ארה"ב מול סין - ארה"ב שואפת למנוע עימות סביב טאיוואן באמצעות "שימור עליונות צבאית מוחלטת" מול סין באזור

מאז כניסתו לתפקיד של נשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, לפני כשנה, מתרבים הסימנים למתיחות הולכת וגוברת בין ארה"ב לסין. הסימנים הללו ניכרים בחזיתות רבות: מדיניות סחר ומכסים פרוטקציוניסטית, מאמץ לבצר שליטה על גורמי ייצור קריטיים שונים, ניסיונות לקעקע בריתות מדיניות זו של זו, ואפילו הפגנת שרירים צבאיים מפעם לפעם. זה האופן שבו מנסים מנהיגי שתי המעצמות הכלכליות הגדולות של העולם לאותת זה לזה: "הי, אנחנו כאן. לא תוכלו להתעלם מאיתנו". בשפה דיפלומטית קוראים לכך חתירה להגמוניה. הגמוניה אזורית והגמוניה עולמית.

הכדור האחרון שנורה במאבק הזה היה חטיפתו של נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, ממיטתו באישון לילה והבאתו למשפט בניו יורק. ונצואלה היא שותפה כלכלית ואידיאולוגית של סין ועשירה בנפט ומחצבים, אך ונצואלה גם סובלת ממשבר כלכלי מתמשך והיפר־אינפלציה כרונית. בשנה האחרונה נרשמה בה אינפלציה של כ־170%.

בגלל בידודה המדיני ונצואלה תלויה במידה רבה ביצוא הנפט שלה לסין והקשר בין המדינות שואב חלק מכוחו מערכים קומוניסטים משותפים של אנשי השלטון. המנהיג הקודם של ונצואלה, הוגו צ'אבס, הלאים בשעתו את פרויקטי האנרגיה במדינה, שחלקם היו שייכים לחברות אמריקאיות. בארה"ב עדיין לא סלחו לו על כך.

שבוע לפני כן נרשם עימות בין ארה"ב וסין סביב מעמדה העצמאי של טאיוואן, אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין שתי המדינות. זה החל עם הכרזה של טראמפ על אישור מכירת נשק לטאיוואן בהיקף של 11 מיליארד דולר.

בסין לא אהבו זאת, בלשון המעטה. "סוגיית טאיוואן נמצאת בליבת האינטרסים של סין והקו האדום הראשון שאסור לחצות ביחסי סין ארה"ב", הגיב על כך משרד החוץ של סין. "כל פעולה פרובוקטיבית תזכה לתגובה חזקה מצידנו". הסינים הדגישו כי הם דורשים מארה"ב לחדול ממאמציה לחמש את האי.

סין לא הסתפקה בגינוי רפה בלבד. ימים ספורים לאחר מכן הודיע משרד החוץ של סין כי הוא מטיל סנקציות על 20 חברות אמריקאיות בתחום הביטחוני ועל 10 מנהלים בכירים בהן. הסנקציות כללו הקפאה של כל הנכסים שהחברות והבכירים מחזיקים בסין.

הממשל האמריקאי מחויב על פי חוק לספק לטאיוואן אמצעים להגן על עצמה ומוכר לה נשק כבר שנים, אך העסקות הללו גורמות מדי פעם לחיכוכים ביחסים עם סין. אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ, שפורסמה בדצמבר האחרון קובעת כי ארה"ב שואפת למנוע עימות סביב טאיוואן באמצעות "שימור עליונות צבאית מוחלטת" מול סין באזור. האסטרטגיה הדגישה גם את חשיבותה האסטרטגית של טאיוואן עבור ארה"ב.

