כשכולם נמלטים בפחד, באפט יוצא לקניות

ביום שני לפני שבועיים התראיין וורן באפט, יו"ר חברת ההשקעות ברקשייר התאוויי, בתוכנית האירוח הפיננסית של רשת CNBC האמריקאית. התזמון תוכנן בקפידה. באותו הבוקר ממש פירסמה ברקשייר תוצאות ראשונות ממסע ההשקעות הנרחב שביצעה ברבעון השלישי של 2011.

אצל משקיעים רבים קיץ 2011 ייזכר דווקא כסיוט מתמשך. רוב שוקי המניות בעולם נעו בתזזית, ואיבדו 10%-20% מערכם - אבל עבור באפט זוהי בדיוק העת שבה הוא אוהב לצאת לקניות. אחד הציטוטים המוכרים של באפט אומר: "אנחנו משתדלים להיות פחדנים כשכולם חמדנים וחמדנים כשכולם מפחדים". בקיץ 2011 חזר באפט להיות חמדן.

באפט פתח את הראיון בחידה למראייניו. "את מה שעשינו ברבעון השלישי אפשר לסכם במלה אחת: הארולד", הוא אמר בחיוך. אחרי דקות ארוכות שבהן ניסו מראייניו לגלות בלי הצלחה במה מדובר הסכים באפט לפענח את כתב החידה: שם הקיצור המקובל להארולד הוא האל (HAL); האל היה שמו של המחשב המשוכלל שהופיע בסרט "2001: אודיסאה בחלל", וכשמזיזים כל אחת מהאותיות של השם HAL צעד אחד קדימה מקבלים את התשובה: IBM.

 "אתה קנית מניות של IBM?" שאלו המראיינים בתדהמה. "כן", אישר באפט. וזו לא היתה סתם קנייה: באפט השקיע 10.7 מיליארד דולר ואסף 5.5% ממניות IBM. כך הוא נהפך לבעל האחזקה השנייה בגודלה בחברת המחשבים הוותיקה. מבחינה כספית זוהי אחת ההשקעות הגדולות ביותר שביצע באפט אי פעם.

ההשקעה של באפט ב-IBM קיבלה כותרות רבות. רבים ראו בה שינוי כיוון מצד המשקיע הגדול בעולם, שהקפיד להתנזר במשך שנים מחברות טכנולוגיה: "אנחנו לא מבינים בזה", הוא נהג לומר.

אבל IBM לא היתה ההשקעה היחידה של באפט בקיץ וגם לא היחידה בתחום הטכנולוגיה. ברבעון השלישי השקיעה ברקשייר עוד כמיליארד דולר בחמש חברות: חברת כרטיסי האשראי ויזה, חברת שירותי הטלוויזיה בלוויין דיירקט טי.וי, יצרנית הציוד הביטחוני ג'נרל דיינמיקס, קמעונאית מוצרי הפארמה והטיפוח CVS ויצרנית מעבדי המחשבים אינטל. היקף ההשקעה בכל אחת מהחברות היה כ-200 מיליון דולר.

בניגוד להשקעה ב-IBM, שאותה הגה באפט וביצע בעצמו, לרכישות הקטנות יותר אחראי ככל הנראה מנהל ההשקעות החדש שגייס באפט לפני כשנה, טוד קומבס. קומבס גויס כדי לנהל חלק מתיק ההשקעות של ברקשייר, אך סביר להניח שבאפט מודע להשקעות שקומבס מבצע ואולי אף מאשר אותן. ההשקעות האלה לא היו מתבצעות אלמלא ענו על הקריטריונים המחמירים שבאפט נוהג להציב.

מסע ההשקעות של באפט ברבעון השלישי הוא אמירה חזקה. הוא מצטרף להשקעה בהיקף של 5 מיליארד שביצע בסוף אוגוסט במניות הבכורה של בנק אוף אמריקה. השקעה זו כללה גם קבלת חבילת אופציות גדולה למניות של בנק אוף אמריקה. באפט הבהיר בעקבות ההשקעה שהוא משוכנע ביכולתו של בנק אוף אמריקה לשרוד ולשגשג בעתיד. באפט גם הגדיל את האחזקה שלו בבנק וולס פארגו בכ-200 מיליון דולר. במקביל הוא מימש חלק קטן מאחזקותיו הוותיקות בג'ונסון אנד ג'ונסון וקראפט.

הרכישות מלמדות שבאפט ממשיך לדבוק באסטרטגיית השקעות הערך הוותיקה שלו. הוא אינו חושש להשקיע הון רב כשהשוק בנסיגה. אף שהוא מסתכל גם על חברות מחוץ לארה"ב, הוא מעדיף להתמקד בחברות אמריקאיות מובילות בתחומן שלהן ובעלות פוטנציאל צמיחה בשווקים חדשים. באפט אמנם אוהב לקנות כשהשוק יורד, אך לעתים הוא מוכן לשלם גם מחיר מלא תמורת רעיון השקעה ששבה את לבו. את IBM, למשל, הוא רכש אף שהיא קרובה כיום לרמות השיא שלה.

