טראמפ מחזיר את המכס הגלובלי בדלת האחורית: 60 שותפות סחר, ובהן ישראל, יחויבו במכס של עד 12.5%

ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מטיל מכסים חדשים בשיעורים של 10% ו־12.5% על יבוא מ־60 שותפות סחר מרכזיות, ובהן ישראל, סין, האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, הודו, קנדה, מקסיקו ובריטניה.

אף שהממשל מציג את המהלך כמאבק בסחר במוצרים שיוצרו באמצעות עבודות כפייה, מבחינה כלכלית ומשפטית מדובר במהלך רחב הרבה יותר: המכסים החדשים מאפשרים לטראמפ לשמר מכס בסיס על כמעט כל היבוא לארצות הברית, לאחר שבית המשפט העליון פסל את מנגנון המכסים הקודם שלו.

המכסים החדשים נכנסים לתוקף בדיוק במועד שבו פוקע המכס הזמני בשיעור של 10% שהוטל לאחר פסיקת בית המשפט. כלומר, אין מדובר בתוספת של 10%–12.5% מעל המכס הזמני, אלא בהחלפתו במנגנון חדש הנשען על סמכות משפטית אחרת.

מפסיקת בית המשפט למנגנון מכסים חדש

בפברואר 2026 פסל בית המשפט העליון של ארצות הברית את מכסי “יום השחרור” ואת המכסים ההדדיים שטראמפ הטיל בשיעורים של 10% עד 50% על יבוא ממדינות רבות.

המכסים המקוריים הוטלו מכוח חוק הסמכויות הכלכליות במצבי חירום בינלאומיים, לאחר שטראמפ הגדיר את גירעון הסחר של ארצות הברית כאיום לאומי. בית המשפט קבע כי חוק החירום אינו מעניק לנשיא סמכות רחבה כל כך להטיל מכסים גלובליים ללא אישור מפורש של הקונגרס.

בעקבות הפסיקה עבר הממשל לפתרון זמני: מכס גלובלי של 10% שהוטל לתקופה מוגבלת של 150 ימים, מכוח סעיף אחר בחוק הסחר האמריקאי. אלא שתוקפו של המכס הזמני הסתיים ב־24 ביולי 2026.

המכסים החדשים נכנסים לתוקף באותו הרגע ומחליפים את המכס הזמני, כך שבפועל נשמרת רציפות כמעט מלאה במדיניות המכסים של טראמפ.

העילה החדשה: אי־אכיפת האיסור על עבודות כפייה

הפעם משתמש הממשל בסעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974. זהו סעיף המאפשר לארצות הברית להגיב לפרקטיקות של מדינות זרות המוגדרות בלתי סבירות, מפלות או מכבידות על המסחר האמריקאי.

נציג הסחר האמריקאי פתח בחקירות נגד 60 כלכלות וקבע כי הן אינן אוסרות באופן מספק יבוא של מוצרים שיוצרו באמצעות עבודות כפייה, או שאינן אוכפות איסורים כאלה בצורה אפקטיבית.

לטענת הממשל, יצרנים אמריקאים נדרשים להתחרות בחברות זרות שנהנות מעלויות ייצור נמוכות יותר בשל שימוש ישיר או עקיף בעבודות כפייה. לכן החליט הממשל להטיל מכס על כלל המוצרים המגיעים מאותן מדינות, למעט רשימה של מוצרים מוחרגים.

עם זאת, העיתוי, היקף המדינות ושיעורי המכס הדומים למכס הזמני מחזקים את ההערכה כי סוגיית העבודות הכפויות משמשת גם בסיס משפטי חדש לשיקום מדיניות המכסים הגלובלית שנפגעה בפסיקת בית המשפט.

ישראל ברשימה: מכס של 12.5%

בניגוד להערכות קודמות, ישראל מופיעה במפורש ברשימת 60 הכלכלות שנחקרו על ידי נציג הסחר האמריקאי.

ישראל נכללת בקבוצת המדינות שלגביהן קבע הממשל כי לא הוטל ולא נאכף באופן אפקטיבי איסור על יבוא מוצרים שיוצרו באמצעות עבודות כפייה. בעקבות זאת, על יבוא מישראל לארצות הברית יחול מכס חדש בשיעור של 12.5%.

המשמעות היא שהמכס החדש על ישראל מחליף את המכס הזמני של 10% שפקע. מבחינת מרבית היצואנים הישראלים מדובר אפוא בעלייה של 2.5 נקודות אחוז לעומת המכס הזמני שהיה בתוקף עד כה.

אין לצרף את המכס החדש למכס הזמני, משום שהמכס הזמני הסתיים. כמו כן, השיעור הרלוונטי במהלך הנוכחי הוא 12.5%, ולא שיעור של 15% שיוחס בעבר למסלול המכסים ההדדיים שנפסל על ידי בית המשפט העליון.

המדינות שיחויבו במכס של 10%

מכס של 10% יוטל על יבוא מהמדינות והכלכלות הבאות:

ארגנטינה, בנגלדש, בריטניה, קמבודיה, קנדה, אקוודור, אל סלבדור, גואטמלה, הונדורס, הודו, אינדונזיה, ירדן, מלזיה, מקסיקו, פקיסטן, סרי לנקה וטרינידד וטובגו.

מדינות אלה אימצו איסור מלא או חלקי על יבוא מוצרים שיוצרו בעבודות כפייה, התחייבו לאמץ איסור כזה במסגרת הסכם סחר, או הפעילו מנגנון שהממשל האמריקאי רואה בו התקדמות מסוימת.

