עליית תשואות בעולם

ענף ההייטק ממשיך לתרום לתוצר ולפריון אך פחות לתעסוקה.

תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 2% לשנה הקרובה. בהינתן מפת הסיכונים הגיאופוליטיים והפוליטיים שישראל ניצבת בפניה כיום, היינו מצפים לראות גם איזו פרמיית סיכון לאינפלציה.

השווקים כבר פחות בטוחים בהפחתות ריבית. עדיין מגולמת הפחתת ריבית אחת השנה ל- 3.25%, אך זו זמנית והשוק רואה ריבית סופית של כ- 3.5%.

עליית התשואות הארוכות לא פסחה על ישראל. התשואה לעשר שנים מתקרבת ל- 4%, זאת תוך התללה של עקום התשואות.

 ישראל
 

סוף שבוע של מתיחות, נוכח הערכות שההסלמה בלחימה במפרץ הפרסי תתרחב לישראל, עבר לבסוף בשקט, אם כי לא מדובר בינתיים על הפסקת אש והאירוע טרם הסתיים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק והגיע לכמאה דולר, לפני שירד לכ- 96 דולר. גם אם ההתייקרות הזו היא זמנית, היא עשויה לתדלק לחצים אינפלציוניים שקיימים כעת בכל העולם, וישראל אינה יוצאת דופן. במחירי הנפט הנוכחי הדלק צפוי להתייקר בחודש אוגוסט בכ-9%. נוסיף לזה התייקרות של מחירי הטיסות בעקבות ביטולים של חברות תעופה זרות, ופיחות זוחל בשער החליפין של השקל, ואנו מקבלים סביבת אינפלציה שונה מאוד מזו שהייתה בעת החלטת הריבית האחרונה.

הרבה פרסומים על צעדי התייעלות של עובדי הייטק בשבוע האחרון בלטו Monday ו- Moovit, לפני כן של  Wixו- Mobileye. הנתונים האגרגטיביים למשק מצביעים יותר על קפאון במספר המשרות, וייתכן מאוד שלצד הצמצומים יש קליטת עובדים בתעשייה הביטחונית לדוגמה. מכל מקום ענף ההייטק ממשיך לתרום לתוצר ולפריון אך פחות לתעסוקה. כפי שניתן לראות בגרף מספר המשרות בתחום שירותי ההייטק נותר קפוא בשנים האחרונות, בעוד שהמשרות בתעשייה המשיכו לגדול, אם כי גם בקצב מתון.

האינפלציה הגלומה בשוק הנגזרים עלתה לרמה של כ-1.75% לאורך העקום. השווקים רואים במידה רבה את עליית מחירי האנרגיה כזמנית – החוזים על מחירי הנפט נסחרים מתחת ל- 90 דולר לחבית ברנט לסוף השנה. גם אם מחירי האנרגיה ירדו, האינפלציה הגלומה בשווקים נראית נמוכה ולא משקפת את הסיכונים. האינפלציה נובעת בעיקר מצד ההיצע, מחסור בעובדים בענפי שירותים, תעשייה ומסחר, משפיעים על האינפלציה הרבה יותר מהרפיון בביקוש לעובדי הייטק. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 2% לשנה הקרובה. בהינתן מפת הסיכונים הגיאופוליטיים והפוליטיים שישראל ניצבת בפניה כיום, היינו מצפים לראות גם איזו פרמיית סיכון לאינפלציה.

השווקים כבר פחות בטוחים בהפחתות ריבית. עדיין מגולמת הפחתת ריבית אחת השנה ל- 3.25%, אך זו זמנית והשוק רואה ריבית סופית של כ- 3.5%. השינוי המהיר יחסית בשוק מאז החלטת הריבית נובע בעיקר מהסלמת המצב הבטחוני והיחלשות השקל.

עליית התשואות הארוכות לא פסחה על ישראל. התשואה לעשר שנים מתקרבת ל- 4%, זאת תוך התללה של עקום התשואות. פרמיית סיכון המדינה המגולמת באג"ח עלתה מעט למעל 90 נקודות בסיס, אולם נראה שעיקר ההשפעה על התשואות הייתה מהעולם. בהינתן שהשווקים רואים עתה את גובה ריבית בנק ישראל הנוכחית כמצב של שיווי משקל, שיפוע עקום תשואות של כחצי אחוז נראה סביר ואפילו נמוך ביחס לגורמי הסיכון בטווח הקצר.

גלובלי
 

ההסלמה בלחימה במפרץ ואיומי החות'ים על מיצר באב אל מנדב הקפיצו את מחירי האנרגיה בעולם. מחיר הנפט נגע כבר ב-100 דולר לחבית, וירד מעט ביום בסופ"ש לאחר שארה"ב עצרה את המתקפה. מחירי סחורות אחרים עלו אף הם בשיעור חדים – מדד מחירי הסחורות החקלאיות של בלומברג עלה מתחילת החודש ב- 9.5%.

העולם נמצא עתה בשתי תחרויות מרוץ מקבילות שלהן השפעות מהותיות על הצמיחה, האינפלציה והריביות. הממשלות נמצאות במירוץ חימוש, והמגזר העסקי במירוץ של השקעות טכנולוגיה. שני אלו יחדיו מאריכים את מחזור העסקים ומעודדים צמיחה בטווח הקצר, אך הם גם מהווים איום על האינפלציה. שתיהן גם לוחצות את התשואות הארוכות כלפי מעלה. התשואות ל- 30 שנה עלו בשבוע האחרון והגיע בארה"ב ל-5.15%, בריטניה 5.72% ויפן 3.97%. בבריטניה הספיקה אמירה של ראש הממשלה החדש אנדי ברנהאם בקשר לתקציב שהזכירה את המילה גמישות - "flexibility within the fiscal rule", כדי שהשוק יתרגם את זה לעליית תשואות.

