
קרדיט: אילוסטרציה – AI
יש רגעים שבהם הוויכוח בשווקים כבר אינו על מחיר מניה, גובה הריבית או אפילו על מיתון אפשרי ברבעון הבא. הוא הופך לוויכוח על משהו בסיסי הרבה יותר: באיזו מהירות מסוגלת הכלכלה לצמוח?
שתי נשים שנמצאות בעמדות שונות מאוד בשוק ההון העולמי מציבות בחודשים האחרונים בדיוק את השאלה הזו.
האחת היא ענת לוין, מנכ"לית BlackRock ישראל, שבראיון מיוחד ל-FUNDER הציגה את מסגרת החשיבה של BlackRock Investment Institute.
השנייה היא קאתי ווד, מייסדת, מנכ"לית ומנהלת ההשקעות של ARK Invest, שבסקירת ספטמבר שלה טוענת שהשוק עדיין "מתמחר את העתיד הלא נכון".
שתיהן מדברות על AI. אבל למעשה, שתיהן מדברות על משהו גדול ממנו בהרבה:
האם אנחנו עומדים בפני שינוי בקצב הצמיחה ארוך הטווח של הכלכלה?
המספר של BlackRock: 1.9%
בגרף שהציגה BlackRock, ושעליו דיברה לוין בראיון ל-FUNDER, מוצג התמ"ג הריאלי לנפש בארה"ב מאז 1870.
הנתון המדהים הוא דווקא היציבות.
במשך כ-150 שנה עברה האנושות את המהפכה התעשייתית, החשמל, המכונית, התעופה, המחשב, הטלקומוניקציה והאינטרנט. ובכל זאת, מגמת הצמיחה ארוכת הטווח של התמ"ג הריאלי לנפש בארה"ב נשארה בסביבת 1.9% לשנה. BlackRock מדגישה כי אפילו מהפכות טכנולוגיות אדירות לא הצליחו עד היום להעלות באופן קבוע את קו המגמה הזה.
ואז מגיע AI.
בגרף של BlackRock מופיע לצד קו ה-1.9% מסלול נוסף: 3.5%.
חשוב לדייק: 3.5% אינה תחזית רשמית וחד-משמעית של BlackRock. מדובר בחציון של תחזיות חיצוניות שנאספו ממחקרים של כלכלנים, מוסדות וגופי מחקר לגבי השפעת AI על GDP, פריון ופריון כולל. BlackRock נרמלה אותן לבסיס משותף של 1.9%.
אבל עצם האפשרות דרמטית.
מעבר מ-1.9% ל-3.5% אינו "עוד אחוז וחצי".
זהו כמעט כפל בקצב הצמיחה ארוך הטווח לנפש.
ענת לוין: זו שאלת השאלות
בראיון ל-FUNDER לוין ניסחה את זה באופן כמעט מושלם.
השאלה, לדבריה, היא האם AI יישאר בשלב שבו הוא בעיקר יוצר מחסור - בדאטה סנטרים, אנרגיה, קירור, שבבים, זיכרון, כוח אדם והון - או שיעבור לשלב שבו הוא מתחיל לייצר שפע.
כלומר, האם AI ישמש רק עוד תעשייה ענקית שצורכת משאבים, או שיהפוך למכונה שמאיצה את החדשנות עצמה.
לוין הציבה בראיון בדיוק את נקודת המבחן: האם קצב הצמיחה יוכל לפרוץ מאזור ה-2% לעבר 3.5%.
ופה הדיון כבר הופך פיננסי מאוד.
אם קצב הצמיחה המבני אכן עולה, ההשקעות האדירות שנעשות כיום בתשתיות AI עשויות לקבל הצדקה כלכלית. אם לא, העולם עלול לגלות שבנה כמות עצומה של קיבולת שההחזר עליה נמוך מהצפוי.
לוין ניסחה את הסיכון בצורה חדה: בתרחיש שבו הפריצה לא תתרחש יהיו מנצחים גדולים, אבל גם מפסידים גדולים, וחלק מההון שהוזרם למערכת עלול שלא להחזיר את עצמו.
ואז מגיעה קאתי ווד - ומעלה את ההימור
אם BlackRock מציגה את האפשרות בזהירות, ARK כמעט הופכת אותה לתזה מרכזית.
בסרטון החדש שלה לספטמבר אומרת קאתי ווד שכדי להבין את מה שקורה כיום צריך לחזור עד המהפכה התעשייתית.
לפי ARK, הצמיחה הריאלית העולמית עמדה בממוצע על כ-3% במשך כ-125 שנה. התחזית של קרן המטבע הבינלאומית נשארת בסביבה דומה, כ-3.1%.
אבל ARK חושבת אחרת.
