ד"ר בלה ברדה ברקת: הפיחות בשקל הוא לא תגובה לאירוע – אלא תמחור מחדש של פרמיית הסיכון המבנית

ד"ר בלה ברדה ברקת,  פרשנית מאקרו-כלכלית וגאופוליטית:

"ההיחלשות אינה תגובה, אלא פירוק של פוזיציות מצטברות. שנתיים הוסיפו גופים מוסדיים שכבות גידור על נכסים דולריים תופחים, פנסיוניים והייטקיים. כל אגורה של התחזקות שקל הוסיפה רווח לספר וגררה רובד גידור נוסף. עם זינוק של 5% תוך ימים, הספר הופך הפסדי, וכללי ניהול הסיכון מחייבים רכישת דולרים בספוט. כך “היסודות הבסיסיים” שצוטטו כעוצמת השקל (זרימת הון להייטק, ייצוא ביטחוני, גידור מוסדי) הופכים בנקודת ההיפוך למאיצי ההיחלשות. אותה זרימה בדיוק, סימן הפוך. וזו הסיבה שהתנועה תמשיך גם אם הכותרות יירגעו: ספר הגידור לא קורא חדשות, הוא קורא רק את עצמו".

עוד מוסיפה כי: "מדובר על תמחור מצב טרמינלי, לא תגובה לאירוע. המעבר מ-2.81 ל-2.96 לא משקף חדשות בשווי 15 אגורות. הוא משקף נטישת הנחת יסוד שתומחרה לתוך 2.81: שישראל נכנסה לעידן של “סיכון נסגר”, סוג של מעמד פוסט-וייטנאמי כמו יפן או דרום קוריאה. כל אגורה מתחת ל-3.00 הייתה אופציית רכש על תפיסה מחודשת של ישראל באזור. עכשיו השוק מתמחר משוואה הפוכה: עימות פתוח ללא נקודת סיום, פרמיית סיכון מבנית. המסקנה הבעייתית למחזיקי שקלים: גם הפסקת אש מלאה לא תחזיר את השער לרמתו הקודמת. השוק לא חותם על אותו חוזה פעמיים".