אפקט "שאגת הארי": מספר דורשי העבודה זינק פי 2.5 במהלך חודש מרץ

בעוד ובפברואר מספר דורשי העבודה היה כמעט זהה למספר המשרות הפנויות, הרי שבמרץ מספרן ירד לכ-120 אלף בלבד והיחס בינן למספר דורשי העבודה עמד על 0.32- כלומר, כ-3 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה.

כמו במשברים קודמים, גם ב-'שאגת הארי' עיקר הנפגעים תעסוקתית היו נשים, צעירים, עובדי מכירות ושירותים ועובדים לא אקדמאים.

שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה ליותר מ-58%, מנגד שיעור האקדמאים ירד מכ-20% בפברואר לכ-14.5% בלבד במרץ.

לראשונה מזה שנים, אום אל פחם ורהט לא עמדו בראש רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר אלא הערים החרדיות מודיעין עילית, ביתר עילית, בני ברק ואלעד.

ככלל, בכל הערים, לרבות בערים החזקות, נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה שעמדה בממוצע על יותר מ-180%; אך המשמעותיות ביותר נרשמו בערים החרדיות.

בכל משלחי היד נרשמו עליות, המשמעותיות ביותר במשלחי יד הכרוכים בעבודה בחוץ ו\או בהתקהלות, פרקטיקות שהוגבלו על ידי פיקוד העורף במהלך המבצע.

יודגש, כי על יסוד הדינמיקה שאפיינה את משברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, 'חרבות ברזל' ו-'עם כלביא'- אשר במהלכם האמיר מספר דורשי העבודה וביציאה מהם נרשמה חזרה הדרגתית ועקבית לשגרה; מעריכים בשירות התעסוקה כי ככל ולא תתחדש הלחימה- לפחות לא באופן שידרוש שינוי מדיניות בעורף-  העלייה במספר דורשי העבודה במרץ תסתבר כעלייה זמנית וככל שתתמיד הפסקת האש כך יחזור השוק לשגרה- מספר דורשי העבודה יירד, מספר המשרות הפנויות יעלה.

---

עיקרי הנתונים:

התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: העלייה המשמעותית במספר דורשי העבודה שנרשמה במרץ לנוכח מבצע 'שאגת הארי' ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי. בעוד ומספר תובעי הבטחת ההכנסה האמיר החודש בכ-22% ועלה מכ-35 אלף בפברואר (המספר הנמוך אי פעם) לכ-43.5 אלף החודש, הרי שמספר תובעי האבטלה האמיר בכ-273% ועלה מכ-114 אלף ליותר מ-342 אלף, מספר העולה על סך כל דורשי העבודה  שהיו רשומים בשירות התעסוקה בשיאה של 'חרבות ברזל' (כ-332 אלף)

בין היצע לביקוש- מספר המשרות הפנויות למול מספר דורשי העבודה: לאחר חודשים ארוכים בהם התאפיין שוק העבודה הישראלי כשוק הדוק, שבו מספר דורשי העבודה כמעט זהה למספר המשרות הפנויות, עבר שוק העבודה הישראלי לנסיבות של חסר משמעותי במשרות. לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות ירד במרץ ב-16.8%- מכ-144 אלף בפברואר לכ-120 אלף בלבד במרץ. בהינתן שמספר דורשי העבודה עלה ביותר מפי 2.5, הרי שהיחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה ירד מ-0.92 ל-0.32. דהיינו, ממצב שבו כ-10 דורשי עבודה התמודדו על כ-9 משרות פנויות למצב שבו הם מתמודדים על כ-3 משרות פנויות בלבד. נתון זה מלמד על הזעזוע העמוק והחד שהותיר 'שאגת הארי' על שוק העבודה בישראל. לאור הדינמיקה שאפיינה את היציאה ממשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, 'חרבות ברזל' ו-'עם כלביא'- בשירות התעסוקה מעריכים כי יחס זה בין המשרות לדורשי העבודה הוא זמני ועתיד להשתנות ככל שיתייצבו הנסיבות הביטחוניות והשוק יתאושש ויחזור לשגרה

התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: בדומה למשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה- גם ב-'שאגת הארי' משלמות המחיר התעסוקתי העיקריות היו נשים. כפי שדיווח שירות התעסוקה במהלך מרץ, נשים היוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה במהלך 'שאגת הארי'. כתוצאה, עלה שיעורן ב-4.1 נקודות האחוז ועמד החודש על יותר מ- 58% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה. עלייה זו היא עדות נוספת לכך שנשים חשופות יותר להשפעת מצבי משבר על תעסוקתן, דבר המשפיע הן על הרצף התעסוקתי שלהן והן על הצבירה הפנסיונית

התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: בשלוש קבוצות הגיל העיקריות נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה אך בעצימות שונה בהרבה, דבר שהוביל לשינוי התמהיל הגילי של דורשי העבודה. בקרב קבוצת הצעירים (עד 34) נרשמה עלייה מספרית של כ-246%, בקרב קבוצת הביניים (35-54) נרשמה עלייה מספרית של כ-142% ואילו בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55) נרשמה עלייה כ-89%. כתוצאה, בעוד ושיעור הצעירים עלה ב-9.8 נקודות האחוז (37%), הרי ששיעור קבוצת הביניים יריד ב-2.1 נקודות האחוז (כ-41%) ושיעור קבוצת המבוגרים ירד ב-7.7 נקודות האחוז (כ-22%). עלייה זו בשיעור הצעירים משקפת גם היא, בדומה לעלייה בשיעור הנשים, את העובדה שם חשופים יותר להשפעת משברים על יציבותם התעסוקתית. בדומה למשברי השנים האחרונות, שגם בהם נרשמה עלייה בשיעור הצעירים, העלייה בשיעור הצעירים במהלך 'שאגת הארי' נובעת מהעובדה שהם מועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפים התלויים בפתיחת השוק, כמכירות ושירותים, ומושפעים יותר גם מסגירת מערכת החינוך או מהמעבר ללמידה מרחוק

התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: ככלל, בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה בכל משלחי היד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) אשר נבחנו (N=47), כאשר העלייה הממוצעת עמדה על כ-139%. 19 מבין משלחי היד רשמו עלייה הגבוהה מהממוצעת, כאשר הממוצע ב-19 משלחי היד הללו עמדה על כ-232%. העליות המשמעותיות ביותר נרשמו במשלחי יד הכרוכים בעבודה בחוץ ו\או בכזו הכרוכה בהתקהלות, היבטים אשר הוגבלו משמעותית על ידי פיקוד העורף לנוכח מטחי הטילים העצימים שנרשמו במהלך 'שאגת הארי'. הבולטים ביותר היו גננים ומגדלי גידולים (כ-496%), עובדי ספורט וכושר (כ-348%) ומשלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-320%)

שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: בכל הערים נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה, אשר עמדה בממוצע כ-182%. הערים בהן נרשמו העליות המשמעותיות ביותר היו חרדיות- בני ברק (כ-529%), מודיעין עילית (כ-516%), אלעד (כ-458%) וביתר עילית (כ-356%). כתוצאה, לראשונה מזה שנים בראש הרשימה לא עמדו אום אל פחם ורהט (שדורגו החודש במקום ה-9 וה-12, בהתאמה, ברשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר) אלא מודיעין עילית (כ-13%), ביתר עילית (כ-12%), אלעד (למעלה מ-11%) ובני ברק (למעלה מ-10%). אולם, גם החודש כלל 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה היו חרדיות, פריפריאליות וערביות. כאשר יצוין, כי העלייה במספר דורשי העבודה נרשמה גם בערים חזקות אך בעצימות פחותה יותר, וכתוצאה גם החודש הערים החזקות החזיקו בשיעורי דורשי עבודה נמוכים באופן משמעותית שנעו בסביבות ה-5%, אף שהם גבוהים מאלו שנרשמו בחודשים הקודמים. מכל מקום, עליות משמעותיות במספר דורשי העבודה גם בערי מטרופולין כירושלים, תל אביב וחיפה