ב-Big Ideas 2026 שלה מופיעה תחזית של 7.3% צמיחה ריאלית עולמית עד 2030. כלומר יותר מפי שניים מקצב הצמיחה ההיסטורי ומהתחזית המקובלת.
ווד אף אומרת בסקירת ספטמבר שהתרחיש שעליו דיבר אילון מאסק, צמיחה של 10%-15%, אינו מבחינתה בלתי אפשרי.
כאן כבר לא מדובר בשינוי מחזורי.
מדובר, אם ARK צודקת, בשינוי משטר כלכלי.
BlackRock ב-3.5%, ARK ב-7.3% - אבל לא מדובר באותו נתון
יש כאן הבחנה חשובה.
הגרף של BlackRock מתייחס לתמ"ג הריאלי לנפש בארה"ב, וקו המגמה שלו הוא 1.9%.
ARK מדברת על צמיחת התמ"ג הריאלי העולמי, שממוצעה ההיסטורי מאז תחילת המאה ה-20 הוא כ-3%.
לכן אסור להשוות ישירות 3.5% ל-7.3% כאילו מדובר בשתי תחזיות לאותו משתנה.
אבל הכיוון המחשבתי משותף לחלוטין:
שתיהן בוחנות את האפשרות שהכלכלה עומדת להשתחרר מקצב הצמיחה שאפיין אותה במשך דורות.
וזה החיבור המעניין באמת.
למה AI עשוי להיות שונה מהאינטרנט?
זו אולי השאלה הקשה ביותר.
האינטרנט שינה את העולם. המחשב שינה את העולם. החשמל שינה את העולם.
אז למה דווקא AI אמור לשבור את קו המגמה?
התשובה של BlackRock מעניינת: AI אינו רק כלי שמאפשר לבצע פעולה מסוימת בצורה יעילה יותר. הוא עשוי להאיץ את תהליך החדשנות עצמו.
מערכת AI יכולה לסייע ביצירת רעיונות, לבדוק אותם, לשפר אותם ולייצר סבב נוסף של רעיונות.
אם המחזור הזה מתקצר, גם קצב ההתקדמות המדעית והטכנולוגית יכול להשתנות.
BlackRock מציינת בין היתר אפשרות להאצת גילוי תרופות, מחקר מדעי ורובוטיקה.
זה ההבדל בין מכונה שמייצרת מוצר מהר יותר לבין מכונה שעוזרת להמציא את המכונה הבאה מהר יותר.
אם זה אכן קורה, הפריון יכול להתחיל להתנהג באופן שונה מאוד מהעבר.
ARK מוסיפה לכך את "ההתכנסות"
אצל ווד התזה אפילו רחבה יותר.
AI אינו פועל לבדו.
ARK מצביעה על חמש פלטפורמות טכנולוגיות מרכזיות:
בינה מלאכותית, רובוטיקה, אגירת אנרגיה, בלוקצ'יין ציבורי ומולטי-אומיקס.
לטענתה, המפתח אינו רק הצמיחה של כל אחת בנפרד אלא ההתכנסות ביניהן.
AI משפר רובוטים.
רובוטים מייצרים ומפעילים תשתיות AI.
AI מאיץ גילוי תרופות.
אנרגיה זולה יותר מאפשרת יותר כוח מחשוב.
מערכות פיננסיות דיגיטליות מורידות את עלויות העברת ההון.
ARK מעריכה שהשקעות ההון הקשורות לטכנולוגיות משבשות יכולות לבדן להוסיף כ-1.9 נקודות אחוז לקצב הצמיחה הריאלי השנתי במהלך העשור.
זו כבר תזה של "המכונה הכלכלית מאיצה את עצמה".
אלא שבדרך לשפע יש מחסור
וכאן BlackRock מוסיפה לדיון משהו חשוב שווד האופטימית נוטה לתת לו פחות משקל.
העולם לא נמצא כרגע בשפע.
הוא נמצא במחסור.
AI דורש כמויות עצומות של חשמל.
הוא דורש רשתות חשמל.
הוא דורש שבבים.
זיכרון.
נחושת.
מערכות קירור.
דאטה סנטרים.
קרקעות.
מהנדסים.
ובעיקר - הון.
BlackRock מסכמת את הדילמה בכותרת שלה: Scarcity vs. Abundance - מחסור מול שפע.
והפרדוקס ברור: כדי להגיע לעולם שבו AI מגדיל מאוד את ההיצע והפריון, צריך קודם לעבור תקופה שבה AI עצמו מגביר את המחסור.
ולמשקיע זו אינה שאלה פילוסופית
אם הצמיחה המבנית של הכלכלה באמת עוברת מדרגה, כמעט כל מודל תמחור בשוק ההון משתנה.
רווחי החברות יכולים לצמוח מהר יותר.
החוב הממשלתי הופך קל יותר לנשיאה ביחס לתוצר.
