סיוט הסטגפלציה חוזר: צמיחה מאכזבת ואינפלציה דביקה מסבכות את הפד

שורה תחתונה: ארה״ב מתמודדת עם שילוב בעייתי: אינפלציה גבוהה מהצפוי וצמיחה מאכזבת. מדד ה-PCE ומדד הליבה עלו מעט מעל התחזיות, עם האצה במחירי סחורות ושירותים וחשש מהשפעת מכסים ועליית הנפט. מנגד, התמ״ג צמח רק 1.4% ברבעון האחרון – הרבה מתחת לציפיות – והצריכה הפרטית נחלשה. המצב יוצר דילמה לפד לקראת החלטת הריבית במרץ: האם להתמקד בהאטה בצמיחה או בלחצי האינפלציה.

הרחבה: שוקי ההון של ארצות הברית יסגרו את השבוע עם שתי בשורות כלכליות שליליות שמעמידות את הפד בפני התלבטות רצינית: שילוב של צמיחה מאכזבת ואינפלציה גבוהה מהצפוי. הראשון תומך בהורדת ריבית, השני מצריך זהירות. שני הנתונים משקפים את הלך הרוח בקרב חברי הפד – דעות חלוקות מאוד לשני הכיוונים. לכן מן הסתם הם לא יוסיפו לבהירות לגבי המדיניות הנחוצה – הן בתוך הפד והן בשווקים, שיצטרכו כעת לעכל את הנתונים הסותרים.

תחילה, למדד המחירים של הוצאות משקי הבית, שבחודש דצמבר רשם עלייה של 2.9% (בהשוואה לחודש דצמבר 2024) והיה עשירית מעל הצפי. הקושי הוא בכך שבניכוי מזון ואנרגיה – מדד הליבה, החביב על הפד לצורך מדידת האינפלציה – עלה המדד 3% והיה גם כן עשירית מעל הצפוי. בהשוואה לחודש הקודם רשם המדד את העלייה החדה ביותר מאז פברואר.

יש לציין כי שני הנתונים היו בהתאם לתחזית הכלכלית האחרונה של הפד, כך שלכאורה לא כאן טמונה עיקר הבעיה. עדיין, היות ומחירי הסחורות עלו פי 4 מאשר בחודש הקודם וגם מחירי השירותים רשמו האצה – יש כאן נורית אזהרה שהפד יצטרך לבחון היטב, בפרט כשאנו עדיין בתוך תקופת הזמן שהפד סבור כי סוגיית המכסים עוד יכולה להשפיע כלפי מעלה (עד חודשי האביב), וכן משום שהפד צופה תאוטה של מדד הליבה לכיוון 2.5% וכל נתון שמראה את הכיוון ההפוך מסבך את התמונה.

לכך יש להוסיף את סעיף האנרגיה – שעלייתו אמנם תמתנה ל-0.2% בחודש עבר, אך מאז ראינו התאוששות מרשימה של מחירי הנפט הגולמי – שתורגש במדדים הבאים, בפרט אם המתיחות באזור המזרח התיכון תימשך.

הנתון השני מאכזב וחשוב יותר – התוצר המקומי הגולמי של ארצות הברית צמח 1.4% בלבד (בקצב שנתי) ברבע האחרון של השנה שעברה – הרבה פחות הן מהציפיות לצמיחה של 3% והן מהנתון לרבע השלישי – צמיחה של 4.4%. הפספוס ביחס לציפיות מטריד יותר.

חשוב מכך – האטה הורגשה בקרב הצריכה הפרטית: מ-3.5% ברבע הקודם ל-2.4% בלבד. נתון זה בעייתי עבור הממשל, הן נוכח הכניסה לשנת בחירות האמצע והן משום מדיניות הדגל – אמריקה תחילה.

עוד נתון בעייתי – על רקע העלאת המכסים לארצות הברית, הייבוא התכווץ שוב, אך פחות מאשר ברבע השלישי (1.3%- לעומת 4.4%-) ובפרט לעומת הייצוא, שעבר מזינוק של 9.6% לירידה של 0.9%. זאת, למרות פיחות הדולר מול האירו.

מדד מחירי התוצר עלה 3.6% ברבע הרביעי, לאחר עלייה של 3.8% ברבע הקודם, נתון שמחדד את הממצא על התאוצה הקלה שרשמה האינפלציה לפי מדד המחירים של הצריכה הפרטית.

מצד שני, הנתון שהסב מעט קורת רוח הוא ההשקעה בנכסים קבועים (בדגש על ציוד) שעלתה מהר יותר מאשר ברבע הקודם. צריך גם לזכור את השבתת הממשל, שגרעה ככל הנראה מהתוצר של הסקטור הציבורי.

אין ספק כי שיעור צמיחת תוצר של 2.2% בסיכום 2025 , לעומת 2.8% ו-2.9% בשנתיים הקודמות, הינו תוצאה מאכזבת. זו גם התוצאה הכי נמוכה מאז התכווצות התוצר בתחילת העשור – שנת הקורונה. גם בהשוואה לתחזית של הפד – צמיחה של 2.3% - יש אכזבה קלה. לכך יש להוסיף את החולשה הכללית שפקדה את שוק העבודה של ארצות הברית בחודשים האחרונים. המצב מאתגר.

כעת השאלה היא מה ישפיע יותר על הפד לקראת החלטת הריבית הבאה ב18/3. כמובן, יש עוד זמן עד אז ואמור להתפרסם גם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. צריך גם לזכור כי נתוני התוצר נתונים לשינויים לאחור – לעיתים משמעותיים.