ג'אנלואיג'י מנדרוצאטו, כלכלן בכיר בבנק השוויצרי EFG, מעריך כי לאחר הראלי החריג צפויה התייצבות, אך המגמה ארוכת הטווח נותרת חיובית. הגורמים שתמכו בזינוק במחיר הזהב נותרו ברובם בעינם, ולכן גם לאחר התנודתיות האחרונה אין שינוי מהותי בתמונה ארוכת הטווח. עם זאת, לאחר עלייה של כ-170% לשיא של כמעט 5,600 דולר לאונקיה, תקופה של התייצבות ואף תיקון אינה מפתיעה.
לדברי מנדרוצאטו, מודל סטטיסטי ממקם את מחיר הזהב סביב 5,000 דולר לאונקיה, סמוך לגבול העליון של טווח ביטחון של 67%. המודל אמנם זיהה מגמת עלייה חדה מאז הקיץ האחרון, אך לא את מלוא עוצמת הזינוק שנרשם בפועל, מה שמרמז כי המחיר התקרב לרמות מתוחות בטווח הקצר. מאז שנת 1971 נרשמו 15 מקרים שבהם הזהב נסחר ביותר מ־20% מעל הממוצע הנע ל-200 יום. במרבית המקרים, לאחר השיא נרשם תיקון ממוצע של כ-10%, כאשר הירידה החדה ביותר התקרבה ל-30%.
עם זאת, שישה חודשים לאחר תחילת התיקון, הזהב תמיד נותר מעל רמת הממוצע הנע שנרשמה בשיא - אינדיקציה לכך שתיקונים לאחר עליות חדות נוטים להיות הדרגתיים ולעיתים ממושכים, אך אינם מבטלים בהכרח את המגמה.
הסיכון לירידה חדה נוספת מוגבל גם בשל ירידה בפוזיציות הסוחרים לרמה הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות.
בטווח הארוך, התחזית של EFG נותרת חיובית. היסטורית, מחיר הזהב נמצא בקורלציה עם הצמיחה הנומינלית העולמית ועם התרחבות שווי השווקים הפיננסיים.
בהנחות שוק ההון לעשור הקרוב, הבנק מעריך קצב עלייה ממוצע של כ-5% בשנה, מעט מתחת לממוצע ההיסטורי, אך עקבי עם תפקידו של הזהב כנכס לשמירת ערך, במיוחד על רקע סיכון גיאופוליטי מוגבר, אי-ודאות כלכלית וגיוון הולך וגובר של משקיעים ובנקים מרכזיים הרחק מהדולר.
לכן, אף שהמחיר עשוי להיראות מתוח בטווח הקצר, האטרקטיביות ארוכת הטווח של הזהב, כמרכיב גידור ופיזור סיכונים בתיקי השקעות, נותרת בעינה.

ג׳יאנלואיג׳י מנדרוצאטו, הכלכלן הבכיר ב-EFG Asset Management, צילום: EFG


