דוח ההייטק 2026 של רשות החדשנות

דוח ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג שנת שיא עם 85 מיליארד דולר ביצוא, 84 מיליארד דולר באקזיטים וכמעט 15 מיליארד דולר בגיוסים, לצד ירידה ראשונה מזה עשור במספר עובדי המו"פ בישראל והתרחבות פעילות מו"פ ותעסוקה של חברות ישראליות מחוץ לישראל

דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג צמיחה משמעותית של תעשיית ההייטק הישראלית בשנת 2025, עם צמיחה של 8.2% בתוצר ההייטק, זינוק של 30% בגיוסי ההון, שיא באקזיטים ובחלקו של ההייטק ביצוא. לצד זאת, הדוח מציג מגמות מדאיגות בענף: ירידה ראשונה מזה עשור במספר עובדי המו"פ בישראל, גידול בפעילות חברות ישראליות מחוץ לישראל ועלייה בבקשות לרילוקיישן.

השרה גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "בתקופה של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להוכיח את עוצמתה ואת תרומתה האסטרטגית למדינת ישראל. הנתונים בדוח ממחישים כי החדשנות הישראלית איננה רק מנוע צמיחה כלכלי, אלא נכס לאומי בעל משמעות עמוקה לעתידה של המדינה, לחוסנה ולמעמדה הבינלאומי. תפקידנו הוא להמשיך וליצור את התנאים שיבטיחו את היתרון הטכנולוגי של ישראל גם בעשורים הבאים.”

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "היתרון הגדול של ישראל מעולם לא היה בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. הדוח מצביע על כך שרוח היזמות הישראלית נשארת חזקה הגם שעומדים לפתחנו אתגרים מאקרו כלכליים מצרפיים - מתנודתיות שער הדולר, דרך השמירה על רווחיות ותעסוקה, ועד לצורך להוביל במרוץ הגלובלי בתחום ה AI . עכשיו המשימה היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר משנה לשנה. עלינו להמשיך לשאוף לעידוד הצמיחה הכלכלית דרך השקעה מסיבית במו"פ, הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים, ומיקוד אסטרטגי בבניית חברות הייטק גדולות ומבוססות כחול לבן .כקטר הכלכלי שלה, מדינת ישראל חייבת להמשיך להציב את החדשנות בראש סדר העדיפויות הלאומי, לא רק עבור המשק, אלא עבור החוסן והעתיד של המדינה כולה".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: “הנתונים בדוח מראים שההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות יוצאת דופן, אבל גם מציבים מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. ההייטק הישראלי נמצא היום בצומת. מצד אחד, בזמן שמדינות רבות בעולם האטו, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך, למשוך השקעות ולהוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זאת אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט-אפ. האתגר הגדול שלנו עכשיו הוא לא רק להמשיך לייצר חדשנות, אלא לוודא שהחדשנות הזאת ממשיכה לייצר ערך, מקומות עבודה וצמיחה כאן בישראל.”

עיקרי הדוח

נתוני הרבעון הראשון של 2026 מצביעים על שמירת הקצב הגבוה של גיוסי ההון להייטק הישראלי: למרות הסביבה הביטחונית המורכבת, נתוני תחילת 2026 מראים כי שוק ההשקעות בטכנולוגיה בישראל ממשיך לפעול בעוצמה עם גיוסים של כ 3.36 מיליארד דולר.

בשנת 2025 הסתכם תוצר ההייטק הישראלי ב 352 מיליארד שקלים, עלייה של 8.2% לעומת 2024. העלייה נבעה בעיקר מגידול של כ 47 אלף שקלים בתוצר לעובד לשנה, עלייה של כ 6%, כאשר התוצר לעובד בהייטק הגיע לכ 827 אלף שקלים, הגבוה ביותר במשק.

יצוא ההייטק עלה לכ 85 מיליארד דולר והגיע ל 58% מכלל היצוא הישראלי. במקביל, מספר המועסקים בענף עלה לכ 400 אלף עובדים, כ 11.4% מהמועסקים במשק, ומספר חברות הסטרטאפ החדשות שהוקמו בישראל עלה לכ 775 חברות בשנת 2025.

ישראל ממשיכה לשמור על מעמדה כאחד מההאבים המובילים בעולם בתחום הטכנולוגיה, ודורגה ב 2025 כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון והראשון מחוץ לארצות הברית עם כמעט 15 מיליארד דולר בגיוסי הון,. במהלך השנה נרשמו כ 84 מיליארד דולר באקזיטים לצד גידול במספר החברות הרב לאומיות הפעילות בישראל ל-511.

התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי ב 2025 לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית: הדוח מצביע על התחזקות תחומי הדיפנסטק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית בקרב החברות החדשות וההשקעות בענף.

ב 2026 נמשכת העלייה בפעילות של חברות ההייטק הישראליות מחוץ לישראל: במרץ 2026 רק 62% מעובדי החברות הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019, נתון המעיד על ירידה מתמשכת בחלק הפעילות המתבצעת בישראל.

