"המופלאות" רעבות לכסף

סיפור מספר 1: J.C Penney

בשנת 1997 ביצעה ענקית בתי הכלבו האמריקאית, ג'יי.סי פני (J.C. Penney) גיוס הון חדשני ותקדימי. החברה גייסה 500 מיליון דולר באג"ח ל-100 שנה  (Century Bond) עם פדיון סופי ב-2097. המשקיעים לא נרתעו ממועד הפרעון הרחוק ורכשו את האג"ח בהתלהבות. הקופון השנתי של האג"ח עמד אז על כ-7.6%.

באותם ימים נחשבה ג'יי.סי פני לאימפרייה עסקית חזקה וזכתה לדירוג אשראי גבוה. המשקיעים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה לא העלו בדעתם שמהו רע יכול לקרות לה. לפחות לא בימי חייהם. "אנשים תמיד יקנו בגדים ומוצרים לבית", הם חשבו. "החברה הזו תהיה כאן גם בעוד מאה שנה".

חלפו רק שנים אחדות עד שהתבררה הטעות. אנשים שינו את הרגלי הצריכה שלהם והחלו לרכוש מוצרים אונליין. ג'יי.סי פני החלה לדעוך. המכירות נפלו והרווחים הפכו להפסדים.

הסוף המר הגיעה יחד עם מגפת הקורונה, כאשר מדיניות הסגרים הובילה לקריסה במכירות החברה. במאי 2020 הרימה ג'ייסי דגל לבן והגישה בקשה לפשיטת רגל (Chapter 11) עם חובות של כ-8 מיליארד דולר.

מחזיקי האג"ח ל-100 שנה שהחזיקו בחוב לא מובטח (Unsecured Debt), קיבלו תספורת של 99.9%. האג"ח נפחו את נשמתן 77 שנים לפני מועד הפדיון הרשמי שלהן.

 

סיפור 2: מוטורולה

ההצלחה בגיוס האג"ח של ג'יי.סי פני דרבנה חברות נוספות ללכת בדרכה. אחת מהן היא מוטורולה שגייסה באוקטובר 97' כ-300 מיליון דולר באג"ח עם קופון שנתי של 5.2%.

איגרת החוב ל-100 שנה של מוטורולה מעולם לא הגיעה לחדלות פירעון (Default), והיא פעילה ונסחרת בשוק עד היום. אבל היא חוותה טלטלה אדירה עקב ההתרסקות העסקית של מוטורלה.

במועד ההנפקה מוטורולה הייתה בשיא תהילתה. היא הייתה אחת מ-25 החברות הגדולות בארה"ב במונחי שווי שוק והכנסות. המותג שלה היה מוכר בכל העולם, והיא נחשבה למובילה עולמית בתחום הטלפונים הסלולריים שצמח אז בקצב  מהיר.

שנה אחת בלבד חלפה מההנפקה, ומוטורלה נעקפה על ידי נוקיה בשוק הטלפונים הניידים. עשור לאחר מכן (ב-2007) הושק האייפון הראשון של אפל. מוטורולה נותרה מאחור ועסקיה  החלו לצלול. היא איבדה את מעמדה בשוק ואת עוצמתה הכלכלית.

בשנת 2011 התפצלה מוטורולה לשתי חברות: חטיבת הסלולר הכושלת (שנמכרה לגוגל ואז ללנובו) וחטיבת התשתיות והקשר הממשלתי/ארגוני, שנקראת כיום Motorola Solutions (MSI). חברת האם ההיסטורית (MSI) לקחה על עצמה את האחריות לחוב. מכיוון שהיא נותרה רווחית ויציבה היא ממשיכה לשלם את הריבית מדי שנה.

למרות שהחוב משולם, מי שקנה את האג"ח ב-1997 ורצה למכור אותן באמצע הדרך ספג הפסדים גבוהים. לפני הפיצול מחיר האג"ח צנח לסנטים בודדים כאשר השוק תמחר סיכון גבוה לפשיטת רגל. לאחר הפיצול השווי שלהן התייצב. עם זאת, איש לא יודע לומר אם האג"ח הללו ייפרעו במועדן במחיר המלא ואם החברה אכן תשרוד עוד 71 שנים.

 

סיפור 3: אלפאבית – גוגל

בפברואר 26' ביצעה אלפבית, החברה האם של גוגל, גיוס חוב מאסיבי ויוצא דופן בהיקף  של כ-32 מיליארד דולר. המטרה: מימון השקעות עתק שנדרשות עבור תשתיות בינה מלאכותית.