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "הדוח משקף באופן מלא את התנודות שחווה שוק העבודה במהלך מבצע 'שאגת הארי' עם כ-396 אלף דורשי עבודה. אלו הנתונים המעודכנים ביותר לחודש מרץ, הכוללים גם את דיווחי החל"ת הרטרואקטיביים שהתקבלו לאור פתיחת המתווה. עיקר ההשפעה ניכרת בקרב הורים לילדים, נשים וצעירים. יחד עם זאת, שוק העבודה הישראלי חזק, והנתונים כבר מראים לנו מגמת התאוששות וחזרה לשגרה" 

---

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש מרץ, אשר במהלכו אירע מבצע 'שאגת הארי'. מהדוח עולה כי במהלך החודש עלה מספר דורשי העבודה ביותר מפי 2.5 ועלה מכ-156 אלף בפברואר לכ-396 אלף בסוף מרץ. בבחינת התפלגות דורשי העבודה לכאלה שהיו רשומים בשירות התעסוקה גם בחודש שקדם (להלן: "מלאי") לבין נרשמים חדשים במהלך מרץ (להלן: "זרם") עולה כי הזרם עמד החודש על כ-257 אלף המהווים כ-65% מכלל דורשי העבודה, כאשר כ-60% מכלל הזרם היו נשים. מכל מקום, עלייה זו- בזרם כמו במספר דורשי העבודה הכללי- במהלך 'שאגת הארי' חריגה אף יותר מאלו שנרשמו במהלך החודשיים הראשונים ב-'חרבות ברזל' (אוקטובר-נובמבר 2023) ו-'עם כלביא' (יוני 2025), שגם בהם לנוכח העצימות המלחמתית ידע שוק העבודה זעזועים.

כך או כך, ובהתבסס על הדינמיקה התעסוקתית שאפיינה את היציאה ממשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה כמו 'חרבות ברזל' ו-'עם כלביא', הערכת שירות התעסוקה היא ככל שתימשך הפסקת האש צפויה להירשם ירידה מהירה במספר דורשי העבודה אשר תלך ותגבר בחודשים הקרובים.
 

א. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: העלייה המשמעותית במספר דורשי העבודה שנרשמה במרץ לנוכח מבצע 'שאגת הארי' ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי. בעוד ומספר תובעי הבטחת ההכנסה האמיר החודש בכ-22% ועלה מכ-35 אלף בפברואר (המספר הנמוך אי פעם) לקרוב ל-44 אלף החודש, הרי שמספר תובעי האבטלה האמיר בכ-273% ועלה מכ-114 אלף ליותר מ-342 אלף, מספר העולה על סך כל דורשי העבודה  שהיו רשומים בשירות התעסוקה בשיאה של 'חרבות ברזל' (כ-332 אלף)

העלייה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש הן בקרב תובעי האבטלה והן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. אולם, בעוד ומספר תובעי הבטחת ההכנסה עלה בכ-22% מכ-35 אלף בפברואר (שהיה למספר הנמוך אי פעם) לקרוב ל-44 אלף במרץ, הרי שמספר תובעי האבטלה עלה בכפי 2.73- מכ-114 אלף בפברואר ליותר מ-342 אלף במרץ, יותר מכל דורשי העבודה שהיו רשומים בשיא הלחימה ב-'חרבות ברזל' (נובמבר 2023, כ-332 אלף). עלייה חדה זו במספר תובעי האבטלה לעומת עלייה מתונה בהרבה במספר תובעי הבטחת ההכנסה, אומרים בשירות התעסוקה, ממחישה את הזעזוע החד, המהיר והרחב שידע שוק העבודה לנוכח עצימותה המיידית והמקיפה של הלחימה ב-'שאגת הארי'.
 

