מיסים ונפלאות- מחזיק בחברה פרטית בלתי-פעילה? שקול פירוק מרצון

כידוע, הליך הפירוק נועד לממש את נכסיה של החברה, לפרוֹע את חובותיה לנושיה השונים ולחַלק את יתרת נכסיה (לאחַר תשלום הוצאות הפירוק) לבעלי המניות בהתאם לזכויות הנלוות למניותיהם. לעיתים, נעשה שימוש בהליכי הפירוק כאמצעי להבראת החברה. במקרים אלה, מדובר בפירוק זמני שנמשך עד לשיקום החברה, כאשר בשלב זה בא הפירוק לידי סיום.

חוק החברות קובע, כי ההוראות המנויות בסעיפים 244–367 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983 – ככל שהן נוגעות לפירוק – תחולנה הן לגבי חברות שהתאגדו לפני תחילתו של חוק החברות והן לגבי חברות שהתאגדו לפי חוק זה. בהתאם להוראות אלו, קיימים שלושה סוגי פירוקים: פירוק בידי בית-המשפט, פירוק מרצון ופירוק מרצון בפיקוח בית-המשפט.

ככלל, פירוק חברה אוצֵר בחוּבּו השלכות מס הן ביחס לחברה המתפרקת והן ביחס לבעלי המניות. זאת, לאור ההוראות השונות הקבועות לעניין זה בפקודת מס הכנסה, בחוק מיסוי מקרקעין ובחוק מע"מ. השלכות אלו נגזרות ממספר רב של פרמטרים, ובכללם: האם החברה המתפרקת מהווה איגוד מקרקעין אם לאו; האם החברה המתפרקת / בעלי המניות רשומים כעוסק לצורכי מע"מ; מתי הוקמה החברה המתפרקת; הֶרכב הנכסים של החברה המתפרקת – סוגיהם, עלותם ומועד רכישתם; מיהותם של בעלי המניות (יחידים, חברות וכו'); מתי רכשו בעלי המניות את מניותיהם בחברה המתפרק; ועוד.

מובן שפירוק מרצון מַקנה למתכנן המס מרחב פעולה נרחב יותר מאשר בשני סוגי הפירוקים האחרים. כך, ניתן לתכנן את מועד תחילת הפירוק, קביעת הנכסים שיימָכרו לצד שלישי ואלה שיחולקו כדיבידנד בעין לבעלי המניות וכו'.

בכתבה זו נתמקד בחברות פרטיות שאינן פעילוֹת. פירוק מרצון של חברות אלו  עשוי להיות בעל מספר יתרונות, שאת החשובים בהם נפרט להן.

ראשית, חיסכון בתשלום אגרות שנתיות לרשם החברות.

כידוע, חברה פרטית חייבת כל שנה לא רק בדיווח לרשם החברות אלא גם בתשלום אגרה שנתית בגובה של כ-1,000 ש"ח. אי-תשלום האגרה עשוי להביא לביצוע הליכי גבייה מכוח פקודת המיסים (גביה). זאת, בעקבות תיקון שהתקבל במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2007.

לעיתים, מדובר בחברות שהפסיקו את פעילותן זה מכבר ואף כאלו שמעולם לא היו פעילוֹת. במקרים כאלה, תקנות החברות (אגרות) מקנות, בתנאים מסוימים, פטוֹר מתשלום אגרות (גם רטרואקטיבית!). לשם כך יש להגיש בקשה מיוחדת לרשם החברות.

שנית, אפשרות לקיזוז הפסדים כנגד הכנסות ורווחים אחרים, הן בשוק ההון והן מחוץ לשוק ההון.
היה והחברה הפרטית צברה הפסדים, פירוקה מרצון יביא להיווצרותו של הפסד הון בידי בעל המניות בחברה (שהרי, בעל המניות מימן את ההפסדים  של החברה). הפסד זה יוּתר לבעל המניות בקיזוז כנגד רווח הון מכל סוג שהוא (הן בשוק ההון והן מחוץ לשוק ההון), כאשר אם לא ניתן לקזז את הפסד ההון בשנה שבה נוצר, אזי אותו הפסד יעבור לשנים הבאות עד שייווצר לבעל המניות רווח הון לקיזוז, וזאת ללא מגבלת זמן.

בנוסף, בשנת-המס שבה הֵחל הפירוק מרצון, ניתן לקזז את ההפסד לא רק כנגד רווח הון מכל סוג שהוא אלא גם כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו באותה שנת-מס בשל ניירות-ערך אחרים (הן ניירות-ערך נסחרים והן ניירות-ערך בלתי-נסחרים) ובלבד ששיעור המס החָל על הריבית או הדיבידנד לא עולה על 25%.

לדוגמה: יחיד שהוא בעל שליטה בחברה א' שהיא חברה פעילה ורווחית מחזיק בחברה ב' שהיא חברה שהקים לפני מספר שנים ואשר לאור ההפסדים שצברה אינה פעילה עוד. אותו יחיד יכול לפרק את חברה ב' עוד בשנת-המס 2011 ולקזז את הפסד ההון שייווצר לו מהפירוק כנגד דיבידנד שימשוך באותה שנה (2011) מחברה א' (שכן, דיבידנד שמקורו בחברה פרטית בידי יחיד שהוא בעל שליטה (וליתר דיוק – "בעל מניות מהותי") בחברה זו חייב במס בשיעור 25%).
שלישית, יש להיזהר מהכנסת פעילוּת לחברות ריקות.

במה דברים אמורים? במקרים רבים, בעלי חברות פרטיות ריקות מעוניינים להכניס פעילוּת לאותן חברות, וזאת במקום לייסד חברה חדשה. מהלך כזה עשוי להתגלות כמוקש מס בעת המכירה העתידית של מניות החברה, וזאת באותם מקרים בהם החברה "הישנה" הוקמה לפני 1.1.2003. שכּן, במקרה זה, במקום ששיעור המס על רווח ההון יהיה 25% (בהנחה שמדובר בבעל מניות מהותי), הוא יהיה גבוה יותר.

לבסוף נציין, כי פירוק מרצון של חברה פרטית כרוך בהליך פשוט יחסית שקבוע בהוראות פקודת החברות. עם זאת, יש לזכוֹר, כי ביצוע לא נכון של הליך זה יביא לסיווּג הפירוק כ"פירוק באין הצהרת כושר פרעון" המחיֵיב, בין היתר, קיום אסיפת נושים. על-כן, יש לבצע את הפירוק באמצעות בעל מקצוע הבקיא לא רק בדיני המס אלא גם בדיני חברות. 

בהקשר זה יצוין, כי אם וככל שיוחלט על פירוק מרצון, יש ראשית לקבל הצהרת כושר פירעון על-ידי דירקטוריון החברה המתפרקת ורק לאחַר המצאתה לרשם החברות וקבלת אישורו על כך יש לקבל החלטה באסיפת בעלי המניות על פירוקה מרצון של החברה, וזאת תוך ויתור (בכפוף להוראות תקנון החברה) על הודעה על-פי סעיף 115(א)(3) לפקודת החברות.

* הכותב הינו הבעלים של משרד עורכי-דין, המתמחה בתחומי המיסוי השונים, מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006) ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים", הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים (www.capiTax.co.il).