צינור ישיר מסעודיה לנמל חיפה

המצור שהטילו האיראניים על מיצרי הורמוז, מהוה הזדמנות פז למדינת ישראל להפוך להיות שחקן ציר מרכזי בשוק האנרגיה האזורי ואפילו העולמי.

חסימת מיצרי הורמוז שגרמה למשבר אנרגיה עולמי, התחזקה פי כמה וכמה במהלך בימים אחרונים זאת עקב חסימת מיצרי באד אל מנדב על ידי החות'ים, עובדה שניטרלה גם את נמל הנפט הסעודי ג'ובה שבים האדום.

ולכן ישראל על אף ממדיה המאוד קומפקטיים, ממוקמת במיקום גאוגרפי ממש אידיאלי, שפותר את בעיית חסימת מיצרי הורמוז ומיצרי באב אל מנדב ומהווה את שער היציאה של מדינות האזור לים התיכון ומשם הלאה, לאירופה.

ואכן הראשונים להבין זאת היו הבריטים שכבר ב-1935 חנכו צינור נפט ישיר מהעיר כירכוכ בכורדיסטן שבצפון עיראק לנמל חיפה שנחנך באותו הזמן.

הרעיון להקים צינור נפט תת קרקעי מאובטח מערב הסעודית (להלן סעודיה) באורך של כ-1500 קילומטרים, דרך אילת בואכה נמלי אשדוד וחיפה איננו דמיוני כלל ועיקר.

לפרוטוקול, צינור דומה, אמנם לא תת קרקעי, הוקם כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, באורך של כ-1200 קילומטרים, יוצא מצפון וסוריה, בואכה שפך נהר הזהרני בלבנון.

ברור כי הקמת צינור שיהיה תת קרקעי ומאובטח באורך של כ-1,800 ק"מ, יהיה כרוך בעלות אדירה עד כדי מאות מיליארדי דולרים, אולם יהיה מדובר בהחלט בעסקה מאוד כדאית, הן כלכלית והן מדינית, הן לישראל והן לסעודיה ומדינות המפרץ.

לשם המחשה: סעודיה, מדינת ענק מדברית, ששטחה גדול פי 100 מזה של ישראל, השקיעה במהלך עשרות השנים האחרונות מאות מיליארדים בהקמת רשת כבישים מהירים בני אלפי קילומטרים, כשגולת הכותרת הינו כביש מהיר מספר 10 שאורכו 1,480 קילומטרים, זאת כולל עשרות רבות של גשרים ומחלפים, המחבר את הים האדום עם המפרץ הפרסי, מסלול עוקף אמנם למיצר הורמוז, אולם מצוי בטווח הטילים האיראניים והחות'ים בתימן הקרובה מאוד לאותו כביש.

נשאלת אם כן השאלה האם השקעה מקבילה בצינור שדרכו יזרמו נפט ויתר מוצרי האנרגיה, ואשר יעקוף את האיום האיראני, תביא לסעודיה ומדינות המפרץ יציבות כלכלית ופוליטית ותצדיק מאוד את ההשקעה.

מדינת ישראל, מבחינתה, תהווה לא רק עורף אסטרטגי מהמעלה הראשונה לאותם מדינות, אלא תהנה מאוד כלכלית מצמיחה, זאת תודות לתמלוגים הנאים שתקבל מיצרניות הנפט.

יתרה מכך: במקביל לאותו צינור שיעבור דרך הנגב בואכה הים התיכון, תוכל ישראל ליהנות מדמי זכיינות על רכבת מהירה וכביש מהיר שיחברו את אילת עם נמלי הים תיכון, ובכך גם יביאו לזינוק חסר תקדים בפיתוח הנגב בפרט ומנוע צמיחה של המשק הישראלי בכלל.

לטעמי על מקבלי ההחלטות אצלנו לחשוב כבר עתה מחוץ לקופסה ובמסגרת מינוף הסכמי אברהם למדינות נוספות באזור, לכרוך את הרעיון הזה בתור שחקן ציר שיוביל את האזור כולו למציאות חדשה ושונה בתכלית מזו שהכרנו עד כה!

*כותב המאמר עו"ד עידו שחם הוא שמאי מקרקעין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית