חדשות הנדל״ן

מתחם אונר"א בירושלים פונה

לאחר חקיקת החוק האוסר על פעילות אונר"א בישראל, רשות מקרקעי ישראל בליווי כוחות משטרה השלימו תפיסת חזקה על מתחם הארגון בירושלים

בהתאם לחוק שאושר בכנסת המורה על הפסקת פעילות אונר"א בישראל, השלימה חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל תפיסת חזקה על מתחם הארגון בשכונת מעלות דפנה בירושלים. כעת המתחם יחזור לניהול המדינה, יעבור תכנון וישווק באופן שישרת את הציבור.

המתחם, המשתרע על שטח מרכזי של כ-46 דונם בין הרחובות מח"ל, נטר ושלמה זלמן שרגאי, הוחזק במשך שנים ארוכות על ידי גורמים ששירתו את ארגון אונר"א ושימש כמטה וכמרכז פעילות של הסוכנות בלב הבירה.

הפינוי התקדימי מתבצע מכוח ה"חוק להפסקת פעילות אונר"א, תשפ"ה-2024,  וזאת בהמשך לתיקון חקיקה ייעודי שהקנה  לרמ"י את הסמכות המפורשת לתפיסת חזקה ופינוי המתחמים ששירתו את הארגון. ברשות מציינים כי על אף שפעילותה הרשמית של אונר"א במקום הופסקה כבר לפני כשנה, המתחם נותר תפוס על ידי פולשים וגורמים מקומיים ששהו בו שלא כדין, ופעולת האכיפה  שמה סוף להחזקה הבלתי חוקית בנכס.

הגירה שלילית

82,774 ישראלים הוגדרו כמהגרים יוצאים בשנת 2024, לעומת 59,366 בשנת 2023, גידול של 39.4% .24,150 ישראלים הוגדרו כמהגרים חוזרים בשנת 2024, לעומת 29,607 בשנת 2023, קיטון של 18.4%.

נתונים ראשונים משנת 2025 מצביעים על כך שמספר הישראלים המהגרים לחו"ל (69.5 אלף) אומנם הצטמצם לעומת 2024, אך הוא עדיין גבוה ממספר היוצאים בשנים שקדמו ל-2023. במקביל, מספר החוזרים (18.8 אלף) נמוך גם הוא ממספרם בעשור שקדם ל-2024.

מאזן ההגירה הבין-לאומית של ישראלים בשנת 2024 היה שלילי ועמד על 58,624  (כלומר מספר היוצאים גבוה ממספר החוזרים), גדול יותר מהמאזן בשנת 2023 - 29,759 ישראלים. שיעור היוצאים בשנת 2024 עמד על 8.5 יוצאים לאלף תושבים באוכלוסייה.

שיעור החוזרים בשנת 2024 עמד על 2.5 חוזרים לאלף תושבים באוכלוסייה.

מי עוזב? צעירים בגילאי עבודה (25–44) משכילים ובעלי מקצועות חופשיים הייטק, רפואה, אקדמיה, פיננסים משפחות שמחפשות יציבות, ביטחון אישי ויוקר מחיה נמוך יותר.

נתוני ההגירה של 2023–2024 מסמנים תפנית מדאיגה, לא מדובר בגל עזיבה זמני, אלא במגמה שמאופיינת ביציאה של אוכלוסייה צעירה, משכילה ובעלת פוטנציאל כלכלי גבוה. ככל שהמגמה תימשך, ההשפעה לא תיעצר בדמוגרפיה  אלא תחלחל לשוק העבודה, להכנסות המדינה, וגם לשוק הדיור.

עליה של 24% בהיקף המשכנתאות

היקף משכנתאות דצמבר 2025 - 11,173 מיליארד שקלים, עליה של 24% לעומת נובמבר, היקף ביצועי המשכנתאות עלה ב -12%, לכ-106 מיליארד שקלים.

בסיכום שנת 2025 כולה, היקף ביצועי המשכנתאות עלה ב - 12% ועמד על כ־113 מיליארד שקלים, מתוכם כ- 106מיליארד שקלים משכנתאות לרכישת דירה. הנתונים משקפים שוק שפועל בעוצמה יחסית למרות סביבת ריבית גבוהה וחוסר ודאות, אך גם שוק שבו משקי הבית נאלצים להתאים את עצמם למציאות יקרה ומכבידה יותר.

בהתאחדות יועצי המשכנתאות מדגישים כי העלייה בהיקפי הביצוע אינה בהכרח בשורה לציבור, והיא קשורה להגדלת שיעורי מימון והתחייבויות כבדות יותר, שנלקחות על רקע מחסור מתמשך בהיצע דירות ותנאי מימון שעדיין מאתגרים.

