הפנסיה שלא באמת עובדת בשבילכם

המודעות ההולכת וגוברת סביב הפנסיה בקרב הציבור הרחב, היא מגמה ברוכה שאפשר לראות אותה בשטח בשנים האחרונות, והיא באה לידי ביטוי ביותר משפחות וחוסכים שבוחרים בחירות אקטיביות שמשפיעות על החיסכון. חוסכים שואלים הרבה יותר מפעם כמה דמי ניהול הם משלמים, באיזו קרן הם נמצאים, מה המסלול שלהם, והאם ההפקדות מתבצעות בזמן. אבל דווקא אחד הרכיבים החשובים ביותר בחיסכון הפנסיוני נשאר אצל רבים כמעט שקוף: רכיב הפיצויים.

מדובר בכסף גדול מאוד. אצל שכירים רבים רכיב הפיצויים מהווה בערך שליש מהחיסכון הפנסיוני השוטף, ולעיתים אף יותר. 

כלומר, זה לא רכיב צדדי ולא סעיף טכני בדוח. זה אחד המנועים המרכזיים של הפנסיה העתידית.

הבעיה היא שעובדים רבים חושבים שכל הכסף שלהם מושקע במסלול שבחרו, אבל בפועל זה לא תמיד נכון. ייתכן שרכיב התגמולים נמצא במסלול השקעה מסוים, בעוד שרכיב הפיצויים נשאר במסלול אחר, לעיתים שמרני יותר, ולעיתים במסלול ברירת מחדל. הפער הזה יכול להיווצר בגלל טפסים שלא עודכנו, אישור מעסיק שלא הועבר, אי עדכון של הקרן לגבי סעיף 14, או פשוט חוסר מודעות של העובד.

זו אינה טעות קטנה. כאשר שליש מהחיסכון הפנסיוני מושקע לאורך שנים בתשואה נמוכה יותר, ההפסד המצטבר עלול להגיע למאות אלפי ואף למיליוני שקלים!

למה זה קורה דווקא בפיצויים?

החיסכון הפנסיוני של עובד שכיר מורכב מכמה חלקים: הפקדת העובד, הפקדת המעסיק לתגמולים, והפקדת המעסיק לפיצויים. שני הרכיבים הראשונים נתפסים באופן טבעי כחיסכון של העובד, וכספים שישארו שלו בכל תרחיש או הסכם ולכן יש לו את חופש הבחירה המלא לגביהם.

רכיב הפיצויים מורכב יותר, משום שהוא קשור גם לחבות של המעסיק כלפי העובד בעת סיום העסקה. במקרים מסוימים, כאשר העובד מבקש להעביר את כספי הפיצויים למסלול השקעה שאינו ברירת המחדל, הגוף הפנסיוני עשוי לדרוש אישור מהמעסיק. כאשר סעיף 14 חל על ההפקדות, התמונה אמורה להיות פשוטה יותר, אך בפועל, אם הקרן לא עודכנה או אם האישורים לא נקלטו, הכסף עלול להישאר במסלול שלא נבחר במודע.

במילים פשוטות: העובד יכול לחשוב שהוא בחר מסלול מתאים לכל הפנסיה שלו, אבל בפועל חלק משמעותי מהכסף מתנהל אחרת. במקרים רבים זה מתגלה אחרי שנים של חיסכון או רק בעת מפגש עם איש מקצוע!

הציבור בודק את הכותרת, לא את השורות הקטנות

כאן בדיוק מסתתרת הבעיה. הדוח הפנסיוני יכול להיראות תקין, ההפקדות יכולות להיכנס בזמן, ודמי הניהול יכולים להיות סבירים. ועדיין, רכיב הפיצויים עלול להיות מושקע במסלול שאינו מתאים לגיל העובד, לטווח החיסכון או לבחירה המקורית שלו.

בטווח של שנה או שנתיים זה אולי נראה זניח. אבל בטווח של 30 או 40 שנה, זו כבר יכולה להיות אחת הטעויות הפיננסיות הגדולות ביותר בחיי החוסך.

