Oil:
7%+
סקירה ארוכה וסופר מעניינת כרגיל של מייקל הרטנט BofA , אבל קיצרתי לכם לדברים הכי פיקנטיים:
בעוד שרבים מעריכים כעת כי המלחמה באיראן תיגרר חודשים ארוכים שכן "מכת העריפה" האמריקאית (חיסול חמינאי וחיסול הצמרת הפוליטית והביטחונית) לא הניבה תוצאה מיידית ,האסטרטג הרטנאט (Hartnett) טוען מנגד כי הפוליטיקה הפנים-אמריקאית מרמזת דווקא על דה-אסקלציה כבר בחודש מרץ. זאת משום ששיעורי התמיכה בטראמפ בנושאי הכלכלה (40%) והאינפלציה (36%) חזרו לשפל.
כעת, הנשיא חייב לבלום את הזינוק במחירי הנפט (שעלו ב-45%) ובמחירי הבנזין בארה"ב (שעלו ב-15%), מה שהופך עימות ממושך עם איראן לבלתי אפשרי מבחינה פוליטית. השוק ניצב בפני דילמה דומה: על פי מנהל ההשקעות הראשי של בנק אוף אמריקה (BofA), נדרשת התאוששות בשיעור התמיכה בטראמפ לקראת בחירות האמצע כדי לייצר פוטנציאל לעליות ברבעון השני. כפי שהוא מגדיר זאת: "השווקים (השוורים) מייחלים ל'קפיטליזם פופוליסטי' ולא ל'סוציאליזם פופוליסטי'".
הרטנאט כותב כי שילוב של דה-אסקלציה יחד עם הסכם סחר בין טראמפ לשי ג'ינפינג ( צפי להסכם בחודש אפריל) יוביל לתרחיש הבא: מכירת נפט (Short), מכירת הדולר האמריקאי (מדד ה-DXY מעל 100), קניית אג"ח ממשלתיות ל-30 שנה בתשואה של 5%, והגעה לשפל בנכסי הסיכון במהלך מרץ.
עם זאת, האסטרטג של בנק אוף אמריקה מעריך שלא נראה שיאים חדשים בשוק המניות ללא "פוזיציית שורט" משמעותית של המשקיעים ופאניקה מצד קובעי המדיניות שתבלום את הירידה בנזילות. הוא מוסיף כי "מלחמה קצרה תחדש את הביקושים לנהנים מהגאות האינפלציונית... מניות Small-Cap, שווקים מתעוררים (EM)עם התחדשות המגמה השלילית בדולר האמריקאי".
מייקל הרטנט מתאר את המכניקה של תיקוני שוק המונעים על ידי זעזועים חיצוניים (Exogenous Shocks). כאשר השוק נמצא במצב של אופטימיות יתר ("Excess Bullishness"), התיקון מסתיים בדרך כלל רק לאחר שמתרחשים שני תהליכים מקבילים המשקפים את "ניקוי" הפוזיציות:
1. הגעה לשפל של "מכירת יתר"
בשלב זה, הסקטורים שהיו ה"יקירים" של השוק ונהנו מזרימת כספים מאסיבית, חווים ירידות חדות עד שהם מגיעים לנקודה שבה המוכרים מוצו.
הסקטורים הרלוונטיים: תוכנה (Software), מניות ה-MAGS (ענקיות הטכנולוגיה), אשראי פרטי (Private Credit), הלוואות בנקאיות וביטקוין.
המשמעות: הנכסים הללו נחשבים ל"צפופים" (Crowded Trades). התיקון מסתיים רק כשהם "נשטפים" החוצה והמחיר שלהם משקף פחד מוגזם.
2. מכירה של נכסי "קניית יתר" (Overbought Sold)
כאן מדובר בנכסים שאליהם המשקיעים "ברחו" בזמן הזעזוע או כאלו שנהנו מהמומנטום שלפניו, והם נחשבים ליקרים מדי טכנית.
הסקטורים הרלוונטיים: זהב, סמיקונדקטורס (Semis), מתכות, שווקים מתעוררים (EM), אירופה ובנקים.
המשמעות: התיקון לא נגמר עד שהרווחים בנכסים הללו לא "ננעלים" והפוזיציות בהם לא מצטמצמות. זהו שלב ה-Capitulation (כניעה) שבו משקיעים מוכרים גם את מה שדווקא "החזיק מעמד" כדי לייצר נזילות.
3. אובדן ה"ביקוש" לנכסים בטוחים (Safe Havens Lose Bid)
התנאי השלישי והאחרון לסיום התיקון הוא ירידה בביקושים לנכסים שנחשבים ל"מקלט בטוח" בזמן משבר – במקרה זה, הנפט והדולר האמריקאי.
ההיגיון: כשהפחד בשווקים דועך, המשקיעים יוצאים מהדולר (שנחשב למזומן בטוח) ומהנפט (שמחירו זינק בשל החשש מהמלחמה באיראן) וחוזרים לנכסי סיכון.
תמונת המצב לפי הרטנאט (Hartnett)
הרטנאט מאמין שהתנאים 1 ו-2 (הגעה לשפל בטכנולוגיה ומימוש רווחים בזהב/בנקים) כבר מתחילים לקרות, אך הוא מדגיש שצריך לראות ירידה משמעותית בנפט ובדולר כדי לתת את האות ל"הכל פנוי" (All-clear).
עם זאת, הוא מצנן את ההתלהבות: אל תצפו לעליות משמעותיות בשלב זה.
הסיבות לכך הן:
1. השוק טרם "נשטף" (Flush): המחירים עוד לא ירדו לרמה שתנקה את השוק באמת (לדוגמה, מדד ה-S&P 500 מתחת ל-6,600).
2. אופטימיות יתר: פוזיציות המשקיעים עדיין מוטות מדי לצד השורי (Excess Bullish).
3. העדר פאניקה של קובעי מדיניות: הבנקים המרכזיים עדיין לא נכנסו למצב של "הצלה".
הדולר כברומטר הנזילות העולמי
עבור האסטרטג של BofA, המפתח הוא מדד הדולר (DXY). הוא רואה בו את מדד הנזילות הטוב ביותר בעולם:
פריצה מעל 100: אם ה-DXY ישבור בנחישות את רמת ה-100 כלפי מעלה, זה יסמן שנושא "שיא הנזילות" (Peak Liquidity) מחמיר.
מה זה אומר? השוק מתחיל "לתמחר החוצה" את הורדות הריבית המתוכננות ל-2026.
השוואה מרתקת: ב-1 בינואר, השוק תמחר בהסתברות של 100% הורדת ריבית של הפד ביוני הקרוב. היום, ההסתברות הזו צנחה ל-37% בלבד.
התוצאה של דולר חזק מדי: השטחת עקום התשואות (Yield Curve Flattening) ופוטנציאל לזעזוע אינפלציוני נוסף מכיוון מחירי הנפט.

הנפט והדולר הם המפתח לניקוי השוק / קרדיט: אילוסטרציה – AI


