הציבור ממשיך לפדות קרנות המשקיעות בחו"ל - המשקיעים מימשו רווחים בחברות הביטחוניות

שוק קרנות הנאמנות - הציבור ממשיך לפדות קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל

בשבוע החולף גייס שוק קרנות הנאמנות סכום של כ-0.246 מיליארד שקל נטו, כאשר מרבית הגיוסים היו בקרנות המסורתיות המשקיעות באג"ח מקומי וקרנות כספיות.

נכון ל-12 במרץ 2026, היקף השוק הפאסיבי והאקטיבי נאמד בכ-786 מיליארד שקל ומתחילת השנה נרשמו גיוסים מצטברים של כ-16 מיליארד שקל.

במהלך שבוע המסחר האחרון, שוק קרנות הנאמנות שמשקיע בחו"ל פדה כ-0.486 מיליארד שקל ואילו בקרנות המשקיעות בשוק המניות המקומי לא נרשמו פדיונות משמעותיים.

קרנות אג"ח גייסו גם השבוע סכום של כ-0.499 מיליארד שקל נטו ומתחילת השנה גייסו סכום ענק של כ-9.5 מיליארד שקל, נראה כי הציבור מנצל את התשואות הגבוהות של האג"ח לרווחי הון עתידיים.

נתוני קרנות הנאמנות מעידים כי גם בירידות שערים חדות, ציבור המשקיעים התבגר וכי הוא מאופיין בהתנהלות שקולה, כאשר גם בתקופות של חוסר יציבות מביע אמון בהשקעות ככלי לצמיחה ארוכת טווח.

קרנות האג"ח והכספיות מובילות את התעשייה האקטיבית

בשבוע האחרון גייס שוק קרנות הנאמנות האקטיבי סכום של כ-0.663 מיליארד שקל, כאשר עיקר הגיוסים נרשמו בקרנות המשקיעות באג"ח וקרנות כספיות.

מבין הגיוסים, קרנות נאמנות המתמקדות באג"ח מקומי רשמו גיוסים של כ-0.425 מיליארד שקל במהלך השבוע האחרון, ובסיכום מתחילת השנה גייסו סכום גבוה של כ-7.7 מיליארד שקל.

נתונים אלו משקפים המשך מגמת גיוסים גבוהים, לאחר שבשנת 2025 הצטברו גיוסים נטו בסך כ-21.4 מיליארד שקל.

הציבור מנצל את התשואות הגבוהות באג"ח, מתוך ציפייה שפרמיית הסיכון של ישראל תרד עם סיום הלחימה ושהריבית תרד כשהמשק יתייצב.

הקרנות הכספיות ממשיכות להוות אלטרנטיבה לפיקדונות בנקאיים, ורשמו גיוס שבועי של כ-0.277 מיליארד שקל נטו ומתחילת השנה גייסו כ-3.9 מיליארד שקל נטו. 

הקרנות המשקיעות במניות בחו"ל מובילות את הפדיונות בתעשייה האקטיבית

שוק קרנות הסל והקרנות המחקות פדה במהלך השבוע החולף כ-0.44 מיליארד שקל נטו וסך היקף הנכסים בשוק זה נאמד על כ-357.8 מיליארד שקל נטו נכון ל-12/3/2026. הקרנות המחקות והסל שמשקיעות בחו"ל ממשיכות לפדות גם השבוע ומתחילת השנה הן פדו כ-4.5 מיליארד שקל נטו. קרנות הסל שהובילו את הפדיונות במהלך השבוע היו קרנות שמשקיעות ב-MSCI EMERGING MARKET,  MSCI AC WORLD INDEX וב-S&P500. במקביל ולמרות הירידות החדות המדדים במהלך השבוע החולף, נרשמו המשך גיוסים בקרנות המשקיעות במדד ת"א-125, ת"א-ביטוח ות"אביטחוניות במקביל לפדיונות במדד ת"א-90. 

 

המדדים סיימו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות, אך ממשיכים להציג תשואה חיובית מתחילת השנה

שבוע המסחר הסתיים במגמה שלילית במדדים המובילים בבורסה בת"א לאחר שבוע מסחר חיובי ופתיחה אופטימית עם תחילת המלחמה וחיסול עלי ח'מינאי. מדד ת"א- 35 ירד במהלך שבוע המסחר החולף ב-4.88% ומתחילת השנה עלה ב-12.41%, מדד ת"א-90 ירד ב-7.43% ותחילת השנה עלה ב-2.8% ומדד ת"א-125 ירד ב-4.88% ומתחילת השנה עלה ב-12.41%. שבוע המסחר נחתם במגמה מעורבת בצל התבטאויות סותרות של הנשיא טראמפ באשר לסיום העימות עם איראן. המדדים המרכזיים בעולם ניסו להתאושש מהירידות החדות של השבוע שעבר, אך בסיכום שבועי רשמו מדדי ארה"ב ירידות שערים: מדד ה-S&P 500 נחלש ב-1.6% ומדד ה-NASDAQ 100 ירד ב-1.04% . באירופה, ננעל המסחר במגמה מעורבת. בשבוע הקרוב, המשקיעים יתמקדו במיוחד בתנועות מחירי הנפט ובהחלטת הריבית של הפד, שצפויה להתפרסם ביום רביעי הקרוב. לפי הערכות השוק, קיימת סבירות של 97% שהריבית תישאר ללא שינוי החודש, ולעומת זאת סבירות של 33% להורדת ריבית ביוני 2026. נכון לעכשיו, אין צפי להפחתת ריבית בקרוב, בעיקר בשל מחירי הנפט הגבוהים שטרם באו לידי ביטוי, וזאת למרות נתונים מאכזבים בשוק העבודה ומדד המחירים לצרכן (CPI) שהתייצב על 2.4% בהתאם לתחזיות. 

