מרכיבי ה"אפסייד" וה"דאונסייד" של המלחמה באיראן

שלושה וחצי שבועות חלפו מאז תחילת מבצע "שאגת הארי". לשוקי ההון היה מספיק זמן לעכל את המצב החדש. נכון להיום, בשוק ההון הישראלי רואים בעיקר את ה"אפסייד" של המלחמה. הראייה לכך הינו מדד תל אביב 125 שנכון ליום ב' בבוקר היה עדיין גבוה בכ-2% מרמתו ב-27 בפברואר. 

בשאר העולם לעומת זאת רואים בעיקר את ה"דאונסייד". כלומר, את הנזקים שהמלחמה כבר החלה לגרום ואת אלו שעוד עלולים להגיע בהמשך. כתוצאה מכך מדד יורוסטוקס 50 הפאן אירופי איבד בתוך 3 שבועות כ-12% מערכו. מדד S&P500 איבד באותו זמן כ-5.5%, ומדד ניקיי של בורסת טוקיו נפל בכמעט 13%. 

בשעה ששורות אלו נכתבות הכותרות באתרי החדשות מבשרות כי נשיא ארה"ב, דונלד טראפ, החליט לדחות את האולטימטום בן 48 השעות שבו נקב לפני הפצצת מתקני תשתית איראניים לטובת ניסיון נוסף למו"מ עם שליטי איראן. שוקי ההון בעולם הגיבו לכך בשמחה. אבל מצב המלחמה עדיין נמשך. העובדה שבטהרן מיהרו להכריז על ההודעה של טראמפ כי מדובר ב"ניצחון", לא בהכרח מסמנת שהסוף קרוב. 

על מנת לבחון טוב יותר את ההשלכות הכלכליות של המלחמה ניסיתי למפות חלק מגורמי ה"אפסייד" וה"דאונסייד" שמשפיעים בימים אלה על השווקים הפיננסיים. לכל אחד מהם ישנם סיכויי התממשות אחרים כמובן ואיש לא יודע מהם. 

אבל ככה זה בשוקי ההון. העתיד תמיד אפוף באי וודאות, ומלחמות לרוב נוטות להגביר אותה. עם זאת, דבר אחד כבר ברור: המלחמה הנוכחית תהיה ארוכה ובעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת בהרבה בהשוואה למלחמת 12 הימים מיוני 25'.  

Upside

1. שינוי משטר באיראן ומזרח תיכון חדש. 

זהו כנראה התרחיש הוורוד ביותר שאליו מקווים נשיא ארה"ב וממשלת ישראל להגיע. בתרחיש כזה איום הגרעין האיראני יוסר לשנים ארוכות, לא רק מעל ישראל אלא מעל כל שמי המזרח התיכון. שינוי המשטר באיראן יפתח פתח לאפשרויות עצומות, הן מדיניות והן כלכליות. 
אבל מה הסיכוי שכך אכן יקרה? לפי רוב ההערכות זהו סיכוי נמוך ביותר. מוטב לא להיתלות בו יותר מדי.  

2. המשטר באיראן נשאר אבל הוא מוחלש מאוד.  

תרחיש כזה פותח גם הוא אפשרויות לא מעטות. משטר מוחלש משמעותו שאיראן תהיה עסוקה עד מעל לראש בשיקום המדינה. לא יהיו לה מספיק משאבים וקשב כדי להתמסר לפרוייקט הגרעין. העם האיראני אולי ימצא דרכים אחרים למחות ולשדר לנציגי המשטר החדש שהוא עדיין מעוניין בשינוי. ייתכנו גם מרידות שונות באזורי הפריפריה של איראן, עם דגש על המיעוט הכורדי בצפון המדינה. 

הסיכויים של תרחיש כזה גבוהים משמעותית מהסיכויים לנפילה טוטאלית של המשטר. אבל מי יודע למדוד ולומר עד כמה באמת יהיה חלש המשטר ולאן הוא יוביל את איראן בשנים הבאות?    