סימולציה קצרה: כמה כסף אפשר להפסיד

נניח עובד בן 30, עם שכר חודשי של 20,000 שקלים. המעסיק מפריש עבורו פיצויים בשיעור של 8.33%, כלומר כ-1,666 שקל בחודש,  ושהחיסכון נמשך 35 שנה.

כעת נשווה בין שני מצבים:

במצב הראשון, רכיב הפיצויים מושקע במסלול שמניב תשואה שנתית ממוצעת של 5%.

במצב השני, אותו רכיב מושקע במסלול שמניב תשואה שנתית ממוצעת של 9%.

אחרי 35 שנה, רכיב הפיצויים בתרחיש הראשון יגיע לכ-1.9 מיליון שקלים.

לעומת זאת בתרחיש השני, הוא יגיע לכ-4.7 מיליון שקלים!

הפער: כ-2.8 מיליון שקלים!

ובמונחים חודשיים ,אלה עשרות אלפי שקלים יותר בחודש בקצבת הפנסיה!

כלומר, רק בגלל שרכיב הפיצויים הושקע לאורך השנים במסלול עם תשואה נמוכה יותר, העובד עלול להגיע לגיל פרישה בהפסד של כמעט שלושה מיליון שקלים.

גם אם משנים מעט את ההנחות, התמונה נשארת דרמטית. הפער הוא עצום!

לא כל אחד צריך מסלול מסוכן, אבל כל אחד צריך לדעת איפה הכסף שלו

חשוב להדגיש: המסקנה אינה שכל עובד צריך לבחור במסלול מנייתי או במסלול אגרסיבי. מסלול השקעה צריך להתאים לגיל, למצב המשפחתי, להכנסות, לצרכים וליכולת של החוסך להתמודד עם תנודתיות.

אבל יש הבדל גדול בין בחירה מודעת במסלול שמרני לבין מצב שבו החוסך כלל לא יודע שחלק גדול מהכסף שלו נמצא במסלול אחר. הבעיה אינה שמרנות. הבעיה היא חוסר שליטה.

כאשר עובד צעיר נמצא עשרות שנים לפני פרישה, רכיב הפיצויים שלו יכול ליהנות מזמן השקעה ארוך מאוד. אם אותו רכיב נשאר במסלול שאינו מתאים רק בגלל טופס חסר או אישור שלא הועבר, מדובר בכשל ניהולי שעלול לעלות ביוקר.

כיצד לבדוק את המסלולים שבהם מושקעים כספי הפיצויים שלכם?

הבדיקה הראשונה היא בדוח השנתי או באזור האישי של קרן הפנסיה. לא מספיק לבדוק את שם המסלול הכללי. צריך לבדוק באיזה מסלול נמצא רכיב הפיצויים בנפרד.

הבדיקה השנייה היא מול המעסיק או חשב השכר: האם סעיף 14 חל על ההפקדות, האם קיימים האישורים הנדרשים, והאם המידע הועבר לקרן הפנסיה.

הבדיקה השלישית היא מול הסוכן או היועץ הפנסיוני: האם שינוי המסלול שבוצע בעבר חל על כל רכיבי החיסכון, כולל הפיצויים.

ועם כל זאת עדיין עליכם לוודא הכל בכל מעבר בין עבודות. בכל מעבר בין מעסיקים עלולים להיווצר כספי פיצויים ממעסיקים שונים, מסלולים שונים ואישורים שלא נקלטו.

השורה התחתונה

רכיב הפיצויים הוא לא סעיף קטן בדוח הפנסיה. הוא חלק עצום מהחיסכון העתידי של העובד. כאשר הוא אינו מושקע במסלול המתאים, בגלל חוסר מעקב, טפסים חסרים או אי עדכון של סעיף 14, הנזק עלול להצטבר לסכומים אדירים.

הציבור למד לבדוק דמי ניהול. עכשיו הגיע הזמן לבדוק גם איפה באמת מושקע כל שקל. כי בפנסיה, לפעמים ההבדל בין פרישה נוחה לבין קצבה מאכזבת לא נמצא בהחלטה גדולה אחת, אלא בשורה קטנה שאף אחד לא טרח לפתוח.

הכותב הוא סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי ביופירסט סוכנות לביטוח