גיליון FUNDER >> המציאות הגיאופוליטית החדשה: מלחמה אזורית שמעצבת מחדש את הכלכלה העולמית

המערכת הבינלאומית נכנסה בחודשים האחרונים לשלב חדש של חוסר יציבות. העימות הישיר בין ארצות הברית ואיראן, לצד המתיחות הגוברת במזרח התיכון ובזירות נוספות בעולם, ממחישים עד כמה הכלכלה והגיאופוליטיקה שוב שזורות זו בזו באופן הדוק. שוקי האנרגיה מגיבים בתנודתיות, תשואות האג"ח הממשלתיות משקפות חשש מאינפלציה ומגידול בגירעונות, והמשקיעים בעולם מנסים להעריך האם מדובר במשבר נקודתי או בתחילתו של עידן גיאופוליטי חדש. עבור הכלכלה הגלובלית, מדובר ברגע שבו האינטרסים של המעצמות הגדולות מתנגשים, וכל החלטה צבאית או דיפלומטית מקבלת גם משמעות כלכלית רחבה.

כצפוי, אנו רואים תנודתיות מוגברת בשווקים, שמושפעת מאוד ממסרים של המנהיגים המובילים את המערכה. עלייה בנפט, בזהב ובתשואות האג"ח, ומשקיעים שעברו מאופטימיות קיצונית, להתפכחות. על מנת להבין לעומק את המלחמה, ושלל השפעותיה הכלכליות בטווח הקצר, אך יתרה מכך, גם בטווח הארוך, גם לאחר שהתותחים יפסיקו לרעום, נסקור את האינטרסים העיקריים של כל אחת מהצדדים המשפיעים באופן ישיר או עקיף על הסכסוך. 

האינטרסים של ?ארצות הברית

עבור ארצות הברית, העימות הנוכחי משלב בין אינטרסים ביטחוניים, אנרגטיים וכלכליים. מבחינה אסטרטגית, וושינגטון מבקשת למנוע מאיראן להתבסס ככוח אזורי גרעיני ולהבטיח את חופש השיט במפרץ הפרסי, נתיב שממנו עובר חלק משמעותי מאספקת הנפט העולמית. במקביל, יש לארה"ב אינטרס לשמור על יציבות בשוקי האנרגיה כדי למנוע זינוק חד במחירי הנפט שעלול להזין אינפלציה עולמית. גם שיקול נוסף עומד ברקע: החוב הפדרלי האמריקאי שעבר את רף 34 טריליון הדולר. עלייה חדה בתשואות האג"ח בעקבות מתיחות גיאופוליטית עלולה להגדיל את עלויות המימון של הממשלה האמריקאית וליצור לחץ על הכלכלה. לכן, ארה"ב נעה בין רצון להפגין עוצמה צבאית לבין צורך למנוע הסלמה שתערער את היציבות הפיננסית. נדגיש שהנשיא טראמפ רגיש מאוד לשווקי ההון, פעמים רבות מסרים מרגיעים שהוא מעביר נועדו ישירות לאזני המשקיעים. 

מעבר לעניין במפרץ הפרסי עצמו, איראן היא חלק מציר סין־רוסיה, והחלשת איראן מחלישה את הציר ופוגעת באספקת הנפט לסין. ברקע ישנה מתיחות עזה בין ארה"ב לסין, ומרוץ על השפעה גיאופוליטית ועליונות טכנולוגית. עד כה המתיחות בניהן התבטאה במלחמת מכסים ואיומים סביב השליטה בטאיוואן.  

האינטרסים של אירופה

אירופה נכנסת למשבר הנוכחי מנקודת חולשה יחסית. היבשת עדיין מתמודדת עם השלכות משבר האנרגיה שנוצר בעקבות המלחמה באוקראינה והפחתת הייבוא מרוסיה. עבור מדינות האיחוד האירופי, העדיפות המרכזית היא יציבות במחירי האנרגיה והימנעות משיבושים בשרשראות האספקה. עלייה נוספת במחירי הנפט והגז עלולה לפגוע בצמיחה ולחדש לחצי אינפלציה שכבר פגעו במשקי הבית בשנים האחרונות. לכן אירופה פועלת בעיקר במישור הדיפלומטי ומנסה למנוע התרחבות של העימות האזורי. הברית בין אירופה לארה"ב מאותגרת מאז עלייתו של טראמפ לקדנציה שנייה, והאתגרים מוצאים ביטוי גם סביב המלחמה באיראן, כאשר חלק ממדינות אירופה מתנגדות לה בגלוי. 