עוד מדגישים כי העלייה בהיקפי הביצוע אינה בהכרח בשורה לציבור, אלא נובע מפריסות ארוכות יותר ועסקאות עבר; "הנתונים מחזקים את הצורך במדיניות כוללת ולא בהסתמכות על מגמות קצרות טווח".

נתון מדאיג נוסף הוא אחוז המשכנתא המגיע במקרים רבים ליותר מ- 50% ממחיר הדירה.

מעל 3 מיליון דירות בישראל

לפי נתוני הלמ"ס נכון ליולי 2025 היו בישראל כ-3.02 מיליון דירות/יחידות דיור למגורים, תוספת של 56.1 אלף דירות לעומת שנת 2024 .(1.9%) 

כ-2.76 מיליון דירות היו בעיריות ובמועצות מקומיות ו-258.1 אלף דירות- במועצות אזוריות.

בעשור האחרון (2025-2016) חל גידול של כ-19.6% במספר הדירות בעיריות ובמועצות מקומיות, תוספת של 452.5 אלף דירות למגורים.

בשנת 2025, האחוז הגבוה ביותר של דירות היה במחוז המרכז24.6% , מכלל הדירות, ובמחוז תל אביב 19.5% מהדירות, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה באזור יהודה והשומרון 3.2% מהדירות.

המספר הגבוה ביותר של דירות היה בירושלים - 251,885 תוספת של 2,578 דירות לעומת 2024, ואחריה בתל אביב-יפו - 222,760 דירות, תוספת של 3,309 דירות.

גידול משמעותי במספר הדירות לעומת 2024 נרשם ביישובים באר יעקב  10.9%,  יבנה (10.5%) ומבשרת ציון  .(7.5%) 

אחוז גבוה של מבנים עם 41 דירות ויותר נמצא בערים: בת ים ואשדוד 9.1% ו-9.0%, בהתאמה, נתניה5.1%  , תל אביב-יפו 4.2%, ואשקלון .3.8% לעומת זאת, בחדרה, בני ברק, הרצלייה, מודיעין-מכבים-רעות, ובית שמש אחוז המבנים שבהם 41 דירות ויותר, נמוך מ2% אחוזים מכלל המבנים למגורים בכל עיר.

70.7%  מהמבנים בבאר שבע ו-68.5% מהמבנים באשקלון הם בני 2-1 דירות.

יותר עובדים זרים סוף סוף?

בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת: מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון הציג עלייה בהיקף העובדים הזרים והמשך הרחבת המסלולים בענף הבנייה

את נתוני כוח האדם בענף הבנייה ואת הצעדים שמוביל המשרד להגדלת מספר העובדים הזרים והאצת קצב הבנייה.
לדברי המנכ״ל, ״נכון להיום הגיעו לישראל כ־73 אלף עובדים זרים בכלל המסלולים, המספר הגבוה ביותר שנרשם עד כה״. עוד הדגיש כי ״הצעדים בהובלת השר במסלול הפרטי מביאים תוצאות בשטח, המכסה המאושרת עומדת על כ־110 אלף, אך הפער מחייב המשך פעולה מואצת״. בנוסף ציין כי ״עם סיום הלחימה נרשמת עלייה בהתעניינות בקול הקורא לחברות זרות, והנתונים מהשטח מראים שהמסלול הפרטי עובד היטב לאחר התאמות שבוצעו בהתאם לצרכי הענף״.

הדיור הציבורי - הזכאים ממתינים שנים

הדיור הציבורי בישראל מצוי זה שנים במשבר מתמשך, המאופיין בפער הולך וגדל בין הביקוש לזכאות לבין היצע הדירות בפועל.

נכון לשנים 2024-2025, מלאי הדיור הציבורי עומד על כ-47 אלף דירות בלבד - ירידה חדה לעומת העשורים הקודמים. במקביל, מספר הזכאים הממתינים לדירה ציבורית נאמד בכ־25-30 אלף משקי בית, חלקם ממתינים שנים ארוכות.

הביקוש הגבוה נובע משילוב של יוקר מחיה, מחירי דיור ושכירות גבוהים, והתרחבות אוכלוסיות מוחלשות. מרבית הזכאים הם קשישים, משפחות חד- הוריות, נכים ונפגעי אלימות, עבורם הדיור הציבורי הוא פתרון חיוני ולא חלופה זמנית.

