הדאטה סנטרים לא חייבים לחכות לרשת החשמל

רשות החשמל עצרה למשך 140 ימים את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור דאטה סנטרים, אחרי שהיקף הבקשות הגיע לכ-27 אלף מגה-ואט - כמעט פי שלושה מצריכת החשמל הממוצעת בישראל. העומס הזה אינו ייחודי לישראל. בדנמרק הוקפא זמנית הטיפול בחיבורים חדשים לצרכני חשמל גדולים, ובטקסס עברו לבחינה מרוכזת לאחר שהזינוק בבקשות הקשה לבחון כל פרויקט בנפרד. יש הצדקה לסינון מחמיר יותר, אבל עצירה גורפת עלולה לעכב פרויקטים בשלים יחד עם בקשות ספקולטיביות. לכן נדרש מסלול מצומצם ומפוקח לפרויקטים שמוכנים לעמוד בתנאי חיבור מחמירים יותר.

יזם שמבקש לחבר דאטה סנטר לרשת ניצב כיום בפני שתי אפשרויות: לקבל התחייבות למלוא ההספק הדרוש גם בשעות העומס, או להמתין עד להקמת תחנות ייצור, תחנות משנה וקווי הולכה חדשים. הגישה הזאת התאימה לתקופה שבה מתקנים עתירי חשמל היו נדירים. בעידן ה-AI, כשמרכזי נתונים גדולים מוקמים במהירות ולעיתים באותו אזור, היכולת להתחבר לחשמל חשובה לא פחות מהקרקע ומתשתיות התקשורת.

מרכז נתונים יכול לצרוך חשמל רב לאורך השנה בלי להזדקק להספק המרבי שלו בכל רגע. במקרים רבים הקושי של הרשת מתעורר רק בשעות עומס מסוימות, בגלל מגבלה מקומית או בזמן תקלה. תכנון כל חיבור לפי ההנחה שהרשת חייבת לספק תמיד את הצריכה המרבית משאיר חלק מהקיבולת הקיימת ללא שימוש.

חיבור גמיש מציע דרך אחרת. מרכז הנתונים יקבל את רוב ההספק הדרוש לו מהרשת, ובשעות של עומס חריג יידרש לצמצם את הצריכה. אפשר לדחות משימות מחשוב שאינן דחופות, להיעזר באגירה לזמן קצר או להפעיל מערכת לייצור חשמל באתר כשנדרש מענה ממושך יותר. מנהל מערכת החשמל יקבע מתי נדרשת ההפחתה, ומרכז הנתונים יוכל להתחבר שנים מוקדם יותר במקום להמתין להתחייבות מלאה של הרשת בכל שעה.

למערכות הגיבוי יכול להיות תפקיד רחב יותר. מרכזי נתונים מחזיקים כבר היום מערכות לייצור חשמל באתר למקרה של הפסקה ברשת, אבל רוב הזמן הן אינן פועלות. אם הן עומדות בדרישות מחמירות של זמינות, משך פעולה, מהירות תגובה ובטיחות, אפשר להשתמש בהן גם כשהרשת אינה מסוגלת לספק את מלוא הביקוש. הגיבוי הופך במקרה כזה לחלק מתכנון החיבור, ולא למערכת שמופעלת רק אחרי תקלה.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית ממליצה לרגולטורים לבחון תמריצים לשימוש גמיש יותר בקיבולת מחשוב פנויה, במערכות גיבוי ובאגירה. היא מציינת שתורי החיבור לרשת מתארכים, בזמן שהקמת קווי הולכה חדשים במדינות מפותחות יכולה להימשך בין ארבע לשמונה שנים. הרחבת הרשת עדיין נחוצה, אבל חיבורים גמישים יכולים לאפשר שימוש טוב יותר בקיבולת הקיימת בזמן שההשקעות ארוכות הטווח מתקדמות.

רשות החשמל צריכה לבחון מחדש את ההחלטה הגורפת ולפתוח מסלול מצומצם ומפוקח לפרויקטים שמסוגלים להפחית את העומס בשעות השיא. למסלול כזה צריכים להיכנס רק פרויקטים ממומנים שמתקדמים בפועל ויכולים לצמצם את צריכת החשמל מהרשת באמצעות גמישות בעומסי המחשוב ומערכות ייצור באתר. הכללים יצטרכו לקבוע מראש איזה הספק מובטח, מתי המתקן נדרש להפחית צריכה, כיצד תיבדק העמידה בהתחייבות ומהן הסנקציות אם לא יעמוד בה.

לא די להציב גנרטור באתר. מערכת הייצור צריכה לפעול באופן אמין גם אחרי חודשים ארוכים ללא שימוש, לספק חשמל למשך הזמן הנדרש ולהישאר זמינה בזמן שיבושים באספקת הדלק או עומס חריג ברשת. צריך להביא בחשבון גם פליטות, רעש ובטיחות, במיוחד כשמרכזי הנתונים מוקמים ליד אזורי מגורים. כדי לזכות באמון הציבור והרגולטור, מערכות הגיבוי צריכות לעמוד בדרישות ברורות של בטיחות ואחריות סביבתית, וההתייחסות אליהן צריכה להיות כאל תשתית קריטית.

המסלול הזה לא יחליף את הצורך להגדיל את כושר ייצור החשמל, לחזק את רשתות ההולכה והחלוקה ולקצר את הליכי התכנון. חיבורים גמישים לא מחליפים את ההשקעות האלה, אבל הם יכולים לאפשר שימוש מוקדם יותר בקיבולת שכבר קיימת. אין היגיון לתכנן כל חיבור כאילו מרכז הנתונים יצרוך את מלוא ההספק דווקא בשעת העומס הקשה ביותר, כשמגבלות הרשת משתנות מאזור לאזור ומשעה לשעה.

לפי דיווחים, רשות החשמל כבר בוחנת מתווה שיחייב יזמי מרכזי נתונים בתשלום שנתי על הקיבולת שנשמרת עבורם ברשת. המטרה היא למנוע מבקשות שאינן מתקדמות לתפוס מקום בתור ולזהות אילו יזמים באמת מוכנים לצאת לדרך. מסלול חיבור גמיש יכול להשלים את הסינון הזה ולאפשר לפרויקטים רציניים להתקדם בלי לפגוע ביציבות המערכת.

הקמת תשתיות AI אינה חייבת לבוא על חשבון יציבות מערכת החשמל. אפשר לדרוש מחברות שמקימות מתקנים עתירי חשמל לצמצם את התלות שלהן ברשת דווקא בשעות העומס. רשות החשמל צריכה להשאיר את ההקפאה במקרים שבהם היא נחוצה, ובמקביל לפתוח מסלול מפוקח לפרויקטים בשלים שמצמצמים את צריכת החשמל מהרשת בשעות השיא ומתחייבים לעמוד בתנאים שניתן לאכוף.