אולי בכדי לשים מול העיניים של ארה"ב והעולם איתות ברור יותר, ביצעה סין בשבוע האחרון של 2025 תרגיל צבאי רחב היקף שדימה סגר ימי על טאיוואן. בדומה לסבבים קודמים, גם התמרון הנוכחי כלל כיתור של טאיוואן ומצור על הנמלים הראשיים של מדינת האי. אלו פעולות שסין, שלא מכירה בריבונות של טאיוואן, צפויה לעשות אם תבחר בעתיד לכבוש את האי. פרשנים צבאיים ציינו שהפעילות של סין באזור מטשטשת את הגבול שבין תרגילים צבאיים שגרתיים לבין הכנות אמיתיות לתקיפה. משרד ההגנה של טאיוואן ידע לספר על עשרות כלי שיט ומטוסים צבאיים סיניים שפועלים באזור ואף חדרו למים הטריטוריאליים של האי. ממשלת טייוואן גינתה את התרגילים כמובן, אך בעקבות התרגיל הסיני נכנס צבא טאיוואן לכוננות גבוהה שמטרתה למנוע מעבר מתרגיל למתקפה ממשית.

המאבק של סין וארה"ב על הגמוניה עולמית עובר דרך שליטה על חומרי גלם שחיוניים להתפתחות הטכנולוגית העולמית העתידית. סין הקדימה את כל העולם בסוגיה הזו עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן, מלחמת הסחר בין שתי המעצמות עלתה מדרגה. טראמפ הורה להטיל מכסים גבוהים על יבוא סין, שהגיעו במקרים מסויימים לשיעור של 145% . סין הגיבה גם היא והטילה מכסים שהגיעו עד 125% על מוצרים אמריקאיים

האינטרס הכלכלי מאחורי הקלעים: הקרב על המינרלים הנדירים

המאבק של סין וארה"ב על הגמוניה עולמית עובר דרך שליטה על חומרי גלם שחיוניים להתפתחות הטכנולוגית העולמית העתידית. סין הקדימה את כל העולם בסוגיה הזו: במהלך שנות הצמיחה התעשייתית המהירה של 2000- 2010 , השקיעה סין כסף רב במדינות באפריקה ודרום אמריקה. היא עשתה זאת במטרה לקבל גישה ישירה ונוחה לחומרי גלם בסיסיים שנחוצים לתעשייה שלה ולפרויקטים ההנדסיים העצומים שהיא הקימה באותן שנים.

מנהיגי סין הבינו שמדינתם תהפוך בתוך כמה שנים לרצפת הייצור של העולם, וכדי שהיא תישאר כזו היא חייבת לקבל אספקה קבועה של חומרי גלם, במיוחד כאלו שאינם מצויים באדמותיה. במקביל היא דאגה להתמקצע בטכנולוגיות להפקת חומרי גלם מיוחדים, או כפי שהם נקראים "מינרלים נדירים".

בחודש אוקטובר האחרון קיבל העולם תזכורת גם לקו החזית הזה שבין שתי המעצמות: זה החל עם הודעה של סין כי היא תטיל מגבלות נרחבות על יצוא של מינרלים נדירים וחומרים חיוניים אחרים. ציוד וטכנולוגיות מסוימים לעיבוד של מינרלים נדירים ולייצור מגנטים מסוימים יהיו כפופים גם הם למגבלות. הצעד של סין ננקט זמן קצר לפני פגישה שתוכננה בין נשיאי ארה"ב וסין בדרום קוריאה.

ההודעה נתפסה בארה"ב כהסלמה, זאת על אף שהיא היא הגיעה גם כתגובה למגבלות יצוא שהטיל הממשל האמריקאי אשר מונעות מחברות סיניות גישה לשבבים מתקדמים ולציוד ייצור עבורם. "סין מנסה להחזיק את העולם כבן ערובה", כתב טראמפ בפוסט ברשת שלו, טרות'. "הם צברו בשקט מונופול בכמה אלמנטים. אבל גם לארה"ב יש מונופולים, הרבה יותר חזקים והרבה יותר מרחיקי לכת מאלו של סין. אם סין תתמיד בצעדיה העוינים נגד ארה"ב איאלץ לפעול פיננסית בתגובה לכך", הזהיר.