ארצות הברית ממשיכה לצמוח כמרכז הפעילות של חברות ההייטק הישראליות: עיקר הגידול בהעסקת עובדים מעבר לים נרשם בארצות הברית, בעיקר בתחומי המכירות, התמיכה, הניהול והמו"פ.

ב 2026 נרשמת ירידה נוספת בחלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל:  עד מרץ 2026 ירד חלקם של העובדים הבכירים בישראל בכ 9.6%, לצד גידול במספר הבכירים המועסקים בארצות הברית, מגמה שעשויה להעיד על התרחקות מוקדי הניהול וקבלת ההחלטות מישראל.

חברות ההייטק הישראליות ממשיכות להעביר פעילות מו"פ מחוץ לישראל: עיקר הגידול בפעילות המו"פ של חברות ישראליות נרשם במזרח אירופה ובארצות הברית, בעוד שחלקה של ישראל בפעילות הפיתוח ממשיך להישחק.

לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בהייטק הישראלי: במקביל לירידה במספר עובדי הפיתוח, נרשמה עלייה בתפקידי מוצר, מגמה שעשויה להעיד על שינוי בתמהיל המועסקים בענף ההייטק בעידן הבינה המלאכותית.

ההייטק הישראלי חזר לצמוח והוביל מחצית מצמיחת המשק

בשנת 2025 הסתכם תוצר ההייטק הישראלי ב 352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת שנת 2024 וחלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל18.3%, לעומת 17.7% בשנה הקודמת. גם התוצר לעובד בענף המשיך להיות גבוה משמעותית מהממוצע במשק ועמד על כ 827 אלף שקל לעובד בשנה, גידול של מעל 47 אלף ש"ח בהשוואה לשנת 2024. גידול משמעותי יותר נרשם בענפי תעשיית ההייטק (ענפי החומרה) בהם התוצר לעובד בשנת 2025 גבוה בכ-100 אלף ש"ח לעובד לשנה מענפי שירותי ההייטק.

מניתוח נתוני המקרו עולה כי הצמיחה בתוצר ההייטק תרמה השנה ל 50% מהצמיחה במשק ומהווה  1.44% מעלייה כוללת של 2.9% בתמ"ג של ישראל. עיקר הצמיחה  נבעה מעליה בתוצר לעובד בענף ולא מעליה במספר המועסקים בהייטק. יחד עם זאת, ברשות החדשנות מדגישים כי על אף ההתאוששות בקצב הצמיחה בשנה האחרונה, עדיין נותר פער של 19 מיליארד שקלים בין התוצר הנוכחי לבין התוצר הצפוי, לו קצב הצמיחה הממוצע של השנים 2008–2022 (שעמד על 6.5%) היה נשמר. בנוסף, עיקר הגידול בתוצר נשען על ייצור חומרה (מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי) עם עלייה של כ 16 מיליארד שקלים.

 לצד זאת, יצוא ההייטק הגיע לשיא של 85 מיליארד דולר ומהווה 58% מכלל יצוא במשק. היצוא מהווה 79% מתוצר ההייטק הישראלי לעומת 26% בלבד ביתר ענפי המשק. דומיננטיות זו מדגישה את תלותו של הענף בקשרים בין לאומיים ובשער החליפין. לשם המחשה, הדוח מציג סימולציה לפיה שינוי בשער הדולר מ 3.7 שקלים בממוצע ב 2024 לרמה של  3.45 שקלים בממוצע ב 2025, מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקלים בתוצר ההייטק (כ 1.1% מהתוצר במשק).

מספר המועסקים בהייטק חזר לצמוח יחד עם ירידה במשרות מו"פ ועליה ברילוקיישן

מספר המועסקים בהייטק הישראלי הגיע בשנת 2025 לכ 400 אלף עובדים, לאחר גידול של 2.5% לעומת 2024,  לעומת ממוצע של כ 6% בעשור הקודם. לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל, עם ירידה של כ 3,500  עובדים וירידה בחלקם היחסי מ 51% ל 49% מכלל המועסקים בענף. במקביל, מספר המשרות הפנויות עלה ב 12.1% והגיע ל 18,340 משרות, בעיקר בשירותי ההייטק ובחברות תוכנה. בתעשיית ההייטק (ענפי החומרה) נרשם גידול של 11.9% במשרות המו"פ ועלייה של 8.9% במספר העובדים הכולל, בעוד שבשירותי ההייטק (ענפי התוכנה) נרשמה ירידה של 3.5% במשרות המו"פ וירידה של 0.1% במספר העובדים הכולל.  לפי הדוח, בחודשי הקיץ של 2024 נרשם גידול נוסף של 14% במספר עובדי ההייטק שיצאו מישראל לטווח ארוך, לאחר עלייה של 42% בקיץ 2023.