הנה עוד כמה דברים שאפשר ללמוד ממסע הרכישות העדכני של באפט:

- IBM מוטב מאוחר

IBM היא לא חברת טכנולוגיה טיפוסית. בעשור האחרון היא נהפכה לחברה שמשתמשת בטכנולוגיה - מחשבים ותוכנה - כדי לספק ללקוחותיה פתרונות מתוחכמים לבעיות שונות. היא מספקת, למשל, פתרונות לבעיות מתחום התשתיות: פתרונות ממוחשבים לייעול מערכות תחבורה ולעיצוב מחדש של מערכת תשתיות עירונית או פתרונות לשימוש יעיל יותר באנרגיה לארגונים ומפעלי תעשייה.

בראיון סיפר באפט שהוא קורא את דו"חות IBM כבר 50 שנה, "אבל רק השנה פתאום ראיתי שם משהו שלא הבחנתי בו קודם לכן. אני מניח שהוא היה שם קודם ופשוט החמצתי אותו".

לפני שהחליט להשקיע בה עבר באפט במחלקות טכנולוגיית המידע בחברות הבנות של ברקשייר, ובדק מדוע הן משתמשות במערכות של IBM. בבדיקה הוא גילה דבר שבעצם אינו סוד גדול - מנהלי מערכות מידע נוטים להשתמש ב-IBM בגלל המוניטין שלה. או כפי שהציג זאת באפט בראיון: "אף אחד עוד לא פוטר מפני שבחר לקנות מערכת של IBM במקום את המתחרה שלה". המוניטין של IBM והניסיון הרב מייצגים עבור באפט את "החפיר" - תעלת מגן מדומה שמייצרת לה יתרון תחרותי ומשמשת מחסום כניסה בפני המתחרות שלה.

באפט הודה שההשקעה ב-IBM באה באיחור: "הייתי כנראה צריך לקנות אותה לפני הרבה שנים", הוא אמר. באפט נשמע נלהב מאוד מההשקעה ב-IBM, אבל זה לא אומר שהוא חסין מטעויות. משקיעים צריכים להיזהר מלחקות אותו באופן עיוור. צריך לזכור שבאפט יכול לשנות את דעתו ולמכור חלק מאחזקותיו ללא התראה מוקדמת.

למרות מעמדה האיתן, IBM אינה מחוסנת מפני משברים. בחמש השנים האחרונות הכנסותיה לא ממש צמחו, והגידול שרשמה ברווח למניה נבע בעיקר מרכישה עצמית אגרסיבית של מניותיה. בעבר הביע באפט ביקורת נגד מנהלים שמתרכזים ברכישה עצמית, וטען שהם מסייעים בכך להעלות את שווי האופציות שהם מחזיקים. משום מה, בראיון האחרון ל-CNBC הוא דווקא בירך על המהלך הזה של IBM, וטען שהוא ישמח אם החברה תמשיך בכך.

הנה עוד כמה דברים שאמר באפט על רכישת IBM: "לא דיברתי מעולם עם המנהלים של IBM"; "ב-2005 IBM ציירה לעצמה מפת דרכים לחמש השנים הבאות - ועמדה בה"; "אני עוקב אחר IBM הרבה זמן. אני לא מכיר אף חברה בגודל הזה שהיא כל כך ממוקדת וספציפית באסטרטגיה שלה ובדרך לממש אותה".

ההשקעה ב-IBM גם מתאימה למשפט ידוע שאמר באפט בעבר: "אני מעדיף לקנות חברה מצוינת במחיר בינוני מאשר חברה בינונית במחיר מצוין".

ויזה - חיבה לכרטיסי אשראי

ההשקעה של ברקשייר בויזה אינה אמורה להפתיע. לבאפט אחזקה ארוכת שנים באמריקן אקספרס, ובשנים האחרונות הוא השקיע גם במתחרה השלישית בשוק, מאסטרקארד. כל הרכישות האלה מצטרפות לשלל אחזקות של באפט בחברות המספקות שירותים פיננסיים, כמו בנקים וחברות ביטוח.

בטווח הקצר ייתכן שעסקיהן של חברות כרטיסי האשראי מצויים תחת איומים. הסיכון הראשון הוא החולשה בכלכלות המערב, שגורמת לירידה בצריכה, בשימוש באשראי ובכושר הפירעון של עסקים ולקוחות פרטיים. סיכונים אחרים קשורים לעלייה בפשיעה עקב המשבר הכלכלי ובתמריצים לבצע הונאות אשראי.

סיכון אחר טמון במהלכים רגולטוריים שנועדו להגביר את התחרות בתחום. אלא שלמרות המאמצים, מעמדן התחרותי של החברות הלאה נראה איתן, וזה מה שבאפט אוהב - חברות שכוח התמחור שלהן גבוה. מול הסיכונים יש לחברות פוטנציאל עצום להתרחב בשווקים הבינלאומיים.