עונת הדוחות של הבנקים הסתיימה במגמה שלילית

מדד ת"א-בנקים ירד במהלך שבוע המסחר האחרון ב-4.01% ומתחילת החודש ב-3%. מדד ת"א-בנקים לא נהנה מהעליות החדות במדדים עם תחילת המלחמה, לאור תגובה מעורבת של המשקיעים, בעיקר של המשקיעים הזרים, לתוצאות הכספיות של חמשת הבנקים במהלך השבועיים האחרונים. עם פרסום דוחותיהם של בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי בשבוע שחלף, הושלמה תמונת המצב השנתית של המערכת הבנקאית. מתוך חמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי), שלושה הצליחו לרשום רווח נקי גבוה יותר בשנת 2025 בהשוואה לשנה הקודמת (לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות).  מלבד הפועלים, ארבעת הבנקים האחרים רשמו ירידה בתשואה להון ב-2025 לעומת 2024. כלומר, בלאומי ובמזרחי טפחות רשמו עלייה ברווח הנקי, על אף ירידה בתשואה להון. יחס היעילות של לאומי והפועלים השתפר, בעוד שלושת הבנקים האחרים (מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) רשמו נסיגה ביחס זה.

אחרי עליות חדות במדד ת"א נפט וגז עם תחילת המערכה באיראן, המדד סגר את השבוע בירידות שערים חדות

לאחר תקופה של עליות חדות במדד ת"א-נפט וגז בעקבות תחילת המערכה מול איראן, השבוע האחרון התאפיין בירידות משמעותיות. מדד ת"א נפט וגז ירד ב-7.54% לאחר זינוק של 15.16% עם פרוץ הלחימה, כאשר אחד הנושאים המרכזיים שממשיכים להשפיע על השווקים הוא מחיר הנפט, במיוחד בשל החשש לסגירת מיצר הורמוז – נתיב אסטרטגי שדרכו עוברים כ-20% מהנפט העולמי, דבר שעלול להוביל לשיבושים באספקה ולעודד אינפלציה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הגדירה את המלחמה במזרח התיכון כשיבוש האספקה הגדול ביותר בהיסטוריה והעריכה כי אספקת הנפט צפויה לרדת בכ-8 מיליון חביות ליום – כ-8% מהביקוש העולמי – מה שהוביל את מדינות החברות לשחרר נפט ממאגרי החירום. בצל המצב, מחירי הנפט זינקו: חבית ברנט סיימה את השבוע ב-103 דולר (עלייה של 11.27% ו-52% מתחילת החודש), וחבית WTI ב-98.7 דולר – רמות גבוהות בהרבה מהמחיר בדצמבר. הירידות במדד ת"א נפט וגז בתל אביב נבעו בעיקר ממימושי רווחים לאחר העליות המהירות בתחילת ההסלמה. התנודתיות במחירי הנפט נמשכה לאורך השבוע ותימשך לאורך המלחמה, לאור אי-הוודאות של היצע ואספקת הנפט. השבוע תפרסמנה חברות ניו מד אנרגיה יהש, נאוויטס ותמר פטרוליום את התוצאות הכספיות לשנת 2025 ויהיה מעניין לראות את ההתייחסות שלהן למחירי הנפט ולמלחמה.

המשקיעים מימשו רווחים בחברות הביטחוניות

במקביל צבר ההזמנות הולך וגדל. במהלך שבוע המסחר האחרון מדד ת"א-ביטחוניות ירד ב-6.55%, לאחר שבוע מסחר חזק עם תחילת המלחמה כשהמדד עלה ב-12.26% ותשואת המדד מתחילת השנה נאמדת על 29.84%. במהלך שבוע המסחר האחרון יצרנית המצלמות נקסט ויז'ן, יצרנית רחפנים וכטב"מים,  פרסמה את הדוחות הכספיים לשנת 2025 לפיהם צבר ההזמנות נאמד על כ-288 מיליון דולר. לפי הדוח, הוצאות הביטחון של המדינות באירופה וארה"ב הולכות וגדלות עם השנים, לאור המלחמה של רוסיה אוקראינה והצורך בהתחמשות על לוחמה מהדור הבא. בנוסף, החברה הודיעה על דיבידנד של 51.8 מיליון דולר, לאחר שבשנה שעברה חילקה כ-33.2 מיליון דולר. השבוע חברת אלביט מערכות תפרסם את התוצאות לשנת 2025 ותתייחס להשלכות המלחמה על פעילות החברה ועל המשך ביקושים לתעשייה הביטחונית. 