סין אחראית על כ־ 70% מהאספקה העולמית של מינרלים נדירים. אלו מינרלים שמשמשים במגוון יישומים וחיוניים עבור תעשיות הייטק, מוליכים למחצה, מכוניות, וכן תעשיות צבאיות. מינרלים נדירים הם קבוצה של 17 יסודות מתכתיים בטבלה המחזורית, הכוללים בין השאר חומרים כמו סקנדיום, הייטריום ואלמנטים ממשפחת ה"לנתנידים", ליתיום, ניקל, קובלט, וגרפיט. למרות השם, המינרלים האלה אינם באמת נדירים, הם נמצאים בשפע בקרום כדור הארץ, אפילו יותר מזהב. הבעיה היא שהם קשים ויקרים לחילוץ ולעיבוד. לעיתים הם גם מזיקים לסביבה. הם נמצאים בריכוזים נמוכים מאוד ומעורבבים עם מינרלים אחרים, דבר שמקשה לחלצם ומייקר את הפקתם.

מינרלים נדירים משולבים כיום בכל מכשיר טכנולוגי. הם מצויים בין השאר בסמארטפונים, טורבינות רוח, נורות LED וטלוויזיות בעלות מסך שטוח. הם חיוניים לסוללות של רכבים חשמליים, לסורקי MRI ולמכשירים רפואיים אחרים. מינרלים נדירים חיוניים גם לצבא ארה"ב. הם משמשים במטוסי קרב מתקדמים דוגמת F-35, צוללות, מערכות לייזר, לוויינים וטילים.

על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה כ־60% מהחומרים הנדירים המוכרים לנו מגיעים מסין. סין שולטת כיום בכ־ 92% מהתפוקה העולמית של שלב עיבוד החומרים. זאת משום שסין מחזיקה בידיה את הידע והטכנולוגיות שדרושות להפרדת המינרלים הללו במטרה להפוך אותם לשימושיים. למעשה, חלק מהחומרים הנדירים שנמצאים בארה"ב ומופקים בה נשלחים לסין לצורך עיבוד.

תחום המינרלים הנדירים העסיק את טראמפ עוד מתחילת הקדנציה. ברבעון הראשון של 25' הוא חתם על "עסקת מינרלים נדירים" עם אוקראינה, כחלק מהסכמים לממכר נשק אליה. טראמפ גם הביע עניין במינרלים המיוחדים שמצויים בגרינלנד שנמצאת תחת שליטה של דנמרק.

מאבק אחר בין ארה"ב וסין מתקיים כיום בזירה האופנתית ביותר: הבינה המלאכותית (AI). במרוץ לדומיננטיות בענף הצומח הקרב בין השתיים נראה צמוד בתחום התוכנה, אך לארה"ב יש עדיין יתרון בתחום החומרה

פנינו לעתיד: מי יוביל את טכנולוגיית הבינה מלאכותית

מאבק אחר בין ארה"ב וסין מתקיים כיום בזירה האופנתית ביותר: הבינה המלאכותית (AI). במרוץ לדומיננטיות בענף הצומח הקרב בין השתיים נראה צמוד בתחום התוכנה, אך לארה"ב יש עדיין יתרון בתחום החומרה.

בתחום התוכנה צצים מדי פעם מודלים סיניים זולים שעוקפים מודלים אמריקאיים יקרים במבחני ביצועים פופולריים. המקרה העיקרי שהתפרסם השנה היה של חברה סינית קטנה בשם DeepSeek שהציגה מודל בינה מלאכותית שלטענתה עלות האימון שלו היא פחות מ־6 מיליון דולר. זאת לעומת יותר מ־100 מיליון דולר שנדרשו כדי לאמן את הגרסה האחרונה של הבוט ChatGPT של חברת OpenAI. הפרסום הזה מינואר 25' גרם לנפילות חדות לפרק זמן קצר במניית אנבידיה.

ואולם, בתחום החומרה נותר עדיין פער לטובת ארה"ב. יצרניות השבבים האמריקאיות, ובראשן אנבידיה, עדיין מובילות על יריבותיהן הסיניות בפער גדול.

