שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד החודש ב-2.3% ועמד על 158.1 אלף

השוק מוסיף להיות הדוק ובו ישנן  כ-9 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה.

מספר תובעי הבטחת ההכנסה המנוכה עונתיות עמד החודש על 35.7 אלף בלבד, הנמוך ביותר אי פעם.

עם זאת, השינוי בתמהיל דורשי העבודה השתקף גם החודש- כך, למשל שיעור היהודים שאינם חרדים עמד על כ-66% לעומת 60.9% בינואר 2023; ושיעור תושבי האשכולות הגבוהים (8-10) עמד כל-21% לעומת כ-16% בלבד בינואר 2023.

---

עיקרי הנתונים: 

התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה ירידה בהשוואה לחודש שקדם- מספר תובעי האבטלה עמד החודש על כ-115.6 אלף (לעומת כ-118.3 אלף בחודש שקדם) ומספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד החודש על כ-36.1 אלף (לעומת כ-36.5 אלף בחודש שקדם). אולם, במבט רחב על השנה החולפת נשקפת מגמת השתנות תמהיל דורשי העבודה, כאשר פרט לחודש האחרון לכל אורך השנה שקדמה מספר תובעיי האבטלה עלה בעקביות, אף כי מתונה. לעומת זאת, מספר תובעי הבטחת ההכנסה רשם ירידה די עקבית (פרט לחודשי הלחימה העצימים של השנתיים האחרונות), גם אם מתונה, במספר תובעי הבטחת ההכנסה. בחודשים האחרונים הוא נע בסביבות ה-36 אלף, והחודש עמד על שיעורו הנמוך ביותר אי פעם- 35.7 אלף כשהוא מנוכה עונתיות ו-36.1 אלף כשאינו מנוכה 

בין היצע לביקוש- מספר המשרות הפנויות למול מספר דורשי העבודה: ככלל, שוק העבודה בישראל במהלך השנה החולפת הוא שוק הדוק שבו היחס בין מספר המשרות לדורשי העבודה עומד על סביבות ה-1 (החודש עמד על כ-0.92, קרי כ-9 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה). דהיינו, כמשרה אחת על כל דורש עבודה.  ברם, מבט מעמיק יותר מספק אינדיקציות להשתנות תמהיל דורשי העבודה ולקושי הגובר בקרב העובדים החזקים יותר. כך, למשל, אף שנרשמה עלייה במספר המשרות הפנויות הכללי בהייטק הרי שבקרב המשרות למפתחי תכנה מספר בדצמבר נמוך משמעותית ממספרם ב-2022, 7.2 אלף לעומת 10.1 אלף. בנוסף, בחינת התפלגות דורשי העבודה שפוטרו מעבודתם מלמדת כיצד עלה משמעותית שיעורם של בעלי משלחי היד האקדמאים והניהוליים בשנים האחרונות. כך, בעוד ושיעורם היווה כ-17% וכ-16%, בהתאמה, ברבעון הראשון ב-2022 הרי שבראשית 2026 האמיר לכדי כ-26% וכ-21%, בהתאמה 

התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: שיעור הנשים עמד החודש על 54.3%, כמעט זהה לשיעורן בחודש שקדם ובינואר אשתקד.  עם זאת, בהשוואה לחודשי ינואר בשנים 2024 ו-2023 עולה ששיעורן החודש גבוה יותר ב-1.5  ו-0.8 נקודות האחוז, בהתאמה

התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות האשכולות, אך בעצימות קצת שונה. כתוצאה, השתנה באופן שולי התמהיל (ראו תרשים 10). עם זאת, בחודשים האחרונים ישנה מעין יציבות בהתפלגות זאת כאשר האשכולות הגבוהים (8-10) מהווים כ-21% (החודש 20.8%); אשכולות הביניים (4-7) מהווים כ-43% (החודש 43.5%); והאשכולות הנמוכים (1-3) מהווים כ-35.7% (כמו החודש). אולם, השוואה לתקופות המקבילות בשנים האחרונות מספקת אינדיקציה ברורה נוספת למגמה השתנות תמהיל דורשי העבודה. כך, עלה בעקביות שיעור האשכולות הגבוהים- בינואר 2023 עמד שיעורם על 16.1%, בינואר 2024 על 18.4%, ב-2025 על 19.3% והחודש, כאמור, על 20.8%. מנגד, נרשמה ירידה עקבית מינואר לינואר בשיעור האשכולות הנמוכים- בינואר 2023 עמד שיעורם על 41.4%, ב-2024 על 37.7%, ב-2025 על 37.3% והחודש על 35.7%, כאמור  

התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: בשלוש הקבוצות נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה אך בעצימות קצת שונה, דבר שהוביל לשינויים קלים עד שוליים בהתפלגות דורשי העבודה לגיל. ככלל, בחודשים האחרונים נע שיעור הצעירים (עד 34) על כ-27% (החודש 27.4%), קבוצת הביניים (35-54) על כ-42.7% (כמו החודש) ושיעור המבוגרים (מעל 55) על כ-30% (החודש 29.9%). ניתוח מיוחד שערך שירות התעסוקה המשווה את ההתפלגות הגילית של דרושי העבדה בשנים האחרונות לזו שנרשמה בנובמבר 2022 (נובמבר 2022=100%) מלמדת על רגישות קבוצת הצעירים למצבי משבר ולזעזועים משקיים. הנתונים מלמדים כיצד עולה שיעור הצעירים במצבי לחימה עצימה (סוף 2023 ויוני 2025) אך גם במהלך 2023 אז נרשמו גלי פיטורים בקרב אקדמאים והייטקיסטים. אך ביציאה ממצבי החירום ניכרת ירידה בשיעור הצעירים, אשר בחודשים האחרונים חזר לשיעורם במצבי שגרה. בשירות מזכירים כי דינמיקה דומה נרשמה גם במהלך שנת הקורונה, בה בכניסה לסגרים עלה שיעור הצעירים וביציאה מהם ירד בעקביות עד חזרתו לשגרה 

התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: ככלל, בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה במרבית משלחי היד שנבחנו (רמה 3 עפ"י הגדרות הלמ"ס, בסך הכל נרשמה ירידה ב-28 מ-46) ממוצעת של 1.12%- בקרב משלחי היד בהם נרשמה ירידה. הירידות הבולטות היו במשלחי יד מענפי הרפואה- אחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות (9.9%-) ורופאים (6.3%-); בדומה, גם במשלחי יד מתחום הניהול כמנכ"לים ומנהלים בכירים (7%-), אך גם בקרב עובדי ספורט וכושר (9%-). מנגד, נרשמו עליות ב-17 משלחי יד, הבולטת ביותר בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד אחרים (11.2%). בשולי הדברים יש לומר כי נרשמה עלייה קלה יחסית גם במשלחי בלתי מקצועיים, ייתכן שזו עלייה זמנית אך מכל מקום מצריכה מעקב ושירות התעסוקה עוקב אחר המגמות

שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (5.7% ו-5.5%, בהתאמה), כשאחריהן גם החודש היו עכו (4.6%) ועפולה (4.3%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, נרשמה ירידה במרבית הערים בישראל אשר עמדה בממוצע על כ-2.5%-, וברוב המקרים הירידה הייתה משמעותית מזו הממוצעת. מנגד, נרשמה עלייה במספר ערים, כולן מהפריפריה, שהבולטת בהן הייתה באילת (14.1%-). לעומת זאת, הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בערים מגוונות- חלקן חרדיות (כאלעד, 9%-), חלקן חזקות (כהוד השרון, 6.9%-) ואף ברהט (7.9%-) 

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "נתוני ינואר מצביעים על ירידה של 2.3% בדורשי העבודה, אך מאחורי הנתון הזה מסתתר שינוי הדרגתי: שיעור האקדמאים והמנהלים בקרב המפוטרים הגיע לשיא בראשית 2026 של 26% ו-21% בהתאמה- ממצא שמראה את השינויים בשוק העבודה. לצד עלייה במשרות ההייטק, אנחנו רואים תחרות עזה בקרב מפתחי תוכנה בעידן ה-AI וגידול בדורשי עבודה במשלחי יד בלתי מקצועיים. שירות התעסוקה מקים יחידת מחקר ייעודית שתנטר את המגמות בזמן אמת ותגבש המלצות מדיניות- כי המציאות החדשה מחייבת פתרונות מותאמים אישית לכל הדורשים, החזקים יוצא וצמצום הפערים באזורים בחלש. אנחנו מחדשים כל העת את מעטפת הכלים המקצועית שלנו זוהי משימה לאומית וצורך ממשי"

