לקראת החלטת הפד: זינוק במחירי האנרגיה וחולשה בטכנולוגיה מעלים את סיכוני האינפלציה

יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם פייננשל סרביסס:

"השבוע הקרוב מרכז מספר אירועים שעשויים לעצב מחדש את ציפיות השווקים למחצית השנייה של השנה.

החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, לצד נתוני הצמיחה ואינפלציית ה־PCE, יאפשרו למשקיעים לבחון האם הכלכלה האמריקאית מצליחה לשמור על קצב פעילות יציב מבלי להצית מחדש את לחצי האינפלציה.

הסיכון המרכזי בשלב זה הוא שמחירי האנרגיה הגבוהים ישמרו את האינפלציה ברמה גבוהה מהצפוי ויצמצמו את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים.

במקביל, החולשה במניות הטכנולוגיה משקפת בחינה מחודשת של התמחור ושל קצב החזר ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית.

השוק אינו מטיל ספק בפוטנציאל ארוך הטווח של התחום, אך הוא דורש כעת לראות התאמה ברורה יותר בין היקף ההשקעות לבין קצב הצמיחה בהכנסות.

בישראל, כיוון השקל ימשיך להיקבע משילוב בין הדולר בעולם, ההתפתחויות הביטחוניות ופרמיית הסיכון המקומית.

היחלשות השקל ועליית מחירי האנרגיה עלולות להגביר את לחצי האינפלציה ולמתן את האפשרות להפחתות ריבית מהירות נוספות.

לכן, בתקופה הקרובה השווקים צפויים להישאר רגישים במיוחד לכל שינוי במחירי הנפט, בתשואות האג"ח ובתמונה הגיאופוליטית."

---

השבוע החולף התאפיין בעלייה חדה במחירי האנרגיה, בהמשך עליית התשואות הארוכות ובחולשה במניות הטכנולוגיה.

המתיחות מול איראן והפגיעה בנתיבי השיט החזירו למרכז את סיכון האינפלציה, בעוד שנתוני הפעילות בארה”ב ובאירופה נותרו חיוביים.

השווקים נכנסים לשבוע עמוס בהחלטת ריבית של הפד, נתוני צמיחה ואינפלציית PCE, כאשר התמחור המוניטרי נעשה רגיש במיוחד להתפתחויות במחירי הנפט.

ישראל

השקל נחלש בסיכום השבוע, במקביל לעליות במדדי המניות המקומיים ולהתמתנות בביצועי מניות הבנקים.

שוק ההון

המסחר בתל אביב נתמך במניות הטכנולוגיה, הנדל”ן וחלק מהחברות בעלות החשיפה לפעילות בחו”ל. המדדים המקומיים הפגינו עמידות ביחס לוול סטריט, בין היתר בשל ההרכב הסקטוריאלי השונה וההשפעה החיובית של היחלשות המטבע על חברות יצואניות.

מנגד, סביבת תשואות גבוהה והמשך אי־הוודאות הביטחונית הגבילו את התרחבות העליות.

מט”ח

הפיחות בשקל שיקף שילוב של עלייה בפרמיית הסיכון המקומית, התחזקות הדולר בעולם ועלייה במחירי האנרגיה. לשקל קיימת רגישות גבוהה להתפתחויות האזוריות, אך היצע המט”ח המבני מצד חברות יצוא והמוסדיים ממשיך למתן תנועות חדות.

ההשפעה המיידית של הפיחות צפויה להתמקד בדלקים, תיירות ושירותים הנקובים במט”ח. ההשפעה העקיפה על יתר המוצרים הסחירים עשויה להיות הדרגתית יותר, משום שחלק מהייסוף שנרשם בשנה שקדמה לגל הפיחות הנוכחי טרם בא לידי ביטוי מלא במחירים לצרכן.

מאקרו

שוק העבודה המקומי נותר הדוק. הביקוש לעובדים מתרחב מהר יותר מהגידול במספר מחפשי העבודה, מצב התומך בהמשך לחצי שכר ומצמצם את האפשרות להתמתנות מהירה באינפלציית השירותים.

במקביל, עליית מחירי הנפט והיחלשות השקל מגדילות את סיכוני האינפלציה לחודשים הקרובים. מנגד, ירידה במחירי חלק מהמוצרים המיובאים, תחרות בענפים הסחירים והייסוף המצטבר מהשנה האחרונה צפויים לרכך חלק מההשפעה.

מבחינת בנק ישראל, התנאים להפחתת ריבית נוספת נעשו מורכבים יותר. לצד התמתנות האינפלציה השנתית, הבנק נדרש להביא בחשבון את שוק העבודה, שער החליפין, מחירי האנרגיה והמדיניות המרסנת יותר המסתמנת בארה”ב ובאירופה.

גיאופוליטיקה

העימות בין ארה”ב לאיראן, פעילות החות’ים והחשש לפגיעה במעבר סחורות דרך מצרי הורמוז ובאב אל־מנדב נותרו גורם מרכזי בתמחור הנכסים.

ירידה במחירי הנפט בסגירת יום שישי שיקפה דיווחים על מאמצים לחידוש מגעים, אך זרימת הסחורות בנתיבי השיט עדיין מוגבלת והסיכון להפרעות באספקה נותר גבוה.

בזירה הישראלית, כל התרחבות בעימות מול איראן או החמרה בחזיתות לבנון ועזה עשויה להשפיע במהירות על השקל, על תשואות האג”ח ועל מניות בעלות חשיפה מקומית.

מנגד, התקדמות מדינית שתפחית את הסיכון לשיבוש אספקת האנרגיה עשויה לצמצם את פרמיית הסיכון.

