6 מוקשים בהצעה לסבסד החזר המשכנתא

החלטת נגיד בנק ישראל שלא להוריד את שער הריבית העומד על 4 אחוזים שהם 5.5% הפריים בסיס, נבעה לדבריו מחשש לאינפלציה ואי יציבות המשק בעת מלחמה. אולם, וזה אולם גדול, מה עם מאות אלפי נוטלי המשכנתאות הקורעים תחת עומס הריבית הבלתי אפשרית?

איני מזלזל כלל ועיקר במאות אלפי נוטלי משכנתאות שעול העלאות הריבית הרצופות מאז ראשית 2022, מאחוז אחד ל-4.5 אחוזים בסוף 2025 השית עליהם בממוצע עוד כ-1000-1500 שקלים החזר חודשי, שמסתכם במאות אלפי שקלים(!) למשך כל תקופת החזר המשכנתא.

עובדה זו אכן מטרידה, ובמיוחד לאור העובדה שהעלייה הנמשכת והולכת במחירי הדיור, מאלצת על פי הסטטיסטיקה העדכנית את נוטלי המשכנתא להחזיר בממוצע כ-11 אלף שקלים לחודש ולטווח של 20-25 שנה.

נשאלת השאלה האם הצעתו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור אבי שמחון, שהובאה לאחרונה לאישור הכנסת, אכן תביא להקלה בקרב אותם נוטלי משכנתאות והאם איננה בפועל בבחינת "פלסטר" שיביא שלא לצורך לחוסר יציבות בענף ויבוא בפועל על חשבון קהל שוכרי הדירות?

הצעת שמחון הינה לסבסד 75 אחוזים בעלייה בהחזר המשכנתא מאז מרץ 2025, שעה ששער הריבית החל לעלות. חישוב ראשוני שנעשה במשרד האוצר העלה כי מדובר בכ-2 מיליארד שקלים, אולם ייתכן שהסכום יהיה בסופו של דבר גדול אף יותר.

ובכן, מעבר לעובדה שמיד כשהועלתה ההצעה, הייתה ביקורת על כך שמדובר במהלך פופוליסטי, יש בה מספר מוקשים לא פשוטים כלל ועיקר?

מוקש אחד: מאז מרץ 2022 עלו מחירי הדירות בממוצע בכ-19 אחוזים, שווה ערך לכ-370 אלף שקלים. ובמילים אחרות, מול ה"הפסד" של החזר חודשי גבוה בכ-1000 שקלים, זכו אותם נוטלי משכנתאות בפרמיה לא מבוטלת על רכישת הדירה.

מוקש שני: בד בבד עלו באותה עת מחירי השכירות בכ-18 אחוזים, עלייה כמעט מקבילה לעלייה במחירי הדירות. ובמילים אחרות: מדוע להעניק בונוס כל כך נדיב לכל מי שרכש דירה ב-2022, שעה ששוכרי הדירות נאנקים תחת עלייה מקבילה בעלות שכר הדירה החודשי?

מוקש שלישי: העיתוי של ההצעה נראה תמוה, לא רק בשל הבחירות ההולכות ומתקרבות, אלא גם ובעיקר בשל העובדה שהריבית במשק מצויה כיום במגמת ירידה, ירדה כבר ל-4 אחוזים (5.5% הפריים) ועל פי כל ההערכות תרד לפחות לכיוון ה-3.5 אחוזים במהלך השנה הקרובה.

מוקש רביעי: איזה מסר יעביר סבסוד זה למי שירצה לקחת היום משכנתא ולא יקבל כל סבסוד? האם לא תיוצר כאן בפועל אפליה ברורה בין אלו שלקחו משכנתא בעבר לבין נוטלי משכנתאות עתידיים? ואיך הבנקים המסחריים יוכלו להסביר את ה"איפה ואיפה" הזו למי שיגיע אליהם לקחת משכנתא?

מוקש חמישי: ומה יקרה למי שכבר נטל משכנתא, יקרא ושמע אודות ההצעה, ולבסוף יתאכזב, זאת בלשון המעטה, לאחר שלא תתקבל? איך זה ישפיע על המורל שלו ועל יציבות התא משפחתי בחיי היומיום, זאת כשהוא יודע היטב כמה עליו לשלם מידי חודש עבור החזר המשכנתא החודשי?

מוקש שישי: בנק ישראל, לא במקרה, מתנגד באופן נמרץ להצעת הפרופסור שמחון, ביחוד בשל הנראות הבעייתית של צעד זה בעיני קברניטי המשק ובייחוד בעיני קברניטי הכלכלות בעולם, שעלולים, ובצדק, לפרש את הסבסוד, כחולשה של הכלכלה הישראלית.

לסיכום: מדובר בהצעה שלטעמי לא רק שלא תעבור ואם תעבור לא תיושם, אדרבה, מוטב היה אם לא הייתה עולה מעולם וכאמור היא לא יותר מאשר "פלסטר" שנועד לכסות על פני בעיה רצינית הרבה יותר.

אין ספק כי המשך הורדת הריבית, שזה הדבר החשוב ביותר והגדלת היצע הדיור יחד עם יצירת מאגרים של דיור מוזל, כולל דירות מיקרו ודירות קטנות באזור הביקוש וגם על חשבון בנייני משרדים שרבים מהם יעמדו חצי ריקים בקרוב, כלומר שינוי תב"ע והסבת משרדים למגורים כפי שמקובל בכל הערים הגדולות ברחבי העולם, רק אלה ייצרו את המפנה בשוק הדיור ולא יאלצו מאות אלפי ישראלים ליטול משכנתאות ענק!

*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" ונשיא לשכת הקבלנים לשעבר