---

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש ינואר, ומנתוניו עולה כי במהלך החודש ירד מספר דורשי העבודה בכ-2.3% (ירידה של כ-3.7 אלף) ועמד בסך הכל על 158.1 אלף. כאשר בניכוי ההשפעות העונתיות ניכרת ירידה משמעותית יותר (כ-4.8 אלף) ומספרם המנועה עונתיות ש דורשי העבודה עמד החודש על 159.6 אלף. 

מספרית, היקף דורשי העבודה שנרשם החודש די דומה להיקפים שנרשמו בחודש ינואר בשנים קודמות (פרט לשנת הקורונה ולראשית חרבות ברזל). אולם, וכפי שיורחב בהמשך, ישנו הבדל משמעותי בתמהיל הסוציולוגי-דמוגרפי של דורשי העבודה בהשוואה לשנים האחרונות- עלייה עקבית בשיעור הקבוצות החזקות. 

מכל מקום, המספר הכללי של דורשי העבודה מסמן חזרה לשגרה- לפחות ברמת המאקרו- כאשר מספר דורשי העבודה מצוי בירידה יחסית עקבית מאז שיא השפעת המלחמה על שוק העבודה (נובמבר 2023), פרט לתנודות עונתיות (כפיטורי קיץ) ומלחמתיים (כעם כלביא). כאשר ביטוי לחזרה לשגרה נרשם גם בבחינת התפלגות דורשי העבודה לנרשמים חדשים (להלן: "זרם") ולכאלה שהיו רשומים גם בחודש הקודם (להלן: "מלאי"). פילוח זה מלמד כי בינואר היקף הזרם עמד על כ-30.5 אלף שהיוו כ-19% מכלל המלאי, יחס דומה לזה שנרשם בתקופות שגרה בשנים האחרונות.
 

א. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה ירידה בהשוואה לחודש שקדם- מספר תובעי האבטלה עמד החודש על כ-115.6 אלף (לעומת כ-118.3 אלף בחודש שקדם) ומספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד החודש על כ-36.1 אלף (לעומת כ-36.5 אלף בחודש שקדם). אולם, במבט רחב על השנה החולפת נשקפת מגמת השתנות תמהיל דורשי העבודה, כאשר פרט לחודש האחרון לכל אורך השנה שקדמה מספר תובעיי האבטלה עלה בעקביות, אף כי מתונה. לעומת זאת, מספר תובעי הבטחת ההכנסה רשם ירידה די עקבית (פרט לחודשי הלחימה העצימים של השנתיים האחרונות), גם אם מתונה, במספר תובעי הבטחת ההכנסה. בחודשים האחרונים הוא נע בסביבות ה-36 אלף, והחודש עמד על שיעורו הנמוך ביותר אי פעם- 35.7 אלף כשהוא מנוכה עונתיות ו-36.1 אלף כשאינו מנוכה 

הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש הן בקרב תובעי האבטלה והן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. מספר תובעי האבטלה אף שגבוה במקצת מזה שנרשם בינואר אשתקד, ירד החודש מ-118.3 ל-115.6 אלף. זאת בעוד שמספר תובעי הבטל ההכנסה ירד גם הוא מ-36.5 אלף ל-36.1 אלף (35.7 אלף בניכוי עונתיות), והוא מהנתונים הנמוכים בעשורים האחרונים.
 

 
 * בין החודשים מרץ 2020 ונובמבר 2021 חלו התאמות בשיטת הבדיקה לאור מגבלות הקורונה. 

