משקיעים וסוחרים מוציאים כסף מנכסי ארה״ב

בשבועות האחרונים יותר ויותר משקיעים גלובליים מצמצמים חשיפה לארצות הברית. הסיבה המרכזית היא חוסר נוחות מהמצב הפוליטי ומהחשש שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, לא יהיה עצמאי לגמרי גם בעתיד.  כשזה קורה, הדולר נחלש והתשואות על אג"ח עולות. השילוב הזה פוגע בעיקר בחברות שתלויות בייבוא, בחברות טכנולוגיה גדולות, ובחברות עם הרבה חובות. אך מצד שני, יש גם נכסים שדווקא נהנים מהמצב.

החשש המרכזי כרגע הוא סביב עצמאות הפד. גם רמז קטן להתערבות פוליטית בהחלטות ריבית גורם למשקיעים לדרוש תשואה גבוהה יותר על אג"ח ממשלתיות. כשהם מוכרים אג"ח, המחיר יורד והתשואה עולה. אל זה הצטרפו לאחרונה גם מתיחויות בזירה העולמית, כמו דיבורים על מכסים חדשים ורעיונות גיאופוליטיים שנויים במחלוקת. זה לא גרם למכירה המונית של נכסי ארה"ב, אבל כן שלח מסר. דוגמה בולטת הייתה קרן פנסיה דנית שהודיעה שתמכור אג"ח אמריקאיות בהיקף של 100 מיליון דולר. הסכום נחשב לנמוך יחסית, מבחינה סימלית זה מייצג מגמה רחבה יותר של בחינה מחדש.

מי נפגע מהמהלך הזה?

הדולר: הדבר הראשון שמגיב למצב הזה הוא הדולר. כשכסף יוצא מנכסים דולריים, ערך המטבע יורד. דולר חלש מייקר מוצרים מיובאים, וזה פוגע ברשתות קמעונאות כמו וולמארט וטארגט, וגם בחברות מוצרי צריכה ואלקטרוניקה.

אג"ח ממשלת ארה״ב לטווח ארוך: מכירות מורידות את המחיר ומעלות את התשואה, וזה משפיע על כל המשק: משכנתאות מתייקרות, הלוואות לחברות עולות יותר כסף, וגם הממשלה משלמת יותר ריבית. מגזרים רגישים לריבית, כמו טכנולוגיה, מרגישים את זה מהר כי ערך הרווחים העתידיים שלהם פשוט יורד.

יש גם תופעה מעניינת נוספת. כשמשקיעים גדולים רוצים לצמצם חשיפה לארה״ב, הם מוכרים קודם את מה שיש להם הכי הרבה ממנו, וזה בדרך כלל ענקיות הטכנולוגיה... מניות כמו שבעת המופלאות נמכרות לא בגלל שהן חברות גרועות, אלא כי הן סחירות, פופולריות וקל למכור אותן במהירות.

לבסוף, אותן חברות ששורדות בעיקר כי הריבית הייתה נמוכה. יש להן הרבה חוב ותזרים מזומנים חלש. כשעלות המימון עולה והמשקיעים נהיים בררנים יותר, החברות האלו מתקשות למחזר חובות. זה כולל סטארט-אפים ספקולטיביים, יצרניות רכב חשמלי לא רווחיות, נדל״ן ממונף, ביוטק בלי הכנסות וחברות אשראי עמוסות חוב. כשהכסף נהיה יקר, הראשונות להיפגע הן אותם החברות עם המאזנים החלשים.

מי מרוויח?

הנכס הראשון שנהנה הוא כפי שראינו לאחרונה הוא הזהב (טיקר: GOLD). בתקופות של חוסר ודאות פוליטית וכלכלית, זהב חוזר להיות מקלט בטוח כי הוא לא תלוי באף ממשלה. 
 

גרף הזהב באינטרוול יומי מאת TradingView

גם מטבעות מסוימים מתחזקים, בעיקר הפרנק השווייצרי והאירו, שנתפסים כיציבים יותר מהדולר בתקופות כאלה. בנוסף, שווקים מחוץ לארה״ב מתחילים לעניין יותר. מניות באירופה למשל זולות יותר יחסית, והמדדים שם פחות תלויים בכמה חברות ענק בודדות. 

גם השווקים המתעוררים מרוויחים. מדינות רבות לוות בדולרים, וכשהדולר נחלש, החוב שלהן נעשה קל יותר לניהול, ומשאיר משאבים לכלכלה המקומית. למעשה, בלומברג פרסמו שהמשקיעים נסוגים מעט מארה"ב והשווקים מתעוררים מתחממים. שווקי המניות, המטבעות והמתכות היקרות במדינות המתעוררות פתחו את שנת 2026 בצורה חזקה מאוד על רקע המתיחות הפוליטית והכלכלית בין ארה"ב לאירופה ומשקיעים רבים מעדיפים לחפש השקעות מחוץ לארצות הברית.

רק החודש זרמו כמעט שישה מיליארד דולר לקרן סל גדולה של בלאקרוק שמשקיעה במניות של שווקים מתעוררים. הקרן הזו בדרך לרשום את גיוס הכספים החודשי הגדול ביותר שלה אי פעם. במקביל כאמור, הנתונים מצביעים כך שקורה בדיוק ההפך בשוק האמריקאי. אחת מקרנות הסל הגדולות בעולם שעוקבות אחרי מדד  S&P 500  איבדה החודש יותר מ־13 מיליארד דולר, והיא בדרך לרשום את יציאת הכספים החדה ביותר מאז חודש מרץ. 
 

הפער בין השווקים המתעוררים למניות ארה״ב הולך וגדל. מקור: Bloomberg

במילים אחרות, נראה שמשקיעים רבים מצמצמים כרגע חשיפה לארצות הברית, ומגדילים השקעות במדינות מתפתחות, כאמור, מתוך חשש מהמצב הפוליטי ומהעתיד של הכלכלה האמריקאית, ומתוך רצון לפזר סיכונים ולמצוא הזדמנויות חדשות

אז מה זה אומר לגבי המשקיעים?

ראשית כדאי להבין שאין צורך למכור נכסים אמריקאים באופן גורף כי ארה״ב עדיין הכלכלה החדשנית בעולם, מובילה בבינה מלאכותית, טכנולוגיה, תעופה וביוטק. הרבה מהחברות הטובות ביותר לטווח ארוך הן אמריקאיות, ולכן יציאה מוחלטת משם ממש לא הגיונית.

שנית, אפשר לחשוב מחדש על השקעה פסיבית. מדד S&P 500 הפך מאוד מרוכז, וכמה חברות ענק אחראיות לחלק גדול מהתשואה שלו. אם משקיעים בעולם ימשיכו לצמצם חשיפה לארה״ב, החברות האלו ירגישו את זה ראשונות, ומי שמחזיק את המדד חשוף יותר ממה שנדמה לו.

שלישית...פיזור. לא פיזור סתם, אלא פיזור חכם. יש הזדמנויות איכותיות באירופה, ביפן, בשווקים מתעוררים ובתחום הסחורות, שיכולות להפחית תלות במדינה אחת, בבנק מרכזי אחד או בקבוצת חברות אחת.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]