המגמה החשובה מכל נמצאת בצמיחת המעמד הבינוני במדינות מתפתחות, והמעבר שלהן מאמצעי תשלום מסורתיים כמו מזומן וצ'קים לאמצעים אלקטרוניים. מגמה זו מצטרפת למגמה חשובה אחרת - עלייה בהיקפי הצריכה במדינות המתפתחות הגדולות. בנוסף לכך, חולשת הבנקים במערב מאפשרת לחברות האשראי לקחת חלק מעסקי האשראי המסורתיים של הבנקים.

דיירקט טי.וי - הימור על מידע ובידור

באפט נחשב לצרכן כפייתי של מידע ואיש שאוהב עיתונות וחדשות. האהבה הזאת מתבטאת גם באחזקה ארוכת שנים בעיתון "וושינגטון פוסט", שבשנים האחרונות דווקא מסבה לו הפסדים. בניגוד לעיתונות הכתובה, הביקוש לחברות טלוויזיה הרב-ערוצית אינו צפוי לדעוך בשנים הקרובות.

דיירקט טי.וי היא חברת הטלויזיה בלוויין המובילה בארה"ב עם 19.2 מיליון מנויים. מרבית הצמיחה שלה מתרחשת באמריקה הלטינית, שם יש לה כ-9 מיליון מנויים, ואולם גם בארה"ב ההכנסות שלה גדלו בכ-8% בשנה האחרונה, בעיקר עקב תוספת שירותים למנויים. תחום הטלויזיה הרב-ערוצית כרוך בהשקעות גדולות, ומחסומי הכניסה אליו גדולים. האיום העתידי עליו יגיע כנראה מהתכנים הזולים שמופצים באינטרנט, אך נכון להיום שירותי הטלוויזיה באינטרנט אינם מסוגלים לספק את חוויית הצפייה שמספקות חברות הכבלים והלוויין.

דיירקט טי.וי מספקת שירות נחוץ, היא מוגנת בעזרת מחסומי כניסה גבוהים, ובמכפיל רווח 10 על רווחי 2012 התמחור שלה נראה נוח למדי. אלה פרמטרים שבאפט אוהב בהשקעות שהוא מבצע לטווח ארוך.

אינטל - נגד הזרם (1)

ההשקעה באינטל היא מעין התרסה מצד באפט כנגד הדעה הרווחת שלפיה ימי הזוהר של תעשיית המחשבים האישיים נגמרו. זוהי אולי גם הסיבה לכך שמניית אינטל מדשדשת במקום על אף שהציגה תוצאות שיא בשנה האחרונה. זוהרה של אינטל דעך גם בשל חוסר הצלחתה להשתלב בתחומי טכנולוגיה צומחים, כמו טלפונים חכמים ומכשירי טאבלט. באפט מצטרף כאן לקבוצה אחרת שסבורה שהמחשב האישי עוד רחוק מלפנות את מקומו. לשיטתו הצמיחה בתחום עשויה להימשך גם בעתיד, בזכות תהליכי המודרניזציה במדינות מתפתחות.

הבחירה באינטל, שמובילה את תעשיית מעבדי המחשבים כבר יותר מ-20 שנה, נובעת בין היתר מכך שבאפט מנוע מלהשקיע במיקרוסופט. באפט סבור שמיקרוסופט היא השקעה טובה, אבל בגלל קשרי החברות הקרובים עם היו"ר שלה, ביל גייטס, וכדי למנוע חשדות בנוגע ליכולתו לנצל מידע פנים, הוא מעדיף פשוט להימנע מלהשקיע בה מלכתחילה.

ג'נרל דיינמיקס - נגד הזרם (2)

ג'נרל דיינמיקס מתמחה בייצור של מטוסי קרב, מטוסי מנהלים ומערכות נשק מתקדמות. נראה שגם כאן החליט באפט ללכת נגד הזרם. בגלל הקיצוצים הדרושים בתקציבה הממשלתי של ארה"ב, רבים חוששים מירידה בהזמנות לחברות בטחוניות. החששות האלה כבר קיזזו כמעט רבע משוויה של ג'נרל דיינמיקס בתוך כתשעה חודשים. באפט כנראה מודאג פחות, וסבור שבטווח הארוך עסקיה של ג'נרל דיינמיקס ישגשגו.

למרות החולשה הזמנית, ג'נרל דיינמיקס היא עדיין חברה טובה ומובילה בתחומה. היא פועלת בתחום שבו מחסומי הכניסה גבוהים ביותר. ג'נרל דיינמיקס כבר התמודדה בעבר עם כמה סבבים של קיצוצי תקציב וידעה להתגבר עליהם. כמו שכבר אמר באפט, "גרף של רווחים שתמיד עולים מוצאים רק במצגות של בנקאי השקעות בוול סטריט. בחיים הרווחים יודעים גם לרדת".

לחברה יש מאזן חזק וצבר הזמנות משמעותי לשנים קדימה, המחיר שלה אינו גבוה (מכפיל רווח 9), ותשואת הדיוודנד שהיא מעניקה היא 3%. החברה גם מבצעת סבבי התייעלות כדי להכין את עצמה לתקופה של קיצוצי תקציבים מצד ממשלות רבות בעולם. בשביל באפט הנתונים האלה מספיקים כנראה.

פורסם לראשונה ב-TheMarker