המתמטיקה החדשה של ג'יי.פי מורגן לסגירת הורמוז: 3 ימים בלבד לכאוס בשוק הסחורות.
1. מעבר מזעזוע ביקוש לשיבוש היצע: בעוד שההבנה הרווחת היא שחסימת המצר פוגעת בצרכנים (צד הביקוש), הסכנה המאיימת יותר היא "השבתת ייצור כפויה". בניגוד לביקוש שיכול להתחדש מיידית, תהליך של סגירת בארות נפט לוקח שבועות ליישום ושבועות נוספים לביטול, מה שיוצר פיגור מבני באספקה לטווח ארוך.
2. הפרכת מיתוס "25 הימים": בעוד שהערכות ראשוניות של JPMorgan דיברו על חלון זמן של 25 ימים עד למילוי מאגרי האחסון במפרץ, הנתונים המעודכנים מצביעים על כך שהמציאות חמורה בהרבה בשל חוסר איזון קיצוני ביכולות האחסון בין המדינות השונות.
3. ספירה לאחור קריטית לעיראק וכווית: נכון ליום רביעי (4 במרץ 2026), ליטרק נותרו כיומיים בלבד ולכווית כ-13 ימים עד שיגיעו לקיבולת אחסון מקסימלית ("Tank Top"), מצב שיאלץ אותן להפסיק כליל את הפקת הנפט הגולמי המיוצא דרך המצר.
4. האצה באובדן התפוקה: לפי המתמטיקה החדשה של JPMorgan, "כאוס הקומודיטיס" יחל בעוד שלושה ימים בלבד (היום השמיני לחסימה). בנקודת זמן זו, היקף השבתות הייצור הכפויות צפוי להכפיל את עצמו ל-3.3 מיליון חביות ביום (mbpd), ולזנק ל-4.7 מיליון חביות ביום עד ליום ה-18.
5. תשתיות תחת אש: היציבות האזורית מתערערת בעקבות תקיפות כטב"מים על מרכז האחסון פוג'יירה (איחוד האמירויות) ופיצוצים במכליות מול חופי כווית. אירועים אלו מרתיעים חברות ספנות מלהטעין נפט גם באזורים שאינם חסומים ישירות, מה שמזרז את מילוי המאגרים היבשתיים.
6. חוסר יעילות לוגיסטית: מומחים מדגישים כי מתקני האחסון באזור אינם מקושרים ביניהם. גם בערב הסעודית, מסופים מרכזיים כמו ראס תנורה וג'ועימה מתקרבים לקצה גבול היכולת, מה שמונע העברת עודפי נפט ממתקנים מלאים לכאלו שעדיין פנויים.
7. ניסיונות בלימה מוגבלים: למרות שערב הסעודית החלה להפנות נפט דרך "צינור מזרח-מערב" לים האדום (בעל קיבולת פנויה של כ-5 מיליון חביות ביום), אין בכך כדי לפצות על אובדן התנועה במצר הורמוז. במקביל, האפשרות לליווי צבאי אמריקאי או החרגת מכליות סיניות ורוסיות על ידי איראן נותרו בגדר ספקולציה בלבד.

אנטולי זיימן, צילום: ניקי וסטהפל