3. התחלת תהליך נורמליזציה עם סעודיה

המלחמה הנוכחית מחדדת את זהות האינטרסים שיש כיום לישראל ולסעודיה. שתיהן נפגעות בימים אלה מטילים איראניים, כאשר סעודיה למעשה סופגת הרבה יותר פגיעות מאשר ישראל. למרות זאת, היא מסרבת, או לא יכולה, להגיב על הפרובוקציות של איראן. 

הסעודים אמנם דחו עד כה את כל הניסיונות ליישם נורמליזציה עם ישראל, בין השאר בגלל דרישתם לראות התקדמות בתהליך השלום בין ישראל לרש"פ. כעת, ייתכן שהם יסכימו לוותר על התנאי המקדמי, ותחת זאת ינסו לקדם הסכמי מסגרת שונים עם ישראל בתחומים שונים: צבאיים, כלכליים, אולי גם מדיניים. 

מה הסיכויים להתממשות של תרחיש כזה? כנראה שהם גבוהים מ-10% ונמוכים  מ-50%.   

4. הסכם אי-לוחמה עם ממשלת לבנון והוצאת חיזבאללה מחוץ לחוק 

משברים, כידוע, מייצרים תמיד גם הזדמנויות. אחת כזו ניצבת כרגע לפתחה של ישראל בגבול הצפון. ממשלת ללבנון, בסיועו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מחפשת נואשות דרכים להפסיק את המלחמה. בשל כך היא הציעה לראשונה בהסטוריה להכיר בישראל. ממשלת ישראל מצידה אינה מוכנה לשמוע מכך לפני שלבנון תראה מאמצים אמיתיים לפירוק ארגון חיזבאללה מנשקו והוצאתו מחוץ לחוק. 

מה סיכויי ההתממשות של תרחיש כזה? לא גבוהים. כנראה שפחות מ-25%.      

5. התחממות ביחסים עם ירדן ומצריים

השלום של ישראל ומצריים נמצא מאז מלחמת עזה בנקודת קיפאון. למרות זאת, הוא ממשיך להתקיים. ישראלים רבים שנתקעו בחו"ל בתחילת המלחמה המשיכו לטוס לעקבה וטאבה וחזו משם הביתה. בדומה לסעודיה, גם מנהיגיהן של מצריים וירדן מבינים שלמרות הזעם הציבורי אצלן, האינטרסים המשותפים בינן ובין ישראל חזקים יותר. בהנחה שארה"ב וישראל תצאנה מנצחות מהסיבוב הזה, הסיכוי שהשלום הקר בגבולנו הדרומי והמזרחי יתחמם מחדש הוא סביר למדי.

Downside

1. תאריך הסיום של המלחמה יידחה שוב ושוב

בימים הראשונים למלחמה, ולנוכח ההישגים הצבאיים, רבים סברו שהמלחמה הנוכחית תימשך לא יותר מארבעה שבועות. בינתיים מתברר שהעניינים מסתבכים. סגירת מצרי הורמוז על ידי איראן כבר הקפיצה את מחירי האנרגיה למחוזות לא רצויים. גם מחיריהם של חומרי גלם אחרים שנתקעו במפרץ הפרסי, כמו דשנים למשל, ישפיעו בקרוב על שורה של מוצרים חקלאיים.  

תרחיש של התארכות המלחמה ליותר מחודשיים עלול לגבות מחיר כבד מהכלכלה העולמית. אם מחירי הדלק בארה"ב יגיעו ליותר מ-4 דולר לגלון, גם לנשיא ארה"ב יהיה קשה להצדיק את המלחמה בפני הציבור שלו. התמיכה בו תצנח והסיכוי שהוא ינסה "להכריז על ניצחון" ולהפסיק את הלחימה בזמן שמצרי הורמוז סגורים יגבר. 