מספר המכירות של דירות חדשות יורד

הורדת הריבית לא באופק ומדדי הבנייה והנדל"ן בתשואות חסר מול מדד הדגל ת"א-125 - מדד ת"א-בנייה ומדד ת"א-נדל"ן ירדו במהלך שבוע המסחר האחרון ב-10.9% וב-7.77% בהתאמה. מתחילת השנה מדד ת"א-נדל"ן ומדד ת"א -בנייה עשו תשואת חסר משמעותית מול מדד ת"א-125 ותשואתם מתחילת השנה נאמדת ב-3.97% וב-6.9% בהתאמה, כאשר מדד ת"א-125 מתחילת שנה עלה ב-12.41%. סקירת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם השבוע סקירה על תחום הנדל"ן למגורים בחודש ינואר, אשר הראה המשך ירידה במכירת דירות חדשות בינואר 2026, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. לפי הסקירה, בינואר 2026 נרשמו 6,933 עסקאות לרכישת דירה, ירידה של 9% לעומת ינואר 2025. עוד מצוין בדוח שהפער מוטה מעלה במידה מסוימת עקב העלאת המע"מ בינואר 2025, שהוביל רוכשים להקדים את רכישת הדירה לדצמבר 2024. בהשוואה רב שנתית, הדוח מצא כי מספר העסקאות בתחום הנדלן בינואר 2026 הוא מהנמוכים ביותר מאז תחילת שנות ה-2000 ביחס לחודשי ינואר האחרים. המגמה נראתה גם בשוק  הדירות החדשות וגם בשוק היד השנייה. הנתונים שמציג אגף הכלכלן הראשי הם תיאור של סביבה מאתגרת בשוק הנדלן המקומי, עם הריבית הגבוהה שמייקרת את המשכנתאות ומובילה להאטה ברכישת דירות. כמו כן, ריבוי התחלות בנייה יצרו מלאי של דירות לא מכורות. יש לציין כי בשל הרגישות של מדדי הנדל"ן והבנייה לריבית, למלחמה יש השפעה משמעותית על הסקטור. מצב המלחמה מאתגר את היכולת של בנק ישראל להפחית ריבית, ובכך המשכנתאות של רוכשי הדירות החדשים הפוטנציאליים מתייקרות, מה שעלול להאריך את ההאטה בשוק. 

מדד מחירים צפוי שמרחיק את הפחתת הריבית במשק לסוף חודש מאי 

מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2026 עלה ב- 0.2%, מדד המחירים ירד מתחילת השנה ב- 0.1% ואילו ב- 12 החודשים האחרונים הוסיף המדד 2%. 

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שעלו ב-3.6%, תרבות ובידור שעלה ב-0.8%, שונות שעלה ב-0.6%, מזון, דיור, תחזוקת הדירה ותחבורה שעלו ב-0.3%, כל אחד. 

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הלבשה שירד ב-3.3%, ירקות טריים שירדו ב-1.4% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.2%.

סעיף המזון במדד עלה ב- 0.3% והוא מציג עלייה של 2.2% בשנה האחרונה ותרם כרבע אחוז לאינפלציה השנתית. השפעת המלחמה על הרגלי הצריכה ועל שרשרת האספקה עשויה להגביר את קצב עליית מחירי המזון במדד המחירים בחודשים הקרובים. הפסח מעבר לדלת וסביר להניח שהתזמון של המלחמה יביא לייקור הסל לחג. 

סעיף הדיור במדד ממשיך להיות מחולל האינפלציה המרכזי במשק עם עלייה חודשית של 0.3% ועלייה של 4.2% בשנה האחרונה. כמחצית מהאינפלציה בשנה החולפת מקורה בעליית סעיף הדיור. העצירה הממושכת במכירות של דירות חדשות מייצרת ביקוש לדירות להשכרה, שמקבל ביטוי בחידוש חוזים לשוכרים חדשים במחיר הגבוה ב- 5.7% מהחוזים הוותיקים של השוכרים הישנים. הביקוש הגובר לדירות עם ממ"ד תורם אף הוא לעליית מחירי השכירות של הדירות החדשות יחסית. מנגד דירות מוכנות רבות שאינן מצליחות להימכר מושכרות ומגדילות את ההיצע ומהוות גורם ממתן לעליית מחירי השכירות. סביר להניח כי רכיב הדיור במדד יוסיף להיות מחולל האינפלציה המרכזי במשק בשנה הקרובה. 

מחירי האנרגיה המטפסים בעולם שהביאו את החבית מסוג ברנט לרמה של 103 דולרים לחבית ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה, צפויים להזניק את האינפלציה בחודשים הקרובים בישראל בין 0.4% - 0.6% בנוסף לאינפלציה החזויה ערב המלחמה, ולפיכך מדדי המחירים לצרכן הקרובים שבאופן עונתי גבוהים, יהיו גבוהים אף יותר. התסריט המרכזי היה ונותר שמחיר הנפט ישוב להיסחר ברמתם ערב המלחמה. לאחר סיום המלחמה גם ההתכנסות למחירים אלו תיקח זמן, בשל פגיעה בתשתיות הפקה ושינוע. בהינתן הנחת עבודה זו ניתן להעריך כי האינפלציה הגבוהה בחודשים הקרובים, שמקורה במחירי האנרגיה הגבוהים ופגיעה בשרשרות האספקה למשק, היא זמנית ובראייה של שנה קדימה, עליות המחירים הללו יתפוגגו. 