מבט רחב יותר שנקודת הייחוס שלו היא נובמבר 2022 (נובמבר 2022=100%) ממחיש את עומק השפעת שלושת אירועי הלחימה מאז השבעה באוקטובר על שוק העבודה הישראלי. כפי שניתן לראות בתרשים 3, מספר תובעי האבטלה ב-'שאגת הארי' גבוה פי כ-3.9 ממספרם בנובמבר 2022, בעוד שבחודש השיא של 'חרבות ברזל' (נובמבר 2023) הוא מהווה כפי 3 ואילו ב-'עם כלביא' הוא מהווה כפי 2.7. פערים אלו משקפים, כך נדמה, את היקפה ומשכה של הלחימה- ב-'שאגת הארי' הלחימה השפיעה על כל אזורי הארץ ונמשכה לכל אורכו של מרץ, בעוד שב-'עם כלביא' הלחימה אמנם השפיעה על כל אזורי הארץ אך הלחימה נמשכה 12 יום ואילו ב-'חרבות ברזל' הלחימה אמנם הייתה ממושכת אך עיקר השפעתה מוקד בפריפריות הדרומיות והצפוניות (פינוי תושבי הצפון). לפיכך, מסבירים בשירות התעסוקה, השפעת הלחימה על שוק העבודה ב-'שאגת הארי' הייתה משמעותית יותר הן כנגזרת של משך הלחימה והיקף השפעתה.

מנגד, כאשר בוחנים את מספר תובעי הבטחת ההכנסה בהשוואה למספר בנובמבר 2022 עולה כי בשלושת אירועי הלחימה מספרם היה נמוך ממספרם בנובמבר 2022- ב-חרבות ברזל' היווה יותר מ- 102%, ב-'עם כלביא' כ-76% ואילו ב-'שאגת הארי' 79%. פשר לדבר הוא שמספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד בעקביות מאז סוף 2022, אך עלה בסוף 2023 לנוכח עצימות הלחימה ב-'חרבות ברזל'. בראשית 2024 החל בירידה עקבית שנמשכה גם במהלך 'עם כלביא', שהיה כאמור קצר במשכו. כאשר במרץ, לנוכח משך והיקף הלחימה ב-'שאגת הארי', מספרם עלה בהשוואה לחודשים שקדמו אך בהינתן שהירידה הייתה כה משמעותית מאז ראשית 2024 הרי שהוא עדיין נמוך ממספרם בנובמבר 2022.
 

ב. בין היצע לביקוש- מספר המשרות הפנויות למול מספר דורשי העבודה: לאחר חודשים ארוכים בהם התאפיין שוק העבודה הישראלי כשוק הדוק, שבו מספר דורשי העבודה כמעט זהה למספר המשרות הפנויות, עבר שוק העבודה הישראלי לנסיבות של חסר משמעותי במשרות. לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות ירד במרץ בכ-17%- מכ-144 אלף בפברואר לכ-120 אלף בלבד במרץ. בהינתן שמספר דורשי העבודה עלה ביותר מפי 2.5, הרי שהיחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה ירד מ-0.92 ל-0.32. דהיינו, ממצב שבו כ-10 דורשי עבודה התמודדו על כ-9 משרות פנויות למצב שבו הם מתמודדים על כ-3 משרות פנויות בלבד. נתון זה מלמד על הזעזוע העמוק והחד שהותיר 'שאגת הארי' על שוק העבודה בישראל. לאור הדינמיקה שאפיינה את היציאה ממשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, 'חרבות ברזל' ו-'עם כלביא'- בשירות התעסוקה מעריכים כי יחס זה בין המשרות לדורשי העבודה הוא זמני ועתיד להשתנות ככל שיתייצבו הנסיבות הביטחוניות והשוק יתאושש ויחזור לשגרה

היחס בין מספר דורשי עבודה למספר המשרות הפנויות מספק אינדיקציה להיקף ההזדמנויות העומד בפני דורשי העבודה. השוואת מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה מלמדת שבמהלך מרץ עבר שוק העבודה הישראלי ממציאות של שוק הדוק, שבו מספר דורשי העבודה כמעט זהה למספר המשרות הפנויות, למצב של חוסר משמעותי במשרות. נתוני הלמ"ס מלמדים כי במהלך מרץ עמד ירד מספר המשרות הפנויות במשק מכ-144 אלף לכ-120 אלף בלבד, ירידה של כ-17%. בהינתן שמספר דורשי העבודה עלה ביותר מכפי 2.5, הרי שהיחס בין המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה עמד החודש על כ-0.32 לעומת כ-0.92 בחודש שקדם, דהיינו ממצב של כ-9 משרות על כל 10 דורשי עבודה למצב של  כ-3 משרות על כל 10 דורשי העבודה. 

