נכסי מקלט מסורתיים אינם מספקים תמיכה מובהקת

תשומת הלב של השווקים הפיננסיים ממוקדת בשבועות האחרונים בהתפתחויות במזרח התיכון, ובפרט במתרחש במצר הורמוז, אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הסחר הימי בעולם. כ-20% מאספקת הנפט העולמית עוברת דרך המצר מדי שנה, כאשר חלק משמעותי ממנה מיועד לאסיה, ובעיקר לסין. מאז תחילת העימות, היקף ההיצע הגלובלי נפגע בכ-12 מיליון חביות ביום - היקף הגבוה פי שניים עד שלושה מהפגיעה שנרשמה במלחמות המפרץ הקודמות ובמשברי הנפט ההיסטוריים.

השיבוש בזרימת הנפט מתורגם לעלייה במחירים, המובילה להתגברות ציפיות האינפלציה ולשינוי בהערכת מסלול הריבית של הבנקים המרכזיים. במקביל, מתחדדת ההבנה כי גם כאשר היכולות הצבאיות של איראן מוגבלות, היא עדיין מסוגלת להשפיע באופן משמעותי על נתיבי הסחר.

מעבר לשיבושים בתעבורת הנפט, נרשמו בימים האחרונים גם פגיעות ישירות בתשתיות אנרגיה במדינות המפרץ, המחדדות את עומק הסיכון לשוקי האנרגיה הגלובליים. בקטר, אחת מיצואניות הגז הטבעי הנוזלי הגדולות בעולם, נפגעו 2 מתוך 14 מתקני הנזלת הגז וכן אחד משני מתקני ההנזלה המרכזיים. כתוצאה מכך, כ-17% מכושר ייצוא של הגז הטבעי הנוזלי של המדינה צפוי להיגרע לתקופה של 3 עד 5 שנים, לצד ירידה של כ-24% בייצוא הקונדנסט. ההפסד השנתי המוערך מהפגיעה עומד על כ-20 מיליארד דולר, והחברה אף נאלצה להפעיל סעיפי "כוח עליון" בחוזים ארוכי טווח. התפתחויות אלו מדגישות כי הסיכון אינו מוגבל עוד לשיבושים בזרימת הסחורות, אלא כולל גם פגיעה ישירה ביכולת הייצור עצמה מה שעשוי להאריך את השפעת משבר האנרגיה ולתרום ללחצים אינפלציוניים מתמשכים.

השווקים, שהתרגלו בשנים האחרונות ל"אפקט טראמפ" - נסיגה ממהלכים לאחר תגובת שוק שלילית - מתמודדים כעת עם מציאות מורכבת יותר. ההבנה כי אין שליטה מלאה על קצב וסיום העימות, וכי לא מסתמן פתרון מידי, מעלה את רמת אי-הוודאות ומגבירה את פרמיית הסיכון.

עם זאת, תלות הכלכלה העולמית בנפט פחתה משמעותית בעשורים האחרונים. אם בשנות ה-70 הנפט היווה כ-46% מתמהיל האנרגיה, כיום חלקו עומד על כ-29%. בנוסף, עוצמת השימוש בנפט ליחידת תוצר ירדה בכמחצית. מדינות ה-IEA מחזיקות רזרבות אסטרטגיות בהיקף של כ-90 ימי יבוא, גורם שממתן סיכוני היצע בטווח הקצר, אך לא את השפעת המחירים.

וההשפעה אינה אחידה. ארה"ב, יצואנית נטו של נפט, נהנית חלקית מהעלייה במחירים, בעוד אירופה פגיעה יותר, גם אם תלותה בנפט מהמזרח התיכון ירדה באופן משמעותי.

בשוקי המניות, הדפוס ההיסטורי בעימותים גיאופוליטיים הוא לרוב של ירידה ראשונית ולאחריה התאוששות יחסית מהירה.