עוצמת השקל מקטינה לחצים אינפלציוניים במשק והיא צפויה להישמר ביום שאחרי המלחמה. 

האינפלציה במשק צפויה לעמוד על כ- 2% בשנה הקרובה ואולם הרוב המכריע של האינפלציה צפוי להתממש במחצית השנה הקרובה. 

השילוב בין מדד מחירים חודשי צפוי שלא כלל הפתעה לטובה ביחס לסביבת המחירים במשק, עם העובדה שמדינת ישראל מצויה במלחמה, ממזערים למינימום את הסיכוי להפחתת ריבית ב- 30/3/2026. המשקיעים יידרשו להמתין בסבלנות להפחתת ריבית ב- 25/5/2026 בשאיפה שעד אז תתבהר המציאות הגיאופוליטית. 

להערכתנו הריבית במשק תרד לפחות פעמים נוספות השנה ואולם בנקודת הזמן הנוכחית המשקיעים יידרשו  להתאזר בסבלנות. 

מחירי הדירות שירדו ב- 0.9% בשנה החולפת יתקשו להתאושש בקרוב, בהינתן תמונת המאקרו הנוכחית, העובדה שהריבית על משכנתאות צפוייה להישאר גבוהה והיצע הדירות גדול. 

שוק איגרות החוב הממשלתי

העיניים להנפקה ביום שני הקרוב בעוד בארה"ב חוששים מסטגפלציה, בישראל המציאות שונה

שוק איגרות החוב הממשלתיות רשם שבוע של ירידות שערים חדות יחסית ובסיכום שבועי ירד מדד תל גוב כללי בשיעור מצטבר של 0.9%. הירידות במחירי איגרות החוב הממשלתיות בשבוע החולף הביאו את מדד תל גוב כללי להציג תשואה שלילית מצטברת של 0.5% מתחילת חודש מרץ 2026, כלומר מתחילת המלחמה. מתחילת השנה מציג מדד זה עלייה קלה של 0.12% ואולם בהינתן התארכות והתרחבות המלחמה, אזי מדד היחס המוביל לשוק החוב הממשלתי צפוי להציג תשואה שלילית מצטברת כבר בשבוע הקרוב. 

החודש הנוכחי התחיל דווקא באופטימיות בשוק החוב הממשלתי על רקע תסריט בסיס לפיו המלחמה תהיה קצרה ותוצאותיה בעבור ישראל תהיינה טובות. הדבר קיבל ביטוי טוב בהנפקת חוב טובה מאוד בשבוע הראשון של חודש מרץ, שקיבלה ביקושים חזקים והסתיימה במחירים גבוהים יחסית. הנפקת החוב הממשלתית בשבוע שעבר הייתה באופן טבעי פושרת הרבה יותר.  העיניים בהקשר זה יופנו לגיוס החוב הממשלתי היום ובדגש לביקושים לחוב ממשלתי ארוך שרגיש באופן טבעי הרבה יותר לציפיות האינפלציה ולגירעון. 

התארכות המלחמה מקטינה באופן חד את ההסתברות להפחתת ריבית בישראל בהחלטת הריבית החודש. התמריץ להחזיק חוב ממשלתי ארוך גדל מאוד בעולם שבו הריבית יורדת במהירות ולהיפך. 

האינפלציה בישראל בה נרחיב בהמשך מצויה אמנם עמוק בתוך יעד האינפלציה וציפיות האינפלציה לטווחים השונים מעוגנות אף הן בתחום היעד ואולם חוסר הוודאות סביב השלכות המלחמה על האינפלציה והתוואי הפיסקאלי ימנעו בהסתברות גבוהה מבנק ישראל להפחית את הריבית החודש. 

העלייה החדה יחסית בתשואות החוב של ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים

לרמה של 4.28% מרמה של כ- 4% בסוף פברואר, על רקע החששות מהאצת האינפלציה בארה"ב, מביאות עימן תמחור מחדש גם של החוב הממשלתי המקומי ותורמות לעליית התשואות בחוב הממשלתי.  נציין כי בעוד בארה"ב החשש המרכזי הוא מסטגפלציה אשר גובה מחיר ממחירי איגרות החוב הממשלתי בישראל, המשק חזוי לצמוח ב- 4.7% בשנה הקרובה והאינפלציה צפויה לעמוד על כ- 2% בלבד, כלומר מדובר על משקים המצויים בסיטואציה כלכלית שונה. 

העובדה שהבנק המרכזי של ארה"ב צפוי להותיר את הריבית בארה"ב ביום רביעי השבוע ללא שינוי

והעובדה שציפיות הפחתת הריבית השנה בארה"ב התפוגגו כמעט לחלוטין על רקע הזינוק במחירי האנרגיה וכעת מתומחרת פחות מהורדת ריבית אחת עד לסוף שנת 2026 בארה"ב, מעיבה אף היא על ביצועי איגרות החוב הממשלתיות בתל אביב, שכן תשואות החוב הארוכות של ממשלת ארה"ב הם הבנצ'מרק העולמי בשוק החוב הממשלתי. נציין כי גם בגוש האירו, אנגליה, יפן ועוד המגמה המוניטרית החזויה היא דווקא הידוק מוניטרי ולכן הסיכון באחזקת חוב ממשלתי ארוך גובר. 