מקבלי ההחלטות בארה"ב חלוקים בדעותיהם כיצד לנצל אתה יתרון הזה. יש הטוענים שצריך לחסום את הגישה של סין לשבבים חדשניים כדי לעכב את מפתחי התוכנה שלה. אחרים סבורים שדווקא עדיף להשאיר את סין תלויה בשבבים אמריקאיים.

נראה שהנשיא דונלד טראמפ בחר באחרונה בגישה השנייה. בתחילת דצמבר הוא אישר מכירת שבבי H200 של אנבידיה "ללקוחות שקיבלו אישור מראש". זאת בתמורה לכך ש־25% מההכנסות יועברו לממשל.

שבבי H200 אינם המתקדמים והחדישים ביותר של אנבידיה. שבבי בלאקוול (Blackwell) ויורשיהם, שבבי רובין (Rubin), שיושקו ב־2026 – יהיו חזקים מהם ביותר מפי 6. עם זאת, שבבי H200 הם הטובים ביותר שאנבידיה מורשית למכור לסין כיום.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, לא משוכנע שההגבלות על החברה שלו הן צעד נכון לארה"ב. "אנחנו רוצים שהעולם יתבסס על טכנולוגיה אמריקאית, אבל לשם כך אנחנו זקוקים גם למפתחים הסיניים", אמר בנובמבר האחרון. "לכן אנחנו צריכים להיות גם בסין. מדיניות שגורמת לאמריקה לאבד מחצית ממפתחי הבינה המלאכותית בעולם אינה מועילה בטווח הארוך. היא פוגעת בנו יותר", הוסיף.
 

תמונה: Dreamstime
 

עליות וירידות במלחמת הסחר

מבין כל קווי החזית שמפרידים בין שתי המעצמות הללו, מלחמת הסחר נראית כאילו היא הנזילה והטעונה ביותר. לאורך השנה האחרונה התכתשו שתי המעצמות העולמיות זו עם זו, כאשר הנשק העיקרי במאבק היה איום בהעלאת מכסים זו על זו. לטראמפ יש כאן יתרון מובנה מאחר וארה"ב היא היבואנית הגדולה ביותר בעולם של סחורה מסין. העלאת מכסים הדדית יכולה כמובן לפגוע בשתיהן, אבל בסין כנראה שיותר.

מלחמת הסחר של טראמפ עם סין החלה עוד בכהונה הראשונה שלו. באפריל 2018 הגישה ארצות הברית תלונה לארגון הסחר העולמי, ובה הביעה את מורת רוחה מכך שסין מפרה זכויות של קניין רוחני. התלונה לוותה בהעלאה של מכסים שונים על יבוא מסין. מלחמת הסחר הובילה להאטה מסוימת בצמיחה של סין. בינואר 2020 נחתם הסכם חדש בין המדינות שהוביל ל'הפסקת אש'חלקית במלחמת הסחר.

באוקטובר 2022 הטיל הממשל של ג'ו ביידן מגבלות ייצוא לסין הנוגעות למוליכים למחצה. הוא עשה זאת כדי לאלץ חברות להפסיק את תמיכתן במפעלים מתקדמים בסין העוסקים בתכנון וייצור שבבים. סין הגיבה גם היא כאשר הודיעה ב־ 2024 על הנחיות חדשות האוסרות שימוש במעבדים של אינטל ו־AMD במחשבים ושרתים ממשלתיים. הסיבה: רצונה של בייג'ינג להחליף טכנולוגיה 'זרה' בפתרונות סיניים מקומיים עד שנת 2027 . המהלך כלל גם החלפה של מערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט במערכות הפעלה ממקור סיני.

