האם בועת הביטקוין מתפוצצת?

בתחילת נובמבר 24', ימים לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב, נסחר המטבע הקריפטוגראפי המוביל, ביטקוין, במחיר של כ-70 אלף דולר ליחידה. הבחירה בטראמפ – אשר ידוע כחובב מטבעות קריפטו ויזמי קריפטו מסוגם של אילון מאסק – עוררה ביקוש עצום למטבע התנודתי בעולם זינק. כחודש וחצי לאחר הבחירה כבר החל ביטקוין להיסחר מעל לרמה של 100 אלף דולר ליחידה. 

הסברים לזינוק ההוא לא חסרו. טראמפ, הסבירו הפרשנים יקל מאוד על הרגולציה שמעכבת את התפתחות השוק. ליועצים ותורמים שמקיפים אותו יש מיזמים שונים בתחום הקריפטו, והוא ירצה לסייע להם.  

ואכן, טראמפ לא חיכה הרבה ומעט לאחר שהתיישב על כס הנשיא הוא הכריז על הקמת מאגר ביטקוין בבעלות הממשל. בהמשך הוא ניסה לקדם יוזמות שונות בניסיון להקל על הרגולציה סביב עולם המטבעות הקריפטוגראפיים. 

במקביל לכך ולמעשה עוד קודם לכן החלו בנקי השקעות אמריקאים להציע ללקוחות שלהם קרנות סל סחירות (ETF) שצמודות לביטקוין. הקמתן פתחה שער חדש ונוח למסחר בביטקוין מצד ציבור רחב של משקיעים. 

מדובר בשוק ענק. נכון לתחילת 2026 נוהלו בשוק קרנות הסל המחקות ביטקוין קרוב ל-120 מיליארד דולר. כיום, לאחר הנפילה החדה שחלה השנה במחיר הביטקוין הסכום הזה מוערך בכ-80 מיליארד דולר. 

הגופים המובילים את קרנות הביטקוין כוללים כמה מהשמות הגדולים בענף הקרנות. בלקרוק למשל מנהלת את הקרן IBIT שהיקפה הוא כ-54 מיליארד דולר. פידליטי מנהלת את הקרן FBTC עם כ-13 מיליארד דולר. היקפי הקרנות הגדולות האחרות נעים בין 10 ל-2 מיליארד דולר.

לאורך מרבית 2025 מחיר הביטקוין רשם עליה. ב-21 באוקטובר הוא הגיע לשיא של כ-126 אלף דולר ליחידה. אבל שם, בלי סיבה מיוחדת שניתן להצביע עליה – הוא נעצר. באמצע נובמבר האחרון נפל ביטקוין אל מתחת לרמה הסמלית של 100 אלף דולר ליחידה, ומאז לא חזר להיסחר מעליה. בחודש האחרון המטבע הדיגיטלי נסחר בעיקר מתחת לרמה של 70 אלף דולר ליחידה. הוא הגיע החודש עד לתחתית של 63 אלף דולר ליחידה – חחיצוך של כ-50% לעומת השיא של אוקטובר. "הפרמיה של טראמפ" נעלמה לחלוטין. 

בעקבות הנפילה של החודשים האחרונים התדמית של ביטקוין כ"נכס לימי משבר", די התנפצה. למעשה, ב-5 השנים האחרונות התשואה הכוללת שהוא הניב (48%) נמוכה מזו שהניב מדד S&P500 (כ-82%).  

בשוק הקריפטו עדיין מנסים להבין "מה התקלקל" פתאום. איך קרה שהביקוש למטבע הפופולארי התקרר כל כך? וחשוב מכך – לאן הוא הולך מכאן? האם זו רק ירידה לצורך התאוששות או שזהו שינוי פרדיגמה שיגרור השלכות מרחיקות לכת על שוק מטבעות הקריפטו כולו? 