בישראל המלחמה גובה מחיר פיסקאלי מידי יום

על פי האריתמטיקה המקובלת, כל יום מלחמה עולה לאוצר המדינה בין 1.5 ל- 2 מיליארד שקל זאת מבלי להביא בחשבון אובדן הכנסות ממיסים. בנתונים אלו ובהנחה שהמלחמה תיארך כחודש ימים, אזי תסריט של גירעון ממשלתי של 5.5% תוצר הוא תסריט סביר. גירעון שכזה ישמר את רמת הגיוסים החודשית בשוק המקומי ברמה שבועית ממוצעת גבוהה יחסית של כ- 3.5 מיליארד שקל ולכך יש השפעה על הביקושים בהנפקות החוב הממשלתי ועל המחירים של איגרות החוב הממשלתיות הארוכות. 

עוצמת השקל

מאז תחילת המלחמה תומכת במחירי החוב הממשלתי. השקל אמנם נחלש השבוע ב- 2.28% אל מול הדולר ואולם  מתחילת המלחמה פוחת אל מול הדולר ב- 0.8% בלבד והוא ממשיך להפגין עוצמה, שכן הדולר אינדקס התחזק בכ- 2%. ככל ותישמר עוצמת השקל, תפחית לחצים אינפלציוניים במשק זאת כאשר סיום מהיר וטוב יחסית של המלחמה עשוי להביא את השקל להתחזקות מהותית אל מול הדולר.  החרפת ירידות השערים בארה"ב עשויה להביא עימה פיחות חד בשער החליפין של השקל אל מול הדולר ולתרום למגמה השלילית בשוק החוב הממשלתי המקומי.  

סיום המלחמה במפרץ

יביא את מחירי האנרגיה מטה ולפיכך כל השפעה אינפלציונית חדה, ככל שתהיה בטווח הקצר, צפויה להתפוגג בטווח של שנה קדימה. השלכות אינפלציוניות נוספות דוגמת ההשפעה על השינוע הימי ומחירי הטיסות צפויות אף הן להיות השפעות קצרות טווח. 

על אף השמרנות הנדרשת בטווח הקצר בכל האמור בחשיפה לחוב ממשלתי ארוך של ממשלת ישראל

חשוב לזכור כי המלחמה תסתיים כלל הנראה בהפתעה והשוק יגיב לכך במהירות ולכן לא מומלץ לבצע פעולות אגרסיביות בכל האמור במשך החיים הממוצע של תיק ההשקעות. התסריט המרכזי היה ונותר כי המלחמה תהיה לא ארוכה וכי יחס החוב תוצר של מדינת ישראל בסיומה יעמוד על כ- 70% בלבד. האינפלציה במשק תיוותר נמוכה, גם אם זינוק מחירי האנרגיה וגורמים אינפלציוניים הרגישים למחירי האנרגיה, יביאו עימם מספר מדדי מחירים גבוהים. בתרחיש חיובי בו המלחמה לא תהיה ארוכה ולא יהיה גיוס מילואים רחב וכן תוצאות המלחמה תהיינה טובות יחסית, אזי האופק הגיאופוליטי של מדינת ישראל ישתפר והדבר יקבל ביטוי בתוואי הריבית העתידי במשק ובמחירי איגרות החוב הממשלתיות הארוכות. נסכם ונאמר כי אנו ממליצים על זהירות בטווח הקצר וניצול הזדמנויות לטווח הארוך במידה ואיגרות החוב הממשלתיות הארוכות של מדינת ישראל תרדנה באופן חד בעתיד הקרוב.
 

סקירת שבוע המסחר בבורסת ת"א 16 במרץ, 2026 

שוק המניות –

המדדים סיימו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות, אך ממשיכים להציג תשואה חיובית מתחילת השנה - שבוע המסחר הסתיים במגמה שלילית במדדים המובילים לאחר שבוע מסחר חיובי ופתיחה אופטימית עם תחילת המלחמה וחיסול עלי ח'מינאי. מדד ת"א- 35 ירד במהלך שבוע המסחר החולף ב-4.88% ומתחילת השנה עלה ב-12.41%, מדד ת"א-90 ירד ב-7.43% ותחילת השנה עלה ב-2.8% ומדד ת"א-125 ירד ב-4.88% ומתחילת השנה עלה ב-12.41%. במהלך שבוע המסחר הצהיר הנשיא טראמפ מספר דיווחים סותרים כי המלחמה עם איראן לקראת סיום והמדדים באירופה ובארצות הברית סיימו במגמה מעורבת, לאחר ירידות שערים חדות בשבוע שעבר. המדדים המובילים באירופה סיימו במגמה מעורבת והמדדים המובילים בארה"ב סיימו במגמה שלילית - מדד ה-S&P 500 ירד ב-1.6% ומדד ה-NASDAQ 100 ב-1.04% . בשבוע הקרוב, המשקיעים יתמקדו במיוחד בתנועות מחירי הנפט ובהחלטת הריבית של הפד, שצפויה להתפרסם ביום רביעי הקרוב. לפי הערכות השוק, קיימת סבירות של 97% שהריבית תישאר ללא שינוי החודש, ולעומת זאת סבירות של 33% להורדת ריבית ביוני 2026. נכון לעכשיו, אין צפי להפחתת ריבית בקרוב, בעיקר בשל מחירי הנפט הגבוהים שטרם באו לידי ביטוי, וזאת למרות נתונים מאכזבים בשוק העבודה ומדד המחירים לצרכן (CPI) שהתייצב על 2.4% בהתאם לתחזיות. 

