שני מזרחי
26/10/2011
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב הטיל הבוקר עונש של 22 חודשי מאסר בפועל וקנס בסכום 35 אלף שקל על יעקב קאופמן, לשעבר יועץ השקעות מהבנק הבינלאומי הראשון שהודה והורשע בחודש שעבר בגניבה של 1.5 מיליון שקל באמצעות הרצת מניות.
"לאחר התלבטות החלטתי לכבר את הסדר הטיעון, אף שלטעמי הוא נוטה לצד הקולא, אך לא במידה כזו שמצדיקה התערבות של בית המשפט", כתב השופט חאלד כבוב בגזר הדין והוסיף כי הוא מקווה שבעתיד פרקליטות המחוז והרשויות הרלוונטיות יישמו ענישה מחמירה הרבה יותר מזו שננקטה עד כה, במיוחד בהסדרי הטיעון: " במקרים כאלה הרקע לביצוע עבירות הוא כספי גרידא והם מצדיקים ואף מחייבים פגיעה חמורה בכיסו של העבריין, לא כדי לגמול לו על מעשיו אלא על מנת להעביר מסר הרתעתי כלפי אחרים, שבצע כסף אינו משתלם לעבריין".
על פי כתב האישום שהוגש בחודש ינואר, במהלך השנים 2009-2006 ניצל קאופמן את נגישותו לחשבונות של לקוחות חדר מסחר התאגידים וביניהם: מפעל הפיס, קרנות ומוסדות גדולים נוספים בעלי מסחר נפח גדול. הוא ביצע עסקות עצמיות על חשבון לקוחות אלו תוך שהוא גורף לכיסו יותר מ-1.5 מיליון שקל.
העסקאות המתואמות, לפי כתב האישום, בוצעו בין חשבונותיו הפרטיים של קאופמן ובעיקר חשבון שהיה רשום על שם אישתו לצורך הסוואת העסקות לבין חשבונות הלקוחות. את העסקות ביצע קאופן בשיטת הרצף אותה הכיר היטב לפי כתב האישום, במהלכה הוזרמו הוראות מתואמות של קנייה ומכירה של ניירות ערך, מתוקף תפקידו כיועץ השקעות. בעסקות אלו מכר ניירות ערך מחשבונות של הלקוחות המוסדיים לחשבונותיו במחיר נמוך ולאחר מכן מכר את ניירות הערך מחשבונותיו לחשבונות הלקוחות במחיר גבוה הרבה יותר. כך, למעשה, יצר עסקות סיבוביות בין חשבונותיו לחשבונות הלקוחות.
על פי כתב האישום, קאופמן תאם במדיוק את העסקות תוך בחירת כמות המניות ושערי העסקות כשהוא מזרים את ההוראות לחשבונותיו הפרטיים ולחשבונות הלקוחות. זאת כדי שהוראות אלו יניבו רווחים מובטחים לחשבונותיו והפסדים מובטחים ללקוחות הבנק. ההוראות הנוגדות, לפי כתב האישום, הוזרמו לרוב בהפרשי זמן קצרים, בשערים היוצרים עסקה מתואמת. בצורה זו, לפי כתב האישום, גרף קאופמן לכיסו למעלה מ-1.5 מיליון שקל על חשבון לקוחותיו המוסדיים. בשל כך הואשם קאופמן בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מאות עבירות של גניבה בידי מורשה, ועוד שורה של עבירות על חוק ניירות ערך.
בנוסף, הואשמה גם אשתו של קאופמן ששימשה מנהלת מחלקת השקעות בבנק ירושלים, בעבירה של עובד חבר בורסה כיוון שהחשבון הפרטי העיקרי בו השתמש קאופמן היה רשום על שמה, זאת תוך שהיא מודעת לאיסורים החלים עליה כעובדת בנק. במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הודה והורשע קאופמן בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והעבירות נגד אישתו נמחקו.
"במעשיו הפיק קאופמן רווח כספי אסור ולא חוקי בסכום של 1.545 מיליון שקל על חשבון לקוחותיו, תוך שהוא גורם ללקוחותיו הפסדים כספיים, כאמור, חשף את הציבור לנתוני מסחר כוזבים, יצר מצג שווא של פעילות ערה ותקינה של ניירות ערך, שעה שבאופן מלאכותי, השפיע על שער נייר הערך והכל תוך ניצול שיטת המסחר לרעה ומעילה באמון שניתן בו על ידי לקוחות הבנק", כתב השופט כבוב.
השופט הוסיף כי מדובר בנאשם שהוא בעל לאישה שעובדת גם היא בתחום הבנקאות, ויש להניח שאין מדובר במי שסבל ממצוקה כלכלית. "כך שקשה לחדור לנבכי נשמתו ולהבין כיצד זה הוא מעד מעידה כה חמורה עד אשר פעל ביודעין ובמתכוון לגנוב את כספי לקוחותיו שנתנו בו את אמונם המלא ועשה זאת במשך כשנתיים ימים, באופן שמלמד על תכנון מוקדם, על נכונות לקחת סיכונים ולמעול באמון שניתן בו על ידי כל הגורמים בסביבתו, לגרוף סכומי כסף נכבדים לכיסו ולסכן את המוניטין שלו, את שמו הטוב, את משפחתו - הכל תוך ניצול ליקויים כאלה ואחרים במנגנון הבקרה והפיקוח עליו".
השופט הוסיך שהחזרת הכסף על ידי קאופמן, פיטוריו מהבנק, הודאתו ונטילת האחריות על ידו – עומדים לזכותו ומהווים נסיבה מקלה. השופט הוסיף כי לולא הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הוא היה מטיל על קאופמן עונש חמור יותר. "ריבוין של הנסיבות המקלות במקרה זה, אינו יכול לבטל את הנסיבות המחמירות מאוד". לדבריו, רמת הענישה עליה הוחלט בהסדר הטיעון אינה משקפת את רמת הענישה הראויה והמתבקשת נוכח ריבוי העבירות והתחכום שנלווה לביצוען, לאורך זמן לא קצר.
השופט, הסב את תשומת לב הפרקליטות לכך שרמת הענישה במקרים דומים לשל קאופמן מקלה. יתרה מכך, לדבריו הפרקליטות לא הייתה צריכה להגיע להסדר טיעון גם על גובה הקנס: "אינני מבין מדוע מצאה הפרקליטות לנכון להגיע להסדר טיעון עם הנאשם לגבי גובה הקנס.
ברי לכל, שהנאשם ביצע שורת מעשים חמורה ומציקה על רקע של רצון לגרוף כספים לא שלו, ותוך התעלמות מוחלטת להשלכות מעשיו לא רק על ידי לקוחותיו, אלא על הבנק ועל שוק ניירות הערך בכלל. במקרים כאלה הרקע לביצוע עבירות הוא כספי גרידא והם מצדיקים ואף מחייבים פגיעה חמורה בכיסו של העבריין, לא כדי לגמול לו על מעשיו אלא על מנת להעביר מסר הרתעתי כלפי אחרים, שבצע כסף אינו משתלם לעבריין". השופט הדגיש כי לולא הסדר הטיעון, היה מטיל על קאופמן קנס שלא יפחת מגובה סכום הגניבה.
פורסם לראשונה ב- TheMarker
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