ברשות החדשנות מציינים כי השינוי המבני בתמהיל התפקידים - ירידה מתונה בשיעור עובדי המו"פ ל-49% מהענף לצד זינוק של עובדי המוצר ל 24% - עשוי להיות מוסבר, בין היתר, על ידי כניסתם של כלי בינה מלאכותית המייעלים ומאיצים את עבודת הפיתוח. למרות תנודות אלו בתעסוקה, יתרון הפריון המבני של ההייטק על פני יתר המשק נותר פנומנלי ורשם צמיחה נוספת: בשנת 2025 עמד התוצר השנתי לעובד בהייטק על כ 827 אלף שקלים. נתון זה גבוה משמעותית בהשוואה לענפים מובילים אחרים, כגון ענף השירותים הפיננסיים והביטוח (כ 721 אלף שקלים לעובד), ענף המסחר (כ 283 אלף שקלים לעובד) וענף הבינוי (כ 166 אלף שקלים לעובד בלבד).

יותר פעילות מחוץ לישראל, יותר חומרה ופחות ריכוז בתוכנה

לפי הדוח, חלקם של המועסקים בישראל בחברות הייטק פרטיות ירד מ 69% בינואר 2019 ל 62% במרץ 2026, כאשר עיקר הגידול בתעסוקה מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית גם בתפקידי מו"פ וגם בתפקידי הנהלה בכירה. במקביל, עיקר הצמיחה בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מתחום ייצור החומרה, מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי. תעשיית החומרה הוסיפה כ 16 מיליארד שקל לתוצר בתוך שנה אחת, לאחר גידול של לא יותר מ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע בשנים 2022 עד 2024. למרות זאת, שירותי התוכנה עדיין מהווים 69% מתוצר ההייטק הישראלי. בנוסף, לאחר עשור של ירידה במספר החברות החדשות, בשנת 2025 הוקמו בישראל כ 775 סטארטאפים חדשים, לעומת כ 750 בשנת 2024 וכ 743 בשנת 2023, אך עדיין הרבה מתחת לשיא של יותר מ 1,400 חברות חדשות בשנת 2014.

גיוסי ההון התאוששו, אך השוק הפך ריכוזי יותר

חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו בשנת 2025 כ 14.6 מיליארד דולר, עלייה של 30% לעומת שנת 2024, אך מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת. לפי הדוח, מספר סבבי הגיוס עד 10 מיליון דולר ירד לשפל של עשור, בעוד שעיקר העלייה בהיקף הגיוסים נשענה על גיוסי ענק של חברות צמיחה. ישראל דורגה בשנת 2025 כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון, ולפני לונדון, פריז וסינגפור. בנוסף, ישראל דורגה חמישית בעולם בקצב הצמיחה בגיוסים, עם עלייה של 33%. תחום הבינה המלאכותית ממשיך להגדיל את חלקו בהייטק הישראלי, כאשר 35% מכלל ההשקעות הופנו לחברות Core AI. במקביל, סקטורי הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק היו אחראים ליותר מ60% מההון שגויס, בעוד שחלקם של תחומי הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי בגיוסים ירד משמעותית.

התאוששות באקזיטים, עלייה ברכישות והתבגרות החברות הישראליות

בשנת 2025 נרשמו 198 אקזיטים של חברות ישראליות, הכוללים 189 עסקאות מיזוג ורכישה, בהיקף של כ18.5 מיליארד דולר. כאשר כוללים גם את עסקאות וויז, סייברארק וארמיס שהוכרזו בשנת 2025 ואושרו בשנת 2026, שווי האקזיטים הכולל מגיע לכ 84 מיליארד דולר. בנוסף, שווי ההנפקות עלה ב 319%, מ 390 מיליון דולר בשנת 2024 ל 1.6  מיליארד דולר בשנת 2025. במקביל, חברות ישראליות רכשו 81 חברות זרות, ו49% מהחברות הישראליות שנמכרו נרכשו בידי חברות ישראליות אחרות. לפי הדוח, יותר מ 500 חברות רב לאומיות החלו לפעול בישראל מאז שנת 2000, כאשר בשנת 2025 בלבד נוספו 35 חברות חדשות.

ההייטק הישראלי ממשיך להתבסס על הון זר

לפי הדוח, 47% מהמימון למו"פ העסקי בישראל מגיע ממקורות זרים, לעומת ממוצע של 9% בלבד בממוצע במדינות הOECD.  בנוסף, 70% מהשקעות ההון סיכון בישראל בשנת 2025 הוגדרו כהשקעות זרות. לצד זאת, 61% מהמשקיעים הפעילים בישראל הם ישראלים, רובם קרנות הון סיכון ואנג'לים מקומיים, בעוד שקרנות הון סיכון זרות מהוות כ 25% מהמשקיעים הפעילים בישראל. בשנת 2025 פעלו בישראל 89 קרנות השקעה תאגידיות זרות מסוג CVC לצד 13 קרנות CVC ישראליות. קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו במהלך השנה כ2.4 מיליארד דולר, עלייה של 57% לעומת השנה הקודמת, אך גודל הקרן הישראלית הממוצעת ירד מכ 90 מיליון דולר בממוצע בשנים 2016 עד 2022 לכ 60 מיליון דולר בלבד בשנים האחרונות. משקיעים מוסדיים השקיעו ישירות בסטארטאפים ישראלים ב 54 סבבי גיוס ב2025, המהווים כ 7% מכלל סבבי הגיוס.

דוח שנתי - מצב ההייטק 2026