1. עונת הדוחות של הבנקים הסתיימה במגמה שלילית. מדד ת"א-בנקים ירד במהלך שבוע המסחר האחרון ב-4.01% ומתחילת החודש ב-3%. מדד ת"א-בנקים לא נהנה מהעליות החדות במדדים עם תחילת המלחמה, לאור תגובה מעורבת של המשקיעים, בעיקר של המשקיעים הזרים, לתוצאות הכספיות של חמשת הבנקים במהלך השבועיים האחרונים. עם פרסום דוחותיהם של בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי בשבוע שחלף, הושלמה תמונת המצב השנתית של המערכת הבנקאית. מתוך חמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי), שלושה הצליחו לרשום רווח נקי גבוה יותר בשנת 2025 בהשוואה לשנה הקודמת (לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות).  מלבד הפועלים, ארבעת הבנקים האחרים רשמו ירידה בתשואה להון ב-2025 לעומת 2024. כלומר, בלאומי ובמזרחי טפחות רשמו עלייה ברווח הנקי, על אף ירידה בתשואה להון. יחס היעילות של לאומי והפועלים השתפר, בעוד שלושת הבנקים האחרים (מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) רשמו נסיגה ביחס זה.

2. אחרי עליות חדות במדד ת"א נפט וגז עם תחילת המערכה באיראן, המדד סגר את השבוע בירידות שערים חדות. לאחר תקופה של עליות חדות במדד ת"א-נפט וגז בעקבות תחילת המערכה מול איראן, השבוע האחרון התאפיין בירידות משמעותיות. מדד ת"א נפט וגז ירד ב-7.54% לאחר זינוק של 15.16% עם פרוץ הלחימה, כאשר אחד הנושאים המרכזיים שממשיכים להשפיע על השווקים הוא מחיר הנפט, במיוחד בשל החשש לסגירת מיצר הורמוז – נתיב אסטרטגי שדרכו עוברים כ-20% מהנפט העולמי, דבר שעלול להוביל לשיבושים באספקה ולעודד אינפלציה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הגדירה את המלחמה במזרח התיכון כשיבוש האספקה הגדול ביותר בהיסטוריה והעריכה כי אספקת הנפט צפויה לרדת בכ-8 מיליון חביות ליום – כ-8% מהביקוש העולמי – מה שהוביל את מדינות החברות לשחרר נפט ממאגרי החירום. בצל המצב, מחירי הנפט זינקו: חבית ברנט סיימה את השבוע ב-103 דולר (עלייה של 11.27% ו-52% מתחילת החודש), וחבית WTI ב-98.7 דולר – רמות גבוהות בהרבה מהמחיר בדצמבר. הירידות במדד ת"א נפט וגז בתל אביב נבעו בעיקר ממימושי רווחים לאחר העליות המהירות בתחילת ההסלמה. התנודתיות במחירי הנפט נמשכה לאורך השבוע ותימשך לאורך המלחמה, לאור אי-הוודאות של היצע ואספקת הנפט. השבוע תפרסמנה חברות ניו מד אנרגיה יהש, נאוויטס ותמר פטרוליום את התוצאות הכספיות לשנת 2025 ויהיה מעניין לראות את ההתייחסות שלהן למחירי הנפט ולמלחמה.

3. המשקיעים מימשו רווחים בחברות הביטחוניות – במקביל צבר ההזמנות הולך וגדל. במהלך שבוע המסחר האחרון מדד ת"א-ביטחוניות ירד ב-6.55%, לאחר שבוע מסחר חזק עם תחילת המלחמה כשהמדד עלה ב-12.26% ותשואת המדד מתחילת השנה נאמדת על 29.84%. במהלך שבוע המסחר האחרון יצרנית המצלמות נקסט ויז'ן, יצרנית רחפנים וכטב"מים,  פרסמה את הדוחות הכספיים לשנת 2025 לפיהם צבר ההזמנות נאמד על כ-288 מיליון דולר. לפי הדוח, הוצאות הביטחון של המדינות באירופה וארה"ב הולכות וגדלות עם השנים, לאור המלחמה של רוסיה אוקראינה והצורך בהתחמשות על לוחמה מהדור הבא. בנוסף, החברה הודיעה על דיבידנד של 51.8 מיליון דולר, לאחר שבשנה שעברה חילקה כ-33.2 מיליון דולר. השבוע חברת אלביט מערכות תפרסם את התוצאות לשנת 2025 ותתייחס להשלכות המלחמה על פעילות החברה ועל המשך ביקושים לתעשייה הביטחונית. 