בהסתכלות רחבה יותר, כאשר בוחנים את מספר תובעי האבטלה ומספר תובעי הבטחת ההכנסה על ציר הזמן ובהשוואה למספרם בספטמבר 2022 (ספטמבר 2022=100%) עולה שמספר תובעי הבטחת ההכנסה רשם ירידה מגמתית מאז ועד לנקודת זמן זו (עם עליות קלות בחודשי הלחימה העצימים- ראשית חרבות ברזל ובמהלך עם כלביא); ואילו מספר תובעי האבטלה מצוי במגמת עלייה יחסית עקבית, לרוב מתונה כאשר במהלך חודשי הלחימה העצימים הייתה זו עלייה חדה.
 

ב. בין היצע לביקוש- מספר המשרות הפנויות למול מספר דורשי העבודה: ככלל, שוק העבודה בישראל במהלך השנה החולפת הוא שוק הדוק שבו היחס בין מספר המשרות לדורשי העבודה עומד על סביבות ה-1 (החודש עמד על כ-0.92, קרי כ-9 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה). דהיינו, כמשרה אחת על כל דורש עבודה.  ברם, מבט מעמיק יותר מספק אינדיקציות להשתנות תמהיל דורשי העבודה ולקושי הגובר בקרב העובדים החזקים יותר. כך, למשל, אף שנרשמה עלייה במספר המשרות הפנויות הכללי בהייטק הרי שבקרב המשרות למפתחי תכנה מספר בדצמבר נמוך משמעותית ממספרם ב-2022, 7.2 אלף לעומת 10.1 אלף. בנוסף, בחינת התפלגות דורשי העבודה שפוטרו מעבודתם מלמדת כיצד עלה משמעותית שיעורם של בעלי משלחי היד האקדמאים והניהוליים בשנים האחרונות. כך, בעוד ושיעורם היווה כ-17% וכ-16%, בהתאמה, ברבעון הראשון ב-2022 הרי שבראשית 2026 האמיר לכדי כ-26% וכ-21%, בהתאמה

היחס בין מספר דורשי עבודה למספר המשרות הפנויות מספק אינדיקציה להיקף ההזדמנויות העומד בפני דורשי העבודה. המספר העדכני נכון לכתיבת שורות אלו (דצמבר 2025) של המשרות הפנויות שפרסמה הלמ"ס עומד על 147.5 אלף, יחסית יציב לחודש שקדם. כאשר בניכוי עונתיות נרשמה עלייה קלה, ומספרן עמד בדצמבר על 152.1 אלף. 

השוואת מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה מלמדת על כך ששוק העבדוה בישראל מוסיף להיות הדוק, כאשר היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות עומד על כ-0.92 – קרי על כל 9 משרות פנויות מתמודדים כעשרה דורשי עבודה, יחס המאפיין משק בתעסוקה מלאה ודי מזכיר את הרמות שנרשמו במהלך 2022. 

עם זאת, בחינת התפלגויות בתוך המשרות הפנויות מספקת אינדיקציה נוספת להשתנות תמהיל דורשי העבודה, כאשר אף שסך המשרות הפנויות בהייטק רשם עלייה בחודשים האחרונים התמקדות במשרות למפתחי תכנה מלמדת על ככך שהיקפן כיום נמוך משמעותית מהיקפן ב-2022- 7.2 אלף כיום לעומת כ-10.1 אלף ב-2022. אינדיקציה משמעותית להשתנות התמהיל משתקפת בתרשים 5 המציג את התפלגות המפוטרים לפי משלחי יד (רמה 1 של הלמ"ס) וממנה ניכרת בשנים האחרונות עלייה בשיעור המפוטרים בעלי המיומנויות הגבוהות כאקדמאים, מנהלים ומהנדסים. כפי שניתן לראות, בעוד ושיעור משלחי היד האקדמאים והניהוליים עמד על כ-17% ו-16%, בהתאמה, ברבעון הראשון של 2022 הוא האמיר בראשית 2026 לכדי כ-26% וכ-21%, בהתאמה. 
 

ג. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: שיעור הנשים עמד החודש על 54.3%, כמעט זהה לשיעורן בחודש שקדם ובינואר אשתקד.  עם זאת, בהשוואה לחודשי ינואר בשנים 2024 ו-2023 עולה ששיעורן החודש גבוה יותר ב-1.5  ו-0.8 נקודות האחוז, בהתאמה

מספר דורשות העבודה ירד במהלך חודש ינואר בכ-2.3 אלף ועמד על 85.9 אלף המהוות 54.3% מסך דורשי העבודה, כמעט זהה לשיעורן בחודש שעבר ובינואר אשתקד. אולם, בהשוואה לחודשי ינואר 2024 ו-2023, כפי שניתן לראות בתרשים 6, ניכרת עלייה של 1.5 ו-0.8 נקודות האחוז, בהתאמה. 
 