גולת הכותרת של הגיוס היתה הנפקת אג"ח ל-100 שנה. האג"ח הונפקו בליש"ט בריטי והיקף הסדרה הוא כ-1.4 מיליארד דולר. הקופון השנתי נקבע על 6.125%.  הרוכשים העיקריים היו גופים מוסדיים בהם חברות ביטוח וקרנות פנסיה.

הגיוס מפברואר מצטרף לסבבי גיוס הון נוספים שביצעה אלפאבית בשנה האחרונה. בסך הכל היא גייסה כ-85 מיליארד דולר בהנפקת מניות חדשות וכ-50 מיליארד דולר באג"ח. הכסף הזה לא ישכון הרבה זמן בקופת החברה מאחר וגוגל מתכננת להוציא השנה קרוב ל-190 מיליארד דולר בהקמת תשתיות לבינה מלאכותית. הסכום הזה לבדו גבוה כמעט פי 8 מהתקציב של סוכנות החלל האמריקאית NASA. 

האם גוגל תשרוד עד שנת 2126 כדי להחזיר את החוב במלואו? הניחוש שלי טוב כמו של כל אחד אחר. אבל דבר אחד ברור: גיוסי אג"ח ל-100 שנה מאפיינים שווקים עם מאפיינים בועתיים. שווקים שבהם הסיכון מוערך בחסר גדול. שווקים שבהם איש לא חושב על הדאונסייד – רק על אפסייד.

 

השקעות עתק בהיקפים אסטרונומיים

גיוס ההון העצום שביצעה השנה גוגל אינו חריג. בחודשים האחרונים הולכת ומתבהרת תמונת ההשקעות העצומות שנדרשות עבור תשתיות הבינה המלאכותית והקמת מרכזי המחשוב (דטה סנטרים) שנחוצים כדי לתפעל אותה. המספרים שנזרקים לחלל האוויר הם דימיוניים.  

הטבלה המצורפת כאן מראה 4 חברות מתוך קבוצת "7 המופלאות" (אלפאבית, אמזון, מיקרוסופט ומטא-פייסבוק) שפירסמו את היקפי ההשקעה שלהם השנה (CapEX). הסכום המצרפי שהן מתכננות להשקיע השנה מתקרב לכ-700 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמהווה כ-70% מתקציב הביטחון השנתי של ארה"ב וקפיצה של כמעט פי 2 לעומת היקפי ההשקעות שלהן ב-2025.

הן לא היחידות. השקעות גדולות ב-AI מבצעות היום עוד הרבה חברות אחרות. האחרונה בהן היא ספייס-אקס של אילון מאסק שניצלה את גיוס ההון שביצעה לפני כשבוע וחצי בכדי לרכוש ב-60 מיליארד דולר את חברת Anysphere. אניספייר היא חברת תוכנה פרטית שפיתחה סוכן AI פופולרי בשם 'קרסר' (Cursor). הסוכן קרסר שהושק ב-2023 מסייע למתכנתים לכתוב קוד ביעילות רבה יותר.

גם אנתרופיק ו-OpenAI שהן עדיין חברות פרטיות, נמצאות על מגרש הגיוסים. אופן AI, המפתחת של צ'ט GPT ביצעה גיוס הון פרטי של 122 מיליון דולר שהקנה לה שווי שנושק לכטריליון דולר.  אנתרופיק, המפתחת של הסוכן 'קלוד' גייסה במרץ סכום של כ-60 מיליון דולר במניות. 

מלבד היקפי הגיוס העצומים - החלק המעניין והשונה בגיוסי ההון הנוכחיים של חברות הטכנולוגיה הוא השימוש המוגבר באג"ח. אחרי שנים שבהן הן שמרו על מאזן כמעט חף מחובות, החברות מוכנות ליטול על עצמן חובות גבוהים כדי לממן את ההשקעות שלהן. היקפי המזומן העצומים שהן מייצרות מפעילותן  כבר אינם מספיקים לכך.

והשוק, כך נראה, בולע הכל. 50 מיליארד דולר מגוגל, 60 מיליארד מאמזון ו-30 מיליארד ממטא פייסבוק נספגו בשוק בקלות. הטבלה (השניה) המצורפת כאן מלמדת שסכומי גיוס ההון המצטברים של ענקיות הטכנולוגיה יתקרבו השנה לכטריליון דולר.

המשמעות  של גיוסי ההון הללו פשוטה: הסיכון בהשקעות העתק הללו עולה מדרגה. אלו לא רק בעלי המניות שנושאים בו. לנשיאת אלונקת ההשקעות הכבדה מצטרפים כעת בעלי האג"ח החדשים.

על ההשלכות האפשריות שיש לגיוסי ההון הללו על שוקי ההון אפרט מעט יותר בטור הבא. בינתיים אפשר רק להביט במספרים שומטי הלסתות ולהפנים:

"This is a completely different and new ball game"

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]