חשיפה - המיסמך המטלטל שחושף את עומק השאננות של המדינה במיגון הצפון

הדו"ח שפורסם ממש לאחרונה ב8.3.26  מתייחס למבצע "שאגת הארי", שהחל בסוף פברואר 2026 בעקבות מתקפת ישראל וארה"ב על איראן, שפתח חזית טילים רחבה נגד העורף הישראלי. כבר ביומו הראשון נורו עשרות טילים מאיראן לעבר ישראל, ובהמשך הצטרף גם חיזבאללה לירי מסיבי לעבר יישובי הצפון. במצב זה הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל המדינה. אולם הדו"ח העדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מציג תמונה מטרידה בהרבה, דווקא האזור החשוף ביותר לירי- גבול הצפון, הוא גם האזור שבו לתושבים עומד הזמן הקצר ביותר להגיע למרחב מוגן, ולרבים מהם אין מיגון תקני כלל. הנתונים הללו מציפים מחדש את אחת הסוגיות הקשות של ביטחון העורף בישראל, פערי המיגון האדירים בין אזורי המדינה, והמחדל בטיפול לאורך שנים במחסור החמור במיגון בכלל במדינה, ובפרט באזור הכי רגיש הצפון.

התרעה של אפס שניות- כך נראית המציאות ביישובי גבול הצפון

על פי הדו"ח, פיקוד העורף קובע לכל יישוב בישראל זמן התגוננות, כלומר הזמן שעומד לרשות התושבים להגיע למרחב מוגן מרגע הישמע האזעקה. הזמן הזה נע בין כניסה מיידית למרחב מוגן לבין דקה וחצי. אולם ביישובים הסמוכים לגבול הצפון: מטולה, שלומי, קריית שמונה, כפר גלעדי ושומרה, זמן ההתרעה מוגדר כ"מיידי", כלומר אפס שניות בפועל. המשמעות ברורה, כאשר רקטה או טיל משוגרים מלבנון, התושבים צריכים להיות כבר בתוך מרחב מוגן, משום שאין להם זמן להגיע אליו. מצב זה חמור במיוחד כאשר רבים מהבתים באזור אינם כוללים ממ"ד, ולכן ההגעה למקלט ציבורי או משותף דורשת לעיתים יציאה מהבית והליכה של עשרות מטרים פעולה בלתי אפשרית כאשר ההתרעה היא מיידית.

מסמכי מדיניות ההתגוננות אינם כוללים הנמקות להנחיות הכלולות בהם. לפי אתר פיקוד העורף, פיקוד העורף מעדכן מדי יום את מדיניות ההתגוננות, בהתאם להערכות מצב ותוך התחשבות במספר גורמים, בהם מספר ההתרעות והערכת איומים באזור מסוים, יכולת ההתמודדות של האוכלוסייה עם איומים, אמצעי המיגון העומדים לרשות התושבים, ניתוח והערכה מודיעינית. העדכון להנחיות שפרסם פיקוד העורף ב4- במרס היווה למעשה הקלה של הנחיות ההתגוננות, בכל הארץ. נציין, כי לא בכל המקרים פיקוד העורף קובע מדיניות התגוננות אחידה לכל אזורי הארץ.

כפי שעולה מטבלה-1, באזורים הסמוכים לגבול הצפון עיקר הירי מגיע מחיזבאללה, וזמן ההתרעה הוא קצר מאוד או אפסי. נזכיר, כי במקרה של ירי שמקורו בחיזבאללה בלבנון גם אין התרעה מקדימה, שמאפשרת היערכות לירי. ככל שמתרחקים מהגבול, שיעור הירי שמגיע מחיזבאללה יורד ושיעור הירי שמגיע מאיראן עולה.(מקור- הכנסת מרכז המחקר) 
 

מאות התרעות ואזעקות בצפון - והמדיניות נשארת אחידה

הדוח של הכנסת מציג גם נתונים על היקף הירי במבצע. בין 28 בפברואר ל-8 במרץ נרשמו עשרות התרעות ביישובי הצפון:

במטולה 41 התרעות, בשלומי 44, בקריית שמונה 37 ובנהריה 31. חלק הארי של הירי באזור הגיע מחיזבאללה, בעוד שבמרכז הארץ מרבית האיומים הגיעו מאיראן. למרות פערים דרמטיים אלה בהיקף האיום ובזמן ההתרעה, מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף במבצע זה הייתה כמעט אחידה בכל הארץ. הדוח אף מציב שאלה מפורשת: האם מדיניות שאינה מבדילה בין אזורי המדינה, עומדת בהלימה לאיום החריף על הצפון ולזמן ההתרעה הקצר במיוחד שניתן לתושביו?