גם כעת, למרות התנודתיות ועליית מחירי הנפט מאז תחילת הלחימה במזרח התיכון, הירידות נותרו מתונות יחסית: מדד S&P500 ירד בכ-5% בקירוב מאז תחילת מרץ, בעוד שמדד Euro Stoxx 600 האירופי ירד בכ-8% בקירוב, ומדד השווקים המתעוררים (MSCI EM) ירד בכ-6-7%. הפערים הללו משקפים רגישות גבוהה יותר של אירופה ושל חלק מהשווקים המתעוררים לזעזועים במחירי האנרגיה ולסיכונים גיאופוליטיים. בשלב זה, השווקים ממשיכים לחפש סימנים לרגיעה, אך אלו עדיין אינם ברורים.

באופן מעניין, נכסי מקלט מסורתיים אינם מספקים תמיכה מובהקת: הזהב ירד ביותר מ-10% מאז תחילת העימות, בין היתר על רקע התחזקות הדולר ועליית תשואות. במקביל, תשואות האג”ח הממשלתיות עלו בצורה חדה: תשואת אג”ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים עלתה בכ-34 נקודות בסיס, ותשואת ה-Bund הגרמני ל-10 שנים עלתה בכ-32-34 נקודות בסיס על רקע חששות אינפלציוניים הנובעים מעליית מחירי האנרגיה. 

מעבר לנפט, לשיבושים במצר הורמוז השלכות רחבות: כ-50% מהגופרית הנדרשת לייצור נחושת וכרבע מהדשנים בעולם עוברים דרך המצר, לצד שרשראות אספקה של אלומיניום. גם ענף התיירות נפגע משמעותית, עם הפסדים של מאות מיליוני דולרים ביום.

השווקים כבר מתמחרים את ההשפעה: בארה"ב, הציפיות להפחתות ריבית הצטמצמו מ-2-3 הפחתות לכדי הפחתה אחת בלבד בשנת 2026. באירופה, הציפיות התהפכו מהפחתה להעלאות ריבית, מגמה הניכרת גם בבריטניה ובשווייץ. עם זאת, בהינתן חולשה יחסית בשוק העבודה, האטה בצמיחה ורמות חוב גבוהות, אין בהכרח הצדקה לתגובה מוניטרית חדה מדי.

מנגד, יסודות החברות נותרים חזקים. בארה"ב, רווח למניה (EPS) צמח ב-13% ברבעון הרביעי של 2025, כאשר 67% מהחברות עקפו תחזיות רווח ו-70% עקפו תחזיות הכנסות. מגזר הטכנולוגיה ממשיך להוביל עם צמיחה של 26%, לעומת 6% בשאר המדד, אך הפער צפוי להצטמצם בהמשך.

נתון בולט נוסף הוא העלייה החדה בהשקעות: תחזיות ההשקעה של ענקיות הטכנולוגיה לשנת 2026 עומדות על כ-715 מיליארד דולר - עלייה של למעלה מ-200 מיליארד דולר בתוך שלושה חודשים. התחזית הכוללת לרווחי S&P 500 ב-2026 עומדת על צמיחה של כ-14%.

באירופה, הצמיחה מתונה יותר - כ-2% ברווחים, לצד עדכון כלפי מטה של תחזיות 2026 ל-10%.

בשלב זה, התרחיש המרכזי נותר עימות מוגבל בזמן, שלאחריו צפויה רגיעה. בהתאם, התנודתיות עשויה להימשך בטווח הקצר, אך הניסיון ההיסטורי מלמד כי שוקי המניות נוטים להתייצב ואף להתאושש עם התבהרות התמונה.

על רקע זה, הגישה המועדפת נותרת שמירה על חשיפה עודפת מתונה למניות ביחס לאג"ח, תוך הקפדה על פיזור רחב וניהול סיכונים מתוך ראייה של פוטנציאל תשואה חיובי בטווח הבינוני.