המדינה אמנם ממשיכה למכור דירות ציבוריות לדיירים ותיקים, אך רכישת דירות חדשות אינה מדביקה את הקצב. כך נוצר מצב שבו מלאי הדירות נשחק משנה לשנה במקום לגדול.

מרבית הבנייה החדשה בישראל מיועדת לשוק החופשי, בעוד שהדיור הציבורי נותר בשוליים של מדיניות הדיור.

גם החלטות ממשלה להרחיב את ההיצע, או לשלב דירות ציבוריות בפרויקטים חדשים מיושמות באיטיות רבה. בפועל, חלק מהתקציבים שאושרו אינם מתורגמים לדירות זמינות בשטח. התוצאה היא תור מתמשך, מצוקה חברתית ונטל כבד על מערך הסיוע בשכר דירה.

ביחס למדינות מערביות אחרות, שיעור הדיור הציבורי בישראל נמוך במיוחד.

היעדר מלאי מספק פוגע ביכולת המדינה לספק רשת ביטחון בסיסית לאוכלוסיות חלשות.

ללא שינוי מדיניות מהותי, הכולל הגדלה משמעותית של המלאי והקצאת קרקעות ייעודיות, המשבר צפוי להעמיק. הדיור הציבורי הפך מנכס חברתי מרכזי לפתרון נדיר ומוגבל.

בסופו של דבר, מצבו משקף לא רק בעיית דיור אלא בחירה כלכלית וחברתית ארוכת שנים.

הספארי בינתיים נישאר החיות יכולות להירגע

במהלך הימים האחרונים פורסמו בתקשורת ידיעות על כך שספארי רמת גן, שפועל כבר כ-50 שנה בלב אזור עירוני מבוקש בגוש דן יעבור למיקום חדש בפארק פארק אריאל שרון.  זאת כחלק מתכנית תכנונית של המדינה והעירייה לקדם את פינוי הקרקע הנרחבת שבה הוא שוכן כיום. לפי הסיכומים העקרוניים, המדינה תתמוך במימון מלא של הקמת מתקני ספארי חדשים בשווי כ-500 מיליון שקל, והשטח הנוכחי של הספארי צפוי להשתחרר לפיתוח עירוני הכולל שכונת מגורים גדולה עם אלפי יחידות דיור, ושדרוג תשתיות תחבורה בסמוך לכביש 4. מדובר בשטח יקר השווה מיליארדים, וכפי שקורה לו לעיתים קרובות הזדרז ראש עיריית רמת גן לחגוג, אך ההסכם שהיה אמור להיחתם בטקס רשמי נדחה לאחרונה. במהלך זה נשמרת כוונה שהספארי יישאר בבעלות וינוהל על ידי עיריית רמת גן גם לאחר המעבר, והעירייה תשלב הרחבה של השטח הירוק והפיתוח העירוני. יחד עם זאת, יש מי שמבטאים דאגות לגבי אופי התכנון, נקודות סביבתיות והקצאת המשאבים, והמהלך רחוק מלהיות בגדר החלטה סופית, שכן דרוש המשך תיאום תכנוני וחקיקתי שייקח שנים עד ליישום בפועל. בינתיים החיות יכולות  להמשיך להנות בספארי במקומו הנוכחי.

בזמן שמחכים אולי ל"עם כלביא 2" מה עם השיקום?

מאז מבצע "עם כלביא" נפגעו אלפי דירות ברחבי הארץ, בעיקר מפגיעות הדף ורסיסים, וחלקן הוגדרו כלא ראויות למגורים. המדינה הפעילה את מנגנון הפיצוי באמצעות קרן הפיצויים של רשות המסים, הכולל הערכת נזקים, מימון תיקונים ומתן דיור חלופי זמני. בפועל, הטיפול מתבצע בשלבים: סיוע מיידי לדיירים, בדיקות הנדסיות ולאחר מכן שיקום או בנייה מחדש. למרות תחילת עבודות תיקון במבנים קלים, שיקום של בניינים שנפגעו באופן משמעותי מתקדם באיטיות. בחלק מהאזורים עדיין מתבצעות הערכות נזק ולא התקבלו החלטות סופיות לגבי הריסה או שיקום מלא. המשמעות היא שחלק גדול מהדיירים ממשיכים לשהות בדיור חלופי עוד חודשים ארוכים וכניראה שנים. היקף הנזק והעומס על מנגנוני הביצוע יוצרים פער, בין ההצהרות לבין קצב השיקום בפועל. בשלב זה, מדובר בתהליך מתמשך שצפוי להימשך שנים ולא בפתרון קצר טווח.

וכל זה בזמן שיא המתיחות, וציפייה שאולי אנחנו לקראת "עם כלביא 2".