ד. התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: בהשוואה לחודש שקדם, נרשמת יציבות- וההתפלגות זהה לזו שנרשמה בדצמבר- 65.9% היוו גם החודש היהודים שאינם חרדים; 26.9% היוו הערבים; ו-7.2% היוו החרדים. אולם, השוואה לשנים הקודמות משקפת את השתנות תמהיל דורשי העבודה בשנים האחרונות, מגמה שלפיה עולה יחסית בעקביות שיעור הקבוצות החזקות יותר מסך דורשי העבודה. כך, למשל, ניתן לראות כיצד שיעור היהודים שאינם חרדים היווה 60.9% בינואר 2023, 63.7% בינואר 2024, 63.9% בינואר 2025 ו-65.9% החודש. מנגד, שיעור הערבים היווה 32% בינואר 2023, 29.7% בינואר 2024, 29.1% בינואר 2025 ו-26.9% החודש 

השוואה לחודש שקדם מלמדת על יציבות בהתפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה- בדומה לחודש שקדם, גם החודש היוו היהודים שאינם חרדים 65.9% מכלל דורשי העבודה;  הערבים היוו גם החודש 26.9%; והחרדים 7.2%. 

אולם, במבט רחב יותר המשווה את ההתפלגות לינואר 2023 (קודם לפרוץ חרבות ברזל) ולינואר 2024 ו-2025 עולה אינדיקציה נוספת להשתנות תמהיל דורשי העבודה. מגמה שלפיה עולה שיעור הקבוצות החזקות יותר, ויורד שיעור הקבוצות החלשות יותר, בקרב דורשי העבודה. כך ניתן לראות כיצד עלה בעקביות מינואר לינואר שיעור היהודים שאינם חרדים- 60.9% ב-2023, 63.7% ב-2024, 63.9% ב-2025 ו-65.9% ב-2026. מנגד, בעוד שיעור החרדים יחסית יציב בתקופה הזו ונע בסביבות ה-7% לערך, הרי ששיעור הערבים מצוי בירידה די עקבית – 32% בינואר 2023, 29.7% בינואר 2024, 29.1% בינואר 2025 ו-26.9% החודש. 

מגמה זו משקפת, אומרים בשירות העסוקה, את הצטרפותם בשנים האחרונות של עוד ועוד בעלי מיומנויות גבוהות למצבת דורשי העבודה, ובכלל זה מההייטק, שרבים מהם מקבוצה היהודית שאינה חרדית. 
 

ה. התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: בשלוש הקבוצות נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה אך בעצימות קצת שונה, דבר שהוביל לשינויים קלים עד שוליים בהתפלגות דורשי העבודה לגיל. ככלל, בחודשים האחרונים נע שיעור הצעירים (עד 34) על כ-27% (החודש 27.4%), קבוצת הביניים (35-54) על כ-42.7% (כמו החודש) ושיעור המבוגרים (מעל 55) על כ-30% (החודש 29.9%). ניתוח מיוחד שערך שירות התעסוקה המשווה את ההתפלגות הגילית של דרושי העבדה בשנים האחרונות לזו שנרשמה בנובמבר 2022 (נובמבר 2022=100%) מלמדת על רגישות קבוצת הצעירים למצבי משבר ולזעזועים משקיים. הנתונים מלמדים כיצד עולה שיעור הצעירים במצבי לחימה עצימה (סוף 2023 ויוני 2025) אך גם במהלך 2023 אז נרשמו גלי פיטורים בקרב אקדמאים והייטקיסטים. אך ביציאה ממצבי החירום ניכרת ירידה בשיעור הצעירים, אשר בחודשים האחרונים חזר לשיעורם במצבי שגרה. בשירות מזכירים כי דינמיקה דומה נרשמה גם במהלך שנת הקורונה, בה בכניסה לסגרים עלה שיעור הצעירים וביציאה מהם ירד בעקביות עד חזרתו לשגרה 