השנה, עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן, מלחמת הסחר בין שתי המעצמות עלתה מדרגה. זה התחיל עם ההכרזות של "יום השחרור", ב־ 2 באפריל. טראמפ הורה להטיל מכסים גבוהים על יבוא סין, שהגיעו במקרים מסויימים לשיעור של 145% . סין הגיבה גם היא והטילה מכסים שהגיעו עד 125% על מוצרים אמריקאיים. במאי האחרון הושג הסכם זמני להפחתת מכסים הדדית למשך 90 יום. ארה"ב הפחיתה את המכסים ל־ 30% וסין ל־ 10%.

בחודשים אוקטובר ונובמבר חלה הסלמה בעקבות המאבק על מינרלים נדירים. בסופו של דבר, במהלך פגישתם בדרום קוריאה, נראה היה שטראמפ ושי, הגיעו להבנה. השניים הסכימו על הפחתת מכסים על פנטניל ומינרלים נדירים והתחייבות להסכמי רכש וסחורות הדדיים.

נכון לעכשיו הסכמי הסחר בין סין וארה"ב זמניים. מדי פעם משמיע כל צד איום כלשהו על מכסים חדשים, בעיקר בנושאי מינרלים נדירים וטכנולוגיה. ההסכמים האחרונים נתפסים כ"הפוגות" בדרך למשא ומתן עתידי, אך החשש ממלחמת סחר כוללת נותר.

סין אחראית על כ־ 70% מהאספקה העולמית של מינרלים נדירים. אלו מינרלים שמשמשים במגוון יישומים וחיוניים עבור תעשיות הייטק, מוליכים למחצה, מכוניות, וכן תעשיות צבאיות

פחד קמאי מקומוניזם

כדי להבין קצת יותר את הרקע למחלוקות הרבות בין סין וארה"ב צריך ללכת כמה עשרות שנים לאחור. בשנות ה־ 40' שררה בסין מלחמת אזרחים עקובה מדם. ממשלת ארה"ב הקפידה לראות בציאנג קאי שק, מנהיג טאיוואן, את מנהיגה של סין כולה. סין שנשלטה על ידי המפלגה הקומוניסטית ונקראה מעתה "הרפובליקה העממית של סין" לא זכתה להכרה של ארה"ב במשך 30 שנה.

בשנות ה־70' המוקדמות התחוללה פריצת דרך ביחסים בין שתי המדינות. בדצמבר 1978 הודיע הנשיא, ג'ימי קרטר, על כינון יחסים דיפלומטיים עם סין העממית, תוך ניתוק היחסים עם טאיוואן. ארה"ב הכירה בממשלת סין העממית כמייצגת של סין כולה. ממשלת סין הבטיחה מצידה שלא תפלוש לטאיוואן ותאפשר את המשך התנהלותה העצמאית. כפי שניתן ללמוד מ־48 השנים שעברו מאז, סין עמדה בינתיים בהבטחתה, אבל מעולם לא הפסיקה לאיים על טאיוואן.

מאז קריסת הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה־90', סין שהייתה סגורה במשך שנים למדינות המערב, החלה להיפתח ולאמץ אורח התנהלות קפיטליסטי יותר. היא מעודדת יוזמה פרטית ומעודדת השקעות זרות. עם זאת, היא לא הפכה לדמוקרטיה, ועדיין נשלטת על ידי המפלגה הקומוניסטית.

הצמיחה המהירה שהפכה את סין לכוח הכלכלי מספר 2 בעולם, הפכה אותה גם לרבת השפעה בתחומים מדיניים, צבאיים וגיאו־פוליטיים. סין היא אחת מיצרניות הנשק הגדולות בעולם. בין השאר היא ספקית גדולה של ציוד לצבאות של רוסיה, איראן, צפון קוריאה וארגון חיזבאללה בלבנון. גם בכך היא נמצאת בצד ההפוך של ארה"ב שתומכת צבאית בישראל, אוקראינה דרום קוריאה וצבא לבנון.

יחסיה עם ארה"ב היו תמיד סוג של "כבדהו וחשדהו". עד כמה שאפשר ללמוד מהתנהלות של שתי מעצמות העל הללו - בשנה האחרונה שתיהן זזו על הסקאלה הזו יותר לכיוון של "חשדהו".