שליש מהישראלים ללא מיגון בסיסי - והצפון במצב קשה במיוחד

הבעיה אינה מסתכמת בזמן ההתרעה בלבד. נתוני מבקר המדינה, המבוססים על אומדני פיקוד העורף, מראים כי לכשליש מתושבי ישראל אין מיגון תקני כלל. מדובר בכ-3.18 מיליון אזרחים שאינם מחזיקים בממ"ד או במקלט זמין בביתם. חלקם מסתמכים על מקלטים ציבוריים או משותפים, וחלקם  בעיקר בפריפריה וביישובים ותיקים, אינם מחזיקים במיגון כלשהו. המשמעות היא שבמקרה של מתקפת טילים רחבה, מיליוני אזרחים נאלצים להסתמך על פתרונות חלקיים בלבד. כאשר משלבים נתון זה עם זמני ההתרעה הקצרים בצפון, מתקבלת תמונה מדאיגה במיוחד של פער בין האיום הביטחוני לבין יכולת ההגנה האזרחית. איך יתכן שעד היום במשך שנים למרות המלחמות התכופות, הממשלות וגורמי הביטחון, לא פעלו למען התושבים בכלל ובפרט מול תושבי הצפון, שזועקים כיום בצדק רב?

יונתן אחיה מנכ"ל תנועת "ארצנו", מכיר היטב את המצב בצפון ולא מופתע:

"אנחנו זועקים כבר תקופה ארוכה על המצב הביטחוני והכלכלי המידרדר  של התושבים ביישובי הצפון, מדובר בהזנחה של ההתיישבות כמעט בכל תחומי החיים, ואין פלא שההגירה השלילית מהגליל היא תהליך מתמשך במיוחד של צעירים. כל בקשה לבנייה או תוספות כולל מיגון והרחבה, כרוכה בתהליכים בירוקרטים מייגעים של שנים, התושבים מתמודדים עם קשיים רבים בתחום הפרנסה והתעסוקה, בחקלאות, ובפיתוח תיירות. כל מבצע  ומתיחות ביטחונית, כפי שקורה כיום, פוגעת מיידית בתושבים, כמובן מעבר לסכנה ולפגיעה הממשית בגוף וברכוש, והם נאלצים להתמודד עם הקשיים ברוב המקרים לבד.

החזרה למצב השיגרה היא ארוכה ומתמשכת, והפיצויים אם בכלל מגיעים באיחור רב.

במקום אין ספור ועדות וישיבות, חייבים למנות מיידית פרויקטור רציני בעל סמכויות נירחבות, שיטפל במיגון ובביטחון המיידי, ובכל הבעיות שחווים תושבי הגליל והצפון.

אם זה לא יקרה, ההגירה השלילית של התושבים היהודים, שהם ממילא כבר כיום מיעוט של פחות מ20% תיגבר, והאזור הכי אסטרטגי וחשוב ביטחונית למדינה, ייפגע לטווח ארוך".
 

כשל מתמשך של מדיניות ממשלתית

פערי המיגון בצפון אינם תוצאה של אירוע נקודתי או של מלחמת "שאגת הארי". מדובר בכשל מתמשך של מדיניות ממשלתית שנמשך כבר עשרות שנים. בעוד שבמרכז הארץ ובאזורים חדשים יחסית נבנו בניינים עם ממ"דים כחלק מתקנות הבנייה, יישובים ותיקים בגליל ובגבול הצפון נשארו מאחור. תכניות ממשלתיות לשיפור המיגון אמנם הוכרזו לאורך השנים, אך יישומן היה איטי וחלקי בלבד. התוצאה היא פער ביטחוני עמוק בין אזורים שונים במדינה, פער שהמלחמה הנוכחית חושפת במלוא עוצמתו. חוסן תושבים זה מושג יפה, אך כשלא דואגים לדבר הבסיסי ביותר מיגון וביטחון, זעקת התושבים בצפון  צודקת לחלוטין.