הירידה המספרית במצבת דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל העיקריות, אך בעצימות שונה ולפיכך נרשמו שינויים קלים מאוד בהתפלגות הגילית של דורשי העבודה. אף שכך, ניתן לאף את מגמת החודשים האחרונים כיציבה יחסית- ובה, כפי שניתן לראות בתרשים 8, שיעור הצעירים (עד 34) נע בסביבות ה-27% (החודש 27.4%); קבוצת הביניים (35-54) על כ-42.7% (כמו החודש9; ושיעור המבוגרים (מעל 55) על כ-30% (החודש 29.9%). ככלל, זהו תמהיל דומה לזה שנרשם קודם למלחמה ואף בתקופות המקבילות ב-2022. 

אולם, בחינת ההתפלגות הגילית לאורך השנים האחרונות מלמדת על רגישות קבוצת הצעירים למצבי חירום ולזעזועים משקיים- בכניסה למצבי החירום שיעורם עולה, וביציאה מהם יורד בהדרגה אך יחסית בעקביות. כפי שניכר בתרשים 9, שיעור הצעירים עלה בחודשיה העצימים של המלחמה (סוף 2023 ויוני 2025). אך קודם לכן, במהלך 2023, ניכרה עלייה מסוימת בשיעורם כשברקע זעזועים מסוימים בתעסוקת אקדמאים והייטקיסטים שהשתקפו בגלי פיטורים. מגמה דומה, שלא נראית בתרשים, אפיינה גם את סגרי הקורונה- בכניסה אליהם עלה שיעור הצעירים בקרב דורשי העבודה וביציאה מהם ירד בעקביות. 
 

  

ו. התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות האשכולות, אך בעצימות קצת שונה. כתוצאה, השתנה באופן שולי התמהיל (ראו תרשים 10). עם זאת, בחודשים האחרונים ישנה מעין יציבות בהתפלגות זאת כאשר האשכולות הגבוהים (8-10) מהווים כ-21% (החודש 20.8%); אשכולות הביניים (4-7) מהווים כ-43% (החודש 43.5%); והאשכולות הנמוכים (1-3) מהווים כ-35.7% (כמו החודש). אולם, השוואה לתקופות המקבילות בשנים האחרונות מספקת אינדיקציה ברורה נוספת למגמה השתנות תמהיל דורשי העבודה. כך, עלה בעקביות שיעור האשכולות הגבוהים- בינואר 2023 עמד שיעורם על 16.1%, בינואר 2024 על 18.4%, ב-2025 על 19.3% והחודש, כאמור, על 20.8%. מנגד, נרשמה ירידה עקבית מינואר לינואר בשיעור האשכולות הנמוכים- בינואר 2023 עמד שיעורם על 41.4%, ב-2024 על 37.7%, ב-2025 על 37.3% והחודש על 35.7%, כאמור  

גם כאן, הירידה הניכרה  במספר דורשי העבודה בשלוש קבוצות האשכולות אך בעצימות מעט שונה. לפיכך, חל שינוי קל עד שולי בהתפלגות החברתית-כלכלית של דורשי העבודה, כפי שניתן לראות בתרשים 10. ככלל, בחודשים האחרונים מהווים האשכולות הגבוהים (8-10) כ-21% (החודש 20.8%); אשכולות הביניים (4-7) כ-43% (החודש 43.5%); והאשכולות הנמוכים כ-35.7% (כמו החודש). 

אולם, השוואה להתפלגות שנרשמה בתקופות המקבילות בשנים האחרונות משקפת בבירור את השתנות התמהיל הסוציו אקונומי של דורשי העבודה. כך, עלה בעקביות מינואר לינואר שיעור האשכולות הגבוהים- 16.1% בינואר 2023, 18.4% ב-2024, 19.3% ב-2025 ו-20.8% החודש. מנגד, שיעור האשכולות הנמוכים ירד בעקביות- 41.4% בינואר 2023, 37.7% ב-2024, 37.3% ב-2025 ו- 
 

