האם תיקי ההשקעות שלנו ערוכים למלחמה? תחרות תיקי הסל של FUNDER בפברואר

תיק קרנות סל גלובלי פסיבי (ללא שינויים לאורך השנה) 28.2.26

החודשיים הראשונים של 2026 סיפקו לשני התיקים שלנו התחלה מוצלחת לשנה החדשה. ערכו של תיק ההשקעות הפאסיבי תפח מאז תחילת השנה ב-6.7% והגיע לכ-140 אלף דולר. ערכו של התיק המנוהל צמח באותו זמן בכ-7.5% והגיע ל-136.5 אלף דולר. למי שלא עקב אחרי הפרויקט שלנו מתחילתו זה המקום להזכיר ששני התיקים הללו הושקו בתחילת 2025 בשווי זהה של 100 אלף דולר. המשמעות היא שהתשואה שלהם הגיעה אחרי 14 חודשים ל-40% בתיק הפאסיבי ו-36.5% בתיק המנוהל.

בטבלה המצורפת כאן ניתן לראות שמאז יולי האחרון ערכם של שני התיקים עלה מידי חודש. בספטמבר 25' נפער בין שני התיקים פער של כ-3.6% לטובת התיק הפאסיבי, אבל מאז הפער הזה הולך ומתכווץ. נכון לסוף פברואר הפער בין שני התיקים עומד על 2.5% לטובת התיק הפאסיבי. על הסיבות לכך עמדתי בטורים קודמים.  העיקרית שבהן היא העובדה שהתיק המנוהל מכיל רק כ-87% מניות לעומת כ-98% בתיק הפאסיבי.

כמו שכולנו יודעים, שוקי המניות אינם נעים תמיד בקו ישר. אחרי תקופה ארוכה של עליות, נראה שהגענו למשבר הראשון בשווקים הפיננסיים לשנה הנוכחית. ולמעשה הראשון מאז טלטלת המכסים של נשיא ארה"ב מלפני 11 חודשים ("יום השחרור" של תחילת אפריל שעבר). 

הפעם הסיבה לכך נמצאת ממש אצלנו בחצר. תחילתו של מבצע "שאגת הארי" מיום שבת האחרון שהפך במהירות למלחמה בה מעורבות כמעט כל מדינות המפרץ הפרסי גררה אתמול (ב') נפילות חדות בשוקי המניות בעולם וזינוק במחיר הנפט. מדדי הבורסה של תל אביב לעומת זאת זינקו בשיעורים של 4% ויותר. 

זהו רק היום הראשון כמובן ואין לדעת מה ילד יום. כולנו מקווים שהמערכה הצבאית החדשה שנקלענו אליה תהיה קצרה, ושההישגים של צבאות ארה"ב וישראל יתורגמו גם להישגים מדיניים. 

השאלה היותר חשובה מבחינתנו היא זו: האם תיקי ההשקעות שלנו ערוכים למלחמה הזו? האם יש צורך לבצע בהם שינוי משמעותי כלשהו כדי להתאימם למציאות החדשה?

התשובה הקצרה שלי לשתי השאלו הללו היא: "כן" ו"לא". כן – הם בהחלט ערוכים למלחמה הזו. ולא – אין צורך לבצע בהם שינוי משמעותי. לפחות לא כרגע.

תיקי מניות, מטבעם, אמורים להיות תנודתיים בטווח הקצר, ולעלות בטווח הארוך. לכן השאלה החשובה לגבי התיקים הללו היא לא מה הם יעשו היום/מחר/בחודש הקרוב. השאלה היא מה הם יעשו בעוד 5, 10 או 15 שנים. 

המלחמה הנוכחית תימשך כנראה כמה שבועות. קשה לראות אותה מתמשכת מעבר לכך משום שלנשיא ארה"ב אין קרדיט ציבורי עבורה. על פי סקרים עדכניים שפורסמו השבוע, בארה"ב קיימת מחלוקת ציבורית עזה לגבי המבצע. שיעור התמיכה בתקיפות נמוך יחסית ונע בין 27% ל-41% בלבד. רוב הציבור (בין 43% ל-59%, תלוי בסקר) מתנגד לפעולה הצבאית. זוהי התחלה לא פשוטה לנשיא שגם כך איבד חלק ניכר מהפופולאריות שלו בשנת הכהונה הראשונה שלו.