ה'בוט' ואני מתווכחים בלהט 

בניסיון לבדוק  מה קורה כיום עם ביטקוין פניתי לידידי הדיגיטלי, הצ'טבוט התורן, ושאלתי אותו מה הוא יודע לספר לי על הכלכלה שעומדת מאחורי הביטקוין. "מה הערך הכלכלי של ביטקוין?", שאלתי אותו. "במה הוא מועיל לעולם ובמה הוא מזיק?". 

הבוט ניסה את כוחו. "ערכו של הביטקוין נשען על מספר מאפיינים הדומים לכסף פיזי וזהב", ענה לי. "למשל, נדירות אלגוריתמית. כמותו מוגבלת ל-21 מיליון מטבעות בלבד. במרץ 2026 צפוי להיכרות המטבע ה-20 מיליון. 5% הנותרים ייכרו ב-114 השנים הבאות".

גיחכתי בקול. "זו התשובה שלך? למי אכפת אם הוא נדיר או לא? נדירות היא לא תכונה הכרחית כדי לספק ערך כלכלי".  

הבוט המשיך: "בזכות אישור קרנות הסל (ETFs) ב-2024, ביטקוין הפך לנכס נזיל הנסחר בערוצים מוסדיים לצד זהב ומניות. הנזילות והנגישות מספקות לו ערך כלכלי". 

שוב צחקתי. "דווקא בתקופה שהוא היה לא נגיש ולא נזיל ערכו זינק מ-0 ל-70 אלף. איך זה קשור?"  

הבוט התעקש: "ביטקוין נהנה  מחסינות לזיוף. הטכנולוגיה המבוזרת הופכת את זיוף המטבע לכמעט בלתי אפשרי". 

"So What?" אמרתי. ישנם מאות מטבעות קריפטוגראפיים שחסינים לזיוף. זה לא מונע אין ספור הונאות לאורך השרשרת הדיגיטלית. רק בשלושת החודשים האחרונים (דצמבר - פברואר) בוצעו גניבות והונאות קריפטו בהיקף של כ-370 מיליון דולר. זה היקף חסר תקדים בענף הזה שתמיד היה חשוף להונאות". 

אוקיי, אמרתי. בו נעבור נושא. תסביר לי איזה תועלת מפיק העולם שלנו מביטקוין. 

"בעזרת ביטקוין ניתן לייסד מערכת תשלומים גלובלית ומהירה", השיב הבוט. רשת ה"לייטנינג" מאפשרת העברות כספים בינלאומיות מהירות וזולות משמעותית מהמערכת הבנקאית המסורתית".

"רואים שלא קראת כתבות וטורים קודמים שלי", לעגתי לבוט. "כבר כתבתי בעבר שהגאונות הכי גדולה של ביטקוין לא קשורה לטכנולוגיה שלו, לנדירות שלו או לקוד התוכנה שלו. הגאונות היתה לקרוא לו: 'מטבע', ואחר כך 'נכס דיגיטלי'. זה גורם לאנשים לחשוב שזה מכשיר שמשמש כאמצעי תשלום או לאגירת הון. 

"מטבע אמיתי חייב להיות יציב", התעקשתי. "על ביטקוין אפשר להגיד כל מיני דברים. יציב הוא בטח לא. רק תחשוב על מישהו שסגר עסקה בדצמבר בשוי של 100 אלף דולר, וציפה לקבל תשלום שוטף פלוס 30 בביטקוין. התשלום שהוא יקבל בפועל יהיה נמוך ב-30 אלף דולר. איך אפשר להשתמש בזה לצורך עסקאות?". 

הבוט המשיך לנסות. "ביטקוין מאפשר לאוכלוסיות ללא גישה לבנקים להשתתף בכלכלה העולמית, במיוחד באפריקה ובאסיה, שם גובר השימוש במטבעות יציבים (Stablecoins) וביטקוין לתשלום משכורות".