המדינות שיחויבו במכס של 12.5%

בקבוצת המכס הגבוה יותר נכללות ישראל ו־37 מדינות נוספות, ובהן:

אלג’יריה, אנגולה, אוסטרליה, איי בהאמה, בחריין, ברזיל, צ’ילה, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, מצרים, גיאנה, הונג קונג, עיראק, ישראל, קזחסטן, כווית, לוב, מרוקו, ניו זילנד, ניקרגואה, ניגריה, נורבגיה, עומאן, פרו, הפיליפינים, קטאר, רוסיה, ערב הסעודית, סינגפור, דרום אפריקה, תאילנד, טורקיה, איחוד האמירויות, אורוגוואי, ונצואלה ווייטנאם.

במקרים של האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, שווייץ וטייוואן, שיעור המכס חושב בשילוב עם שיעורי המכס הרגילים שכבר חלים על המוצרים, כך שהשיעור הכולל יגיע ל־10% או ל־12.5%, בהתאם למוצר ולשיעור הקיים.

כמעט כל היבוא לארה”ב יושפע

לפי הממשל האמריקאי, המכסים החדשים חלים על מדינות שמהן מגיעים כ־99.4% מכלל היבוא לארצות הברית. בכך מצליח טראמפ לשחזר במידה רבה את אפקט המכס הגלובלי, גם לאחר שבית המשפט העליון הגביל את יכולתו להשתמש בחוקי החירום.

ההבדל העיקרי הוא הבסיס המשפטי. במקום להישען על מצב חירום ועל גירעון הסחר, הממשל טוען כעת כי כל אחת מ־60 הכלכלות נבדקה במסגרת חקירה נפרדת וכי מדיניותה בנושא עבודות כפייה פוגעת במסחר האמריקאי.

סעיף 301 כבר שימש בעבר את ארצות הברית להטלת מכסים, בעיקר במסגרת מלחמת הסחר מול סין, והוא נחשב לבסיס משפטי מבוסס יותר מזה שנפסל על ידי בית המשפט.

עם זאת, גם המהלך הנוכחי עשוי לעמוד בפני עתירות. המתנגדים צפויים לטעון כי מדובר בניסיון להשתמש בעילה של עבודות כפייה כדי לעקוף את פסיקת בית המשפט ואת סמכות הקונגרס לקבוע מדיניות מכסים.

אילו מוצרים יוחרגו?

המכסים לא יחולו באופן אחיד על כל היבוא. בין המוצרים שהוחרגו נכללים:

נפט וגז, דשנים, מוצרי מזון מסוימים ומוצרים שכבר כפופים למכסים מכוח שיקולי ביטחון לאומי, ובהם כלי רכב, פלדה, אלומיניום ונחושת.

גם מוצרים העומדים בתנאי הסכם הסחר בין ארצות הברית, מקסיקו וקנדה יוכלו ליהנות מהחרגות, בשל האינטגרציה הגבוהה בין שרשראות האספקה של שלוש המדינות.

בנוסף, סחורות שכבר היו בדרכן לארצות הברית בעת כניסת המכס לתוקף קיבלו חלון מעבר מוגבל עד 28 ביולי.

ההשלכות על היצוא הישראלי

ארצות הברית היא אחד משוקי היצוא החשובים ביותר של ישראל. המכס בשיעור 12.5% עלול להכביד על חברות ישראליות המוכרות מוצרים פיזיים לשוק האמריקאי, במיוחד בענפים שבהם שיעורי הרווח נמוכים והתחרות מול ספקים מקומיים או מול מדינות בעלות שיעור מכס נמוך יותר גבוהה.

הפגיעה אינה צפויה להיות אחידה. יצוא שירותים, תוכנה וטכנולוגיה דיגיטלית אינו מושפע באותו אופן ממכס על סחורות. גם מוצרים ישראליים הנכללים בקטגוריות שהוחרגו מהמכס עשויים שלא להיפגע.

לעומת זאת, יצרנים בתחומי התעשייה, הכימיקלים, המזון, המכשור, מוצרי הצריכה והחקלאות יצטרכו לבדוק אם מוצריהם נכללים ברשימת ההחרגות ומהו סיווג המכס המדויק שלהם.

היצואנים יידרשו להחליט אם לספוג את העלות, להעלות מחירים ללקוחות האמריקאים, לשנות את שרשרת האספקה או להעביר חלק מהייצור לארצות הברית.

מכס חדש, מטרה ישנה

הכותרת הרשמית של המהלך היא מאבק בעבודות כפייה, אך התוצאה הכלכלית ברורה: טראמפ הצליח למנוע את היעלמותו של המכס הגלובלי לאחר פקיעת ההסדר הזמני.

בית המשפט העליון פסל את הדרך הקודמת, והממשל בנה דרך חדשה. במקום מכסים מכוח חוק חירום, הוטלו מכסים מכוח חקירות סחר פרטניות. במקום שיעור זמני אחיד של 10%, נקבעו שתי מדרגות עיקריות של 10% ו־12.5%.

עבור ישראל, השינוי מוחשי: היא מופיעה ברשימה הרשמית, והמכס על מרבית הסחורות המיוצאות ממנה לארצות הברית עולה מהמכס הזמני של 10% לשיעור של 12.5%.

המאבק המשפטי סביב סמכות הנשיא להטיל מכסים רחבים כנראה עדיין לא הסתיים. אך מבחינת היצואנים והצרכנים, המכסים לא נעלמו בעקבות פסיקת בית המשפט — הם פשוט חזרו תחת שם, עילה וסעיף חוק אחרים.