שוב יודגש, כי בשירות התעסוקה רואים בנסיבות הללו זמניות וכנובעות מהכניסה לאירוע המשברי של לחימה עצימה המשפיעה על היקף הפעילות המשקית. על יסוד הדינמיקה התעסוקתית שאפיינה את משברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, 'חרבות ברזל' ו-'עם כלביא'- מעריכים בשירות התעסוקה כי ככל ולא תתחדש הלחימה, לפחות לא בעצימות הזאת, אנו עתידים לראות חזרה לשגרה שתשתקף בירידה במספר דורשי העבודה מזה ובעלייה במספר המשרות הפנויות מזה.
 

ג. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: בדומה למשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה- גם ב-'שאגת הארי' משלמות המחיר התעסוקתי העיקריות היו נשים. כפי שדיווח שירות התעסוקה במהלך מרץ, נשים היוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה במהלך 'שאגת הארי'. כתוצאה, עלה שיעורן ב-4.1 נקודות האחוז ועמד החודש על יותר מ-58% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה. עלייה זו היא עדות נוספת לכך שנשים חשופות יותר להשפעת מצבי משבר על תעסוקתן, דבר המשפיע הן על הרצף התעסוקתי שלהן והן על הצבירה הפנסיונית

כפי שדיווח שירות התעסוקה במהלך 'שאגת הארי', הנפגעות העיקריות מהשפעת המבצע על שוק העבודה היו נשים וביתר דיוק אימהות לילדים תלויים- אשר היוו למעלה מ-60% ולמעלה מ-30%, בהתאמה, מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה במהלך 'שאגת הארי'. כתוצאה, עלה שיעור הנשים מכלל דורשי עבודה ב-4.1 נקודות האחוז, ועמד בסוף מרץ על יותר 58%, זהה לשיעורן ב-'עם כלביא'. עלייה זו בשיעור הנשים היא עדות נוספת לכך שנשים חשופות יותר להשפעת מצבי משבר על תעסוקתן, לה נוכחנו גם בסגרי הקורונה ובמהלך מבצעי הלחימה בשנים האחרונות. כל אימת שמצב משברי משפיע על הפעילות המשקית הנפגעים העיקריים הם אלה המועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפים תלויי פתיחת שוק, כענפי המכירות והשירותים, ומעבר לכך אלה המושפעים מפתיחתה וסגירתה של מערכת החינוך, בין שהם מועסקים בה ובין שהם הורים לילדים הלומדים בה. עליית שיעור הנשים משקפת הן את שיעורי התעסוקה הגבוהים יותר שלהן בענפים תלויי פתיחת השוק, כמכירות ושירותים, והן את הציפייה החברתית גם ב-2026 לכך שהן יישאו בטיפול בילדים בהיעדר מסגרות. תופעה מגונה זו לא רק משקפת את חשיפתן להשפעת המשברים על יציבותן התעסוקתית של נשים אלא גם פוגעת בהן ברצף התעסוקתי ובצבירה הפנסיונית.
 

ד. התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: בשלוש קבוצות הגיל העיקריות נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה אך בעצימות שונה בהרבה, דבר שהוביל לשינוי התמהיל הגילי של דורשי העבודה. בקרב קבוצת הצעירים (עד 34) נרשמה עלייה מספרית של כ-246%, בקרב קבוצת הביניים (35-54) נרשמה עלייה מספרית של כ-142% ואילו בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55) נרשמה עלייה כ-89%. כתוצאה, בעוד ושיעור הצעירים עלה ב-9.8 נקודות האחוז (37%), הרי ששיעור קבוצת הביניים יריד ב-2.1 נקודות האחוז (כ-41%) ושיעור קבוצת המבוגרים ירד ב-7.7 נקודות האחוז (כ-22%). עלייה זו בשיעור הצעירים משקפת גם היא, בדומה לעלייה בשיעור הנשים, את העובדה שצעירים חשופים יותר להשפעת משברים על תעסוקתם. בדומה למשברי השנים האחרונות, שגם בהם נרשמה עלייה בשיעור הצעירים, העלייה בשיעור הצעירים במהלך 'שאגת הארי' נובעת מהעובדה שהם מועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפים התלויים בפתיחת השוק, כמכירות ושירותים, ומושפעים יותר גם מסגירת מערכת החינוך או מהמעבר ללמידה מרחוק

