רשות שוק ההון פרסמה שני חוזרים משלימים העושים לראשונה סדר באופן שבו חברות ישראליות שומרות על נכסי הקריפטו של לקוחותיהן. החוזרים שנחתמו על ידי עמית גל, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, יכנסו לתוקף בעוד שישה חודשים.
המשמעות לצרכן: הכסף שלך הוא לא הכסף של החברה
עד היום, ישראלי שקנה קריפטו דרך ברוקר או בורסה ישראלית נשען על נהלים פנימיים של אותה חברה. לא הייתה הוראה מחייבת שקובעת כיצד היא שומרת על הנכסים, ומה קורה להם אם היא נקלעת לקשיים.
בעקבות ההוראות של רשות שוק ההון שיוחלו על נותני שירותים פיננסיים חוץ-בנקאיים, כלומר בורסות, ברוקרים- נכסי הלקוחות יוחזקו בחשבון נפרד לחלוטין מנכסי החברה ובנאמנות עבור הלקוחות, ואסור לחברה לעשות בהם כל שימוש שאינו נדרש לשירות עצמו. בדברי ההסבר מבהירה הרשות את התכלית במפורש: למנוע מצב שבו בהליך חדלות פירעון ינסו נושים של החברה להיפרע מנכסי לקוחותיה.
לצד ההגנה מפני קריסה, החוזר בונה מנגנונים שנועדו למנוע אי-סדרים ומעילות בתוך החברה עצמה: מינוי נושא משרה בכיר האחראי אישית על שמירת נכסי הלקוחות, בקרה של רואה חשבון בלתי תלוי שמדווח ישירות לרגולטור על כל כשל, אישור כפול לכל העברת נכסים, ורישום יומי המאפשר לזהות בכל רגע את הנכסים של כל לקוח בנפרד. הלקוח מצידו יקבל אזור אישי מקוון שמציג את יתרותיו ואת שוויין, ודוח מפורט אחת לחצי שנה, ללא עמלה.
התמונה הגדולה: שני רגולטורים, אותו כיוון
המהלך הזה אינו עומד בפני עצמו. לאחרונה פרסם בנק ישראל את תיקון נב"ת 411, שפתח לראשונה את המערכת הבנקאית לכספים שמקורם בקריפטו. החוזרים של רשות ההון מוסיפים נדבך חשוב ומאפשרים בהירות רגולטורית והגנה חשובה למשקיעים ומחזיקי ביטקוין וקריפטו.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3 אמר, "אנו מברכים את עמית גל, ראש רשות שוק ההון וסגנו אלי טובול וצוותם על צעד זה. זהו צעד חשוב של רשות שוק ההון בדרך להסדרת שוק הקריפטו הישראלי. החוזרים הללו יעניקו ביטחון ו-ודאות למיליון וחצי ישראלים שמחזיקים במטבעות דיגיטליים. הכיוון נכון, וכעת יש להמשיך בעקבות ארה"ב ולחוקק בישראל את רפורמת הקריפטו המלאה- הכוללת את חוק הנכס הדיגיטלי, חוק הסטייבלקוינז וקלריטי אקט מקומי, רק כך התחום והתעשייה יוכלו לתרום עוד מיליארדים לכלכלה הישראלית."

ניר הירשמן, צילום: יעל צור