ז. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: ככלל, בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה במרבית משלחי היד שנבחנו (רמה 3 עפ"י הגדרות הלמ"ס, בסך הכל נרשמה ירידה ב-28 מ-46) ממוצעת של 1.12%- בקרב משלחי היד בהם נרשמה ירידה. הירידות הבולטות היו במשלחי יד מענפי הרפואה- אחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות (9.9%-) ורופאים (6.3%-); בדומה, גם במשלחי יד מתחום הניהול כמנכ"לים ומנהלים בכירים (7%-), אך גם בקרב עובדי ספורט וכושר (9%-). מנגד, נרשמו עליות ב-17 משלחי יד, הבולטת ביותר בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד אחרים (11.2%). בשולי הדברים יש לומר כי נרשמה עלייה קלה יחסית גם במשלחי בלתי מקצועיים, ייתכן שזו עלייה זמנית אך מכל מקום מצריכה מעקב ושירות התעסוקה עוקב אחר המגמות

בחינת התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3 על פי הגדרות הלמ"ס) מלמדת על מגמת ירידה במספר דורשי העבודה בחודשיים האחרונים שנרשמה במרבית משלחי היד (28 מ-46) שנבחנו. בממוצע, נרשמה ירידה של 1.12%-, כאשר בקרב 28 משלחי בהם נרשמה ירידה הממוצע עמד על 3.58%-. כאשר משלחי היד בהם נרשמה הירידה המשמעותית ביותר היו עובדי ספורט וכושר (9.9%-), אחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות (8.5%-) ומנהלים כלליים ומנהלים בכירים (7%-). מנגד, נרשמו עליות ב-17  משלחי יד (באחד לא נרשם כל שינוי), הבולטת ביותר בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד אחרים (11.2%), כאשר בקרב משלחי היד הללו נרשמה עלייה ממוצעת של 2.85%. 

תרשים 11: התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 1 ורמה  3) – ינואר 2026 לעומת דצמבר ונובמבר 2025
 

ח. שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (5.7% ו-5.5%, בהתאמה), כשאחריהן גם החודש היו עכו (4.6%) ועפולה (4.3%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, נרשמה ירידה במרבית הערים בישראל אשר עמדה בממוצע על כ-2.5%-, וברוב המקרים הירידה הייתה משמעותית מזו הממוצעת. מנגד, נרשמה עלייה במספר ערים, כולן מהפריפריה, שהבולטת בהן הייתה באילת (14.1%-). לעומת זאת, הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בערים מגוונות- חלקן חרדיות (כאלעד, 9%-), חלקן חזקות (כהוד השרון, 6.9%-) ואף ברהט (7.9%-) 

כברוב מוחלט של חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הערים הערביות אום אל פחם (5.7%)  ורהט (5.5%), וגם החודש עכו במקום השלישי (4.6%) ועפולה ברביעי (4.3%), שהייתה לעיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. גם החודש, הובילו את הרשימה ערים ערביות, מעורבות ומהפריפריה. מנגד, גם החודש הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הנמוך ביותר היו ערים חזקות ככפר סבא, רמת השרון ורעננה עם שיעור של 1.8-2.4%. עוד תצוין אילת, שבניגוד לחודשים המקבילים בשנים האחרונות, שיעור דורשי העבודה בה עמד החודש על כ-2.5% בלבד, אף כי מספרית נרשמה שם עלייה של כ-14% במספר דורשי העבודה.  

ככלל, במרבית הערים נרשמה החודש ירידה במספר דורשי העבודה בהשוואה לחודש שקדם, אשר עמדה בממוצע על כ-2.5%-, ובמרבית המקרים הירידה הייתה גבוהה מהממוצע הזה. אולם, במעט מן הערים דווקא נרשמה החודש עלייה במספר דורשי העבודה, כלל הערים הללו הן מהפריפריה, כאשר העליות הבולטות נרשמו באילת (14.1%) ונוף הגליל (4.7%). מנגד, הירידות המשמעותיות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו החודש בתבנית יישובית מעורבת- ערים חרדיות כאלעד (9%-) ובית שמש (5.1%-); חזקות כהוד השרון (6.9%-9) וגבעתיים (6.8%-); אך גם ברהט (7.9%-).