רוני פרל, מנהל לקוח פיננסי בכיר בקלי פרימיום: הבורסה בתל אביב החלה היום להיסחר בתנודתיות, שבהמשך התחלפה למגמה חיובית. זה משקף להערכתי ניהול סיכונים עמוק שעושים המשקיעים, שמבקשים לאזן בין ההתפתחויות הגיאופוליטיות ובין כללי הביקוש וההיצע בשוק ההון המקומי והגלובלי.
בימים טרופים אלה, מומלץ למשקיע הישראלי לשלב בין אג"ח ממשלתיות של ישראל, אג"ח קונצרני במח"מ של 4 שנים ובדירוגים גבוהים, ומניות בישראל ובחו"ל. הסקטורים המומלצים בישראל הם התעשיות הביטחוניות, הבנקים שהם מעין בבואה של המשק הישראלי שנחשב אטרקטיבי, וחברות הביטוח. סקטור שצריך לבחון לעומק בזכוכית מגדלת, הוא הנדל"ן – בעיקר נדל"ן מניב קניונים ומשרדים, ולבחור 'בפינצטה' חברות בעלות תזרים מזומנים טוב מול החוב שלהן. הייתי ממליץ להתרחק כיום מאג"ח דולריות, בגלל שהתשואה שלהן מאוד נמוכה והן חשופות לסיכוני מטבע.
נסביר, כי האג"ח הממשלתיות הארוכות של ישראל נחשבות אפיק יציב ובטוח יחסית, המושך ביקושים בעיקר של מוסדיים מקומיים, קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וכדומה. למרות שאנחנו בזמן מלחמה, שאמורה היתה להקפיץ את התשואות כלפי מעלה, האפיק נותר יציב יחסית וזאת מפני שישראל נתפסת כבעלת מוסר חוב מצוין. בכל שנה נכנסים לשוק הפנסיוני כ-80 מיליארד שקל – אין לזה אח ורע בעולם, וחלק לא מבוטל מזה הולך לאג"ח ממשלתיות.
לעומת זאת, האג"ח הממשלתיות של ארה"ב הוא שוק מגוון יותר – קונים אותן ממשלות זרות, בנקים וגופים אחרים, וסיכוני החוב הממשלתי העצום של ארה"ב, שיגדל בעקבות המלחמה עם איראן, מגדילים את פער התשואות מישראל. צריך להבין שנשיא ארה"ב טראמפ בוחן הכל בעיניים כלכליות ולא רק ביטחוניות. בעולם שואלים למה ארה"ב לא תוקפת את מאגרי הנפט האיראניים, ובהערכה לא מבוססת אני חושב שזה בגלל שהוא רוצה להשתלט על הנפט הפרסי, שסין היא צרכנית גדולה מאוד שלו, והוא כנראה לא רוצה לפתוח חזית נוספת מולה.

טראמפ בוחן את המלחמה בעיניים כלכליות / תמונה: Dreamstime


