מחקר חדש של מוסד שורש: למרות ירידה בפערי ההכנסה, הפערים בצריכה הבסיסית של מזון ודיור נותרו גדולים ואף התרחבו

מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מראה כי גם אם מדדי אי־השוויון הכלליים מצביעים על ירידה מסוימת בפערי ההכנסה, בסעיפי ההוצאה המרכזיים של משקי הבית מתקבלת תמונה שונה: במזון, בדיור ובתחבורה הפערים בין עשירים לעניים לא הצטמצמו באותה מידה - ובחלקם אף התרחבו. המחקר, שנערך על ידי חוקר המוסד יואב טוביה, מגלה שמדד אי־השוויון בהכנסה ירד מ־36% בשנת 2003 ל־33% בשנת 2023, וגם אי־השוויון בצריכה ירד מ־28% ל־26%. 

מזון: עשירים מוציאים כמעט פי 6 על מזון לעומת עניים

יואב טוביה מוצא שהפער בהוצאה לנפש על מזון בין עשירים (אחוזון 90)  ועניים (אחוזון 10) גדל בתוך 20 שנה מפי 5.2 בשנת 2003 לפי 5.8 בשנת 2023. כלומר, משקי הבית החזקים מוציאים כמעט פי שישה על מזון לעומת החלשים. 

ההבדל אינו רק בכמה מוציאים אלא גם על מה. בחמישון העליון 22% מתקציב המזון מופנה לארוחות מחוץ לבית, לעומת 6% בלבד בחמישון התחתון. מנגד, בחמישון התחתון 24% מהתקציב מוקדש לבשר, עופות ודגים, לעומת 16% בחמישון העליון. גם בין קבוצות אוכלוסייה שבאותו מעמד סוציו-אקונומי קיימים פערים. 

בתוך החמישון התחתון, גם לאחר השוואה בין משקי בית דומים, משקי בית ערביים מוציאים בממוצע כ-50 ש"ח יותר לנפש בשבוע על מזון לעומת יהודים לא־חרדים. בקרב חרדים, ההוצאה השבועית לנפש על מזון נמוכה בכ-36 ש"ח לעומת יהודים לא־חרדים . 

דיור: פי 2 בהוצאה, פי 2 בצפיפות וירידה חדה בבעלות על דירה

גם בדיור הפערים התרחבו בעיקר בהכנסות הנמוכות. על פי המחקר של מוסד שורש, יחס ההוצאה בין אחוזון 50 לאחוזון 10 עלה מ-2.21 בשנת 2003 ל-2.43 בשנת 2023, ויחס 90/50 עלה מ-2.04 ל-2.13. 

משק בית בחמישון התחתון מוציא בממוצע 858 שקל לנפש על שכר דירה, לעומת 1,984 שקל בחמישון העליון. בהשוואה בין משקי בית בעלי מאפיינים דומים, הפער נמוך יותר ועומד על 56%. 

שיעור הבעלות על דירה עומד על 76% בחמישון העליון לעומת 63% בתחתון. בקרב צעירים בגילאי 25-34 חלה ירידה חדה במיוחד: שיעור הבעלות ירד מ-40% בשנת 2003 ל-21% בלבד ב-2018. 

הפערים ניכרים גם בצפיפות המגורים לפי רמת הכנסה: בחמישון התחתון 1.2 נפשות לחדר, לעומת 0.6 בלבד בחמישון העליון. כאשר בוחנים קבוצות אוכלוסייה מתקבלת תמונה חדה עוד יותר: בקרב חרדים מדובר ב־1.69 נפשות לחדר, בקרב ערבים 1.53, ולעומת זאת 0.89 בלבד בקרב יהודים לא־חרדים. 

תחבורה: הפער הגדול מכולם

אי־השיוויון בהוצאה על תחבורה הוא הגבוה מבין שלושת התחומים. על פי המחקר של יואב טוביה, חלה מגמה מעורבת בפערים בהוצאה על תחבורה בין השנים 2003 ו-2023. כך, בעוד שהפערים בקרב משקי הבית בחלק התחתון של התפלגות ההוצאה (יחס אחוזונים 50-10) הצטמצמו, הפערים בקרב משקי הבית בחלק העליון של ההתפלגות (יחס אחוזונים 90-50) התרחבו. בסך הכל, הפער בין אחוזון ההוצאה ה-90 לאחוזון ה-10 הצטמצם במהלך התקופה, מיחס של פי 24 ליחס של פי 20. 

בשנת 2018, 42% ממשקי הבית בחמישון התחתון החזיקו ברכב (לעומת 24% בשנת 2003), בעוד שבחמישון העליון מדובר בכ־92%. 

גם ביכולת לטוס לחו"ל הפערים עמוקים: בשנת 2018 דיווחו 42% ממשקי הבית בחמישון העליון על הוצאה על נסיעה לחו"ל בשלושת החודשים שקדמו לסקר, לעומת 6% בלבד בחמישון התחתון. בשנת 2012 עמדו הנתונים על 28% מול 3%. 

סגן נשיא מוסד שורש, פרופ' איל קמחי: "מדדי אי שוויון בהכנסה יכולים ליצור תחושה שהמצב משתפר, אבל כשמסתכלים על היכולת של אנשים לחיות בכבוד – לקנות מזון איכותי, לשכור או לרכוש דירה, ולהתנייד לעבודה – מתברר שהתמונה שונה. פערים ברמת החיים אינם רק תוצאה של שוק חופשי, אלא של פערים עמוקים בחינוך, בפריון העבודה, בהשתלבות בתעסוקה ובנגישות להזדמנויות. בלי טיפול בבעיות השורש הללו, דוגמת מערכת חינוך שמייצרת מיומנויות מתקדמות, תשתיות תחבורה שמחברות לפריפריה, ומדיניות דיור שמגדילה היצע, הפערים לא ייעלמו. הם ימשיכו לעבור מדור לדור ולהפוך לקבועים יותר."