האינטרסים של רוסיה

רוסיה, מצדה, מתבוננת במשבר דרך פריזמה שונה: מבחינתה, כל הסחת דעת אמריקאית מזירות אחרות, ובעיקר מזירת המלחמה עם אוקראינה, משרתת את האינטרסים שלה. בנוסף, עלייה במחירי הנפט והגז פועלת לטובת הכלכלה הרוסית, המבוססת במידה רבה על יצוא אנרגיה. עבור הקרמלין, מתיחות במזרח התיכון יכולה לחזק את הכנסות המדינה ולשפר את מצבה הפיסקלי. במקביל, רוסיה שואפת להעמיק קשרים עם מדינות שאינן חלק מהמערב, כולל איראן, כחלק מהמאמץ לבנות מערכת בינלאומית רב קוטבית.

האינטרסים של סין

עבור סין, המשבר במזרח התיכון אינו רק אירוע אזורי אלא חלק ממשוואה אסטרטגית רחבה יותר. הכלכלה הסינית היא יבואנית האנרגיה הגדולה בעולם, ולכן יציבות באספקת הנפט מהמפרץ הפרסי היא אינטרס קריטי עבור בייג'ינג. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כשליש מיבוא הנפט של סין מגיע מהמזרח התיכון, וחלק משמעותי ממנו עובר דרך מצרי הורמוז. כל שיבוש בנתיב זה עלול להעלות את עלויות האנרגיה עבור התעשייה הסינית ולהכביד על הצמיחה הכלכלית. לכן סין מעוניינת במידה רבה בהפחתת מתיחות באזור, אך בו זמנית היא גם מזהה הזדמנות להרחיב את השפעתה הפוליטית והכלכלית.

בשנים האחרונות סין פועלת באופן שיטתי להעמקת מעמדה במזרח התיכון ובמערכת הבינלאומית בכלל. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה התיווך הסיני בשנת 2023 בין איראן לבין ערב הסעודית, צעד שנועד להציג את בייג'ינג ככוח דיפלומטי מרכזי המסוגל לפתור סכסוכים אזוריים. במקביל, סין ממשיכה לקדם את יוזמת החגורה והדרך, פרויקט תשתיות ענק שמטרתו לחבר בין אסיה, אירופה ואפריקה באמצעות נמלים, מסילות רכבת ורשתות אנרגיה. באמצעות השקעות בתשתיות, הסכמי סחר והלוואות למדינות מתפתחות, בייג'ינג בונה בהדרגה מערכת קשרים כלכלית שמגדילה את תלותן של מדינות רבות בכלכלה הסינית.

בנוסף, סין פועלת לחיזוק השפעתה גם  במערכת הפיננסית הבינלאומית. היא מקדמת שימוש רחב יותר ביואן במסחר בינלאומי, במיוחד בעסקאות אנרגיה, ומנסה לצמצם את התלות במערכת הדולרית. בשנים האחרונות נחתמו מספר הסכמים עם מדינות במזרח התיכון המאפשרים ביצוע חלק מעסקאות הנפט ביואן. מהלך זה הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של בייג'ינג לבנות מערכת פיננסית רב קוטבית שבה הדולר אינו המטבע הדומיננטי היחיד.

אך אולי הזירה החשובה ביותר מבחינת סין היא הזירה הטכנולוגית. המאבק בין סין לארצות הברית על העליונות הטכנולוגית הפך בשנים האחרונות לאחד הצירים המרכזיים של היריבות בין שתי המעצמות. וושינגטון רואה בהתקדמות הסינית בתחומים כמו שבבים מתקדמים, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי איום אסטרטגי על מעמדה הגלובלי. על כן ארצות הברית הטילה מגבלות משמעותיות על יצוא שבבים וטכנולוגיות מתקדמות לסין, וכן לחץ על בעלות בריתה להגביל מכירות ציוד לייצור שבבים לחברות סיניות. המאבק הטכנולוגי הזה אינו רק כלכלי אלא גם גיאופוליטי. מי שישלוט בטכנולוגיות המפתח של המאה ה־21 יוכל להשפיע על שרשראות האספקה העולמיות, על מערכות הביטחון ועל הכלכלה הדיגיטלית. לכן, מבחינת בייג'ינג, בניית עצמאות טכנולוגית והפחתת התלות במערב הן יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה.

בסופו של דבר, סין מנסה לנווט בין שני אינטרסים מקבילים. מצד אחד היא זקוקה ליציבות גלובלית שתאפשר המשך צמיחה כלכלית וסחר בינלאומי. מצד שני, היא מנצלת את התקופה הנוכחית של מתיחות בין המעצמות כדי להרחיב את השפעתה הכלכלית, הפיננסית והטכנולוגית. במובן זה, המשבר הגיאופוליטי הנוכחי אינו רק אתגר עבור סין אלא גם הזדמנות לבסס את עצמה כאחת המעצמות המרכזיות במערכת העולמית החדשה.

האינטרסים של איראן

עבור איראן, העימות הוא חלק ממאבק רחב יותר על השפעה אזורית ועל עמידה מול הלחץ המערבי והלחץ הפנימי מבית. השלטון באיראן ניצב מול אינפלציה הרסנית, והתקוממות של העם. המתחים ואי השקט מבחוץ שימשו אותו להסטת הלחץ מהמתחים שמצטברים ברחובות הערים במדינה. יכולת ההשפעה של איראן על שוק האנרגיה גדולה מאוד, בשל מיקומה הגיאוגרפי ויכולתה לעצור את שינוע הנפט במיצרי הורמוז. טהרן מבקשת לבסס את מעמדה כמעצמה אזורית באמצעות רשת של בעלי ברית וארגונים חמושים במזרח התיכון, ולפגוע בישראל באמצעות טבעת אש שהקימה סביבה, וספגה פגיעה קשה החל מה־7.10.2023. במקביל, איראן משתמשת במתח הגיאופוליטי כדי לחזק את יכולת המיקוח שלה מול המערב בסוגיות הסנקציות והגרעין. 

ומה עם ישראל? 

שינויים גיאופוליטיים עשויים למצב את ישראל כשחקן מרכזי בשרשראות אספקה אזוריות ובפרויקטי אנרגיה, ובמבט קדימה, האתגר המרכזי יהיה לתרגם את היתרונות הטכנולוגיים והביטחוניים לצמיחה כלכלית רחבה, מבלי לפגוע באיזון התקציבי ובאמון המשקיעים. ניצחון ישראלי במלחמה מתרגם לשבירה של טבעת האש שבנתה איראן סביבה, וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, מה שמשפר את מצבה לטווח הארוך. 

שורה תחתונה:? העולם משתנה

העימות הנוכחי ממחיש עד כמה המערכת הבינלאומית עברה שינוי עמוק בעשור האחרון. במקום סדר עולמי יציב יחסית הנשלט בידי מעצמה אחת, העולם נכנס לעידן רב קוטבי שבו אינטרסים כלכליים, אנרגטיים וביטחוניים מתנגשים בזירות שונות בו זמנית. עבור השווקים הפיננסיים והמשקיעים, המשמעות היא שהגיאופוליטיקה חוזרת להיות גורם מרכזי בקביעת מחירי הנכסים, החל מנפט וזהב ועד אג"ח ממשלתיות ומניות. השאלה הגדולה כעת אינה רק כיצד יסתיים המשבר הנוכחי, אלא איך יראה תחילתו של סדר עולמי חדש ביום שאחרי. סדר עולמי שבו הכלכלה שלובה באופן הדוק עם האינטרס הביטחוני של המעצמות.