אבל גם אם המלחמה תתארך לחודשיים או שלושה, זה עדיין לא אמור לשנות הרבה. תיקי המניות שלנו מוכוונים לטווחים ארוכים הרבה יותר. ב-5 השנים הקרובות האינפלציה יכולה לעלות ולרדת בגלל הרבה סיבות, ולאו דווקא בגלל מחירי הנפט. גם הצמיחה הכלכלית בארה"ב ובישראל יכולה להאיץ או להאט בגלל מגוון סיבות. מה שחשוב מבחינתנו הינה הראייה האסטרטגית שלפיה נבנו שני התיקים.

והאסטרטגיה הפיננסית היא פשוטה וברורה. שני התיקים מכילים באמצעות מספר חד ספרתי של תעודות הסל מגוון רחב של מניות. הם כוללים הרבה ענפים, הרבה אזורים גיאוגרפיים, ושורה ארוכה של מדינות משווקים מפותחים ומתפתחים. הגיוון והפיזור הללו הם שמספקים לתיקי המניות שלנו את חגורת הבטיחות הראשונה. 

מעניין לציין שהפיזור והגיוון הרב הובילו לכך שאתמול – שהיה אחד הימים התנודתיים ביותר בשוקי המניות בחודשים האחרונים – השווי של שני התיקים שלנו דווקא עלה (!). הסיבה לכך היא הרכיב הגבוה יחסית שמוקצה בהם לשוק המניות הישראלי. 

בתיק המנוהל שלנו קיימת שכבת הגנה נוספת – המזומן שחונה ומחכה להזדמנויות בקרן הכספית (VGSH). לאורך השנה האחרונה, כאשר שוקי המניות עלו בלי הפרעה, רכיב המזומן שימש כמשקולת על התיק המנוהל והביצועים שלו פיגרו אחר אלו של התיק הפאסיבי. למרות זאת, סברתי שכדאי לדבוק בשמירה על רכיב מזומן גבוה יחסית. בשוק ההון תמיד מגיעות מתישהו הזדמנויות ולכך בדיוק נועד המזומן. כרגע המצב עדיין נזיל מאוד, ולא בטוח שהגיעה העת לנצל את המזומן הזה. אבל נעים לדעת שיש לנו בתיק נכס שניתן יהיה להשתמש בו גם בתרחישי אימה. 

לדעתי האישית, שמירה על רכיב כלשהו של מזומן או שווה מזומן הינה דבר נכון תמיד עבור מי שמנהל את כספו בעצמו. לעולם אין לדעת מתי תצטרכו את הכסף למקרה חירום כלשהו. במידה והרגע הזה מגיע בשעת משבר בשווקים, עדיף יהיה למשוך אותו מרכיב המזומן ולא מתיק מניות שבדיוק איבד 20%-25% מערכו. זו המשמעות של כסף לטווח קצר וכסף לטווח ארוך. אם זה אפשרי, בכסף לטווח ארוך מוטב שלא לגעת לפני שמגיעים לגיל פרישה. 

בתיק המנוהל שלנו ישנה עוד שכבת הגנה שלישית: שתי קרנות סל "דפנסיביות" על ענפי האנרגיה (IXC) והתרופות (XPH). תחום התרופות והבריאות נחשב לדפנסיבי כי הוא מושפע מעט מאוד מגאות ושפל. הביקוש לתרופות לא יורד כמעט בתקופות של מיתון או האטה כלכלית.

הקרן על ענף האנרגיה עשויה ליהנות בטווח הקצר מהזינוק שנרשם במחירי הנפט. בסוף ינואר הגדלנו מעט את ההשקעה בקרן IXC מתוך מחשבה שמחירי הנפט הנמוכים לצד המתיחות שנבנתה במפרץ הפרסי מייצרים הזדמנות מסוימת. ואכן, ערכה של קרן IXC תפח מתחילת פברואר בכ-12% ומתחילת השנה בכ-26%. 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]