הערכה: בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית בהחלטה הקרובה ביום שני הקרוב (6 ליולי)

זו הערכת הבסיס שלנו כבר מזה זמן, כשאנו ממשיכים להעריך כי הפחתות הריבית ימשכו לאחר מכן. שוק הריביות מתמחר בהסתברות מלאה הפחתת ריבית של 25 נ.ב., ומעניין לציין כי מאז הימים האחרונים של מאי השוק התחיל לתמחר את הפחתת הריבית ביולי כתרחיש בעל ההסתברות הגבוהה ביותר.

אם ההחלטה צפויה, איך בנק ישראל יכול להשפיע יותר על השוק?

בהחלטת הריבית הקרובה בנק ישראל יפרסם את תחזיות המאקרו והריבית המעודכנות שלו והנגיד יקיים מסיבת עיתונאים.

לאור העובדה שהשוק כבר מתמחר את ההפחתה הקרובה הרי שעצם ההפחתה לא יגרום לשינוי חד בשוק. מאידך, בנק ישראל יכול לנקוט באחת או יותר מתוך מספר פעולות בכדי ליצור השפעה ממשית על השווקים:

א. לבצע הפחתת ריבית חדה יותר (של 0.5% ויותר). איננו שוללים לגמרי תרחיש זה, אך לאור ההיחלשות הרוחבית של השקל בחודש האחרון והעלייה הקלה של פרמיית הסיכון של ישראל ולצד מצב כלכלי טוב יחסית (ובפרט של היצוא/תעסוקה) – להערכתנו נראה כי זה לא התרחיש העיקרי כעת. במידה ובנק ישראל כן יבצע הפחתה חדה יותר תהיה לכך השפעה על השוק.

ב. להפחית באופן מהותי את תחזית הריבית קדימה. בתחזית האחרונה שלו מסוף מרץ בנק ישראל העריך ריבית ממוצעת של 3.5%-3.75% ברבעון הראשון של שנת 2027, כלומר 1-2 הפחתות בלבד (של 0.25% כל אחת), בהשוואה לריבית של 4% ששררה אז. אנו מעריכים כי בנק ישראל ינמיך בשבוע הבא את תחזית הריבית שלו לעתיד (לגבי רבעון שני 2027), אך שאלת המפתח היא באיזו עוצמה.

נציין כי שוק הריביות מתמחר כעת ריבית של כ-3% בישראל בעוד שנה ומעניין יהיה לראות האם התחזית של בנק ישראל תופחת לפחות לרמה זו. אגב נציין כי השוק גם מתמחר שריבית השפל בישראל תהיה כ-3% ואנו מעריכים כי ריבית השפל בישראל תהיה בפועל נמוכה יותר מרמה זו.

ג. הצגת מסר מרחיב (נכונות ניכרת לעוד הפחתות ריבית/ פעולה להחלשת השקל) בהודעות בנק ישראל ובדברי הנגיד. נזכיר כי חוזקת השקל בימים שמיד לאחר הודעת הריבית הקודמת (25 במאי) פחות הושפעה מעצם החלטת והודעת הריבית, אלא מהמסר הניצי יחסית של הנגיד בראיונות למדיה. אולם לאחר מכן, בכנס הורוביץ (2 ליוני) הנגיד שינה את המסר והביע נכונות להפחית ריבית (וציין כי הוא מודע לחולשת השקל) והשקל נחלש בעקבות כך.

יחד עם זאת להערכתנו ההשפעה של מסר כזה היא בעיקר קצרת טווח והמסחר בשוק הריביות והמט"ח יושפעו בסופו של דברים מגורמים אחרים גלובליים ומקומיים. ועוד נקודה לגבי שוק המט"ח: השקל נחלש מאז תחילת יוני, אך עדיין בבחינה מאז סוף 2025 הוא התחזק מול כל 22 המטבעות העיקריים בעולם.

באם בנק ישראל ירצה להשפיע באופן משמעותי על השקל ולא רק באופן נקודתי (במצב של "כשל שוק" במסחר) – הדרך היעילה והפשוטה ביותר להערכתנו היא להכריז על תוכנית רכישות מט"ח שתנטרל את השפעת מכירות המט"ח של מוסדיים. תוכנית כזו תהיה צעד מבני לפחות לתקופה מסוימת לנטרול חלק מה-Flow המבני שמחזק את השקל בשל פעילות המוסדיים.

לבנק ישראל כבר יש ניסיון בהשקה של 3 תוכניות כאלו בעבר (חוץ מהתערבויות נקודתיות כמו לאחרונה, או התערבויות סביב המלחמה), כולל הכרזה על תוכנית בהיקף של 30 מיליארד דולר בשנת 2021 במטרה להתמודד עם ייסוף חד של השקל דאז. בפועל בנק ישראל אף רכש בשנה זו כ-35 מיליארד דולר.

להערכתנו לצעדים אחרים כמו פעולות גידור של האוצר או מכירה ישירה של מוסדיים לבנק ישראל באופן קבוע ישנן חסרונות רבים גם בהיבט הלוגיסטי-תפעולי. יחד עם זאת, במצב כיום נראה כי בנק ישראל יעדיף לחכות ולא לנקוט בפעולה מעין זו ובפרט לאור חולשת השקל לאחרונה.