4. מספר המכירות של דירות חדשות יורד, הורדת הריבית לא באופק ומדדי הבנייה והנדל"ן בתשואות חסר מול מדד הדגל ת"א-125 - מדד ת"א-בנייה ומדד ת"א-נדל"ן ירדו במהלך שבוע המסחר האחרון ב-10.9% וב-7.77% בהתאמה. מתחילת השנה מדד ת"א-נדל"ן ומדד ת"א -בנייה עשו תשואת חסר משמעותית מול מדד ת"א-125 ותשואתם מתחילת השנה נאמדת ב-3.97% וב-6.9% בהתאמה, כאשר מדד ת"א-125 מתחילת שנה עלה ב-12.41%. סקירת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם השבוע סקירה על תחום הנדל"ן למגורים בחודש ינואר, אשר הראה המשך ירידה במכירת דירות חדשות בינואר 2026, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. לפי הסקירה, בינואר 2026 נרשמו 6,933 עסקאות לרכישת דירה, ירידה של 9% לעומת ינואר 2025. עוד מצוין בדוח שהפער מוטה מעלה במידה מסוימת עקב העלאת המע"מ בינואר 2025, שהוביל רוכשים להקדים את רכישת הדירה לדצמבר 2024. בהשוואה רב שנתית, הדוח מצא כי מספר העסקאות בתחום הנדלן בינואר 2026 הוא מהנמוכים ביותר מאז תחילת שנות ה-2000 ביחס לחודשי ינואר האחרים. המגמה נראתה גם בשוק  הדירות החדשות וגם בשוק היד השנייה. הנתונים שמציג אגף הכלכלן הראשי הם תיאור של סביבה מאתגרת בשוק הנדלן המקומי, עם הריבית הגבוהה שמייקרת את המשכנתאות ומובילה להאטה ברכישת דירות. כמו כן, ריבוי התחלות בנייה יצרו מלאי של דירות לא מכורות. יש לציין כי בשל הרגישות של מדדי הנדל"ן והבנייה לריבית, למלחמה יש השפעה משמעותית על הסקטור. מצב המלחמה מאתגר את היכולת של בנק ישראל להפחית ריבית, ובכך המשכנתאות של רוכשי הדירות החדשים הפוטנציאליים מתייקרות, מה שעלול להאריך את ההאטה בשוק. 

מדד מחירים צפוי שמרחיק את הפחתת הריבית במשק לסוף חודש מאי 

1. מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2026 עלה ב- 0.2%, מדד המחירים ירד מתחילת השנה ב- 0.1% ואילו ב- 12 החודשים האחרונים הוסיף המדד 2%. 

2. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שעלו ב-3.6%, תרבות ובידור שעלה ב-0.8%, שונות שעלה ב-0.6%, מזון, דיור, תחזוקת הדירה ותחבורה שעלו ב-0.3%, כל אחד. 

3. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הלבשה שירד ב-3.3%, ירקות טריים שירדו ב-1.4% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.2%.

4. סעיף המזון במדד עלה ב- 0.3% והוא מציג עלייה של 2.2% בשנה האחרונה ותרם כרבע אחוז לאינפלציה השנתית. השפעת המלחמה על הרגלי הצריכה ועל שרשרת האספקה עשויה להגביר את קצב עליית מחירי המזון במדד המחירים בחודשים הקרובים. הפסח מעבר לדלת וסביר להניח שהתזמון של המלחמה יביא לייקור הסל לחג. 

5. סעיף הדיור במדד ממשיך להיות מחולל האינפלציה המרכזי במשק עם עלייה חודשית של 0.3% ועלייה של 4.2% בשנה האחרונה. כמחצית מהאינפלציה בשנה החולפת מקורה בעליית סעיף הדיור. העצירה הממושכת במכירות של דירות חדשות מייצרת ביקוש לדירות להשכרה, שמקבל ביטוי בחידוש חוזים לשוכרים חדשים במחיר הגבוה ב- 5.7% מהחוזים הוותיקים של השוכרים הישנים. הביקוש הגובר לדירות עם ממ"ד תורם אף הוא לעליית מחירי השכירות של הדירות החדשות יחסית. מנגד דירות מוכנות רבות שאינן מצליחות להימכר מושכרות ומגדילות את ההיצע ומהוות גורם ממתן לעליית מחירי השכירות. סביר להניח כי רכיב הדיור במדד יוסיף להיות מחולל האינפלציה המרכזי במשק בשנה הקרובה. 

6. מחירי האנרגיה המטפסים בעולם שהביאו את החבית מסוג ברנט לרמה של 103 דולרים לחבית ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה, צפויים להזניק את האינפלציה בחודשים הקרובים בישראל בין 0.4% - 0.6% בנוסף לאינפלציה החזויה ערב המלחמה, ולפיכך מדדי המחירים לצרכן הקרובים שבאופן עונתי גבוהים, יהיו גבוהים אף יותר. התסריט המרכזי היה ונותר שמחיר הנפט ישוב להיסחר ברמתם ערב המלחמה. לאחר סיום המלחמה גם ההתכנסות למחירים אלו תיקח זמן, בשל פגיעה בתשתיות הפקה ושינוע. בהינתן הנחת עבודה זו ניתן להעריך כי האינפלציה הגבוהה בחודשים הקרובים, שמקורה במחירי האנרגיה הגבוהים ופגיעה בשרשרות האספקה למשק, היא זמנית ובראייה של שנה קדימה, עליות המחירים הללו יתפוגגו. 

7. עוצמת השקל מקטינה לחצים אינפלציוניים במשק והיא צפויה להישמר ביום שאחרי המלחמה. 