השקעות הון בהיקפים שנראים כיום קיצוניים עשויות להתברר בדיעבד כהגיוניות.
מכפילי מניות שנראים יקרים על בסיס רווחי ההווה עשויים להיראות סבירים יותר אם רווחי העתיד גדלים במהירות.
אבל יש גם צד שני.
צמיחה גבוהה דורשת הון. ואם כולם רוצים הון בו זמנית, מחיר ההון עלול לעלות.
כלומר, בהחלט ייתכן עולם שבו AI מעלה את הפריון והצמיחה, אבל גם משאיר את הריבית הריאלית גבוהה יותר מכפי שהתרגלנו בעשור שלאחר המשבר הפיננסי.
BlackRock עצמה מדגישה את המתח הזה: רווחי פריון עשויים להוריד לחצים אינפלציוניים, אבל מחסור במשאבים ותחרות על הון עשויים לפעול בכיוון ההפוך.
ולכן "צמיחה גבוהה יותר" אינה שווה אוטומטית "כל המניות יעלו".
מי מרוויח גם אם התחזית לא מתגשמת במלואה?
כאן לוין הציעה בראיון ל-FUNDER גישה פרקטית במיוחד.
לא צריך לדעת היום האם הצמיחה תהיה 2%, 3.5% או 7%.
אפשר להסתכל על צווארי הבקבוק.
חשמל.
רשתות.
אחסון.
זיכרון.
שבבים.
נחושת.
דאטה סנטרים.
אלה המקומות שבהם ביקוש עצום כבר פוגש היצע מוגבל. לוין הציעה להתמקד בחלקים האלה של שרשרת הערך כדרך להשתתף בצמיחת AI בלי להיות תלוי לחלוטין בשאלה האם התרחיש האופטימי ביותר יתממש.
מעניין שגם BlackRock מיישמת כיום בדיוק את אותה גישה בהמלצות המאקרו שלה ומדגישה חשיפה להזדמנויות הנוצרות בצווארי הבקבוק של AI: חשמל, רשתות, זיכרון, שבבים ודאטה סנטרים.
המספר שצריך להתחיל לעקוב אחריו
במשך שנים המשקיעים התמקדו באינפלציה.
אחר כך בריבית.
לאחר מכן במספר המשרות.
אבל ייתכן שהנתון הגדול של השנים הקרובות יהיה דווקא פריון העבודה.
אם AI הוא באמת מהפכה כלכלית ולא רק מהפכה טכנולוגית, אנחנו אמורים לראות זאת בסופו של דבר בנתונים.
יותר תפוקה לכל שעת עבודה.
יותר הכנסה לעובד.
יותר רווח על יחידת הון.
יותר תוצר בלי עלייה מקבילה בכמות העבודה.
אם זה לא יקרה, קשה יהיה להצדיק לאורך זמן את התזה של צמיחה מבנית גבוהה בהרבה.
3.5% או 7.3%? אולי המספר המדויק פחות חשוב
BlackRock אינה ARK.
ענת לוין אינה קאתי ווד.
BlackRock בונה תרחישים ומדגישה את חוסר הוודאות. ARK בנויה מלכתחילה סביב השקעה בחדשנות משבשת ונוטה לתחזיות אגרסיביות בהרבה.
אבל דווקא משום שהן מגיעות משתי תפיסות השקעה שונות כל כך, העובדה שהן נפגשות סביב אותה שאלה ראויה לתשומת לב.
BlackRock שואלת אם AI מסוגל לקחת מגמה של כ-1.9% בתמ"ג הריאלי לנפש בארה"ב לכיוון 3.5%.
ARK טוענת שההתכנסות הטכנולוגית יכולה להביא את הצמיחה הריאלית העולמית מכ-3% לכ-7.3%.
אולי ARK אופטימית מדי.
אולי גם 3.5% יתברר כיעד קשה מאוד, כפי שמזהירה BlackRock - הרי 150 שנות חדשנות לא הצליחו לייצר פריצה קבועה כזו.
אבל אם מתחילים לראות בשנים הקרובות פריון גבוה באופן עקבי, צמיחת השקעות יחד עם צמיחת רווחיות, ירידה בעלויות המחשוב והאוטומציה והתרחבות AI אל מעבר לענף הטכנולוגיה - יהיה קשה יותר ויותר להתייחס לתזה הזו כאל חלום של אנשי טכנולוגיה.
אולי הוויכוח הגדול של השנים הקרובות לא יהיה האם יש בועת AI.
אולי השאלה הגדולה באמת תהיה האם הכלכלה העולמית עומדת לצאת, לראשונה מזה דורות, ממסלול הצמיחה שהכרנו.

שתי נשים, שאלה אחת / קרדיט: אילוסטרציה – AI


