שוק ההון הישראלי מתקרב לוול סטריט: משקיעים זרים בשיא, הנפקות גלובליות ותנודתיות בשקל-דולר

דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי שוק ההון והפיננסים, לציון 250 שנים לארה״ב.

בפורום עסקו במגמות המרכזיות המעצבות את שוק ההון הישראלי, בהתחזקות הקשר בין הבורסה בתל אביב לשווקים הגלובליים, בעלייה בהיקף המשקיעים הזרים, בהנפקות גלובליות ובהשפעת תנודתיות שער השקל-דולר על חברות ישראליות הפועלות בזירה הבינלאומית.

שילה זברו וייס, Senior Director, Duns 100: ״בשנה שבה ארה"ב מציינת 250 שנים לעצמאותה, מעניין לראות עד כמה הכלכלה הישראלית נשזרת בזו האמריקאית. כמי שמנתחים ומדרגים חברות לרוחב כל ענפי המשק, אנחנו יודעים ששוק ההון הוא רק קצה הקרחון. מתחתיו יש שכבה רחבה של חברות ישראליות, הרבה מעבר להייטק, שהגיעו לרמת איתנות ובשלות שמאפשרת להן לדבר בגובה העיניים עם השוק האמריקאי. הרישום הכפול בין תל אביב לנאסד"ק הכפול הוא ביטוי אחד למגמה רחבה יותר, שבה הגבולות בין שוק ההון הישראלי לשוק האמריקאי הולכים ומיטשטשים. כבר היום אי אפשר לנתח את השוק הישראלי במנותק מהזירה האמריקאית וזו, יותר מכל, המשמעות של הברית הכלכלית ההולכת ומעמיקה בין שתי המדינות״.

רון קליין, סמנכ״ל ומנהל המחלקה הכלכלית, הבורסה לני״ע ת״א, התייחס להתחזקות הנוכחות של המשקיעים הזרים בשוק ההון הישראלי ואמר: ״היקף המשקיעים הזרים בשוק נמצא ממש בשיא כל הזמנים. היום, אם אנחנו משווים לערב השביעי באוקטובר, ערב המלחמה, היקף המשקיעים הזרים בשוק יותר מכפיל את עצמו, גם בהיקפים של החזקה, גם בהיקפים של מחזורי מסחר. השוק נמצא ב-all-time high שלו, ואנחנו רואים את המגמה הזאת הולכת וממשיכה״.

בהמשך התייחס גם להנפקות הגלובליות ככלי שמחבר את שוק ההון הישראלי למשקיעים בינלאומיים ואמר, ״אחד הקטליזטורים המרכזיים, או נקרא לזה מוצרים אסטרטגיים ששוק ההון המקומי מקדם בשנים האחרונות, זה מה שאנחנו קוראים לו הנפקה גלובלית. הנפקה גלובלית, בשונה מהנפקה רגילה, זו הנפקה שבמאפיינים שלה מופנית גם למשקיעים זרים. בדרך כלל מעורב בהנפקה בנק השקעות זר, מסמכי ההצעה מוכנים בשפה האנגלית, שיטת ההצעה היא book building, יש מחקר של אותו בנק זר על ההנפקה וחלק משמעותי מהמניות שנמכרות ב-IPO או בהנפקת המשך, הן מניות שנמכרות למשקיעים זרים. בממוצע כ-70% מהמניות נמכרות למשקיעים זרים״.

ג׳ק דנינו, Corporate Treasurer, Head of Treasury and Collection, Check Point, התייחס להשפעת שער השקל-דולר על חברות ההייטק ואמר: ״כמעט בכל החלטה שאנחנו מסתכלים עליה, השקל הוא הכי דומיננטי בשקל-דולר. רוב חברות ההייטק עובדות בדולרים, מוכרות בדולרים, ואם הן נמצאות בישראל, העלות הכי גדולה שלהן היא הון, הוצאות שכר, אבל חוץ משכר יש עוד הוצאות, והשקל הוא החשיפה הגדולה. התרגלנו הרבה שנים לסוג של סטטוס קוו, ולא הייתה לנו באמת דרמה כזו, וולטיליות כזו גדולה עם השקל מול הדולר, עד השנה האחרונה״.

בהמשך התייחס גם להשפעת התנודתיות על החלטות השקעה וצמיחה בישראל ואמר, ״גם בחברות הגדולות והטובות שכן גידרו, הגידורים הם לא לנצח. יש היום הסתכלות בקבלת החלטות: האם להשקיע בפרויקט כזה או בפרויקט אחר, האם לצמוח בישראל. צ׳ק פוינט כן גדלה בישראל, אבל יש פונקציות שאפשר לעשות אותן, או לחסוך אותן באמצעות AI או לעשות אותן במקומות שלא כל כך מחלישים את השקל. אי אפשר לגמד את ההשפעה של זה, ואני לא יודע לאן זה ימשיך ללכת״.

איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות, גולדפרב גרוס זליגמן, התייחסה להנפקות הגלובליות בבורסה בתל אביב ואמרה: ״אנחנו עושים היום בימים אלה משהו מאוד מאוד ייחודי: הנפקה בתל אביב, לגמרי כללים תל אביביים, הנפקה לפי חוק ניירות ערך, לא דואלית. אבל תשקיף ה-IPO באנגלית, US GAAP , מכוונת לחלוטין לשוק הגלובלי, מנוהלת על ידי בנק השקעות בינלאומי. זה בעיניי מראה הסתכלות על תל אביב כשוק גלובלי ממש, שוק ראשוני גלובלי. פה אנחנו מדברים על חברה שלא רשומה בישראל ולא מיועדת בישראל, שעובדת היום בימים אלה ממש על תשקיף ישראלי, שה-IPO באנגלית לגמרי. זה מאוד ייחודי, ואני בטוחה שזה יצליח. זה יכול להיות קטליסט לסביבה חדשה״.

בהמשך התייחסה גם לחשיפת הבנקים לשוק המקומי ולענף הנדל״ן ואמרה: ״אנחנו כל הזמן מדברים על מוסדיים, וזה נכון שהמוסדיים כבר נמצאים באזורים של ה-30% ויותר מסך הנכסים שלהם. אבל יש שני סוגי מוסדיים בישראל: יש את הבנקים, ויש את המוסדיים האחרים, חברות הביטוח וכולי. הבנקים כמעט ולא משקיעים בחו״ל. הם בעצם חשופים לחלוטין לשוק המקומי, ובתוך השוק המקומי חשופים אולי 50% מהנכסים שלהם לענף הנדל״ן בישראל, השקעות, יזמי נדל״ן וכולי. החשיפה מאוד מאוד גדולה של הבנקים, ולכן כשמדברים על מוסדיים והיציאה שלהם מישראל, צריך לשאול איפה הבנקים בסיפור הזה״.