"טוב", עניתי. "אני מודה שאני לא מתמצא כל כך במה שקורה במדינות רחוקות. אבל העובדה שצריך לקרוא להם "מטבעות יציבים", גורמת לי לחשוד שהם לא כל כך יציבים מלכתחילה. ביטקוין הוא בבירור 'לא יציב'. ומלבד זאת, אף אחד לא היה מקים אופרציות כאלו רק כדי לפתור את בעיות 'המיקרו-בנקינג' של זימבאבוואה או בורקינה פאסו".

"ביטקוין יכול לשמש כגידור נגד אינפלציה וסיכונים פוליטיים", ניסה הבוט. "משקיעים רואים בו "זהב דיגיטלי" המספק הגנה מפני פיחות במטבעות פיאט וסיכונים גיאופוליטיים".

"כן", הפטרתי. "אלו טיעונים ששמעתי בשנה שעברה, כשהמחיר שלו עלה. הם לא ממש תופסים עכשיו כשהוא יורד ב-50% תוך חודשיים. זה לא ממש 'גידור'. עכשיו בוא נעבור לשורת הנזקים", הצעתי. 

"בבקשה", ענה הבוט. "לביטקוין יש השפעה סביבתית מזיקה. כריית ביטקוין צורכת כ-204 טרוואט-שעה (TWh) בשנה. זו כמות אנרגיה שצורכת מדינה כמו תאילנד בשנה שלמה. למרות המעבר לאנרגיה ירוקה, חלק מהכרייה עדיין נסמך על פחם ומייצר פליטות פחמן משמעותיות.

"מחיר הביטקוין יכול להשתנות ב-5% ומעלה ביום אחד, מה שהופך אותו לנכס מסוכן למשקיעים קטנים ולמטבע לא יציב לתמחור מוצרים ביומיום", המשיך הבוט. 

"המטבע מנוצל לפשיעה והונאה. הטכנולוגיה האנונימית בחלקה מנוצלת להלבנת הון ולהונאות AI מתוחכמות. בשנת 2025 לבדה אבדו מעל 333 מיליון דולר בהונאות כספומטי ביטקוין המכוונות לקשישים. בנוסף, הצורך בשדרוג מתמיד של מכשירי כרייה יעילים מייצר כ-31 קילוטון של פסולת אלקטרונית מדי שנה".

בהמשך שאלתי את הבוט אילו מדינות למעט ארה"ב של טראמפ החליטו ליישם צבירת מאגר אסטרטגי של ביטקוין. התשובה היתה מאכזבת מאוד. המדינות העיקריות שעונות לכך הן שוליות בכלכלה העולמית: אל סלוודור, בהוטן, אתיופיה. ישנן אמנם מדינות עם רזרבות גדולות יחסית כמו בריטניה וסין, אבל אלו בעיקר מטבעות שהוחרמו בגין שימוש בביטקוין עבור פעילות לא חוקית (סחר בנשק, סמים ופעילויות טרור). 

לסיכום אני חייב לתת כאן גילוי נאות: אני באופן אישי לא מאמין בביטקוין. לא בתור מטבע, לא בתור נכס, לא כאמצעי תשלום. כתבתי על כך לא מעט בעבר. מבחינתי מדובר בבועה אחת גדולה שאינה שונה הרבה מבועת הצבעונים בהולנד של המאה ה-17 או בועת הדוט.קום של סוף שנות ה-90'. מתישהו היא תתפוצץ. ואולי החודשיים האחרונים מסמנים את תחילת הסוף של הבועה הזו. 

ואולי גם לא. איש לא יודע לומר מתי בועה תתפוצץ. לבועות פיננסיות יש לפעמים תוחלת חיים מפתיעה באורכה. הונאת הפירמידה של ברני מיידוף נמשכה קרוב ל-20 שנה. ביטקוין הושק ויצא לדרך בשנת 2008. בעוד שנתיים ימלאו לו 20 שנה. מי שרוצה יכול לראות בזה סימן. 

אני כבר למדתי שבכל הקשור לביטקוין אין טעם להתנבא. רק לשבת ולחכות.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]