הרווח כבר אינו השורה התחתונה, בעולם בו הוא מממן השקעות בסיכון גבוה. הדוח האחרון של גוגל (Alphabet) היה, לכאורה, כל מה שמשקיעים אמורים לאהוב: הכנסות של 119.8 מיליארד דולר ברבעון – מעל תחזיות האנליסטים שעמדו על כ-117 מיליארד דולר – וצמיחה שנתית של יותר מ-24%. גוגל אמנם הציגה רווחים חזקים והכנסות שעקפו את התחזיות, אך במקביל העלתה את תחזית השקעות ההון שלה לשנת 2026 ל-195–205 מיליארד דולר. ברבעון עצמו בלבד השקיעה החברה 44.9 מיליארד דולר – פי שניים מהרמה של השנה שעברה. התגובה הייתה מיידית: מניית אלפאבית צנחה ב-7.1% ביום שלאחר הדוחות, ומחקה כ-300 מיליארד דולר משווי השוק של החברה. לא בגלל חולשה בעסקי החיפוש או הענן, אלא משום שהשוק נבהל מהחשבון העצום של מרוץ ה-AI ואי-הוודאות הגדולה סביב היכולת להפיק מזה רווחים בעתיד.

שוקי המניות בעולם רשמו מגמה מעורבת בשבוע האחרון על רקע המתיחות במפרץ ופרסום דוחות שעוררו חשש מצידם של המשקיעים. מדד הנאסד"ק 100 ירד ב-1.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-0.4% ומדד ה-S&P500 ירד ב-0.6%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.8%. באסיה נרשמו במרבית השווקים עליות שערים קלות. ביפן מדד הניקיי עלה ב-0.7%, בסין מדד שנחאי עלה ב-1.3%. ומדד הקוספי 100 בקוריאה ירד בשיעור של 2.4%.

טראמפ לא מוותר על המכסים. בפברואר בית המשפט העליון בארה"ב פסל חלק גדול מהמכסים הגלובליים הרחבים שטראמפ הטיל בעבר. בתגובה, הממשל חיפש בסיס משפטי חדש והפעם השתמש ב־Section 301  של חוק הסחר מ־1974 - כלי שנחשב יציב יותר מבחינה משפטית. ב־23–24 ביולי ממשל טראמפ הטיל מכסים חדשים על עשרות שותפות סחר של ארה"ב, בטענה שאינן אוכפות כראוי איסור על יבוא מוצרים שיוצרו בעבודות כפייה. המכסים נקבעו בטווח של10% עד 12.5% ונכנסו לתוקף עם פקיעת המכס הגלובלי הזמני של 10% שהיה בתוקף עד כה.

הפעילות הכלכלית בארה"ב נותרה חזקה יחסית. נתוני הצריכה והעסקים מצביעים על המשך צמיחה איתנה, אם כי ניכרים סימנים ראשונים של האטה בצריכה הפרטית. הצמיחה בולטת בענפי השירותים, מדד מנהלי הרכש לענף עלה לרמה של 53.6 נקודות. השבוע צפויים להתפרסם נתוני הצמיחה בארה"ב  לרבעון השני והם צפויים להציג צמיחה גבוהה של 2.0% במונחים שנתיים.

ההסתברות לעלייה בריבית הפד השבוע עלתה ל-38% לעומת 14% בשבוע שעבר. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים עלו בעקבות עליית מחירי האנרגיה, אך לטווחים הארוכים הציפיות מעודנות סביב היעד של הבנק המרכזי. השווקים מגלמים העלאת ריבית אחת עד חודש ספטמבר כמעט בוודאות, ועוד העלאת ריבית אחת בתחילת 2027.

אירופה מציגה התאוששות טובה מהצפוי. מדדי מנהלי הרכש (PMI) השתפרו באופן משמעותי, לאחר חולשה מוקדמת יותר השנה, והצמיחה באזור מתחזקת. עם זאת, העלייה במחירי האנרגיה מהווה אתגר משמעותי, במיוחד עבור מדינות האיחוד התלויות ביבוא אנרגיה. האינפלציה עדיין גבוהה יחסית, אם כי קיימים סימנים להתמתנות בלחצי השכר ובמחירי השירותים. הבנק המרכזי האירופי (ECB) השאיר השבוע את הריבית ללא שינוי. השוק פירש את ההודעה כיחסית ניצית משום שלגארד לא סגרה את הדלת לאפשרות של העלאת ריבית נוספת בספטמבר אם מחירי האנרגיה והאינפלציה יישארו גבוהים. גם בבריטניה נרשמת סביבת צמיחה חזקה יחסית לצד עליית מחירי האנרגיה. בנק אנגליה צפוי לנקוט קו ניצי יותר, כאשר העלאת ריבית בנובמבר נותרת תרחיש סביר.

הכלכלה היפנית ממשיכה בתהליך יציאה ממדיניות מוניטרית מרחיבה במיוחד. היין היפני נחלש השבוע לשפל של כ- 40 שנים מול הדולר והגיע לרמה של כמעט 164 יין לדולר. לאחר העלאת ריבית בחודש שעבר, הבנק המרכזי של יפן (BoJ) צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בפגישה הקרובה, אך מאותת על המשך תהליך הנרמול.