השפעת הדיווחים על פרישה מוקדמת של נגידת ecb לגארד

רבים חוששים מפרישה מוקדמת של נגידת הבנק המרכזי של אירופה (ECB), כריסטין לגארד, מתפקידה. הדיווחים על כך תופסים את הכותרות בשיח הכלכלי – אם כי יש לציין שלגארד טרם הודיעה על כך.

החששות הן מפגיעה במעמדו ויכולת ההשפעה של ECB ; זאת על רקע חששות דומים סביב הבנק המרכזי של ארה"ב (ה-Fed), שנגידו, ג'רום פאוול, יפרוש מתפקידו בקרוב. סימני שאלה סביב שני הנגידים הבכירים והמשכיות המדיניות של המוסדות בראשם הם עומדים – לבטח לא מוסיפים בריאות לשוקי ההון והכספים.

עם זאת, להערכתי, לפחות לגבי גוש האירו, החששות אינם במקומם; זאת, מהטעמים הבאים:

ראשית, 21 חברות וחברים מצביעים בכל החלטת ריבית – הרבה יותר ממספר מצביעי הריבית בארצות הברית (12). לא על פי לגארד לבדה נופל דבר. נכון, אם משווים זאת לבנק המרכזי של בריטניה – היכן שהחלטות הריבית האחרונות התקבלו על חודם של קול אחד, או שניים, במקרה של אירופה מקובל רוב גדול יותר, ובכל זאת, מדובר בהחלטה של וועדה.

שנית, ההערכות כיום הן כי הריבית בגוש האירו, שירדה במהירות מ-4.5 אחוזים ל-2.15 אחוזים, לא תשתנה כלל, השנה; זאת משום ששיעור האינפלציה ירד עד כדי 1.7 אחוזים ונמוך, כעת, מיעד האינפלציה של ECB. לכן, מלכתחילה הציפיות היו לתקופה שקטה, יחסית, בנגוד לתזזיתיות שאפיינה את הריבית בשנים האחרונות. ייתכן כי פרישה בתקופות מתוחות יותר הייתה גוררת טלטלה של המערכת. להערכתי – לא הפעם.

שלישית, השפעת הריבית על תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלות הגוש – ודרכן על עלות גיוס ההון – נמוכה, כיום; זאת, משום שממשלות הליבה של הגוש שינו גישה ונוקטות, כעת, מדיניות תקציבית מרחיבה – בדגש על הגדלת תקציבי הביטחון. לכן, היצע איגרות החוב שהן מנפיקות גדל. לראיה, הגם שהריבית הרשמית ירדה, כאמור, תשואת הפדיון על איגרת החוב של ממשלת גרמניה ל-10 שנים עלתה, ב-12 החודשים האחרונים, מ-2.4 אחוזים ל-2.7 אחוזים (ואף טיפסה, קודם לכן, ל-2.9 אחוזים). תשואת הפדיון על איגרת החוב לשנתיים עומדת על 2.05 אחוזים, כך שהעקום עולה משמאל לימין ומגלם הערכות כי הריבית עשויה לעלות, בהמשך.

רביעית, הריבית האחידה בגוש האירו חולשת על 20 מדינות – והן שונות זו מזו במידה ניכרת בכל הקשור לשיעורי צמיחת האוצר והאינפלציה, כך שהזיקה בינה לבין שוקי ההון של המדינות השונות משתנה ולא בהכרח דומיננטית; זאת, בשונה מארצות הברית, שם המדינות המרכיבות אותה דומות יותר זו לזו והן אף נתונות למדיניות תקציבית אחת.

עם זאת, אין להתעלם מכך שלגארד עומדת בראש המערכת זה 7 שנים ובתווך התמודדה עם תקופות מאתגרות ובראשן הקורונה והמלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה. לכן, המדיניות שנקטה השפיעה לא מעט על השוק. כך, לדוגמא, אני סבור כי תחת הנהגתה ECB החל לתת דעתו יותר על משתנים כמו פעילות כלכלית ותעסוקה והיה סובלני יותר כלפי חריגות מזדמנות מיעד האינפלציה.

לפיכך, פרישתה הקרובה – לפחות לפי הדיווחים בתקשורת – תהייה בכל זאת אירוע ששוקי ההון יגיבו לקראתו – ואחריו, בהתאם לזהות המחליפה.