ארצות הברית

הכלכלה האמריקאית ממשיכה להפגין עמידות, אך העלייה במחירי האנרגיה והמשך לחצי המחירים מצמצמות את מרחב הפעולה של הפד.

שוקי המניות

מדדי המניות סיימו שבוע שלילי, בהובלת מניות הטכנולוגיה. הדוחות של חברות הענק חידדו את החשש שהיקף ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית גדל מהר יותר מקצב מימוש ההכנסות, והובילו למימושים בחברות בעלות מכפילים גבוהים.

מניות האנרגיה נהנו מהעלייה במחירי הנפט וסיפקו איזון חלקי למדדים הרחבים.

המעבר בין סקטורים משקף שינוי זמני במוקדי הסיכון: שוק המניות אינו מתמודד רק עם שאלת הצמיחה, אלא גם עם אפשרות שסביבת הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן רב יותר בעקבות זעזוע האנרגיה.

אג”ח ומט”ח

התשואות הארוכות נותרו סמוך לשיאים תקופתיים, לאחר שהמשקיעים העלו את הערכתם לסיכון האינפלציוני ולריבית גבוהה יותר. הירידה בנפט לקראת סיום המסחר הקלה חלקית על שוק האג”ח, אך לא שינתה את המגמה הרחבה.

הדולר התחזק מול מרבית המטבעות, בתמיכת פערי הריבית, הביקוש לנכסי מקלט והיחלשות הציפיות להקלה מוניטרית. האירו נחלש לאחר שה־ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בעוד שהין נסחר בסמוך לשפל רב־שנתי על רקע פערי תשואות רחבים.

מאקרו והפד

מדדי מנהלי הרכש הצביעו על האצה בפעילות, בעיקר בענפי השירותים. במקביל, רכיבי מחירי התפוקה התחזקו, איתות לכך שהחברות מצליחות להעביר חלק מעלויות הייצור ללקוחות.

שילוב זה תומך בצמיחה, אך אינו מספק לפד ביטחון שהלחצים האינפלציוניים נמצאים בתהליך התמתנות יציב.

שוק העבודה ממשיך להציג רמה נמוכה של תביעות חדשות לדמי אבטלה, בעוד שמכירות הבתים החדשים השתפרו. הנתונים תומכים בתרחיש של האטה מתונה ולא של ירידה חדה בפעילות.

החלטת הפד תעמוד במרכז השבוע. הקונצנזוס עדיין נוטה להותרת הריבית ללא שינוי, אך עליית הנפט הביאה לעלייה בהסתברות להידוק נוסף בחודשים הקרובים. תשומת הלב תתמקד באופן שבו ההודעה תאזן בין עמידות הפעילות לבין הסיכון להתחדשות האינפלציה.

אירופה ואסיה

באירופה נרשם שיפור במדדי הפעילות, עם התרחבות מחודשת בשירותים ובתעשייה ועלייה בהזמנות החדשות.

גרמניה חזרה להציג התרחבות בפעילות העסקית, בעוד שה־ECB שמר על מדיניות ללא שינוי. מחירי האנרגיה והעלייה בתשואות מצמצמים את היכולת לעבור למדיניות מקלה, אף שסביבת הצמיחה עדיין מתונה.

באסיה, שוקי המניות הושפעו מהחולשה בטכנולוגיה בארה”ב, מהמכסים החדשים ומהמשך העלייה בעלויות האנרגיה.

הין נותר מוקד מרכזי בשל חולשתו החריגה והאפשרות להתערבות, בעוד שבסין תשומת הלב עוברת להשפעת מגבלות הסחר על היצוא, התעשייה ושרשראות האספקה.

השבוע הקרוב

ראשון, 26 ביולי

בישראל: ייצור תעשייתי ופדיון בענפי המשק לחודש מאי.

שני, 27 ביולי

בישראל: נתוני תעסוקה מפורטים לחודש יוני.

בארה”ב: הזמנות מוצרים בני קיימא.

שלישי, 28 ביולי

בארה”ב: מדד אמון הצרכנים של Conference Board.

פתיחת ישיבת ועדת השוק הפתוח של הפד.

רביעי, 29 ביולי

בישראל: יצוא שירותים ורכישות בכרטיסי אשראי.

החלטת הריבית של הפד — קונצנזוס: ללא שינוי, ברמה של 3.75%.

מסיבת העיתונאים של יו”ר הפד.

חמישי, 30 ביולי

בארה”ב: אומדן ראשון לצמיחה ברבעון השני — צפי לקצב שנתי של 1.6%.

ליבת PCE לחודש יוני — צפי לעלייה חודשית של 0.1%.

הכנסה אישית — צפי לעלייה של 0.4%.

צריכה פרטית — צפי לעלייה של 0.2%.

תביעות ראשוניות לדמי אבטלה.

שישי, 31 ביולי

בארה”ב: מדד עלות התעסוקה לרבעון השני, מדד מנהלי הרכש של שיקגו והאומדן הסופי של אמון הצרכנים מאוניברסיטת מישיגן.

בשורה התחתונה

השווקים צפויים להתמקד השבוע בהחלטת הפד, בנתוני הצמיחה והצריכה ובאינפלציית PCE. מחירי הנפט ימשיכו לשמש גורם מקשר בין הגיאופוליטיקה, ציפיות האינפלציה והתשואות הארוכות.

בישראל, כיוון השקל יושפע בעיקר מההתפתחויות הביטחוניות, מהדולר בעולם ומהערכת השוק לגבי קצב הפחתות הריבית. מניות הטכנולוגיה יישארו רגישות לדוחות החברות ולהצדקת היקפי ההשקעה בתשתיות בינה מלאכותית.