ארץ הבורסה העולה - מגזין FUNDER

שוק המניות היפני התחיל את שנת 2025 בצליעה. כחצי שנה קודם לכן נסחר המדד המוביל של טוקיו, ניקיי 225, ברמה של כ־41 אלף נקודות, אבל התקשה להיפרד ממנה. 

בתחילת אפריל ניחת על יפן גרזן מכסי היבוא החדשים של נשיא ארה"ב הטרי, דונלד טראמפ. היצוא היפני מייצג כ־18% מהתמ"ג שלה. החשש היה שמדיניות המכסים של טראמפ תפגע קשות בעסקיהן של חברות רכב יפניות ויצואניות גדולות נוספות. בתוך ימים אחדים צנח ניקיי בכ־20% וחזר להיסחר סביב 31 אלף נקודות.

זו היתה הפסקה רק לזמן קצר. השעיית המכסים מצד טראמפ סימנה למשקיעים ביפן את הדרך למעלה. המדד היפני שהיווה סמל לסטגנציה של הכלכלה היפנית לאורך 35 שנים, השתחרר מרבצו. בסוף פברואר האחרון הוא רשם שיא חדש – 58,850 נקודות – והשלים בכך זינוק של כ־90% ב־11 חודשים. בשבוע הראשון של מרץ המדד נסוג אמנם בעקבות המלחמה באיראן, אך עדיין לא מחק את מלוא העליה של תחילת 2026. 

ישנם מספר הסברים לזינוק של מדד ניקיי בשנה האחרונה. חלקם נטועים על קרקע כלכלית מוצקה וחלקם מבטאים בעיקר משאלות לב. כך או כך, ההתאוששות המרשימה של השוק הפכה את בורסת טוקיו למוקד עניין עבור משקיעים ברחבי העולם. רבים סבורים כעת שהשקעה בשוק המניות היפני עשויה להניב ביצועים נאים גם בטווח הרחוק יותר וייתכן שהנפילות של תחילת מרץ אפילו מספקות נקודת כניסה נוחה יותר. 

אפקט טקאיצ'י 

ניתוח הסיבות לעלייה של השוק היפני חייב להתחיל מהציפיות הגבוהות של המשקיעים מראשת הממשלה החדשה, סנאה טקאיצ'י. טקאיצ'י בת ה־65 מונתה לראשת ממשלת יפן ב־21 באוקטובר 2025. בעבר היא כיהנה בתפקידי שרה בממשלתו של ראש הממשלה לשעבר, שינזו אבה. תפקידה הבולט ביותר היה שרת הפנים והתקשורת בשנים 2019־2020. 

בבחירות 2024 התמודדה טאקאיצ'י על ראשות המפלגה הליברל דמוקרטית וניצחה בהן בסיבוב הראשון, אך הפסידה בפער קטן לשיגרו אישיבה בסיבוב השני. באוקטובר 2025 התמודדה שוב על הנהגת המפלגה והפעם ניצחה. 

לאחר שנבחרה על ידי הפרלמנט של יפן לראשות הממשלה היא הפכה לאשה הראשונה בתפקיד ראשת הממשלה. אבל היא לא הסתפקה בכך. 

ב־19 בינואר השנה החליטה טקאיצ'י לקחת סיכון מחושב. היא זיהתה את התמיכה הגוברת בה מצד העם והכריזה על בחירות בזק במטרה לחזק את מעמדה בפרלמנט היפני לקראת שורת חוקים וצעדי תקציב שהיא מעוניינת להעביר. 

המהלך שלה השתלם בגדול. המפלגה הליברלית־דמוקרטית גרפה רוב מוחלט של 316 מ־465 מושבי הבית התחתון של הפרלמנט לעומת 199 מושבים בלבד שהיו בידיה לפני הבחירות. היא הגיעה בכך לרוב מיוחס של יותר משני שליש. 

ההכרזה על בחירות בזק התקבלה תחילה באופן מסויג בשווקים הפיננסיים. האג"ח של יפן רשמו תחילה ירידות עקב חשש שטקאיצ'י תדרדר את יציבותה התקציבית של יפן. אבל בשוק המניות של טוקיו דווקא אהבו את הבחירה בה ובחודשיים הראשונים של 2026 השלים מדד ניקיי זינוק של כ־17%.

תאצ'ר היפנית 

טקאיצ'י נחשבת לממשיכת דרכו של שינזו אבה, מראשי הממשלה המשפיעים ביותר ביפן בדור האחרון. בשדה הפוליטי יש המשווים אותה למרגרט תאצ'ר, גברת הברזל הבריטית שפעלה בשנות ה־80' של המאה שעברה. 

אבל טקאיצ'י, בניגוד לתאצ'ר השמרנית, מובילה דווקא מדיניות תקציבית מרחיבה. מדיניותה כוללת קיצוץ במיסי צריכה – הבטחת הבחירות הבולטת שלה - הגדלה של ההוצאה החברתית באוכלוסייה המזדקנת של יפן והגדלה של התקציב הביטחוני, בעיקר נוכח האיומים מסין. טקאיצ'י אף עוררה באחרונה זעם בבייג'ין לאחר שטענה כי לטאיוואן יש זכות להגן על עצמה מפני תוקפנות סינית. היא אף אמרה שמתקפה על טאיוואן תהווה איום קיומי על יפן ותצדיק תגובה צבאית מצידה.

