יוליוס בר: מהפך בגז, רמזים מרגיעים באג״ח והימור על המטבע האוסטרלי

גז טבעי: היפוך מגמה מרשים

המעקב אחר שוקי הסחורות בימים האחרונים היה הכול חוץ ממשעמם. בעוד שמרבית תשומת הלב הופנתה למתכות יקרות ולנפט, היפוך מחירי הגז הטבעי היה מחזה בפני עצמו. הזינוק במחירים שנגרם בשל מזג האוויר היה קצר מועד, כצפוי. בצפון אמריקה, השבתות התשתית התבררו כפחות מזיקות מאשר בגלי קור קודמים. הפקת הגז הטבעי, זרימות בצינורות והיצוא חזרו לפעילות רגילה בתוך ימים ספורים. לקחי שנת 2021 נלמדו, ונראה שהתשתיות הותאמו טוב יותר לתנאי מזג אוויר קיצוניים.

עם חזרת מחירי הגז בארה״ב לרמה של 3.3 דולר ליחידת חום, אנו משנים את הערכתנו ל״ניטרלית״ במקום ״זהירה״. אף שקיימים נרטיבים רבים סביב מרכזי נתונים, עלייה בביקוש לחשמל ושימוש בגז טבעי לייצור אנרגיה, רמות האחסון הגבוהות מצביעות על שוק מאוזן היטב. הלחצים האינפלציוניים נראים כמגיעים ממקורות אחרים. כאשר קצב הגידול בתפוקת גז נלווה להפקת נפט מאט, השוק עובר לקידוחי גז פצלי יקרים יותר.

באירופה, בינתיים, המחירים צפויים להמשיך ולרדת. הביקוש של אסיה ליבוא גז טבעי מעבר לים נותר חלש, על רקע תנופת האנרגיה הנקייה והחזרה לשימוש באנרגיה גרעינית. קיימות עדויות אנקדוטליות לכך שאוניות מסיטות את מטעני הגז שלהן מאסיה לאירופה, ללא קשר לעליית המחירים בשבועות האחרונים. באירופה נראה שמתנהל דיון על הצורך באחסון גז טבעי אסטרטגי, נוכח התלות ביבוא מעבר לים. כמובן, לפוליטיקה יש נטייה טבעית לחפש פתרונות לבעיות שאינן קיימות. עיקר הביקוש לגז טבעי עדיין נובע מצורכי חימום, כאשר הרכש ומקורות האספקה נסגרים בחוזים חודשים מראש, עוד לפני עונת החימום החורפית. הדבר נכון ככל הנראה גם לצריכה התעשייתית. מצב זה מצמצם משמעותית את סיכוני האספקה. חשוב מכך, אספקות גז טבעי נוזלי (LNG) מעבר לים הן גמישות מאוד ולכן גם עמידות, כפי שהשבועות האחרונים הוכיחו שוב. כמובן, המחיר צריך להיות אטרקטיבי כדי למשוך יבוא. קיימים מוכרים רבים של מטענים ימיים, והם מתחרים זה בזה, בעוד שבקצה השני של צינור יש בדרך כלל מוכר אחד בלבד. המעבר ליבוא מעבר לים הופך את אירופה לפחות פגיעה ויותר עמידה.

האם אירופה מצויה בסיכון שממשל טראמפ בלתי צפוי יחליט להגביל יצוא לאירופה? לא. התוצאה של צעד כזה תהיה מסלולים ארוכים יותר – מטענים אמריקאיים יופנו לאסיה ומטענים מהמזרח התיכון יופנו לאירופה – ולא אובדן אספקה. מסלולים ארוכים יותר יעלו את עלויות הלוגיסטיקה, שיישאו הן המוכרים והן הקונים. אך בתקופה הנוכחית, המאופיינת בעיוורון גיאופוליטי מסוים, צעדי זהירות יקרים ולא יעילים נוטים לצוץ לעיתים קרובות מדי, כאשר נטל הניקוי נופל על ממשלות העתיד. התמונה הרחבה נותרת ללא שינוי. גל הגז הטבעי הנוזלי ממשיך לצבור תאוצה, וצפוי להפעיל לחץ על המחירים בכל מקום למעט בצפון אמריקה. סיכוני מזג האוויר החורפי נמשכים, אך עונת החימום בחצי הכדור הצפוני מתקרבת לסיומה.

הכותב: נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא, יוליוס בר

אסטרטגיית אג״ח: למצוא את הכיף במיחזור החוב

הודעת המימון הרבעונית של משרד האוצר האמריקאי היא תהליך דו־שלבי: ביום שני הודיע המשרד על צרכי המימון הכוללים שלו לרבעון הנוכחי ולרבעון הבא. זהו החלק הפחות משפיע על השווקים בתהליך – כל הפתעה מתורגמת פשוט להנפקה גבוהה או נמוכה יותר של מק״מים (Treasury Bills), כלומר להשפעה זניחה על היצע האג״ח הארוכות. השלב השני, והחשוב בהרבה, יתקיים ביום רביעי, אז יפרסם משרד האוצר האמריקאי סדרת מסמכים, כולל היקפי המכרזים הקרובים של אג״ח נושאות קופון ועדכון ההנחיות לגבי תוכניות ההנפקה העתידיות. לפני מגפת הקורונה, תשואות אג״ח האוצר האמריקאי כמעט שלא זזו סביב פרסום זה. מאז, המצב השתנה, ותשואות האג״ח ל־10 שנים נוטות לעלות לאחר ההודעה. התנהגות זו מוסברת בבחינה קפדנית יותר של הגירעונות הגדולים, שהובילה לאורך השנים להגדלת היקפי ההנפקה של אג״ח נושאות קופון. כדי לעכל היצע הולך וגדל זה, המגזר הפרטי דרש פיצוי גבוה יותר (מה שמכונה לרוב ״פרמיית הטווח״).

לקראת הודעת יום רביעי, יש לזכור שמשרד האוצר האמריקאי פועל במסגרת של ״אמינות ויכולת חיזוי״. לפיכך, ההנחיות מהרבעון הקודם שוללות כל שינוי בהיקפי מכרזי האג״ח השבוע. במקום זאת, המיקוד יהיה בכל שינוי בהנחיות קדימה. להערכתנו, תחילת רכישות המק״מים על ידי הפד לאחרונה מעניקה למשרד האוצר האמריקאי סיבה להנחות על העלאות מאוחרות יותר (כלומר, היא מפחיתה את הצורך בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים).

באשר לחלוקת ההיצע, אנו מעריכים שמשרד האוצר ינחה על הגדלת ההנפקות של מכשירים קצרים יותר, מה שיפחית עוד יותר את חששות ההיצע. בסופו של דבר, אנו סבורים שהנפקות אג״ח האוצר הן אחד המנופים החזקים ביותר שבידי הממשל האמריקאי לצורך הורדת ריביות.

הכותב: אפונסו בורג'ס, מחקר אג״ח, יוליוס בר

הדולר האוסטרלי: העלאת הריבית של ה-RBA תומכת בתחזית שורית

ב־2 בפברואר 2026 הפך הבנק המרכזי של אוסטרליה (RBA) לבנק המרכזי הראשון בקבוצת ה G10- שהפך את הקלת המדיניות המוניטרית מהשנה שעברה, באמצעות העלאת הריבית ל־3.85%. נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2025, שפורסמו בשבוע שעבר, הצביעו על עלייה בשיעור האינפלציה הכללי ל־3.8% בשיעור שנתי. הלחצים האינפלציוניים הגוברים הם תוצאה של רקע צמיחה כלכלית איתן, כאשר ההגירה נטו תומכת בצמיחת התוצר בקצב גבוה מזה של מרבית הכלכלות המפותחות (צפי לצמיחת תוצר ממוצעת של 1.9% בשנת 2025).

בנוסף, מגבלות קיבולת ושוק עבודה הדוק – אשר לאחרונה הציג גידול חזק מאוד בתעסוקה וירידה בשיעור האבטלה ל־4.1% – היוו טיעונים נוספים למאבק בלחצים האינפלציוניים באמצעות מדיניות מוניטרית מצמצמת יותר. ההחלטה על העלאת הריבית התקבלה פה אחד, כאשר מועצת הבנק מעריכה שהאינפלציה תישאר מעל היעד לפרק זמן ממושך. לא ניתנה הנחיה ברורה לגבי מסלול הריבית, אך השווקים ממשיכים לתמחר לפחות העלאת ריבית נוספת אחת השנה. עם זאת, אוסטרליה מהווה חריג בנוף ה-G10, כאשר הידוק המדיניות המוניטרית מספק רוח גבית לדולר האוסטרלי. המטבע האוסטרלי הציג את הביצועים החזקים ביותר מתחילת השנה מבין כל מטבעות ה-G10 מול הדולר האמריקאי. אנו ממשיכים לדבוק בתחזית השורית שלנו לדולר האוסטרלי.

הכותב: דיוויד אלכסנדר מאייר, מחקר כלכלי, יוליוס בר