטית משמעותית גם אם ההשפעה הכלכלית הישירה תישאר מוגבלת.
ב־17 בינואר טראמפ הודיע ברשתות החברתיות כי ארה״ב מתכוונת להטיל מכס של 10% על שמונה מדינות חברות נאט״ו, דנמרק, נורבגיה, שבדיה, בריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד ופינלנד, החל מ־1 בפברואר, עם אפשרות להעלאה ל־25% ב־1 ביוני אם לא תושג עסקה. אנו מעריכים שההשפעה המאקרו כלכלית הכוללת תהיה מתונה, שכן שמונה המדינות אחראיות לכ־10.5% מסך יבוא הסחורות של ארה״ב, וחלק גדול מהיבוא מהן צפוי להיות מוחרג בפועל. בהסתמך על דפוסים קודמים, אנו מעריכים שכ־44% עד 50% מהיבוא עשוי להיות פטור, ולכן העלייה בשיעור המכס האפקטיבי תהיה מוגבלת יחסית, כ־0.5 נקודת אחוז בתרחיש של 10%, וכ־1.5 נקודות אחוז בתרחיש של 25%. לצד זאת, אי הוודאות סביב יישום המהלך משמעותית. ההכרזה לא פורסמה בצו נשיאותי אלא כפוסט, היא מוצגת כתנאי סביב רעיון רכישת גרינלנד, חלון הזמן קצר במיוחד עד תחילת פברואר, ולנשיא יש היסטוריה של נסיגה מאיומים. לכן אנו משאירים את תחזית הצמיחה שלנו לארה״ב לשנת 2026 ללא שינוי, 1.9%.
ההבדל המרכזי הפעם הוא אירופה. בניגוד להסכם באוגוסט 2025 שבו האיחוד האירופי קיבל מסגרת מכסים של 15%, כעת נראה שלגוש יש יותר מנופי לחץ, והוא עשוי להגיב בתקיפות רבה יותר. אירופה יכולה לכוון צעדים גם משיקולים פוליטיים, במיוחד לקראת הבחירות לקונגרס בארה״ב בנובמבר 2026. בתרחיש כזה, אנו מזהים אפשרות לחזרה לדפוס ממוקד, כפי שהיה במרץ 2025, כשאירופה סימנה מוצרים ממדינות המזוהות עם הרפובליקנים, כמו בורבון מקנטקי, אופנועים מוויסקונסין ומוצרים חקלאיים ממדינות מפתח. הפעם, הקרבה לבחירות, התמיכה הציבורית באירופה סביב הסוגיה, והעובדה שמדובר במהלך נגד בעלות ברית בנאט״ו- עשויות להפוך פעולת תגמול אירופאית למשמעותית ומיידית יותר. בו בעת, באירופה כבר רומזים על אפשרות לצעדי נגד בהיקף של עד 93 מיליארד אירו של יצוא אמריקאי כבר עד 6 בפברואר, וגם נשיא צרפת עמנואל מקרון העלה אפשרות להשתמש בכלי “האנטי כפייה” של האיחוד. אם אירופה אכן תגיב, אנו מעריכים שההשפעה הפוליטית על טראמפ לקראת בחירות האמצע עשויה להיות משמעותית יותר מההשפעה הכלכלית הישירה של המכסים עצמם.
בשוקי ההון אנו מעריכים שפרמיית הסיכון הגיאו פוליטית תעלה, ובראשה הזהב. בהיעדר הסלמה ממושכת, לא צפויה השפעה מתמשכת על השווקים, אך אנו מצפים לבידול אזורי וסקטוריאלי, עם נטייה לסקטורים דפנסיביים לצד מניות חשופות לגל ה־AI במחירים סבירים. אנו מעריכים שמניות שוויץ, יפן ושווקים מתעוררים צפויות להציג ביצועי יתר, ובתוך השווקים המתעוררים אנו נוטים להעדיף שווקים המונעים יותר מביקוש מקומי, כמו סין והודו, על פני שווקים חשופים יותר לארה״ב כמו טייוואן או דרום קוריאה.
אם המתיחות תחריף, אנו רואים את אירופה כפגיעה יותר, בעיקר בענפי יצוא כמו בריאות, מכונות, מוצרי יוקרה וציוד הון, ובפרט במדינות כמו צרפת, גרמניה ובריטניה. גם ארה״ב אינה חסינה, מהלך אירופי בהיקף גדול עשוי לפגוע בתעשייה, ביצואנים ובסנטימנט הכללי, ואף להכביד על הדולר, במיוחד אם תתגבר מגמת הגידור והפחתת החשיפה לנכסים אמריקאיים. אנו ממשיכים לאשר את ההערכה השלילית שלנו כלפי הדולר, ואת הציפייה לעמידות יחסית של מטבעות בשווקים מתעוררים, כאשר ההחזקה העודפת בזהב בתיק הטקטי ממשיכה לשמש רכיב גידור חשוב בתקופות של עלייה בסיכון. המתיחות הזו מגיעה עם פתיחת שנה עמוסה חזיתות מדיניות, וכעת צפויה לעמוד במוקד גם בשיחות בדאבוס, שם יתכנסו השבוע מנהיגי העולם, כולל טראמפ ובכירים אירופים. אנו מעריכים שעוד התפתחויות יגיעו בקרוב, עם פוטנציאל להשפיע על הטון המדיני ועל תנודתיות השווקים.

הדולר נחלש / תמונה: Dreamstime