חשוב לציין עם זאת שבשוק האג"ח עדיין חוששים מההרחבה הפיסקלית שמתכננת ראשת הממשלה החדשה. "חבילת התמריצים האחרונה של יפן עלולה להגביר את הסיכונים המשפיעים על הדירוג שלה ותפעיל לחץ כלפי ‏מעלה על יחס החוב לתוצר", כתבו כלכלני סוכנות דירוג האשראי פיץ' לפני כחודשיים. 

לממשלת יפן יש חוב עצום שמייצג כ־240% מהתוצר שלה. עם זאת, כ־90% מהחוב מוחזקים בידי משקיעים מקומיים ובידי הבנק המרכזי של יפן. אלו מאפיינים שמפחיתים במידת מה את הסיכון הפיננסי שלה. סוכנות S&P מעניקה לממשלת יפן דירוג של "A פלוס", וסוכנות DBRS מדרגת אותה "A גבוה".

אפקט באפט 

לפני שנמנה כאן סיבות נוספות שעוררו את שוק המניות היפני, חשוב לשים לב לפעולות שביצע בו לפני כמה שנים גורו ההשקעות האמריקאי, וורן באפט. באפט שהיה בין הראשונים לזהות את ההזדמנות המתהווה בטוקיו החל לבנות את הפוזיציה שלו כבר בשנת 2020, בעיצומו של משבר הקורונה. יפן היתה מהנפגעות העיקריות במגפה העולמית. היא אף נאלצה לדחות בשנה את המשחקים האולימפיים בטוקיו שהתקיימו לבסוף בקיץ 2021 כמעט ללא קהל. 

מתוך זהירות ורצון לפזר את השקעותיו בחר באפט להשקיע בחמישה קונגלומרטים יפניים שכל אחד מהם הוא חברת השקעות מפוזרת בעצמו: סומיטומו, מיטסוי, מיצובישי קורפוריישן, מארובני, ואיטוצ'ו. מדובר בקונגלומרטים שכוללים בין השאר מפעלי תעשיה בתחום הרכב והאלקטרוניקה, חברות טכנולוגיה, חברות אנרגיה, חברות בניה  וחברות בתחום הפיננסים.

במהלך 2020 רכשה חברת ההשקעות של באפט, ברקשייר האת'וואיי, 5% מהמניות בכל אחד מ־5 הקונצרנים. בהמשך המשיכה ברקשייר להגדיל את החזקותיה והגיעה בממוצע להחזקה של 8.5% בכל אחד מהקונצרנים הללו. ההשקעה של ברקשייר ביפן השביחה מאז  בעשרות אחוזים. 
 

השקעה מוגברת ב־AI, אנרגיה ירוקה וטכנולוגיות צבאיות

טקאיצ'י מאמינה במה שהיא מגדירה כ"מדיניות פיסקאלית אחראית ואקטיבית", שבה הממשלה משקיעה כסף כדי ליצור מעגל קסמים של הכנסות גבוהות יותר, צריכה חזקה יותר וגידול בהכנסות ממסים ללא העלאת שיעורי המס. 

בנוסף, הממשלה היפנית מנסה לעודד צמיחה  באמצעות השקעות ממוקדות. תחומי ההשקעה האסטרטגיים כוללים בין השאר בינה מלאכותית, שבבים, אנרגיה ירוקה, ופיתוח טכנולוגיות צבאיות.

תחום הבינה מלאכותית כולל עידוד להשקעה מאסיבית בפיתוח AI 'דובר יפנית' ומותאם לתרבות המקומית. כמו כן מושקעים משאבים ב־AI פיזי – שילוב של בינה מלאכותית עם רובוטיקה ומכונות תעשייתיות.

תחום השבבים הוא אולי הקריטי ביותר עבור יפן שרוצה להקטין את התלות שלה בסין וטייוואן. פרויקט 'ראפידוס' לייצור שבבים מתקדמים (2 ננומטר) החל עוד לפני הממשלה הנוכחית. טאקאצ'י הפכה אותו למשימה לאומית. משרד הכלכלה של יפן הגדיל את תקציב השבבים וה־ AI שלו פי 4 לעומת שנים קודמות.

פיתוח אנרגיה ירוקה ואנרגיה ממקורות גרעיניים גם הם קריטיים עבורה. יפן שהינה כלכלת אי תמיד היתה תלויה באספקת נפט וגז ממקורות חיצוניים. זו המוטיבציה שלה לבצע מעבר למקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים. בין השאר היא מבקשת להקים כורי גרעין קטנים, לצד חוות של אנרגיית רוח ושמש.

