ההתלהבות, ה"התפכחות", מה הלאה לשוק המניות?

ירידות השערים אתמול בוול סטריט, הנמשכות עם ירידות החוזים הבוקר, יחד עם ההסלמה הביטחונית הנוספת בגבול הצפון ובשאר הארץ, יאתגרו את שוק המניות המקומי, עם פתיחת המסחר הבוקר; אך מעבר לכך, הן מהוות נדבך נוסף לשלב ה"התפכחות" וההסתגלות של השוק לשלב הבא – שלב הלחימה המורכבת והמאתגרת – לאחר הפתיחה החזקה וההתלהבות שבאה בעקבותיה.

השוק יעקוב, בימים הקרובים, אחר ההתפתחויות הביטחוניות, כששאלת המפתח תהייה האם מדובר במערכה קצרה – שתסתיים בקרוב – ותאפשר לפעילות הכלכלית לשוב לשגרה, תוך תיקון הנזקים לתשתיות והשבת המשק לפסי פעילות רגילים.

בצד זאת, שוק הנפט העולמי מתקשה להתייצב ומגיב בחריפות לכל אמירה או מעשים מצד ארה"ב מחד ואיראן מנגד. לא בטוח שהתנודות החריפות של השוק הזה תסתיימנה בטווח המידי.

לכן, סביר שהשוק המקומי יגיב בחוזקה – בדומה לשוקי המניות בחו"ל – לכל איתות/אמירה/התפתחות שיכוונו להתקצרות המערכה, או להתארכותה והתרחבותה. הגם שאין להתעלם מתגובות כאלו – חשוב מאוד לא להסיק מהן לגבי ההמשך – לכל כיוון.

ככל שיחלוף זמן והמערכה תימשך, תוסט תשומת הלב מהאירועים והדיווחים מהשטח - לנתונים ואינדיקציות כלכליות ראשונות להשפעתה על הפעילות הכלכלית. מדובר, לדוגמא, בסקרי המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במדד למצב המשק של בנק ישראל, בסקרים של התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, בסקירות שתצאנה, מן הסתם, מסוכנויות הדירוג הזרות ועוד.

הנתונים הללו יהיו בראש סדר היום גם נוכח הגעה הדרגתית של עונת הדוחות לסיומה.

יצוין, כי מעבר זה של המיקוד לנתונים הכלכליים עשוי גם לשנות את ההשפעות סביב השוק – שנכון להיום עדיין קשורות יותר לסנטימנט הכללי – לעבר הבחנה בין סקטורים, ענפים וחברות שתושפענה באופנים שונים ממערכה ממושכת.

לדוגמא, חשש מפגיעה של ממש בפעילות הכלכלית יקשה על חברות בשוק האשראי, שכן משקי בית וחברות ישקלו אז אם נכון להקטין ולמנן את הוצאותיהן. חברות הבנייה והתעשייה הפועלות בשטח עלולות אף הן להיתקל במגבלות. חברות התלויות בגיוס הון ואשראי תיאלצנה להתמודד עם סביבת ריבית גבוהה יותר מכפי שיכלה להיות. ענף שירותי התיירות – הזרה והמקומית – יספוג נזק גדול, יחסית, בעוד חברות בתחום התעשייה הביטחונית תמקדנה ביקושים ועניין. חברות האנרגיה תגבנה, בין השאר, לכיוון מחירי הנפט הגולמי. חברות הביטוח תתמודדנה עם ירידות אפשריות של שווי פורטפוליו ניירות הערך שלהן.

בהמשך, לקראת סוף החודש, תימסר הודעת הריבית של בנק ישראל – שלהערכתי תישאר גם הפעם על כנה – אך חשוב מכך, השוק יקבל תובנות ראשונות לגבי האופן שבנק ישראל רואה את השלכות המערכה על המשק ועל מדיניות הריבית. עוד בהודעת הריבית הקודמת – שכאמור, לא ירדה – הוצבה הסביבה הביטחונית בראש דברי ההסבר.

כמו כן, התארכות אפשרית של המלחמה תצריך את השוק להעריך אם תחזית הצמיחה החדשה של משרד האוצר – גריעה של 1/2 אחוז בלבד מהתחזית הקודמת עקב המצב – סבירה, מה שישליך על התנהלות שוק המניות והסנטימנט סביבו.

נושא זה חשוב ביותר ולראיה ההתייחסות הזהירה משהו של בנק ישראל, הטוען כי הסביבה הגיאופוליטית שנוצרה בעקבות "שאגת הארי" מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה, לפחות בטווח הקצר, ומצריכה ניהול זהיר של המסגרת התקציבית.

ככל שהמערכה תימשך, בנק ישראל ימתין עם הריבית עד שיתקבלו נתונים ברורים לגבי מידת הפגיעה הכלכלית ויתברר אם הממשלה נוהגת אחריות פיסקאלית, בפרט כשהמשק נכנס לשנת בחירות. בדומה, תעקובנה סוכנויות דירוג החוב של ישראל אחר התפתחות יחסי הגירעון הממשלתי והחוב הציבורי לתוצר.  זו רוח גבית שתחסר לשוק המניות, נוכח האופטימיות שקדמה לפרוץ המלחמה בדבר המשך עקבי של הורדת הריבית במשק.

קשה לי להעריך אם תרחיש של סיום המלחמה ישפיע על השוק בצורה אחרת בתלות בתוצאותיה – או שעצם סיומה וחזרת הרגיעה תספק אותו. השוק יצטרך לבחון את יעדי המבצע ומידת השגתם. על מנת שתקופת התנודתיות שאני צופה לשוק המניות המקומי תסתיים – לכאן או לכאן – בשוק יצטרכו להעריך אם התוצאות מקדמות את התהליך המדיני באזור – תהליך שלדעתי לאופטימיות לגביו היה חלק חשוב במשיכת המשקיעים לשוק – בדגש על המשקיעים הזרים. אם כן, הדעת נותנת שהעליות תתחדשנה, לאור נקודת הפתיחה החזקה של המשק (שסיים את 2025 עם תנופה כלכלית ברבע האחרון). אחרת, נוכח העליות החדות שקדמו לתחילת המבצע – הן בפני עצמן והן בהשוואה לשוקי מניות רבים בחו"ל – השוק ייקלע לתקופה מאתגרת לא קלה.

כך או כך – נראה כי 2026 מזמנת לשוק המניות שלנו פרשת דרכים.