8. האינפלציה במשק צפויה לעמוד על כ- 2% בשנה הקרובה ואולם הרוב המכריע של האינפלציה צפוי להתממש במחצית השנה הקרובה. 

9. השילוב בין מדד מחירים חודשי צפוי שלא כלל הפתעה לטובה ביחס לסביבת המחירים במשק, עם העובדה שמדינת ישראל מצויה במלחמה, ממזערים למינימום את הסיכוי להפחתת ריבית ב- 30/3/2026. המשקיעים יידרשו להמתין בסבלנות להפחתת ריבית ב- 25/5/2026 בשאיפה שעד אז תתבהר המציאות הגיאופוליטית. 

10. להערכתנו הריבית במשק תרד לפחות פעמים נוספות השנה ואולם בנקודת הזמן הנוכחית המשקיעים יידרשו  להתאזר בסבלנות. 

11. מחירי הדירות שירדו ב- 0.9% בשנה החולפת יתקשו להתאושש בקרוב, בהינתן תמונת המאקרו הנוכחית, העובדה שהריבית על משכנתאות צפוייה להישאר גבוהה והיצע הדירות גדול. 

ארה"ב: מדד הטכנולוגיה – אורקל שלחה מסר מרגיע למשקיעים, אך הנפט ממשיך להוריד את המדדים

חוסר הוודאות סביב המלחמה מול איראן ומיצר הורמוז ממשיכים להכתיב את הטון בשווקים. מדד הדגל האמריקאי S&P500 רשם השבוע ירידה של 1.6% במסחר והשלים שבוע שלישי רצוף של ירידות.

אורקל שלחה מסר מרגיע למשקיעים על עתיד ה-AI

בשבוע שעבר פרסמה ענקית הטכנולוגיה אורקל (ORACLE) את תוצאותיה הכספיות, וזינקה בעקבותיהם בשיעור דו-ספרתי במסחר בארה"ב. הדוח של החברה העביר למשקיעים מסר על ההיתכנות הכלכלית העתידית של ה-AI, כשנתון אחד בלט במיוחד: צבר ההזמנות העתידי של החברה עומד על כ- 553 מיליארד דולר, זינוק של מאות אחוזים מהשנה המקבילה.

הזינוק נובע בחלקו המרכזי מחוזים לטווח ארוך בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, מה שהראה שיש היתכנות ארוכת טווח בתחום והפחית במידה מסוימת את החשש מבועה. חשוב לציין שההשקעה בתשתיות AI דורשות השקעה רבה, והמשקיעים שמים עין על החוב של אורקל שתצטרך להשקיע עשרות מיליארדי דולרים ב-2026 להשקעות בתשתיות AI. 

לקראת משבר בסקטור האשראי הפרטי?

אמנם מחירי הדלקים תופסים את מרכז הבמה בבורסות בעולם בעקבות המלחמה, אך בשוק האמריקאי מתחילים להתעורר סימני שאלה נוספים ביחס לשוק האשראי הפרטי. שוק ההלוואות הפרטיות הוא למעשה הענקת הלוואות ישירות מגופים חוץ בנקאיים, עליהם חלה פחות רגולציה מהבנקים. לפני כשבועיים בלטה בלאקרוק כשהחליטה להגביל את המשיכות מהקרן שלה ל-5%, בעוד משקיעים ביקשו למשוך מעל 9% מכספי הקרן. השבוע ביצעו מהלכים דומים גם מורגן סטנלי ו-Cliffwater, שהגבילו משיכות מקרנות מסוימות ל-7% ו-5% בהתאמה. 

החששות בהלוואות בתחום נובעים מכמה סיבות: ראשית חשש המשקיעים מאיכות האשראי של הלווים בתיקים וסימני שאלה על ההערכות השווי שהוענקו ללווים בקרנות האשראי הפרטי. מעל אלו מרחף החשש של משבר חברות התוכנה. מנגנוני האשראי הפרטי שימש להלוואות לחברות תוכנה, שכעת מתמודדות בעצמן עם קושי שיכול ליצור ה-AI למודל הכלכלי שלהן. החשש הוא ש-AI יוכל לספק מוצרי תוכנה דומים ללקוחות באופן ישיר, או על ידי חברות חדשות ורזות יותר, שיוכלו להציע מוצרים דומים לחברות התוכנה הגדולות בעלות נמוכה בהרבה. 

יש לציין שמנגנוני האשראי הפרטי לא מתומחרים, בדומה לחברות נסחרות, מדי יום. המשמעות היא שיש משקיעים שחוששים שתהיה הצפה בבת אחת של הפסדים נסתרים  בבת אחת. 

תשואות מדדים מובילים:

תנועות משקיעים:

המוסדיים מגדילים חשיפה לשוק ההון המקומי, הזרים ממשיכים להקטין חשיפה - פעילות הזרים בבורסה בתל אביב מתמקדת ברובה במניות הבנקים ובמניות הנסחרות במדד ת"א-35. במהלך שבוע המסחר האחרון, הזרים הקטינו משמעותית את החשיפה לישראל בעוד כ-0.75 מיליארד שקל ומתחילת המלחמה עם איראן, סה"כ הקטינו חשיפה לשוק המקומי בכ-2.7 מיליארד שקל. מנגד, הציבור הרחב והמוסדיים מגדילים את החשיפה לשוק ההון המקומי.