תקציב הביטחון של יפן עלה בשנה האחרונה לשיא של כ־2% מהתוצר. יפן חוששת מהכוח שצוברת סין בדרום מזרח אסיה ולא מרוצה מהרמיזות שלה בקשר לטאייוואן. הגדלת תקציבי הביטחון נועדה בין היתר לאותת לסין לרסן מעט את הנטיות האימפריאליסטיות שלה.   

הריבית בשיא של 30 שנה  

גם בחזית המוניטרית מתחוללים שינויים היסטוריים ביפן אם כי בכיוון ההפוך. לאחר שנים של ריבית אפסית ואף שלילית, הבנק המרכזי חוזר אט אט למדיניות של ריבית ריאלית חיובית. לאחרונה הוא מוצא את עצמו בעמדת התגוננות. בעוד הממשלה דוחפת לתמריצים פיסקליים, הבנק המרכזי ממשיך בתהליך העלאה איטית של הריבית. בדצמבר 2025 הועלתה הריבית ביפן ל־0.75%. זוהי רמת הריבית הגבוהה ביותר שררה אצלה מאז 1995. 

תחזיות הריבית ל־2026 מדברות על יעד סופי שינוע בין 1.25% ל־1.75%. הנגיד קאזואו אואדה הדגיש כי למרות ההעלאות, המדיניות נותרת מרחיבה מכיוון שהריבית הריאלית עדיין נמוכה משמעותית מהאינפלציה במדינה. שיעור האינפלציה ביפן עמד לאורך 2025 על כ־3% בממוצע. עם זאת, קצב האינפלציה שנמדד בינואר האחרון נפל ל־1.5%. 
 

מהפכת הממשל התאגידי

שינוי משמעותי במיוחד מתרחש דווקא בשוק הפרטי של יפן. למעשה זוהי הבשלה של תהליך שנמשך למעלה מעשור - מהפכת הממשל התאגידי.

בקונטקסט ההיסטורי של יפן זהו שינוי טקטוני. במשך עשורים פעלו החברות היפניות לפי מודל ניהולי שמרני שנשען על קוגלומרטים במבנה פירמידלי. החברות בקונצרן היו בבעלות צולבת ביניהן, דבר שהוביל להחלטות לא כלכליות. העובדים בהן נותרו נאמנים למקום עבודתם לכל החיים. 

המודל הזה הבטיח יציבות אך עודד חוסר יעילות. הנהלות לא חשו לחץ אמיתי להגדיל רווחיות, לשפר תשואה להון, או לחשוב על טובת בעלי המניות. לאורך השנים החברות צברו מזומנים בקופותיהן. הן נמנעו מלבצע רכישות מניות עצמיות או לחלק דיווידנדים. לעיתים קרובות הן המשיכו לתפעל עסקים לא רווחיים מטעמי כבוד, מסורת ופוליטיקה ארגונית. את המשקיעים בבורסה הן לא ממש ספרו.

בשנת 2012, עם עלייתו של שינזו אבה לראשות הממשלה, התחיל מפנה. התוכנית שהרכיב – שלימים נקראה על שמו: "אבנומיקס" – כללה רכיב מהותי של רפורמה בממשל התאגידי. זאת על מנת שישמש מנוע צמיחה. 

ב־2015 פרסמה הבורסה בטוקיו קוד ממשל תאגידי חדש שדרש מחברות למנות דירקטורים חיצוניים עצמאיים, לשפר שקיפות ולהציב יעדי תשואה ברורים. ב־2023 היא לחצה על מאות חברות שנסחרות מתחת לערך הספרים שלהן להציג תוכניות פעולה קונקרטיות לשיפור הרווחיות. 

הצעדים הללו הובילו לשינוי תרבותי בחברות היפניות. הן אימצו סטנדרטים מערביים. הן החלו לראות במשקיע הפרטי שותף. זהו בדיוק סוג המוסיקה שמשקיעים זרים אוהבים. ואכן הם מזרימים לטוקיו יותר ויותר כסף. 

בשנים האחרונות התפתחה ביפן תופעה שבעבר אפשר היה רק לחלום עליה: אקטיביזם של משקיעים והשתלטויות עוינות. זו תופעה שלא היתה קיימת כלל ביפן של שנות ה־90 וה־2000 בגלל הקודים התרבותיים השמרניים. 

כעת המצב משתנה. קרנות אמריקאיות ואסייתיות, רוכשות חבילות משמעותיות של מניות בחברות יפניות ולוחצות בגלוי על ההנהלה שלהן לשנות כיוון, למכור נכסים עודפים, לפרק חברות בנות, לחלק מזומנים לבעלי המניות.

למרות העלייה הנאה של השוק, רבים סבורים שהתמחור של המניות היפניות נותר אטרקטיבי. מכפילי הרווח עדיין נמוכים משמעותית לעומת השוק האמריקאי, וזרם המשקיעים מבחוץ ממשיך להגיע. יפן ממשיכה ללכוד את עיניהם של משקיעים שמחפשים גיוון בהשקעותיהם. ייתכן שהמלחמה במזרח התיכון תספק להם הזדמנות כניסה לשוק במחיר נוח יותר.