2 כותרות מ-2 מחלקות מאוד מוערכות בוול סטריט, זריזות אבל סופר מעניינות:
ראש חטיבת ה-Delta-One בגולדמן זקס צופה "פשרה של הרגע האחרון" מצד טראמפ בנושא גרינלנד.
דסק המסחר של ג'יי.פי מורגן מעריך כי המבוי הסתום בעניין גרינלנד יסתיים ב"הסדר מוסכם" בעל השפעה שורית על השווקים.
כמה נקודות הכי חשובות מסקירה של ראש דסק מאקרו של JPM Intel Desk:
להערכתי, יש לקרוא את המפה דרך הפרספקטיבה של "אמנות העסקה" (The Art of the Deal). טראמפ מייצר רעש תקשורתי ומציג עמדה מקסימליסטית שנועדה להניע משא ומתן ולייצר מינוף ודחיפות. בסופו של דבר, אהיה מופתע אם נגיע אפילו לירידה ברמה של ספרות בודדות (MSD), שכן לא נראה שמדובר בסוגיה סבוכה במיוחד לפתרון, וייתכן שהדבר יוסדר כבר בוועידת דאבוס. לפיכך, אני דבק בתרחישים המפורטים להלן:
התוצאה הסבירה ביותר היא "הסדר מוסכם", שירחיב את הנוכחות הביטחונית והכלכלית של ארה"ב בטריטוריה וייתן מענה ליעדים האמריקאיים המוצהרים ,חיזוק מערך ההגנה באזור הארקטי, שיפור יכולות ההתרעה המוקדמת מפני טילים וגישה למשאבי הטבע של גרינלנד וכל זאת תוך שמירה על הריבונות של דנמרק.
תרחיש של "מכירה" סביר פחות, שכן ארה"ב אינה זקוקה לשליטה טריטוריאלית פורמלית כדי להשיג את יעדיה המוצהרים, ונראה כי יהיה קשה מאוד לקבל את אישורן של דנמרק וגרינלנד כאחד.
תרחיש של "פלישה" הוא בבחינת אירוע קיצון ממספר סיבות: הוא יזכה לתמיכה ציבורית אפסית בסקרים, ומיותר לציין שהוא ימיס את ברית נאט"ו מהר יותר מהפשרת הקרח באזור הארקטי.
ועכשיו בהרחבה כמה מסקנות מהסקירה של Goldman Delta-One Desk:
על פניו, מכסים בשיעור של 10% עתידים להיכנס לתוקף בראשית פברואר כנגד שורה של מדינות אירופיות. אירופה, מצדה, מאיימת בצעדי תגובה, לרבות ביטול הסכמי סחר קודמים ואפשרות להפעלת "המכשיר נגד כפייה" (Anti-Coercion Instrument) – כלי שטרם נעשה בו שימוש בעבר.
הרטוריקה מצד טראמפ ומקורביו בבית הלבן היא מקסימליסטית, כאשר חלקם רומזים כי אין מקום לפשרה.
למרות כל זאת, ראש דסק ה-Delta-One בגולדמן זקס, טוען כי תרחיש הבסיס שלו הוא שעלינו להיערך לפשרה נוספת של הרגע האחרון.
מדוע פשרה?
קיימות לכך מספר סיבות:
ראשית, המהלך אינו פופולרי מבית.
"רק 17% מהאמריקאים תומכים במאמציו של הנשיא דונלד טראמפ לרכוש את גרינלנד, ורוב מכריע בקרב דמוקרטים ורפובליקנים כאחד מתנגד לשימוש בכוח צבאי לסיפוח האי", כך עולה מסקר של רויטרס/Ipsos.
בשנת בחירות אמצע, נטילת סיכון במהלך כה לא פופולרי היא פחות סבירה.
שנית, הדבר תואם את ה-Playbook המוכר של "הסלמה לצורך דה-אסקלציה".
אם המטרה האמיתית היא זכויות כרייה, הרחבת הנוכחות הצבאית ויצירת חזית ארקטית מאוחדת ,הרי שארה"ב נכנסת למשא ומתן בתנאים הנוחים ביותר עבורה.
האם זה מקרי שהדברים קורים בדיוק בשבוע של ועידת דאבוס?
אני סבור שלא.

טראמפ יתפשר ברגע האחרון, השווקים יגיבו בראליים / תמונה: Dreamstime