העלייה המספרית במצבת דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל העיקריות, אך בעצימות שונה מאוד ולפיכך נרשמו שינויים משמעותיים בהתפלגות הגילית של דורשי העבודה- עלייה משמעותית בשיעור הקבוצה הצעירה, לעומת ירידות בקבוצות המבוגרות יותר. מספר דורשי העבודה הצעירים (עד 34) עלה החודש בכ-246%; מספר קבוצת הביניים (35-54) עלה בכ-142%; ואילו מספר קבוצת המבוגרים (מעל 55) עלה בכ-89%. כתוצאה, בעוד שיעור קבוצת הצעירים עלה בכמעט 10 נקודות האחוז ועמד החודש על 37%, כמעט זהה לשיעורם ב-'עם כלביא'; הרי ששיעור קבוצת הביניים ירד ב-2.1 נקודות האחוז ועמד על כ-41% ואילו שיעור קבוצת המבוגרים ירד ב-7.7 נקודות האחוז ועמד כל כ-22%, די דומה לשיעוריהן ב-'עם כלביא'.

עלייה זו בשיעור הצעירים, בדומה לעלייה בשיעור הנשים, מלמדת גם היא על העובדה שצעירים חשופים יותר להשפעת משברים על יציבותם התעסוקתית. תופעה זו, לה נוכחנו גם במשברי השנים האחרונות, משקפת גם היא את העובדה שהם מועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפים התלויים בפתיחת השוק ואת השפעת סגירת מערכת החינוך עליהם, אם כחברי צוות הוראה ואם כהורים.
 

ה. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: ככלל, בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה בכל משלחי היד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) אשר נבחנו (N=47), כאשר העלייה הממוצעת עמדה על יותר מ-139%. 19 מבין משלחי היד רשמו עלייה הגבוהה מהממוצעת, כאשר הממוצע ב-19 משלחי היד הללו עמדה על כ-232%. העליות המשמעותיות ביותר נרשמו במשלחי יד הכרוכים בעבודה בחוץ ו\או בכזו הכרוכה בהתקהלות, היבטים אשר הוגבלו משמעותית על ידי פיקוד העורף לנוכח מטחי הטילים העצימים שנרשמו במהלך 'שאגת הארי'. הבולטים ביותר היו גננים ומגדלי גידולים (כ-496%), עובדי ספורט וכושר (כ-348%) ומשלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-320%)

בחינת התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3 על פי הגדרות הלמ"ס) מלמדת על מגמת עלייה במספר דורשי העבודה בחודשיים האחרונים שנרשמה בכל משלחי היד שנבחנו (N=47; כאלה שהיו בהם מעלה 1,000 דורשי עבודה). בממוצע, נרשמה עלייה של יותר מ- 139%, כאשר בקרב 19 משלחי בהם נרשמה עלייה הגבוהה מהממוצעת נרשמה עלייה של 232% בממוצע. משלחי היד בהם נרשמה העלייה המשמעותית ביותר גננים ומגדלי גידולים (כ-496%), מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-420%), עובדי ספורט וכושר (כ-348%), בעלי משלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-320%) ועובדים העוסקים במתן מידע ללקוחות באיסוף מידע (יותר מ-290%). המשותף למשלחי היד הללו הוא היותם כרוכים בעבודה בחוץ ו\או בעבודה הכרוכה בהתקהלות, היבטים שהוגבלו משמעותית על ידי פיקוד העורף לנוכח מטחי הטילים התכופים על ישראל.

תרשים 8: התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (ורמה  3) – ינואר 2026 לעומת מרץ 2026