מה הסיכוי של תרחיש כזה? לא כל כך נמוך כנראה.  

2. אובדן תמיכה משמעותי בישראל בארה"ב

במהלך המלחמה הארוכה בעזה, התחולל שינוי משמעותי ביחס של הציבור האמריקאי לישראל. אם פעם התמיכה בישראל היתה רחבה וכללה מצביעים משתי המפלגות הגדולות, כיום התמיכה נמוכה בהרבה. מבצע "שאגת הארי" אף האיץ את המגמות, כאשר כעת גם רפובליקנים רבים מאשימים את ישראל כי היא זו שגררה את ארה"ב למלחמה מיותרת. 

סקר של גאלופ מהחודשיים האחרונים הראה שההזדהות של ההציבור האמריקאי עם הצד הפלסטיני הגיע לשיא של 41%, ולראשונה ב-25 שנים הוא גבוה יותר מאשר הזדהות עם הצד הישראלי שעמד על 36%. בקרב צעירים (גילאי 18-34), התמיכה בישראל צנחה לשפל של 23%, מול 53% שמזדהים עם הפלסטינים. 

סקרים ממרץ 2026 שבחנו את עמדות הציבור כלפי המלחמה באיראן מלמדים כי הציבור האמריקאי ברובו מסתייג ממנה. סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק ממרץ 2026 מצא כי 53% מהאמריקאים מתנגדים למעורבות צבאית נגד איראן. בנוסף, 57% מהאמריקאים תומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. 

התמיכה בישראל הפכה בארה"ב מנושא שהיה בקונצנזוס לסלע מחלוקת מפלגתי. 

קשה להמעיט בחשיבותן של מגמות כאלו. מבחינה זו, מלחמה ארוכה ומדממת באיראן אינה משרתת את האינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של ישראל. 

3. המשטר באיראן שורד ומאיץ את המאמץ לייצור פצצה גרעינית

זהו כנראה תרחיש הדאונסייד המדאיג ביותר. איראן עדיין מחזיקה (כנראה) ב-460 קילו של אורניום מועשר שעשוי להספיק לה לכמה פצצות אטום. היוותרות המשטר על כנו תגרום כנראה למשטר האייתוללות להאיץ את הדרך לפצצה גרעינית. 

מה הסיכויים של תרחיש כזה? לא נמוכים כלל. בהתחשב בפרנויה שאוחזת בימים אלה את ראשי המשטר זהו תרחיש בעל סיכויי התממשות גבוהים. תרחיש כזה עלול להגביה את פרמיית הסיכון של ישראל ולהשפיע לרעה על שוויין של אג"ח ומניות שנסחרות בתל אביב. 

4. הבחירות נערכות במועדן, הקואליציה הנוכחית נותרת בשלטון וממשיכה בצעדי ההפיכה המשטרית 

עבור ישראלים רבים, זה אולי תרחיש מהגרועים ביותר שעלולים להתרחש. לאורך שנתיים וחצי לערך מלמדים הסקרים בישראל שהציבור מעוניין להחליף את הממשלה הנוכחית. ממשלה שמקדמת בכוח, גם בימים אלה, את מנגנוני ההפיכה המשטרית, אינה מכירה בנשיא בית המשפט העליון, ומערערת את היסודות הדמוקרטיים של המדינה. עבור ישראלים רבים, הבחירות שייערכו בסוף 2026 (אלא אם יוקדמו), הן בחירות של להיות או לחדול. 

אם התוצאה של המלחמה הנוכחית תהיה המשך כהונה של הממשלה הנוכחית, עבור ישראלים רבים זה יהיה קו פרשת המים. הקו שממנו ישראל מפנה את גבה לערכי השוויון והדמוקרטיה. 

מה הסיכויים של תרחיש כזה? להערכתי הם הרבה יותר גבוהים ממה שמשקפים הסקרים.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]